דיוני סדרות #86

dory30

Well-known member
אני כבר בפרק 6. קאסי ננטשת ע"י אנני, שמבינה שקשה לה להמשיך להיות חברתה הטובה ביותר- כי היא אלכוהוליסטית וזורה הרס בכל מקום שהיא נמצאת בו. מירנדה ממשיכה להפר הוראות שניתנו מויקטור, ובסוף הפרק אומרת לקאסי שהן צריכות לדבר.

אחרי שבעונה הקודמת מארק הסתבך עם הפרת הפקודה לתקוף את המשלחת הסינית בחלל, הוא מצליח לעבור את השימוע בלי הדחה. עם זאת, הוא נשאר לתקופת נסיון של 4-5 חודשים. גרבסטון נזרק מהצבא ומזהיר את מארק ששום דבר לא נגמר.
 

dilia snake

Well-known member
אבל אולי אני אנוכית או מרושעת אבל אני אשמח שהטרופ הזה לא יעלם רק כי אנשים לא יודעים להבדיל בין פנטזיה למציאות.
אני לא אומרת שצריך לבטל את הטרופ בגלל כמה פוסטמת, אלו סתם מחשבות שעלו לי בזמן שראיתי את הפרק וקצת הציקו לי.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
והיום בפורום פסיכולוגיה... :-P:
יש אשכרה נשים שיושבות עכשיו בבית והפנטזיה שלהן זה למצוא גבר פגום(רצוי חתיך וסימטרי) עם תסביך אדיפוס ושאר מאמי'ז אישיו, ולרפא אותו מזה? כאילו נשים שהכי קרוב שלהן להכשרה פסיכולוגית זה לעבוד בשירות לקוחות של חברה גדולה ועדיין בסוף היום אומרות לעצמן "איך הייתי רוצה למצוא גבר כזה עם עיניים של כלבלב שסובל מחרדת נטישה כדי לרפא אותו ואז הוא יהיה רק שלי"? מה הן חושבות לעצמן? ובכלל איך מערכת יחסים כזאת עובדת? ושזה נכשל הן בעצמן הולכות לטיפול או שהן מגיעות בגיל 35 עם שעון ביולוגי מתקתק לתוכניות כמו חתונה ממבט ראשון?
אני ממש לא מומחה במערכות יחסים, אבל ממה שאני מבין זה לא שמישהי חושבת על כך שהיא רוצה גבר פגום או מפנטזת לזה. אבל היא כן נמשכת לגבר כזה, בין אם כשהיא מודעת לכך שהוא כזה, או כשהיא לא קולטת באופן מודע שהוא כזה.
אומרים שבאחוז גבוה של המקרים גברים נמשכים למישהי שמזכירה להם את אמא שלהם ונשים למישהו שמזכיר את אבא שלהן.
לכן נשים שגדלו עם אבא שמכה את אמא שלהן נמשכות באופן לא מודע לגבר שאפילו אם הוא לא מיד מכה אותן, הן חשות שהוא אלים.
*אגב, חוץ מבסדרות, הוא ממש לא צריך להיות חתיך וסימטרי.

כל זה כמובן פשוט מדברים ששמעתי וקראתי בהמלך שנותי. זה לא שלמדתי את זה ממש.
 

מילי08

Well-known member
אני מוותרת על תיבת ספוילר כי אין
אולי לא ספוילר של ממש, סתם תהיה שעלתה לי תוך כדי פרק ואז זה התחיל להטריד אותי ממש.

אני בטוחה שזה קיים במציאות אחרת זה לא היה הופך לכזאת קלישאת שחוקה, אבל יש אשכרה נשים שיושבות עכשיו בבית והפנטזיה שלהן זה למצוא גבר פגום(רצוי חתיך וסימטרי) עם תסביך אדיפוס ושאר מאמי'ז אישיו, ולרפא אותו מזה? כאילו נשים שהכי קרוב שלהן להכשרה פסיכולוגית זה לעבוד בשירות לקוחות של חברה גדולה ועדיין בסוף היום אומרות לעצמן "איך הייתי רוצה למצוא גבר כזה עם עיניים של כלבלב שסובל מחרדת נטישה כדי לרפא אותו ואז הוא יהיה רק שלי"? מה הן חושבות לעצמן? ובכלל איך מערכת יחסים כזאת עובדת? ושזה נכשל הן בעצמן הולכות לטיפול או שהן מגיעות בגיל 35 עם שעון ביולוגי מתקתק לתוכניות כמו חתונה ממבט ראשון?
בגלל זה בשלב מסוים נמאס לי מהסדרה האוס. כי זה בדיוק היה זה, גם לי כצופה. פתאום קלטתי שאנחנו צריכים לאהוב אותו כי הוא מתוסבך וזה כביכול הבסיס למשיכה אליו. וברגע שהבנתי את זה האוס עצמו נמאס עלי
כלומר אני מודעת לזה שזאת פנטזיה לחלוטין אבל זה טרופ שאני אוהבת דווקא בסדרות. הגבר החתיך והמתוסבך שבשביל האחת (או אפילו העדיף: האחד) משתנה סופסוף ונפתח ונותן מקום לאהבה. (ע"ע בריאן קיני|מאוהב|)
הבעיה היא שזה עובד רק בטלוויזיה. במציאות אנשים נשארים כמו שהם. וגם בטלוויזיה תלוי איך מציגים את זה. יש מקומות שבהם זה מרגיש מאוד מאולץ וקלישאתי ויש מקומות ששם זה כן עובד. כנראה תלוי בבניית הדמויות.
כאילו כן, ברור שזו פנטזיה ויש א/נשים שאוהבים לראות את זה על המסך, הבחור הרע/סתם מתוסבך שזקוק שיצילו אותו וכ'ו. אבל השאלה אם זה לא מספק לכול מיני טמבליות(זה מרושע, אבל זה מה שהן בפועל, או סתם תמימות) רעיונות שזה יכול לעבוד במציאות ואז הן יוצאות מצולקות לכול החיים או שזה מכניס לנשים תפיסה מעוותת שככה מערכות יחסים אמורות לעבוד ושהן אמורות להכיל את הגבר שלהן על כול התסביכים שלו עד שלא נשאר מהן כלום.
כן. לדעתי הרומנטיקה הטלוויזיונית שיבשה לנו לא מעט מתפיסת המציאות, כולל הקושי למצוא זוגיות מתאימה אם הפרטנר.ית לא נראים כאילו יצאו מקטלוג ועם תכונות אופי מושלמות
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
כן. לדעתי הרומנטיקה הטלוויזיונית שיבשה לנו לא מעט מתפיסת המציאות, כולל הקושי למצוא זוגיות מתאימה אם הפרטנר.ית לא נראים כאילו יצאו מקטלוג ועם תכונות אופי מושלמות
בגלל זה אני הפסקתי לחפש אדם מושלם כמו דמות טלוויזיה והתחלתי לחפש במקום זה מישהו שהוא בדיוק כמו טום הולנד.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
אוקי ראיתי את הפרק שלשום, אז אני מקווה שאני זוכר משהו
המשרתת המניאקית של גברת ראסל עושה עיסקה עם אוסקר ואן-ריין. ידענו שהיא תעשה צרות. אם כי אולי זה יחסית לא נורא כמו חלק ממה שחשבתי שהיא תעשה.

גלדיס ראסל מקבלת lady's maid משלה ואולי לא תזדקק לgoverness
היא אפילו זוכה להזמין לארוחת ערב את הבחור שהיא מעוניינת בו.
אבל בגלל גברת ראסל, מר ראסל מאיים על הבחור המסכן שיעזוב את גלדיס המסכנה.
הכל מתוך המטרה של גברת ראסל שגלדיס תתחתן עם מישהו ממעמד הכי גבוה שאפשרי.

