זה לא ממש מה שהבנתי שקורה. בסוף יום העבודה ובסופי שבוע אתה כן חי בתור הבן אדם שהיית (מינוס העובדה שאתה לא זוכר כלום ממה שעשית בעבודה). בעבודה אתה זוכר את רק את כל הדברים שקרו בעבודה אבל רק את הדברים שקרו בעבודה, ובחוץ רק את הדברים שקורים בחוץ. זה כאילו עשו לך פיצול אישיות ואישיות אחת בעבודה ואישיות שניה מחוץ לזה, וההבדל היחיד זה רק ששאתה יודע שיש לך שתי אישיויות, אבל כל פעם כשאתה באחד מהם אין לך גישה לשום ידע של הדמות השניה.
מותר לך לעשות מה שאתה רוצה כשאתה בחוץ.
כן, זה מה שתיארתי.
והאישיות של זה שבעבודה אף פעם לא בחוץ, אף פעם לא בבית שלך, אף פעם לא נהנה מסופש.
על פני השטח זה די נהדר לאישיות שבחוץ כי זה כאילו אתה אף פעם לא צריך לעבוד. אבל יהיה מעניין אם נראה שגם להם זה קשה.
אני חושבת שרמזו למה מארק עשה את זה מלכתחילה, הייתה איזה שיחה כשהוא היה "הדמות שבחוץ" ורמזו שאישתו מתה וזו אולי הסיבה שהוא עשה את זה (כי הוא אמנם יזכור אותה כשהוא בחוץ, אבל לפחות למשך x שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, הוא לא יזכור שהיא קיימת בכלל, וזה עדיף.
אני חושבת שזה בא לרמוז שממש לא כל אדם יבחר בעבודה הזאת, ואם מישהו בוחר בה, הסיבה היא כנראה מאוד עצובה. מעניין אותי אם יבהירו למה הבחורה הג'ינג'ית (שכחתי כרגע את שמה) עשתה את זה
כן, גם אני זוכר שקלטתי שאשתו מתה, אבל אחר כך לא זכרתי אם זה משהו שממש נאמר או רק נרמז והבנתי את זה ככה.
בכל מקרה נראה לי שהבעיה של מארק היא שזה לא עוזר לו. כי אומנם הוא לא זוכר אותה כשהוא בעבודה, אבל מבחינתו (כלומר מבחינת האישיות שלו שבחוץ) הוא אף פעם לא בעבודה. ולמעשה אין לו אפילו את עיסוק בעבודה שיסיח את דעתו מלחשוב עליה.
(למרות שמה מונע ממנו לשים לעצמו מכתב בכיס? גם אם הוא מחליף בגדים נראה לי שזה אפשרי לפי מה שראיתי בינתיים, אולי יש הסבר בהמשך.)
כמו שראית מסבירים שיש להם טכנולוגיה שמונעת את זה במעליות. אם כי לא ראינו אם יש משהו כזה כשיוצאים למדרגות כמו שהלי יצאה בפרק הראשון.
מה שקצת מבאס אותי זה שיש לי חשש שבמקום לדון רק בהשלכות של זה, שזה דיון מד"בי מעניין בעיניי, הולכים להתמקד בדברים הרעים שהארגון הזה עושה. זה מה שכמעט תמיד מאכזב אותי בסדרות וסרטי מד"ב, כי אז זה מה שאני קוראת שהמד"ב הוא רק רקע לסיפור גנרי על ארגון סודי שעושה דברים לא מוסריים והגיבורים מנסים לחשוף את זה.
מקווה שאני טועה.
אני מסכים שזה בעיה.
אבל לא לחלוטין. כלומר אני חושב שזה היה קצת משעמם אולי אם היינו רק רואים חיים רגילים של האנשים האלו בתוך עולם כזה כל הסדרה. אבל כן הייתי רוצה לראות משהו כזה לתקופה מסויימת לפחות כדי לקבל רושם של איך נראית התנהלות רגילה של דמויות במצב כזה לפני שדברים מתחילים לסטות מהרגיל.
אני לא אוהב את זה שעל הפרק הראשון אנחנו פוגשים מישהו שהצליח לנתק את הדבר הזה שגורם לפיצול וזה כבר מאיץ את כל העלילה של לגלות מה בעצם "זוממים" שם.
היה הרבה יותר אפקטיבי לדעתי אם רק בסוף העונה הראשונה מישהו היה עושה את זה.
כי כרגע אנחנו פוגשים את פיטי אחרי שהוא חיבר את שני חלקי האישיות שלו. היה מעניין יותר אם זה היה קורה אחרי שהכרנו אותו עונה שלמה.
אבל גם חברות שעושות דברים רעים ואסורים וזה כמובן בעיה אדירה, כי לא רק שזה מאפשר לחברה לעבור על החוק בלי להסתכן שמישהו יחשוף אותן, זה גם מאפשר לה לנצל את העובדים ולפגוע בהם מאוד.
כלומר מה ימנע מחברה למשל לגייס נשים שחושבות שהן הולכות לעבוד בארכיון חסוי, ובמקום זה להשתמש בהן לצרכי זנות? כשהן יוצאות הן לא זוכרות כלום אז אין להן סיבה לא לחזור.
פתאום זה מאוד מזכיר לי את הרעיון שיש בבסיס הסדרה Dollhouse (גם של ג'וס ווידון, ובכיכוב אלייזה דושקו ששיחקה את פיית' בבאפי)
שם הקונספט הבסיסי הוא שיש ארגון שיש לו "בובות" שהם אנשים שכל הזיכרון והאישיות שלהם נמחקו ומתקינים בהם אישיות חדשה בשביל לקוחות - ובסדרה מראים המון אפשרויות למה שעושים איתם, אבל ברור שהדבר המתבקש בערך זה שישתמשו בהם לזנות.
האמת שקצת בא לי לראות אותה שוב מתישהו.
מעניין אותי קצת גם באיזה שנה זה אמור לקרות בעקרון, כי הטכנולוגיה היא כאילו עתידית, אבל זה נראה שאין לאנשים סמארטפונים, ושהמחשבים בתוך לומן נראים מדגם עתיק. אבל לפיטי בסוף כן יש טלפון נייד (שנראה כמו דור 3).
יש כל מיני סדרות כאלו שהן מאוד עמומות לגבי השנה שזה אמור לקרות בה, בעיקר מבחינת הטכנולוגיה הקיימת.
לדוגמה: Tales from the Loop, Maniac, Legion
הדרך הכי טובה להסביר את זה בכולן היא שהן לא באמת מתרחשות בשום שנה בעולם שלנו, אלא בעולם אחר עם התפתחות טכנולוגית אחרת. אז הגיוני שזה תקף גם על הסדרה הזאת.
אם כי דרך אחרת להסביר את זה היא שזה מתרחש ב"הווה" רק שיש גם את הטכנולוגיה הזאת. אבל הסיבה שהמחשבים בתוך לומן נראים עתיקים היא כי זה חלק מ"הדבר הכללי" שעושים לאנשים האלו. הרי מבחינתם החיים שלהם התחילו שם, הם לא מכירים טכנולוגיה מתקדמת יותר מהמחשבים שיש להם שם.
סינתיה ניקסון עושה כאן תפקיד חמוד ושונה מאיך שזכרתי אותה מסקס והעיר. קריטין בארנסקי היא שחקנית טובה אבל עושה תמיד את אותה דמות של אשה חזקה וקשוחה
