דיון

<<<>>>

פשט המקרא הוא שהאדם נאסר באכילת בשר, והרי נאמר בהדיא לאחר המבול שזה משתנה [בראשית ט]. גם בחזון הנביאים, כשתשוב הבריאה לתיקונה, לא יריעו ולא ישחיתו. בזמן הביניים, הדבר הותר בסייגים רבים. האידיאל של עבודת ה' אינו אלא שילוב בין פולחן לבין הסדר המחייה על פי חוק ומשפט, דאגה לחלשים, מתן צדקה, חשיבה אקולוגית ודאגה לעולם החי ולבריאה כולה. האדם הושם בגן "לעבדה ולשמרה", אלו מצוות עשה ולא תעשה, קרי, אלו מצוות התורה.

התורה לא מחייבת לאכול בשר בשום מקום. היא ציוותה לאכול קרבנות מסוימים, ואלו בכלל קודש אינהו. אני לא אוכל בשר ודגים וכשיהיו קרבנות אעלה לרגל ואוכל כל מה שיצווני. באשר לבשר תאווה ראה ספרי עה; בבלי, קידושין פב, א; גיטין סב, א; בבא מציעא פה, א; בבא בתרא ס, א; חולין טז, ב; פד, א; משנה תורה, שבת כא; שחיטה ד; ספר החינוך תנא, תקנ; ספר העיקרים ג, טו; הרמב"ן לדברים כב, ו; אברבנאל לשמות טז, ב-ד; שו"ת עשה לך רב ג, סז.

איננו מעמיסים דבר על היהדות אלא דולים מתוך המקורות את המצוי בהם. הפוך בה והפוך וכו'.

התורה מוסרת המון אינפורמציה. ליבוביץ טעה או שיקר בעניין.
 
ל' לא אמר שהתורה אינה מוסרת אינפורמציה

אלא שהוא איננו דולה ממנה אינפורמציה. ושקדושתה מבחינתו אינה באינפורמציה שהיא נותנת.
 
יש

המון ניסוחים שלו שמהם משתמע שהתורה, בכללה, אינה מוסרת אינפורמציה אלא תובעת מהמאמין לעבוד את ה'. היא עושה זאת על ידי סיפורים, שירה, חוקים וכו'. הדברים ידועים.
 
זו התורה בשבילו! אבל ייתכן שאתה צודק

למשל הדמגוגיה שלו על הפסוק הראשון בתורה. מלבד ההתעלמות מכל ההמשך שהוא אינפורמטיבי, הרי שגם פסוק זה עצמו מספק אינפורמציה. למשל שהעולם אינו קדום ושיש שם (במובן האונטולוגי) מצוי ראשון שהמציאו.
ואף על פי כן אני מקבל את דבריו לגבי מהי התורה וקדושתה בשבילי.
 
מכלל דבריה. גם ל' הסכים שיש בה ספרות ממדרגה שלישית

ופילוסופיה ממדרגה שנייה. אלא שלא באלה ראה את קדושתה
 
קח למשל את דברי משה בספר דברים שכותב שמטרת כל סיפוריו את

יציאת מצרים וכו' היא "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוהים".
 
<>

לומר שבמקרא יש ספרות ממדרגה שנייה יכול לומר רק מי שלא באמת העמיק במקרא. גם אם הייתי כופר הייתי מבין שניצב בפניי טקסט ממעלה ראשונה. מעולם לא נכתבו דברים עמוקים מאלו. לגבי פילוסופיה, תלוי איך מגדירים אותה. בגדול המקרא לא דן בסוגיות פילוסופיות, כך שלא יכולה להיות בו פילוסופיה ממדרגה שלישית. אולם הדברים שמשתמעים ממנו יכולים לפרנס אלפי דפים של עיונים פילוסופיים נוקבים.
 
על שלושה אעיר בקצרה, ועל ארבעה לא אשיבנו

1. התורה מחייבת לאכול קורבן פסח את כלל בני ישראל, והנמנע מלאוכלו חייב בכרת (וחז"ל עוד מחייבים לאוכלו על שלמי חגיגה ויש מאן דאמר מדאורייתא היא).
2. באם התורה מוסרת לנו אינפורמציה כלשהי שאינה ציווי - הרי שבכך תיתכן אחת מהשתיים: או שהיא אנושית לחלוטין (על כל המשתמע מכך, ובכלל זה שגיאות והלצות במקרה הטוב) או שהיא שקרית מלכתחילה, וזה כולל המצאת זה שאמר והיה העולם, עפרא לפומיה.
3. כל קיום נורמה שאינה כתובה בתורה וחז"ל גידרוה היא בבחינת "אש זרה אשר לא ציווה ה'" ודוק היטב.
4. דיון זה בכללותו, כאמור, ובייחוד בהתייחס להערה 2, הוא רחב מני ים וגדול מארץ מידה, שאינו מתאים בכאן ולכאן.
 
למעלה