אורורה, גברת ראסל, מריאן ופגי נוסעות לשמוע את האישה מהצלב האדום מדברת באיזה ישוב (נראה לי בצפון ניו-יורק) וישנות שם לילה.
גברת ראסל תורמת ביד נדיבה.
הפרק נקרא Charity Has Two Functions מפני שכמו שאומרת אגנס יש לצדקה שתי מטרות: לעזור לאנשים שצריכים את זה, ולעזור לאנשים עשירים להתקדם חברתית.

העורך דין גם נמצא במלון שבו הן ישנות והוא מנשק את מריאן (נשיקה לפני חתונה!!! צריך עכשיו לזרוק אותה לבאר :-P:)
פגי עוצרת את הנשיקה מלהתפתח ליותר מזה.
אחר כך פגי ומריאן מדברות ומריאן מתנצלת שוב על מה שהיה בפרק שעבר ופגי סולחת לה.

בגזרת המשרתים של משחפת ואן-ריין - מגלים שהמשרתת המבוגרת יותר מטפלת באמא שלה בזמנה הפנוי. ואמא שלה די נוראית אליה.

בסוף מר ראסל מגלה שהייתה תאונת רכבת עם אחת הרכבות שלו והוא צריך להתמודד עם התוצאות בעזרת אשתו.
כנראה שזה שהם תרמו לצלב האדום ישתלם בזה.
 

keren or5

Well-known member
בגלל זה בשלב מסוים נמאס לי מהסדרה האוס. כי זה בדיוק היה זה, גם לי כצופה. פתאום קלטתי שאנחנו צריכים לאהוב אותו כי הוא מתוסבך וזה כביכול הבסיס למשיכה אליו. וברגע שהבנתי את זה האוס עצמו נמאס עלי
אוקי יש לי חפירה על זה. תחגרו חגורות. וזה גם אולי משהו שרציתי להרחיב עליו בשירשור של דקסטר אבל לא היה לי כוח אז.
אז הקטע הוא שבסביבות שנות ה-2000 התחיל הקונספט של ה"אנטי גיבור". זה כשלעצמו היה אקט חתרני, כי עד אז רוב הטלוויזיה התמקדה באנשים טובים, ולפעמים הראתה מציאות הרבה יותר מתוקה וסכרינית מהחיים. ואני מבינה את החתרנות בזה. הבולטים בז'אנר הזה היו כמובן הסופרנוס, שובר שורות ומד מן, אבל לדעתי בהחלט האוס ודקסטר גם נכללים. יו לאורי אפילו אמר שכשהוא עשה את האודישן להאוס (ולסדרה לא הייתה עוד שם אז), הוא היה בטוח שהאוס הוא הדמות המשנית ו-ווילסון הוא הדמות הראשית כי הוא כזה חמוד וחיובי ולא מעצבן כמו האוס. תזכרו כמה מזמן זה היה ואיך בד"כ הציגו רופאים בטלוויזיה. לזמנו להציג רופא נרקסיסט ודיי משוגע כמו האוס באמת היה חתרני. ואני נשאבת לז'אנר, אלה שמכירים אותי יודעים ששובר שורות הייתה האהובה עלי (ואני עדיין קצת חושבת שהיא שונה מהאחרים ואני אסביר עוד מעט). כילדה ראיתי המון סיטקומים שהיו לי ממש מתוקים מדי והרגשתי שהם לא מייצגים את החיים האמיתיים- ולפתע המון סדרות שמציגים את הצדדים הפחות יפים של האנושות. זה היה מרענן מאוד. אבל תמיד כשצפיתי בסדרות האלה, התייחסתי לזה בתור סיפור. כן היו מקרים שהזדהתי עם הדמות הראשית של האנטי גיבור (ששימו לב הוא תמיד גבר, וכמעט תמיד לבן וסטרייט), אבל רוב הזמן הסתכלתי על זה כיצירה, יצירה שבה לכל דמות יש את התפקיד שלה, ופשוט במקום שהאס-הול יהיה בתפקיד המשני כמו שהיה עד אז בד"כ, הוא בתפקיד הראשי. תמיד ראיתי את הסדרות האלה מעט ממרחק. הבנתי שזה סיפור, הבנתי שזה בסדר והגיוני שהדמות תעניין אותי מאוד, אבל אני לא בהכרח צריכה להיות תמיד בעדה, להיפך. זה היה ברור לי שאני לא צריכה. וגם בפעמים שכן הייתי בעד הדמויות ידעתי להגיד שזה סיפור ואולי לא הייתי בכלל בעד מישהו כזה בחיים האמיתיים.
השוק הראשוני שלי שהבנתי שרוב האנשים לא מסתכלים ככה על הסדרות היה אחרי שסיימתי את הבינג' הראשון שלי של שובר שורות והלכתי לקרוא תגובות ברשת והייתי המומה מהשנאה לסקיילר. זה לא שאהבתי אותה במיוחד, אבל היה לי ברור מה התפקיד שלה בסיפור, ועוד יותר, שהיא נחוצה בסיפור, היא נחוצה כדי להראות את ההשלכות של מה וולט עושה, זה כאילו לא הבנתי איך אנשים הצליחו כ"כ להזדהות עם וולט עד כדי שהצדיקו כמעט כל דבר שעשה (והוא עשה דברים נוראיים), ולא לוקחים את המרחק המנטלי שאני לקחתי. אז קצת הבנתי שאנשים לא חווים סרטים וסדרות כמוני, לא רובם בכל אופן. ואחד הקטעים האירוניים והמצחיקים הם שוינס סיפר בראיונות איך הוא פחד שאנשים יתחילו לשנוא את וולט באיזה שלב ולא ירצו לראות את הסדרה. למעשה בעונה הראשונה הוא ניסה לעשות כל מיני דברים שיגרמו לקהל להזדהות עם וולט, כי הוא חשב שבטוח ההחלטה שלו להיכנס לעולם הפשע פשוט תרתיע אנשים, ספוילר לש"ש זו גם הסיבה שכל הדמויות המשניות בעונה הראשונה מאוד שטוחות ומקבלות נפח יותר מאוחר, תפקידם העיקרי בעונה זו הוא לא להיות דמויות אלא "להקל" קצת את ההחלטה שוולט עושה. אישתו מוצגת כמעט נודניקית ומסרסת, האנק הוא האנטי המוחלט של וולט בעונה הראשונה, הוא הגבר המאצ'ו ל-לוזריות של וולט. בדיעבד לא היה צריך את כל אלה. אנשים הזדהו עם וולט עד סוף הסדרה אז בטח שבעונה הראשונה. ופתאום כשהבנתי שיש נטייה מוגזמת לסלחנות כלי האנטי גיבורים האלה, פתאום החלטתי לפקפק בז'אנר שדיי אהבתי. ובגלל שאז זה היה הכי באופנה, כולם עשו פתאום סדרות על אנטי גיבורים והיו מלא דמויות דושיות שאנשים פשוט אהבו לאהוב (דוגמא טובה זה מה שנהיה מקהל המעריצים של ריק ומורטי). ואז היוצרים לקחו צעד אחורה ואמרו רגע, אולי אנחנו תורמים פה למשהו קצת יותר בעייתי. הבדלתי את שובר שורות מהאחרים בגלל ששם באמת הרגשתי שהיה ניסיון חזק להראות את ההשלכות של המעשים שלהם, ובכך קצת להרגיע את האהבה העיוורת אליהם. ובמבט לאחור, היו צריכות להיות יותר השלכות, אבל אני לא מאשימה את ווינס, אני מבינה אותו, הוא לגמרי תפס את הסדרה כמוני ולא הבין את הערצה לדמות הפסיכופט שהוא יצר, שלפי דבריו הוא כבר הפסיק להיות בעדו בשלב מוקדם של הסדרה.
היום יש סוג של גל חדש של סדרות אנטי גיבור, הם פחות פופולאריות ממה שהיו. אני אקרא להם דור 0.2 של האנטי גיבור. דוגמא מובהקת היא אוזארק, סדרה שאני ממש אוהבת, ושאני מרגישה שלמדה לקח מהקודמות וכן שמה דגש על ההשלכות של המעשים של הגיבורים (שזה עוד שינוי מהנוסחה הקודמת. זו סדרה שגם האישה והילדים הם חלק מכל מה שקורה, וכמובן זה מביא איתו עניינים אחרים מעניינים בייחוד בגלל הילדים), אבל המקרה הכי מרתק בעיני בהקשר הזה זו בואג'ק הורסמן שהיא לחלוטין סדרת אנטי גיבור דור 0.2 מבחינתי. עונה 5 של בואג'אק ספוילרים: ממש בוחנת את כל הקטע של איך הקהל מגיב לאנטי גיבור, ומה האחריות של היוצר בכל העניין, עם כל הקטע שבוג'אק בעצמו משחק בסדרה בתוך הסדרה כסוג של אנטי גיבור שלא במקרה התפאורה של הסדרה היא רפליקה של הבית של בוג'אק עצמו. יש כוונה להקביל בין בוג'אק ולדמות שהוא משחק, ובשיחה שלו עם דיאן לקראת סוף העונה מעלים לדיון בדיוק את הסוגיה הזאת. בוג'ק חושב שבגלל שהגיבור של הסדרה עושה דברים רעים זה מצדיק להיות בן אדם רע, ודיאן בדיוק טוענת את הדבר ההפוך. העונה הזאת הושפעה מתהליך של היוצר שדומה מאוד לתהליך שוינס גיליגאן עבר עם וולט. הוא שם לב שלמרות שניסה לעשות את בוג'אק דמות פגומה מאוד, אולי עד לרמה שאנשים ישנאו אותו ולהפתעתו הוא גילה שאנשים הרבה יותר סלחנים אליו ממה שהוא חשב. העונה ה-5 היא לגמרי מטא טקסטואלית שהיוצר עצמו ניסה להתמודד עם העניין הזה כאשר דיאן כמובן היא מצד אחד של המתרס שמייצגת את המחויבות שיש ליוצר, ובוג'אק מייצג את הצופים שלא מפעילים חשיבה ביקורתית כלפי גיבור שהם אוהבים. אם מישהו קרא את זה ולא ראה עוד בוג'אק, לכו תראו זו פאקינג יצירת מופת..
בכל מקרה, אין ספק שהגל של האנטי גיבור הוא דבר שצריך להתייחס אליו בקונטקס הטלוויזיוני של אותה תקופה. אני לגמרי מבינה למה ממש אהבתי את דקסטר כשהיא שודרה, אבל כשהגיעה העונה האחרונה הייתי כזה- נו זה כבר לא הזמן לסדרות כאלה, מיצינו, כולם כבר הבינו שיש בעיתיות עם עניין של האנטי גיבור. האוס שהייתה סדרה אהובה עלי מאוד, וגם לי כמו מילי היה קראש מעט עליו, ראיתי לפני כמה ימים כמה פרקים מהעונות הראשונות ועכשיו הוא מרגיש לי כזה דוש שאני לא מבינה למה מצאתי את זה מושך ברמה מסויימת, ואני חושבת שחלק מהעניין שאני כבר פחות אוהבת את הדמויות האלה, זה כי אני רואה חלק מהקהל והתגובה שלו אליהם ואני לא רוצה להיות משוייכת לאנשים שאוהבים את הסדרות האלה מכל הסיבות הלא נכונות.
אני לא רוצה שנחזור לתקופה שהכל היה ורוד וקיצ'י בטלוויזיה (וגם לא נראה שלשם אנו הולכים), אבל אני בהחלט מרגישה שהיוצרים באופן כללי למדו שצריך לעשות את הסדרות האלה קצת אחרת, ולשים יותר דגש על השלכות של מעשים של הדמויות האלה.

