בחלקו הוא באמת קצת ארוך מידי.
אבל בכל זאת קורע לב. אני מניחה שלמרות שזה היה ברור שהוא אשם, כל עוד הוא הכחיש אז הם כהורים שלו ניסו בכל הכוח להאמין לו ולהתלות בתקווה הקלושה שזה לא הוא, למרות שבתוכם הם ידעו שכן.
אז לשמוע אותו משנה את הטענה ומודה באשמה זה היה רגע של כאילו לחוות מחדש את הזעזוע כי עכשיו אי אפשר אפילו לנסות לשקר לעצמם יותר.
לי לא הרגיש ארוך.
זה היה מעולה.
כל הקטעים שהם מנסים להתנהג בנורמליות ולעשות דברים מהנים, אבל כל הזמן יש את הענן הזה שלא עוזב.
חשבתי בהתחלה שיתעלמו מזה לאורך זמן אבל מהר מאוד הוא פותח את ברכת היום הולדת מג'יימי.
שמעתי הרבה תשבוחות על המשחק של האבא הבן והפסיכולוגית, לדעתי האמא גם הייתה מעולה.
בסופו של דבר היה מאוד כואב כשהם מתעמתים עם כל הדרכים שבהם הם יכלו לעשות טוב יותר.
הם היו הורים טובים. אכפתיים. ניסו. אבל אף הורה הוא לא מושלם, הם לא מספיק היו שם, האבא לא ידע מה לעשות כשהוא היה מאוכזב מהבן שלו, והם ידעו שיש לו בעיה של כעס ולא עשו שום דבר.
הם לוקחים את זה שזה לא אשמתם, אבל שהם עדיין יצרו אותו, אז יש להם אחריות.
ואהבתי את זה שהאמא אומרת שהם גם יצרו את הבת.
ויש לי תחושת דה ז'וו ממש חזקה גם מהפרק הזה, זה כאילו שראיתי כבר את הסדרה הזאת לפני שנים למרות שהיא חדשה! איך זה יכול להיות?
מעניין. כי לי ממש לא.
קודם מחשבות שלי לפני שמגיבה
זה ממש מוזר לי שיש בכלל עדיין דיונים בשאלה אם הוא עשה את זה או לא, זה הרגיש לי ברור מזה שהם ראו את הוידאו בסוף הפרק האחרון זה היה ברור שהוא עשה את זה, ושהאבא הבין, והשהילד הבין שהאבא הבין. כאילו הרגשתי שאם הסדרה "הייתה רוצה" להגיד לנו- הסצנה הזאת לא אמורה להשאיר אתכם בתחושה של קליף האנגר- אלא השברון של האב לשניה גם נרתגע מהבן שלו כשהוא בא לחבק אותו הרגיש לי כאילו הסדרה אומרת לנו- אפילו האבא כבר הבין. זה מוזר לי שיש ויכוחים (לאו דווקא פה) על האמת הוא עדיין עשה את זה אחרי סוף פרק אחד, וזה עוד יותר מוזר לי שזה ממשיך להיות לא חד משמעי עבור אנשים אחרי פרק 4.
את מתכוונת דיונים על האם הוא עשה את זה בין צופי הסדרה?
אני מסכים שהסדרה מראה בברור שהוא באמת עשה את זה. זה גם די ברור שג'יימי משקר מאיך שהוא מדבר על זה כבר בסוף הפרק הראשון. גם היה את הקטע שהוא בטעות בערך מודה בפרק 3.
אבל בעיקר פשוט ברור שלא בזה הסדרה מנסה לעסוק. אותי בכלל הפתיע שהוא ממשיך לטעון שהוא לא אשם עד פרק 4.
יחד עם זה לא ממש מפתיע שיש צופים שחושבים שהוא לא עשה את זה. זה קורה המון שסדרה מנסה להבהיר משהו באופן ברור ועדיין צופים רבים מפרשים את מה שקרה באופן אחר. יש מקרים שזה לחלוטין ברור ויש מקרים שבהם הסדרה באמת לא מבהירה את זה מספיק. (למשל סוף עונה 6 של באפי -
יש אנשים שבטוחים שספייק הלך לשד על מנת שיוציא לו את הצ'יפ. אפילו אחרי שהבהירו את העניין בהמשך.)
