כתבת
כאן כמה דברים לא אחראיים. הראשון הוא שכתבת שהדעה ששוללת אכילת בשר ביהדות היא "שטויות", ואילו אנו קיימא לן שגם מה שלא נפסק להלכה, או מה שלא התקבל בקהילות ישראל, עדיין מעמדו הוא מעמד של תורה, להלכה גם אם לא למעשה. כך ש"שטויות" זה בטוח לא. אלו ואלו דברי אלהים חיים. לומר שטויות על דברי הלכה זה דבר ה' ביזה. אתה רשאי לומר רק קים לי כדרבנן ולא כדרבי פלניא. שנית, כתבת שאין שום בעיה באכילת בשר, אתית והלכתית, כל עוד הוא כשר לפי דיני כשרות וטריפה, וזה פשוט לא נכון. הבעיה באכילת בשר היא בעקבות דיני כשרות וטריפה. אני מניח שסיימת בהצלחה את לימודי יורה יורה? הרי כל סעיף ב"יורה דעה" מעלה את הקשיים העצומים שיש באכילת בשר, מבחינה הלכתית. יכולני להביא לך עשרות מקורות הלכתיים לסוגיה הזו. שלישית, מה לי תעשיית הבשר בימי הביניים מה לי תעשיית הבשר בימינו? קודם כל זה לא נכון עובדתית שתעשיית הבשר של ימינו דומה לזו של ימי הביניים. ויתירה מזו, אם בימי הביניים חטאו זה מתיר שנחטא גם היום? לא מבין את הטיעון הזה.
לגבי אתיקה. זו עובדה שהספרות האתית המסורתית התייחסה גם אל עולם החי. הוגים כמו דה וינצ'י, לייבניץ, גודווין, קרופוטקין או תו'רו היו לצמחוניים והביאו נימוקים אתיים לכך. יש עשרות מקורות לדיונים על מעמדם המוסרי של בעלי חיים. בספרים אלו תוכל למצוא איגוד של חלק מהמקורות שדנו על אתיקה ובעלי חיים בתולדות המחשבה המערבית:
אברהם שליו. נפש חיה. רמות. 1992.
זאב לוי, נדב לוי. אתיקה, רגשות ובעלי-חיים: על מעמדם המוסרי של בעלי-חיים. רעננה: ספרית פועלים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה . 2002.
מישל אקם דה מונטיין. סנגוריה על רמון סבונד. אוריון. 2011.