יחד עם זאת לא דיברתי כמעט בכלל על הטרופ של האישה ש"משנה" את הגבר, זה קצת נושא נפרד (קצת קשור אבל גם נפרד).
לא חושבת שיש סיכוי שאני אוכל לא לאהוב בכל ליבי את בריאן קיני למשל. אני אצטרך לחשוב על זה יותר, אבל על פניו כשאני נזכרת בסדרה, בריאן קיני עדיין נראה לי פחות בעייתי משאר הגיבורים שציינתי. לייק הוא דוש הרבה פעמים בלי ספק, אבל לא מרגישה שהוא בעייתי באותו מובן של האחרים, לא מתקרב אפילו. ובלי קשר קונטקס מאוד חשוב גם. הכי גאים שיש לא הייתה חלק מגל האנטי גיבורים. לא מבחינת הזמן שהיא שודרה ולא מבחינת מה שהיא ניסתה לעשות. היא גם לא הייתה פופולארית כמו שאר הסדרות שציינתי.
 

Lhuna3

Well-known member
אוקי יש לי חפירה על זה.
ייאי!
אז הקטע הוא שבסביבות שנות ה-2000 התחיל הקונספט של ה"אנטי גיבור". זה כשלעצמו היה אקט חתרני, כי עד אז רוב הטלוויזיה התמקדה באנשים טובים, ולפעמים הראתה מציאות הרבה יותר מתוקה וסכרינית מהחיים. ואני מבינה את החתרנות בזה. הבולטים בז'אנר הזה היו כמובן הסופרנוס, שובר שורות ומד מן, אבל לדעתי בהחלט האוס ודקסטר גם נכללים.
אין שום ספק בכלל, בעיקר לגבי דקסטר.
האוס ראיתי רק ממש קצת ואני נוטה להסכים, אבל זה אנטי גיבור מסוג שונה בעיני, כלומר הוא פשוט "דוש" גדול, אבל לא פושע (כאמור ראיתי רק איזה שניים-שלושה אז אולי אני טועה). לא התחברתי לדמות הדוש שלו, ולכן פרשתי ממש מהר. (מסתבר שעם רוצח וסוחר סמים קל לי יותר מאשר עם סתם בנאדם חרא).
הדמות הראשית של האנטי גיבור (ששימו לב הוא תמיד גבר, וכמעט תמיד לבן וסטרייט),
נכון, מבחינת גיבורות נשיות, למרות שכבר יש היום רבות מאוד, אנחנו עדיין בשלב שעצם זה שהיא אישה זה מה שמייחד אותה מהגיבור הסטנדרטי, אז כשנגיע לאנטי-גיבורות אמיתיות נהיה במצב טוב.
אבל רוב הזמן הסתכלתי על זה כיצירה, יצירה שבה לכל דמות יש את התפקיד שלה, ופשוט במקום שהאס-הול יהיה בתפקיד המשני כמו שהיה עד אז בד"כ, הוא בתפקיד הראשי. תמיד ראיתי את הסדרות האלה מעט ממרחק. הבנתי שזה סיפור, הבנתי שזה בסדר והגיוני שהדמות תעניין אותי מאוד, אבל אני לא בהכרח צריכה להיות תמיד בעדה, להיפך. זה היה ברור לי שאני לא צריכה. וגם בפעמים שכן הייתי בעד הדמויות ידעתי להגיד שזה סיפור ואולי לא הייתי בכלל בעד מישהו כזה בחיים האמיתיים.
השוק הראשוני שלי שהבנתי שרוב האנשים לא מסתכלים ככה על הסדרות היה אחרי שסיימתי את הבינג' הראשון שלי של שובר שורות והלכתי לקרוא תגובות ברשת והייתי המומה מהשנאה לסקיילר. זה לא שאהבתי אותה במיוחד, אבל היה לי ברור מה התפקיד שלה בסיפור, ועוד יותר, שהיא נחוצה בסיפור, היא נחוצה כדי להראות את ההשלכות של מה וולט עושה, זה כאילו לא הבנתי איך אנשים הצליחו כ"כ להזדהות עם וולט עד כדי שהצדיקו כמעט כל דבר שעשה (והוא עשה דברים נוראיים), ולא לוקחים את המרחק המנטלי שאני לקחתי.
וואו, השנאה כלפיה כל כך הרגיזה אותי!!
אני ממש לא יכולתי לקרוא את התגובות האלו.
מבחינתי צופים ששנאו אותה לא הבינו בכלל את הסדרה ואת כוונת היוצרים.
(ואני מרגישה באופן דומה בעניין שנאה של צופים לשתי דמויות מסוימות בסמוך על סול.)
היום יש סוג של גל חדש של סדרות אנטי גיבור, הם פחות פופולאריות ממה שהיו. אני אקרא להם דור 0.2 של האנטי גיבור. דוגמא מובהקת היא אוזארק, סדרה שאני ממש אוהבת, ושאני מרגישה שלמדה לקח מהקודמות וכן שמה דגש על ההשלכות של המעשים של הגיבורים
א. נכון מאוד! (למרות שלדעתי ראינו השלכות מאוד קשות גם בשובר שורות.)
ב. אני עכשיו קצת כועסת עליך כי ניהלנו פה דיונים עליה, גם בחצי עונה האחרונה ששודרה, ולא השתתפת בכלל :-(
(על כל מה שכתבת על בוג'אק אני לא יכולה להגיב כי גם ממנה ראיתי רק קצת).
בכל מקרה, אין ספק שהגל של האנטי גיבור הוא דבר שצריך להתייחס אליו בקונטקס הטלוויזיוני של אותה תקופה. אני לגמרי מבינה למה ממש אהבתי את דקסטר כשהיא שודרה, אבל כשהגיעה העונה האחרונה הייתי כזה- נו זה כבר לא הזמן לסדרות כאלה, מיצינו, כולם כבר הבינו שיש בעיתיות עם עניין של האנטי גיבור.
למרות שאני מסכימה עם כל דברייך - אני לא רואה בזה כזאת "בעיה".
זה נכון שהרבה מהצופים אוהבים בצורה עיוורת את הגיבור "הרע", הרבה פעמים בניגוד לכוונת היוצרים, ונכון שזה מעצבן אותי (במיוחד כשזה גורם להם לשנוא דמויות משנה שהן בעצם טובות), אבל זה לא שמישהו הולך להפוך להיות כמוהם בגלל זה.
אני עדיין אוהבת מאוד סדרות כאלו (כשהן נעשות טוב כמובן). למעשה אלו רוב הסדרות הכי טובות בעיני (ש"ש, סמוך על סול, אוזארק, במידה מסויימת גם יורשים היא כזאת ).
האוס שהייתה סדרה אהובה עלי מאוד, וגם לי כמו מילי היה קראש מעט עליו, ראיתי לפני כמה ימים כמה פרקים מהעונות הראשונות ועכשיו הוא מרגיש לי כזה דוש שאני לא מבינה למה מצאתי את זה מושך ברמה מסויימת, ואני חושבת שחלק מהעניין שאני כבר פחות אוהבת את הדמויות האלה, זה כי אני רואה חלק מהקהל והתגובה שלו אליהם ואני לא רוצה להיות משוייכת לאנשים שאוהבים את הסדרות האלה מכל הסיבות הלא נכונות.
(אז שוב בעיני האוס זה מראש מקרה שונה.)

חפירה נהדרת! |כן||כן||כן|
 

Lhuna3

Well-known member
אם הייתי יודעת בכלל שזה יצא שלשום אז הייתי מקדימה אותך.
המשרתת המניאקית של גברת ראסל עושה עיסקה עם אוסקר ואן-ריין. ידענו שהיא תעשה צרות. אם כי אולי זה יחסית לא נורא כמו חלק ממה שחשבתי שהיא תעשה.
לדעתי זה עוד יהיה נורא יותר ממה שנראה כרגע.
גלדיס ראסל מקבלת lady's maid משלה ואולי לא תזדקק לgoverness
היא אפילו זוכה להזמין לארוחת ערב את הבחור שהיא מעוניינת בו.
אבל בגלל גברת ראסל, מר ראסל מאיים על הבחור המסכן שיעזוב את גלדיס המסכנה.
הכל מתוך המטרה של גברת ראסל שגלדיס תתחתן עם מישהו ממעמד הכי גבוה שאפשרי.
אוף גברת ראסל הזאת יש לה מטרה ומעבר לה היא פשוט לא רואה בעיניים.
אני מבינה את המקום שהיא באה ממנו ולמה היא כל כך רוצה את זה, אבל האמת היא שזו מטרה ילדותית ומטופשת.
העורך דין גם נמצא במלון שבו הן ישנות והוא מנשק את מריאן (נשיקה לפני חתונה!!! צריך עכשיו לזרוק אותה לבאר :-P:)
פגי עוצרת את הנשיקה מלהתפתח ליותר מזה.
אני לא חשבתי שמריאן באמת היתה נותנת לזה להתפתח ליותר מזה.
אחר כך פגי ומריאן מדברות ומריאן מתנצלת שוב על מה שהיה בפרק שעבר ופגי סולחת לה.
אבל עדיין לא מספרת לה מה העניין הסודי והמסקרן שיש לה עם העורך דין.

