וואו, איזו סדרה. ראיתי אותה לפני יומיים ועדיין הייתי צריכה לעכל קצת את מה שראיתי. זה היה לי קצת מוזר לראות את הסדרה מתעסקת בנושאים רציניים וחשובים ופתאום יש קטעים סוריאליסטיים. הצחיק אותי לראות את המלאכית של אמריקה מתחילה כל משפט שלה ב:אני, אני, אני. זה אמור להיות קטע רציני אבל לא יכולתי להתגבר על זה. וכמובן, כל פעם כשהיא באה לבקר והיא שברה את התקרה
אבל מבחינתי הקטע ההזוי ביותר היה כששני בני משפחה מתים מבקרים את פריור (בחלום) ומדברים איתו על המוות. מצד אחד, זה מוזר לראות אותם במיוחד שהם נראים קצת מיושנים, מצד שני, פתאום זה הרגיש קצת כואב לשמוע אותם מדברים על המסע הבודד והחשוך שפריור יצטרך לעבור.
אני מניחה שרוב הדמויות הן בדיוניות מלבד אתל רוזנברג ורוי כהן. אתוודה על כך שהכרתי אותם (בייחוד את אתל רוזנברג) רק מהשיר של בילי ג'ואל (We Didn't Start the Fire) והייתי צריכה ללכת לויקיפדיה כדי לוודא שמה שנאמר בסדרה (שרוי כהן תבע את אתל וג'וליוס רוזנברג) באמת נכון. אגב, מסתבר שהוא גם חי עם אימא שלו עד גיל 40.
ובהערה לא ממש קשורה, היה נחמד לראות את מרי לואיז פרקר ואת ג'סטין קירק, תהיתי אם יהיו להם סצינות ביחד ואז בפרק הראשון הייתה להם הזייה משותפת.
יש בסדרה הזו כל כך הרבה אבל זה מרגיש לי שהדבר היחידי שאני יכולה לרשום זה וואו. והסוף היה יחסית אופטימי אז זה נחמד.