השוט האחד- בואו נדבר על זה. אין ספק שמשהו מאוד קשה בלעשות טייק אחד מההתחלה עד הסוף לפרק כשהפרקים בני שעה או קרוב לזה, אבל יש מקרים שזאת סתם התפעלות אינטלקטואלית כזה, כמו בפרק השני, יש כתבה בוואלה על הקטעים עם הטייק האחד עם סרטונים וזה דיי מעניין-
https://e.walla.co.il/item/3735319
אני מרגישה שבפרקים 1 ו-3 תרמו לחזק את המתח כי הם נעשו בזמן אחת. ופשוט עזרו לתחושה שאנחנו שם ביחד עם הדמויות בזמן אמת (כי גם הם משחקים את זה רצוף בזמן אמת). בפרק 1 מראים לנו כל מיני בדיקות שהילד צריך לעבור כמו זה שהם צריכים לראות אותו ערום, דברים שכמובן אפשר לוותר עליהם, לא מראים לנו את זה כי זה חשוב לסיפור, מראים לנו את זה שמרגיש שהזמן עובר לנו הוא אותו זמן שעובר לדמות כי זה שוט אחד. התסריט משרת את העלילה או להיפך זה פחות קורה פרקים 3 ו-4 לפחות. פרק 3 בגלל שזה במובן מסיים הגרסה הטלוויזיונית/קולנועית להעביר את הדבר הזה שנראה הצגת יחיד, פרק בשוט אחד שהוא גם דיי פרק בקבוק- שוב הפורומט משרת התסריט- הזמן שעובר לנו הצופים הוא כמו הזמן שעובר לדמויות.
בעיני ג'ימי (ככה קוראים לילד?), יוצא פשוט כ"כ שונה בפרק אחד לפרק 3. בפרק 3 הוא הרגיש לי קצת יותר אמין שהוא רצח אותה. ההתפרצויות זעם דברים מסויימים שהוא אמר, ואולי זה מראה כמה השחקן בעצם היה טוב כי בפרק ראשון באמת ממש קשה להאמין שהוא עשה את זה, ואחרי פרק 3 ממש קל לי.
פרק 2 ו-4 - אז פרק 2 הכי מרשים וקשה לעשות בשוט אחד כי צריך לתזמן ממש קבוצות של ילדים, אז כאילו שאפו לסדרה על זה, אבל זה שזה שוט אחד לא מרגיש לי תמטית מתקשר למה שהם ניסו לעביר לי מבחינה סיפורית, ככה שטכנית אין בו הרבה צורך , מרגיש לי שהיה אפשר לקצר את הסדרה ל-3 פרקים, אבל הייתי רוצה שהם יורידו קצת מפרק 2, וקצת מפרק 4, וקשה לי לחשוב אם זה אפשרי כרגע, אבל אם אפשרי לעשות. קיצר זה מה שיש לי להגיד על זה.
אני מסכים עם מה שאת אומרת, אבל באופן כללי גם פרק 3 היה לדעתי יכול להיות חזק באותה מידה גם בלי הוואן שוט, בין היתר כי זה היה קל עדיין לגרום לזה להרגיש כמו זמן אמיתי.
פרקים 2 ו4 בעיקרון לא היו חייבים להיות וואן שוט, אבל השיטה הזאת היא מעולה כדי להכניס צופים לתוך הסיפור ולהרגיש ממש את מה שעובר.
אני כבר מאוד רגיל ללעשות דברים במקביל לסדרות ולהיות קצת תלוש ממה שקורה. בסדרה הזאת אפילו אם עצרתי באמצע פרק בגלל משהו ברגע שחזרתי לזה הייתה שאוב פנימה.
אגב אני זוכר ש"גיליתי" את עניין הוואן שוט כשצפיתי בפרקים של באפי עם קומנטרי ושם היו מציינים מתי השתמשו בזה. וג'וס מאוד אהב לעשות את זה. יש כמה וואן-שוטים מעולים בבאפי.
אם לא ידעתם האבא הוא גם הבמאי של ארבעת הפרקים.
אתמול גיליתי על זה. זה שחקן די ידוע. הוא גם משחק בתפקיד ראשי בסדרה אחרת שממש יצאה לאחרונה בדיסני+ - A thousand Blows - שם הוא מתאבק.
אגב, מי ששם לב קצת לכתוביות אולי גם שם לב לכך שבראד פיט מצויין בתחילת כל פרק. הוא אחד מהמפיקים.