וחוץ מזה פגשנו את מר מקאליסטר, "שומר הסף החברתי" של גב' אסטור - שהיא מלכת החברה הגבוהה או משהו כזה - בגילומו של נית'ן ליין. וגב' ראסל התחבבה עליו בהחלט.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
אוקי יש לי חפירה על זה. תחגרו חגורות.
כל הכבוד לך
(וכל הכבוד לי שהצלחתי לקרוא את הכל ברצף :-P:)
הבולטים בז'אנר הזה היו כמובן הסופרנוס, שובר שורות ומד מן, אבל לדעתי בהחלט האוס ודקסטר גם נכללים.
אני לא יודע אם ראית, אבל המגן היא גם דוגמה מעולה לזה. ובאופן כללי סדרה מעולה.
עונה 5 של בואג'אק ספוילרים: ממש בוחנת את כל הקטע של איך הקהל מגיב לאנטי גיבור, ומה האחריות של היוצר בכל העניין, עם כל הקטע שבוג'אק בעצמו משחק בסדרה בתוך הסדרה כסוג של אנטי גיבור שלא במקרה התפאורה של הסדרה היא רפליקה של הבית של בוג'אק עצמו. יש כוונה להקביל בין בוג'אק ולדמות שהוא משחק, ובשיחה שלו עם דיאן לקראת סוף העונה מעלים לדיון בדיוק את הסוגיה הזאת. בוג'ק חושב שבגלל שהגיבור של הסדרה עושה דברים רעים זה מצדיק להיות בן אדם רע, ודיאן בדיוק טוענת את הדבר ההפוך. העונה הזאת הושפעה מתהליך של היוצר שדומה מאוד לתהליך שוינס גיליגאן עבר עם וולט. הוא שם לב שלמרות שניסה לעשות את בוג'אק דמות פגומה מאוד, אולי עד לרמה שאנשים ישנאו אותו ולהפתעתו הוא גילה שאנשים הרבה יותר סלחנים אליו ממה שהוא חשב. העונה ה-5 היא לגמרי מטא טקסטואלית שהיוצר עצמו ניסה להתמודד עם העניין הזה כאשר דיאן כמובן היא מצד אחד של המתרס שמייצגת את המחויבות שיש ליוצר, ובוג'אק מייצג את הצופים שלא מפעילים חשיבה ביקורתית כלפי גיבור שהם אוהבים. אם מישהו קרא את זה ולא ראה עוד בוג'אק, לכו תראו זו פאקינג יצירת מופת..
|כן| על כל זה
ואני רוצה גם להוסיף עוד משהו לגבי עונה 6 של בוג'אק הורסמן: זה שאומנם נתנו לו סוג של redemption arc אבל אז הזכירו שזה לא מוחק את כל המעשים הנוראיים שהוא עשה לפני כן. ויש קטע טוב שאני לא זוכר איך זה ממש נאמר אבל הוא אומר משהו על כך שצריך לסלוח לו כי הוא כבר שיפר את עצמו. אבל לא, הוא עדיין צריך לשלם בסוף על הדברים שהוא עשה.
הדמות הראשית של האנטי גיבור (ששימו לב הוא תמיד גבר, וכמעט תמיד לבן וסטרייט)
למען ההגינות - רוב הגיבורים של סדרות בלי קשר היו גברים לבנים וסטרייטים.
אבל הנה כתבה עם דוגמאות לאנטי-גיבורות:
וזה עוד לפני Killing Eve
אני אקרא להם דור 0.2 של האנטי גיבור.
בעצם אולי עוד דוגמה לזן החדש של הסדרות האלו היא שבהן האישה של האנטי-גיבור היא לא סוג של קורבן מסכן של בעלה (אפילו אם במקרים מסויימים היא דמות עגולה ומפותחת) אלא האישה שלו היא אנטי-גיבורה בעצמה: כמו אשתו של פרנק אנדרווד בHouse of cards או במידה מסוימת לפחות באוזרק.
בכל מקרה, אין ספק שהגל של האנטי גיבור הוא דבר שצריך להתייחס אליו בקונטקס הטלוויזיוני של אותה תקופה. אני לגמרי מבינה למה ממש אהבתי את דקסטר כשהיא שודרה, אבל כשהגיעה העונה האחרונה הייתי כזה- נו זה כבר לא הזמן לסדרות כאלה, מיצינו, כולם כבר הבינו שיש בעיתיות עם עניין של האנטי גיבור.
העניין הוא שאני חושב שבמידה רבה הבעייתיות עם סדרות האנטי-גיבור לא הייתה הן עצמן, אלא איך שאנשים התייחסו אליהן.
כמו שאת אומרת, מה שהפריע לך זה שאנשים ראו בוולט גיבור והעריצו אותו.
נראה לי שכל (או רוב) הסדרות האלו יכולות לעמוד בכך שהצופה פשוט יצפה בהן באופן ביקורתי יותר לגבי הגיבור שלהן.
כי אני חושב שגם בסדרות האנטי-גיבור הישנות כן ראו את ההשלכות הרעות של מה שהגיבורים שלהם עושים. אומנם לא הדגישו את זה עד כדי כך כמו בשובר שורות, אבל זה גם לא הוסתר.
למשל במד מן והסופרנוס כן רואים איך החיים האישיים של הגיבורים שלהם נהרסים בגלל המעשים שלהם, איך אנשים סביבם סובלים ואיך הם עצמם סובלים מזה.
בהאוס אני חושב שזה יחסית לא מורגש במיוחד כי בסה"כ הדגש רוב הסדרה הייתה על הנוסחה הפרוצודרלית. עדיין פה ושם האוס סבל כשאשר האנשים הקרובים אליו עזבו אותו.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
וחוץ מזה פגשנו את מר מקאליסטר, "שומר הסף החברתי" של גב' אסטור - שהיא מלכת החברה הגבוהה או משהו כזה - בגילומו של נית'ן ליין. וגב' ראסל התחבבה עליו בהחלט.
נכון, שכחתי מזה.
אני אוהב את ניית'ן ליין.
ואהבתי את הסצנה הזאת ומעניין אותי מה יהיה עם זה בהמשך.
אוף גברת ראסל הזאת יש לה מטרה ומעבר לה היא פשוט לא רואה בעיניים.
אני מבינה את המקום שהיא באה ממנו ולמה היא כל כך רוצה את זה, אבל האמת היא שזו מטרה ילדותית ומטופשת.
זה לחלוטין מעצבן.
באופן כללי היא עשירה בטירוף, מה כל כך חשוב לה המעמד הזה של הישנים. זה גם לא שהיא לבד, מדברים על זה שיש קבוצה גדולה של עשירים חדשים, היא יכולה להיות חלק מהם, אבל היא מתעקשת על הישנים האלו.
ועוד יותר מעצבן שהיא מחליטה ליישם את זה על הבת שלה. במיוחד כי היא אומנם טוענת שזה לטובתה של גלדיס, אבל זה רק לטובתה של גלדיס אם היא בעלת אותה השקפה של הצלחה. וזה לא שגלדיס רצתה להתחתן עם משרת, אלא מישהו עשיר ממעמד טוב, פשוט לא מספיק טוב.
אני לא חשבתי שמריאן באמת היתה נותנת לזה להתפתח ליותר מזה.
אני גם בטוח שמריאן הייתה מפסיקה את זה.
אבל רציתי לציין שפגי עצרה את זה באופן אקטיבי. במידה מסוימת היא קיבלה את זה כמשימה מאגנס.
אבל עדיין לא מספרת לה מה העניין הסודי והמסקרן שיש לה עם העורך דין.
קצת עיצבן אותי שמריאן הציקה לה לגבי זה. זכותה של פגי לפרטיות.
 

