תגובה
מסתבר שהקונצזוס רלוונטי בעינייך, אבל הוא לא רלוונטי בתוך השיח של זכויות אדם. גם אם יש 70% שתומכים בהטלת פצצה במשקל טון בלב שכונת מגורים צפופה (עייני ערך הוצאתו להורג של שחאדה ללא משפט תוך כדי הריגת 14 חפים מפשע ביניהם 11 ילדים), זאת עדיין הפרה פסולה של זכויות אדם. עלייך להחליט האם את מקבלת עלייך את זכויות האדם ואז הקוצנזוס אינו רלוונטי לעניינן, או שלא. אין שום סיבה להתנות את פינוי המתנחלים בהסכמתם מטעמים שפירטתי. המתנחלים יושבים על שטחים כבושים (אני אגיע לזה), מה שהוא בלתי לגטימי לא כלפיהם ולא כלפי הפלסטינים, ועל כן פינויים הוא האפשרות היחידה המתאימה לשיח זכויות האדם. עכשיו הגיע הזמן שתביני מה הכוונה שטחים כבושים: הבעייתיות בכיבוש היא לא "הכיבוש הצבאי", כלומר העובדה שבסוף מלחמת ששת-הימים החזקנו בשטחים הללו, אלא "הכיבוש אזרחי" כלומר העובדה שאנו ממשיכים לשלוט על השטחים הללו במשך קרוב לארבעים שנים ועל התושבים היושבים בשטחים אלו כאשר אין להם זכויות אזרח בסיסיות. השליטה שלנו על השטחים הללו לא זוכה להכרה של אף מדינה אחרת בעולם (חוץ מאולי מיקרונזיה, צריך לבדוק), ועל פי חוק גם לא על ידי ישראל- השטחים מעולם לא סופחו אליה כחוק (כפי שסופחה למשל רמת הגולן). זה בסיס הדמיון והשוני בין השטחים לתאילנד- הדמיון הוא שגם תאילנד וגם השטחים הכבושים הם בפירוש לא שטחיה של מדינת ישראל, השוני הוא שעל השטחים הכבושים ישראל אחראית מתוקף היותה כובשת ועל כן באחריותה לפנות משם את המתנחלים. טרנספר? טרנספר הוא הוצאת אזרחים החוצה מהמדינה, לא קבלתם פנימה. אם כבר אקט מסוים יכול להיחשב לטרנספר זה מפעל ההתנחלויות עצמו, במסגרתו מאות אלפי אזרחים הועברו החוצה מתחומי מדינת ישראל הריבונית אל תוך השטחים הכבושים, על ידי מתן תמריצים כספיים כאלה ואחרים. החזרת המתנחלים לתוך ישראל תוך פיצויים ביד נדיבה הוא לא טרנספר, ודרוש חוסר הבנה בסיסי כדי לקרוא לו כך. עקירה? בוודאי שלא, הרי המתנחלים לא נותרים בסטטוס של פליטים. שוב, שימוש סופרלטיבי במושגים לא מתאימים, תסמונת הטלאי הכתום. אם את תומכת במחסומים אז את לא מקבלת את זכויות האדם שאם יורשה לי לצטט אותך, "הזכויות האלה הן טבעיות ובסיסיות כל כך עד שאם יש פגיעה בהם יש אסון". המחסומים עצמם הם לא מוסריים ופוגעים בכבוד האדם, ולא ה"אירועים החריגים" שקורים בהם מדי פעם, שגם הם גרירה טבעית של עצם קיום המחסומים. הבעיה במחסומים היא שיתוק חופש התנועה של מיליוני בני אדם, והפגיעה בזכותם לכבוד של אלפי בני האדם העוברים בכל מחסום מדי יום, הרבה יותר מאשר השאלה האם זה נעשה בחיוך או לא. מה גם שגם החיילים הנאורים ביותר בחום, בסיכון חיים ולאורך זמן לא יכולים להמשיך להיות נאורים כל-כך, בהתאם לכלל הסוציולוגי השחוק "הכוח משחית". משפט הוגן למתנחלים? האם מישהו שופט אותם? לא, מפנים אותם. משפט הוגן קשור לתחום ההתייחסות לעבריניים פליליים. הפינוי של המתנחלים הוא לא אמצעי ענישה נגדם, והמדינה לא טוענת שהם עברו על החוק. מה עם חופש הביטוי? חופש ההתארגנות? יש לי הרגשה שאת משתמש במושגים בלי לבחון האם הם מתאימים לסיטואציה. ומה עם הירי פגז טנק אל תוך הפגנה? את מתנגדת לו? ולירי על מפגינים כדוגמת גיל נעמתי? את מתנגדת? טוב לדעת. ישראל קמה במטרה לחיות על מקסימום שטח, עם מינימום ערבים, תוך התחשבות במכלול השיקולים הפרגמטיים. זאת הציונות הבן-גוריוניסטית כפי שהיא באה לידי ביטוי. פתחו נגדנו במלחמת העצמאות, אנחנו פתחנו במלחמת סיני, אנחנו פתחנו במלחמת ששת הימים (אף על פי שבמקרה זה אני מקבל שלא הייתה ברירה), פתחו נגדנו במלחמת יום כיפור, ואנחנו פתחנו במלחמת לבנון. ההיסטוריה היא לא חד-מימדית דוגמטית בסגנון "אנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים שתמיד נטפלים אלינו ואנחנו כאלה מסכנים" שממשיכה את האור הקטסטרופלי בו מצייר משרד החינוך את תולדות העם היהודי (האשכנזי הציוני). סיום הכיבוש היא לא פריביליגה שאנחנו צריכים לתת למישהו במידה והוא התנהג אלינו יפה, אלא זה תנאי בסיס להגדרתנו כמדינה דמוקרטית. כל עוד מיליוני בני האדם בשטחים הם נתינים כבושים של מדינת ישראל אז על פי הדין הבינלאומי אנחנו אחראים לרווחתם. לא שאכפת לישראל, אבל סתם בשביל הרקורד.