זה מצחיק כי ביום חמישי ראיתי את הסרט מיקי 17 (ממליץ מאוד למרות כמה בעיות) וגם שם הוא מופיע בסוף בתור מפיק. ואחיין שלי שם לב לזה. הוא כנראה די עסוק בתור מפיק (או פשוט חברת ההפקה שלו).
אני בסוף פרק אחד, הסרטון שהיה להם גרם לי להבין שהוא אשם.
גם לי היה ברור שהוא אשם ברגע הזה. תכלס היה לי גם די ברור שהוא אשם לפני כן כי הרגיש לי ברור שהסדרה תנסה לעסוק בתחושות של משפחה שהבן שלה עשה משהו כזה. ולא בניסיון לגלות האם הוא עשה את זה או לנסות לטהר אותו מפשע שהוא לא עשה.
*יכול להיות שמהבחינה הזאת הטריילר הבהיר לי את זה - אם כי אני לא זוכר ממש מה היה שם.
נו אבל אמרתי לכם שלא ראיתי למה לעשות פומו למה?!?!
לא צריך להיות לך פומו לגבי הפריקוול של דקסטר.
לי יש sowtoi שזה sadness of wasting time on it
הוא, הוא הרגיש לי מעצבן בקטע הזה היא מסבירה לו שמעניין אותה התפיסה שלו את עצמו, והוא ידע על זה והוא סתם החליט לרכוב על זה, נראה לי כאילו תחשוב שמבחינתי הוא כרגע רצח ילדה, ודבר דבר סופר אינסלי לעשות.
אני מבין למה היא לא אמרה לו שהוא לא מכוער. אני גם מבין שהוא הבין את זה וקצת השתמש בזה.
עדיין מרגיש לי צורם שמישהו אומר שהוא מכוער ופשוט לא לומר על זה משהו שסותר. וזה מרגיש לי גם מהכיוון של אם אני הייתי אומר וגם מהכיוון שאם מישהו אומר לי. אפילו שאני לא בטוח איך להגיב למישהו שאומר משהו כזה ואני יודע שאני לפעמים מגיב לא "נכון".
למשל יש מישהי שאני מכיר שהיא בת 63 והיא אמרה לי שהיא זקנה והיא נעלבה שאני לא אמרתי לה שהיא לא.
לגבי עניין ה"אינסל" - זה משהו שלדעתי בכוונה לא הבהירו בסדרה. כלומר האם הוא באמת נכנס לכל התת תרבות השוביניסטית הזאת של אינסלים ואנדרו טייט ודומיו.
התייחסו לעניין כמה פעמים בסדרה והבהירו שהילדה הזאת אמרה עליו שהוא אינסל ושהוא חלק מזה בתגובות שלה אליו, אבל לא נאמר אם הוא בעצם היה בעניין.
הוא והחבר שלו הכחישו את זה. כמובן שזה לא אומר שהם אומרים אמת בעניין. אבל גם לא הראו שום הוכחה שהוא כן.
וזה שהוא רצח ילדה זה ממש לא דווקא עניין אינסלי. אפילו שדי ברור שהתומך שלו שהאבא פגש בפרק 4 כן משהו כזה.
אני לא יודעת אם האמנתי או לא בהתחלה, אבל מאוד רציתי להאמין שהוא לא... הוא עשה רושם כזה תמים וחמוד.
אני ממש לא האמנתי לו בפרק הראשון כבר. כמו שאמרתי יכול להיות שנחשפתי למשהו בטריילר שהבהיר לי שהעניין כאן הוא לא האם הוא עשה את זה.
אבל גם מעבר לכך משהו בהכחשה שלו במשך הפרק הראשון לא הרגיש לי אמיתי.
היה הרבה "אני לא עשיתי את זה" שגרם לי להרגיש שהוא יודע כבר במה מדובר.
זה שהוא כבר היה רוצח לא הופך את זה לפחות קשה לראות ילד עובר את מה שהוא עבר וזה נראה לי גרם לרגשות של רחמים אליו שגורמים לו להראות תמים.
משהו מהחיים שלו אחרי הכלא בגיל מבוגר יותר.
על זה היו סרטים. ואני זוכר גם פרק מסדרה (אנותולוגית).
אני זוכר ספציפית את Boy A עם אנדרו גרפילד
שווה צפיה.