keren or5

Well-known member
האוס ראיתי רק ממש קצת ואני נוטה להסכים, אבל זה אנטי גיבור מסוג שונה בעיני, כלומר הוא פשוט "דוש" גדול, אבל לא פושע
זה לא מדוייק ממש. קודם כל גם הכללתי את דון דרייפר ממד מן שהוא לא ממש פושע. דבר שני, לגבי האוס- צריך להבין את הקונספט של הסדרה. היוצרים של האוס אמרו שהסדרה הושפעה מאוד משרלוק הולמס (לא הסדרה עם קמברבץ', כנראה שהכוונה לסיפורים המקוריים), בכך שהאוס התייחס לכל מטופל כתעלומה שצריך לפתור ולא כאל בן אדם, ומבחינתו כל האמצעים כשרים כדי לפתור אותה (אפילו השם של הסיידקיק שלו, ווילסון מתכתב עם ווטסון של שרלוק). נרמז לא מעט בסדרה שאף בית חולים אחר חוץ מזה שהוא עבד בו לא היה מקבל אותו בגלל השיטות שלו לדיאגנוזה שכללו לפרוץ (כן, כן, לפרו בלי ידיעתם) לבית של המטופלים שלו כדי להשיג עוד רמזים על מה יכולה להיות המחלה איתם (למצוא כל מיני רעלנים בבתים וכאלה) וזה בטוח לא חוקי. היו גם הרבה פרקים שהוא היה בטוח באיזה אבחנה והורה לצוות שלו לטפל לפי האבחנה הזאת ומנהלת בית החולים הרבה פעמים לא הסכימה איתו ולא הרשתה לו לעשות את מה שהוא רצה, אבל כמובן כי זה הסדרה האוס, הוא תמיד עשה את זה בכל זאת למרות שזו הייתה יכולה להיות סכנה למטופל אם הוא היה טועה (אולי אפילו סכנת מוות), אבל כמובן שהוא תמיד צדק ולכן לא פיטרו אותו. מעבר לזה הוא היה מכור לוויקודין שזה משכך כאבים חזק מאוד. הוא כן לקח את זה לבעיה רפואית שהייתה לו ברגל אבל הרבה פעמים בסדרה עלה לדיון השאלה אם הוא מכור אליהם ואפילו אם זה משפיע על שיקול הדעת שלו ויכול ממש לפגוע במטופלים שלו.
אבל כמו שאמרתי, גם בלי הדברים הלא חוקיים, אני לחלוטין מחשיבה אותו כאנטי גיבור, כי הוא לא סתם בן אדם דוש, הוא רופא דוש, כאשר רופאים תמיד הוצגו כאנשים נחמדים שרוצים לעזור לעולם ולרפא אנשים. גם מבחינת השנים זה ממש מסתדר עם הגל של האנטי גיבור.
נכון, מבחינת גיבורות נשיות, למרות שכבר יש היום רבות מאוד, אנחנו עדיין בשלב שעצם זה שהיא אישה זה מה שמייחד אותה מהגיבור הסטנדרטי, אז כשנגיע לאנטי-גיבורות אמיתיות נהיה במצב טוב.
האמת שהיו ניסיונות לעשות אנטי גיבורות, פשוט הסדרות האלה לא קיבלו את אותו מעמד כמו הסדרות של הגברים. היה את "האחות ג'קי" שהציגה גיבורה שבוגדת בבעלה ומכורה לסמים (זה מוצג בפרק הראשון, זה לא ספוילר), היא גם שוחקה ע"י אידי פאלקו, מי שגילמה את אישתו של טוני סופרנו, כרמלה. סדרה נוספת הייתה weeds (בעברית "העשב של השכן), שהיא סדרה נהדרת ואנרייטד, על אמא שבעלה מת ועל מנת לפרנס את המשפחה שלה היא מתחילה להיות סוחרת סמים (וזה היה לפני שובר שורות אז לא העתיקו). היה גם את שחור זה הכתום החדש, מאותה יוצרת של weeds, שהציגו ארסנל של אנטי גיבורות-מן הסתם כי היא התרחשה בכלא של נשים. אפשר גם אולי לשייך את girls כסדרת אנטי גיבורות. הסדרה הזאת שעוסקת בחברות של 4 בנות בגילאים ה-20 ידועה לשמצה באי נסבלות של הדמויות שלה, שהיוצרת והשחקנית הראשית לינה דנהם הודתה שהדמויות בלתי נסבלות אבל זה חלק מהקטע. זה מה שעולה לי כרגע, אולי יש עוד. ואני אכן שואלת את עצמי אם הסדרות האלה לא נחשבות באותו מעמד כמו סדרות האנטי גיבור -גבר, ובכלל אם הן פחות פופלריות דווקא כי זה אנטי גיבורה ולא אנטי גיבור. אני לא אגיד נחרצות, אבל עצם העובדה שאני כן תוהה על זה אומרת משהו.
וואו, השנאה כלפיה כל כך הרגיזה אותי!!
אני ממש לא יכולתי לקרוא את התגובות האלו.
מבחינתי צופים ששנאו אותה לא הבינו בכלל את הסדרה ואת כוונת היוצרים.
|כן|
(ואני מרגישה באופן דומה בעניין שנאה של צופים לשתי דמויות מסוימות בסמוך על סול.)
על מי מדובר אם אפשר לשאול. אני יודעת שאת בטח מתכוונת לצ'אק שאני זוכרת שאת הגנת עליו לא מעט. ומי השניה? קים? כי הרושם שלי שאנשים דווקא אוהבים את קים, מצד שני אני בעיקר נחשפת למעריצים של סע"ס מאיזה קבוצה קטנה בפייסבוק שאוהבים את קים וטוענים ש"ווינס גיליגאן למד מהטעות עם סקיילר", שזה משפט דיי מעצבן מבחינתי, אבל בכל מקרה הבנתי שהיא דיי אהובה.
א. נכון מאוד! (למרות שלדעתי ראינו השלכות מאוד קשות גם בשובר שורות.)
זה נכון ואכן ציינתי שמכל הסדרות של דור 1, אין ספק ששובר שורות הכי שמה דגש על ההשלכות וזה בהחלט הסיבה שהיא מחזיקה עד היום בעיני.
ב. אני עכשיו קצת כועסת עליך כי ניהלנו פה דיונים עליה, גם בחצי עונה האחרונה ששודרה, ולא השתתפת בכלל :-(
איי קנואו, איי קנואו :censored:. אני ראיתי שפתחתם שרשור על זה רק אחרי שראיתי כבר את כל הפרקים ואז פחדתי להגיב כי הייתם מדברים על פרק מסויים ופחדתי שאני אספלייר, וכשסיימתם את העונה כבר בקושי זכרתי מה היה בה :(. ובכלל את שלושת העונות הראשונות השלמתי בבינג' בערך שבוע לפני שיצאה העונה האחרונה ששודרה, אז אם דיברתם עליה לפני לא הייתי יכולה להשתת ולא ידעתי שמישהו רואה את הסדרה פה. אלף סליחות. אני מבטיחה להצטרף לדיונים בעונה האחרונה שיוצאת ממש עוד מעט. |4U|
למרות שאני מסכימה עם כל דברייך - אני לא רואה בזה כזאת "בעיה".
אז זהו שלא אמרתי שזאת בעיה, כי זה גם נושא פילוסופי ומורכב, רק ציינתי למה אני פעם אהבתי מאוד את הז'אנר הזה ולמה עכשיו פחות (ואולי אפילו דיי עצבנית עליו) אבל דיברתי על החוויה שלי, ואני לא אומרת שיש דברים שאסור להציג מסיבה זו או אחרת כי זה נורא מורכב.
חפירה נהדרת! |כן||כן||כן|
|מאוהב||לב| טנקיו! תגובה נהדרת!
 
נערך לאחרונה ב:

Lhuna3

Well-known member
אבל כמו שאמרתי, גם בלי הדברים הלא חוקיים, אני לחלוטין מחשיבה אותו כאנטי גיבור, כי הוא לא סתם בן אדם דוש, הוא רופא דוש, כאשר רופאים תמיד הוצגו כאנשים נחמדים שרוצים לעזור לעולם ולרפא אנשים. גם מבחינת השנים זה ממש מסתדר עם הגל של האנטי גיבור.
אוקיי, לא הכרתי כאמור את כל הפרטים שכתבת, אבל בכל מקרה לא חלקתי על ההגדרה שלו כאנטי גיבור, אלא רק ש "סתם דוש" זה סוג שונה בעיני של אנטי גיבור שאני מתייחסת אליו אחרת. מד מן לא ראיתי, אבל גם אותו הייתי מחשיבה בסוג השונה הזה.

כלומר (נשים רגע בצד אם האוס ומד מן הם כאלו או לא, לפי מה שתיארת על האוס אולי הוא באמת הסוג השני ואולי חצי...) -
אני מפרידה בין המקרים של אנטי גיבור אישיותי, שפשוט אין לו את האישיות ה"מושלמת" או קרובה למושלמת או מקסימה שבעבר היתה חייבת להיות לכאורה לגיבורים,
לאנטי גיבור שהוא פושע של ממש, כזה שבצד הלא נכון של החוק ושביצירות העבר חייב היה מעצם זה להיות הנבל של היצירה, אבל בעידן החדש אנחנו רואים את היצירה מהצד שלו ולכן הוא הגיבור.

כי לסוג של אנטי גיבור "אישיותי" אני מעולם לא התחברתי בכל מקרה, ואילו לשני אני הרבה פעמים כן.
על מי מדובר אם אפשר לשאול. אני יודעת שאת בטח מתכוונת לצ'אק שאני זוכרת שאת הגנת עליו לא מעט. ומי השניה? קים? כי הרושם שלי שאנשים דווקא אוהבים את קים, מצד שני אני בעיקר נחשפת למעריצים של סע"ס מאיזה קבוצה קטנה בפייסבוק שאוהבים את קים וטוענים ש"ווינס גיליגאן למד מהטעות עם סקיילר", שזה משפט דיי מעצבן מבחינתי, אבל בכל מקרה הבנתי שהיא דיי אהובה.
לא קים, אני התכוונתי להווארד.
(אבל פליז בואו לא נצית את הויכוח מחדש כדי שאצליח ללכת לישון הלילה :-D)
איי קנואו, איי קנואו :censored:. אני ראיתי שפתחתם שרשור על זה רק אחרי שראיתי כבר את כל הפרקים ואז פחדתי להגיב כי הייתם מדברים על פרק מסויים ופחדתי שאני אספלייר, וכשסיימתם את העונה כבר בקושי זכרתי מה היה בה :(. ובכלל את שלושת העונות הראשונות השלמתי בבינג' בערך שבוע לפני שיצאה העונה האחרונה ששודרה, אז אם דיברתם עליה לפני לא הייתי יכולה להשתת ולא ידעתי שמישהו רואה את הסדרה פה. אלף סליחות. אני מבטיחה להצטרף לדיונים בעונה האחרונה שיוצאת ממש עוד מעט. |4U|
מעולה!! |כן|
למען ההגינות - רוב הגיבורים של סדרות בלי קשר היו גברים לבנים וסטרייטים.
אוקיי אבל בעשור או שניים האחרונים כבר יש הרבה מאוד גיבורות, לא בטוחה אפילו שפחות מגיבורים.
אבל הנה כתבה עם דוגמאות לאנטי-גיבורות:
הממממ... מסכימה על סלינה מ-VIP.

על סרסיי לא מסכימה, כי היא דמות של נבלית ולא של גיבורה. (למרות שבספר כל הדמויות הראשיות הן מורכבות ועגולות ומקבלים גם את נקודת המבט שלהן, יש שם גם הפרדה של נבלים וגיבורים, ובסדרה זה עוד יותר בולט אפילו).

אותו כנ"ל על רג'ינה (עד העצם).

אלישיה פלורק (האישה הטובה) - לא מסכימה בכלל, היא לא מושלמת (בשום סדרת דרמה מכובדת ואיכותית בימינו אין גיבורים מושלמים וטוב שכך), אבל היא עדיין גיבורה רגילה ולא אנטי.

את ננסי מווידס אני לא מספיק זוכרת, אז אולי.
וזה עוד לפני Killing Eve
עליה דווקא מסכימה בהחלט.
 

keren or5

Well-known member
אני לא יודע אם ראית, אבל המגן היא גם דוגמה מעולה לזה. ובאופן כללי סדרה מעולה.
לא ראיתי, וזו סדרה ששמעתי עליה הרבה והיא ברשימת הצפייה שלי כבר שנים, אבל הסיבה שאני חוששת לראות אותה עכשיו היא בדיוק מה שהסברתי, אני קצת פוחדת שבגלל שהיא מהדור הראשון של אנטי גיבורים, אני ממש אשנא את הגיבור. כפי שהסברתי אני מאמינה שאם הייתי רואה כל אחת מהסדרות של האנטי-גיבור דור 1 (מלבד שובר שורות), כנראה שהשנאה שלי כבר לכל התופעה לא הייתה מאפשרת לי להנות ממנה כמו שקרה בצפייה ראשונה. אבל בכל מקרה יש לי ידיד שמנדנד לי שנים לראות המגן, אז כנראה שזה ירה מתישהו.
ואני רוצה גם להוסיף עוד משהו לגבי עונה 6 של בוג'אק הורסמן: זה שאומנם נתנו לו סוג של redemption arc אבל אז הזכירו שזה לא מוחק את כל המעשים הנוראיים שהוא עשה לפני כן. ויש קטע טוב שאני לא זוכר איך זה ממש נאמר אבל הוא אומר משהו על כך שצריך לסלוח לו כי הוא כבר שיפר את עצמו. אבל לא, הוא עדיין צריך לשלם בסוף על הדברים שהוא עשה.
אכן |כן|ויותר מזה הסוף גם קצת חתרני בעיני בכך שבוג'אק לא מת, אבל כן נעזב ע"י כל החברים שלו. לא סתם הרבה אנשים פיתחו תיאוריה שהוא מת בר לפני האחרון והפרק האחרון בראש שלו. יש משהו בסדרות של אנטי גיבורים שהרבה רוצים שהגיבור ימות בסוף כי זה יותר ידכא אותם אם הוא ילך לכלא או ימשיך לחיות אבל יפסיד משהו. מוות נותן איזה סגירת מעגל יותר נעימה לדמות שלא אהבת אבל ראית סדרה שלמה עליה, אבל לא עשו את זה בבואג'ק.
אבל הנה כתבה עם דוגמאות לאנטי-גיבורות:
אוקי, יפה, עניתי לונה לפני ההודעה שלך. את ננסי מווידס ציינתי. השאר בשביל שזה יהיה מקביל ניסיתי באמת למצוא סדרות שבהן האנטי גיבורה היא הדמות הראשית או חלק מאנסבל של סדרה רק של דמויות נשיות, בגלל שכל הקטע של סדרות האנטי גיבור זה שהוא היה הדמות הראשית ולא חלק מאנסבל. לכן לא כללתי את סרסי, כי משחקי הכס היא סדרת אנסבל ולא סדרה על סרסי, כנ"ל ה"אישה של האנטי גיבור" שהיא גם אנטי גיבורה כמו שציינת (בבית הקלפים, האמריקאים, וכן גם וונדי מאוזרק בעיני). אלישה פלוריק היא ממש לא אנטי גיבורה, לא מתקרבת אפילו בעיני. הגיבורה מוויפ אולי, לא חשבתי על זה, אבל זה גם קצת שונה כי זה קומדיה. את הסדרה עם גלן קלוז לא ראיתי. רג'ינה מ-once, גם לא כי זו סדרת אנסבל וגם ספוילר ל-once היא לא אנטי גיבורה בעיני. בעונות הראשונות היא נבלית באופן חד משמעי. ואז היא עוברת רידמפשן ארק ואז היא מהטובים חד משמעית. וגם זאת סדרת אנסמבל. אנאליס- אוקי. לא החשבתי כי אני לא אוהבת את הסדרה.
העניין הוא שאני חושב שבמידה רבה הבעייתיות עם סדרות האנטי-גיבור לא הייתה הן עצמן, אלא איך שאנשים התייחסו אליהן.
חד משמעית. הרגשות שלי בנוגע לסדרות מושפעות מהקונטקסט והזמן שבו אני רואה אותם. אני לא חושבת שזה דבר רע, זה פשוט איך שאני צורכת סדרות. מישהו אחר יכול בהחלט לחוות סדרות בוואקום ואז הסדרה נשפטת בפני עצמה, אבל אצלי קונטקס תמיד פקטור.
כי אני חושב שגם בסדרות האנטי-גיבור הישנות כן ראו את ההשלכות הרעות של מה שהגיבורים שלהם עושים. אומנם לא הדגישו את זה עד כדי כך כמו בשובר שורות, אבל זה גם לא הוסתר.
למשל במד מן והסופרנוס כן רואים איך החיים האישיים של הגיבורים שלהם נהרסים בגלל המעשים שלהם, איך אנשים סביבם סובלים ואיך הם עצמם סובלים מזה.
נכון. אבל לא מספיק בשביל הסטנדרטים שלי היום. חוץ משובר שורות.
בהאוס אני חושב שזה יחסית לא מורגש במיוחד כי בסה"כ הדגש רוב הסדרה הייתה על הנוסחה הפרוצודרלית. עדיין פה ושם האוס סבל כשאשר האנשים הקרובים אליו עזבו אותו.
דווקא אני זוכרת שהיו בסדרה הרבה מאוד פעמים דיונים על כל מיני מעשים של האוס וכמה הם אתים או חוקיים, ע"י הצוות שלו, ווילסון וקאדי. הרגשתי שהסדרה הרבה יותר ביקורתית כלפי האוס, מאשר דקסטר לדקסטר למשל. האוס הייתה באמת יותר פרוצדורלית כי היא היחידה מבין אלו שדובר עליהם שהייתה ברשת ברודקאסט, ולא ברשת כבלים, והיה נוסחה מאוד מדוייק סדרות מהסוג הזה. פורמולה כמעט זהה מפרק לפרק (עם שבירות פה ושם), כמעט אין עלילה המשכית, ובטח שסיפור המשכי הוא לא הכי חשוב, והסטטוס קוו נשמר לאורך הסדרה. זה התבטא בצורה שונה כי זו הייתה סדרה מפורמט שונה, אבל היא לחלוטין בעיני סדרת אנטי הירו.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
היה את "האחות ג'קי" שהציגה גיבורה שבוגדת בבעלה ומכורה לסמים (זה מוצג בפרק הראשון, זה לא ספוילר), היא גם שוחקה ע"י אידי פאלקו, מי שגילמה את אישתו של טוני סופרנו, כרמלה.
זכרתי שהייתה סדרה שהייתה באופן מובהק סדרה של אנטי-גיבורה, היא ישבה לי על קצת הלשון (הזיכרון ליתר דיוק).
זאת הייתה סדרה מעולה. גם נמשכה די הרבה זמן (7 עונות).
איי קנואו, איי קנואו :censored:. אני ראיתי שפתחתם שרשור על זה רק אחרי שראיתי כבר את כל הפרקים ואז פחדתי להגיב כי הייתם מדברים על פרק מסויים ופחדתי שאני אספלייר, וכשסיימתם את העונה כבר בקושי זכרתי מה היה בה :(. ובכלל את שלושת העונות הראשונות השלמתי בבינג' בערך שבוע לפני שיצאה העונה האחרונה ששודרה, אז אם דיברתם עליה לפני לא הייתי יכולה להשתת ולא ידעתי שמישהו רואה את הסדרה פה. אלף סליחות. אני מבטיחה להצטרף לדיונים בעונה האחרונה שיוצאת ממש עוד מעט. |4U|
מעולה
על סרסיי לא מסכימה, כי היא דמות של נבלית ולא של גיבורה. (למרות שבספר כל הדמויות הראשיות הן מורכבות ועגולות ומקבלים גם את נקודת המבט שלהן, יש שם גם הפרדה של נבלים וגיבורים, ובסדרה זה עוד יותר בולט אפילו).
אני די מסכים לגבי סרסי.
בסדרות של רוב שאר הדמויות ברשימה הזאת אני לא צפיתי.
לא ראיתי, וזו סדרה ששמעתי עליה הרבה והיא ברשימת הצפייה שלי כבר שנים, אבל הסיבה שאני חוששת לראות אותה עכשיו היא בדיוק מה שהסברתי, אני קצת פוחדת שבגלל שהיא מהדור הראשון של אנטי גיבורים, אני ממש אשנא את הגיבור. כפי שהסברתי אני מאמינה שאם הייתי רואה כל אחת מהסדרות של האנטי-גיבור דור 1 (מלבד שובר שורות), כנראה שהשנאה שלי כבר לכל התופעה לא הייתה מאפשרת לי להנות ממנה כמו שקרה בצפייה ראשונה. אבל בכל מקרה יש לי ידיד שמנדנד לי שנים לראות המגן, אז כנראה שזה ירה מתישהו.
לחלוטין שווה.
מאוד יעניין אותי מה תחשבי עליה. ובמיוחד על הסוף (אם כי כמובן הרוב זה המסע)
ויותר מזה {ספוילר לבוג'אק הורסמן} הסוף גם קצת חתרני בעיני בכך שבוג'אק לא מת, אבל כן נעזב ע"י כל החברים שלו. לא סתם הרבה אנשים פיתחו תיאוריה שהוא מת בר לפני האחרון והפרק האחרון בראש שלו. יש משהו בסדרות של אנטי גיבורים שהרבה רוצים שהגיבור ימות בסוף כי זה יותר ידכא אותם אם הוא ילך לכלא או ימשיך לחיות אבל יפסיד משהו. מוות נותן איזה סגירת מעגל יותר נעימה לדמות שלא אהבת אבל ראית סדרה שלמה עליה, אבל לא עשו את זה בבואג'ק.
לא חשבתי על זה, אבל נכון
 

didalf

Well-known member
אוקי יש לי חפירה על זה. תחגרו חגורות.
אוהו לא צחקת:-D סתם אבל אני אוהבת את החפירות היפות שלך גם אם לא יודעת אם אני מסכימה. כאילו בגדול נראה לי שכן כי אני לגמרי מבינה למה את מתכוונת בזה שמעריצים מפרשים לא נכון את הדמויות האלה ובעדם.
אבל מצד שני אני גם נהנית לפעמים לאהוב בלב שלם אנשים רעים ולהיות בעדם ושלא יהיה אכפת לי מההשלכות ובמי הם פוגעים כל עוד אלו דמויות פיקטיביות.

לא חושבת שיש סיכוי שאני אוכל לא לאהוב בכל ליבי את בריאן קיני למשל. אני אצטרך לחשוב על זה יותר, אבל על פניו כשאני נזכרת בסדרה, בריאן קיני עדיין נראה לי פחות בעייתי משאר הגיבורים שציינתי. לייק הוא דוש הרבה פעמים בלי ספק, אבל לא מרגישה שהוא בעייתי באותו מובן של האחרים, לא מתקרב אפילו. ובלי קשר קונטקס מאוד חשוב גם. הכי גאים שיש לא הייתה חלק מגל האנטי גיבורים. לא מבחינת הזמן שהיא שודרה ולא מבחינת מה שהיא ניסתה לעשות. היא גם לא הייתה פופולארית כמו שאר הסדרות שציינתי.
כי הוא לא אנטי גיבור, ובטח לא פושע. הוא סתם אידיוט במערכות יחסים. ואני דיברתי על הטרופ הזה במה שהגבתי לעדי|נחש|

למרות שאני מסכימה עם כל דברייך - אני לא רואה בזה כזאת "בעיה".
זה נכון שהרבה מהצופים אוהבים בצורה עיוורת את הגיבור "הרע", הרבה פעמים בניגוד לכוונת היוצרים, ונכון שזה מעצבן אותי (במיוחד כשזה גורם להם לשנוא דמויות משנה שהן בעצם טובות), אבל זה לא שמישהו הולך להפוך להיות כמוהם בגלל זה.
אני עדיין אוהבת מאוד סדרות כאלו (כשהן נעשות טוב כמובן). למעשה אלו רוב הסדרות הכי טובות בעיני (ש"ש, סמוך על סול, אוזארק, במידה מסויימת גם יורשים היא כזאת ).
|כן|
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
כי הוא לא אנטי גיבור, ובטח לא פושע. הוא סתם אידיוט במערכות יחסים. ואני דיברתי על הטרופ הזה במה שהגבתי לעדי|נחש|
נראה לי שבריאן קיני עונה להרבה מההגדרות של אנטי גיבור, אם כי זה לא מדע מדויק.
אבל הוא הדמות הראשית והוא סוג של נבל חלק גדול מהזמן. בעיקר בהתחלה.
טכנית הוא אפילו פושע (שוכב עם נער בן 16)

זה מזכיר לי שפרנק גאלגר הוא גם אנטי-גיבור
 

didalf

Well-known member
טכנית הוא אפילו פושע (שוכב עם נער בן 16)
תלוי איפה זה קורה בדיוק, אבל כנראה שלא פושע, כי 16 זה גיל ההסכמה ברוב המדינות בארה''ב.
17 כמעט 18 (ולא תמים כמו ורד)
פילדלפיה, פיטסבורג, פנסילבניה.
ואל תשגעו אותי עם חוקים ושטויות טכניות בריאן וג'סטין מושלמים סוף נקודה סטופ כדור הארץ נגעתי באדום.
tumblr_nbwtw68QwB1thrsnxo3_250.gif
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה