דייטים - עד לאן?

P u s s i c a t

New member
תורי?

טוב. אז סתם עניינה אותי דעתכם בעקבות שיחה עם חברה שהיתה לי. לרוב מעדיפה מקומות שקטים / שאפשר לדבר בהם. גם בר טוב שהמוסיקה בו לא מחרישת אזניים יהיה אופציה טובה. למרות האזהרות והמודעות, הרבה פגישות היו בבית. לרוב לא בשלי. מעדיפה לסוע קצת ולא לארח זרים אצלי במבצר... (שריטה. מודה) מגששת טוב לפני כדי לדעת במי מדובר. ולרוב זה היה מישהו שגם אם הוא זר לי יש אנשים אחרים שפגשו אותו בעבר. עד כמה רחוק? הייתי בחיפה. הייתי בירושלים. היה לי דייט בהרצליה כשגרתי באילת. נסעתי לקיסריה כשגרתי בכפר סבא. קיבוץ ליד טבריה. ולא רק שם (אוהבת מושבים / קיבוצים) פעם אחת היינו בקיבוץ ליד טבריה (גרתי בכפ"ס) ומישהו שפגשנו חצי שעה שבוע לפני התקשר. היה ערב יבש בקיבוץ, ואני וחברה הצפנו למטולה... שונאת שגרה. אוהבת שינויים. ואין דבר שמרגיע אותי יותר מנהיגה עם מוסיקה טובה ברקע. (לא בבוקר בזמן פקקים...) בגדול - אם אני מספיק משועממת / ספונטנית / מתלהבת מהבחור ובטוחה שיהיה ערב נעים גם אם לא יצא מזה משהו רומנטי - השמיים הם הגבול. חוויות.
 

ת י א ה

New member
אני חושבת

שהחל ממחר בלילה, בשעה שמחירי הדלק יירדו מ-6.21 ש"ח לליטר ל-5.58 ש"ח לליטר, השמיים יהיו באמת הגבול. יאללה בלגן !
 

P u s s i c a t

New member
../images/Emo6.gif

אני חושבת שעם קצב הנסיעות שלי לאחרונה גם ככה הוא הולך להיות מושבת בקרוב (חו"ח) ואז יהיה לי תירוץ.
מצד שני... השמיים אצלי... (3 כרטיסי טיסה חינם במגירה.
מי יודע מה יילד יום
)
 
תורי!!

טוב נו, אני לא מדד, את מכירה אותי... זה התחיל אי שם בשנת 2003....ממש בחודשיי אוגוסט החמים, טור דה פראנס יתגמד ויתקפל לו לעומת המיילים שעשיתי לכוון הדייטים שלי. זכיתי במיילים -אל על מן הסתם גם חשבה לפצות אותי בשלב מסויים. נצא מנקודה שאני - אשדודיה. מכאן ועד לקצה השני של הארץ לאורכה ולרוחבה. ומכאן עד לפלורידה- צרפת- ובולגריה. פחחחחחחחח..........אשכרה דפקבית של חוויות נסיעתיות. פעם הייתי מניעה את הרכב בלי להסס, עצם הנהיגה האורכה לפניי זה כבר חלק מהדייט, חולת הגה מושבעת. {קשתיות או לא???}
 

P u s s i c a t

New member
../images/Emo25.gif

לגמרי
גם לי יצא כבר לא פעם שהתבאסתי שהגעתי וחיכיתי שוב לצאת. ולא. הדייט ממש לא היה גרוע. יש משו מאוד מרגיע בנהיגה עם מוסיקה. רק אני והמחשבות. שירים שאני אוהבת (במיוחד מאז שיש לי דיסק mp3 באוטו <וסליחה שאני קוראת לפחית שלי אוטו> זה פשוט לא נגמר
) היו תקופות (לפני עליית מחירי בדלק בצורה לא אנושית) שכשהיה לי עצוב <בלי קשר לגפן> נסעתי לים. נהגתי מהבית עד לים (לא בעיר שלי...) נהגתי לאורך הטיילת. לפעמים עצרתי וירדתי לכמה דקות לשאוף אויר של מים מלוחים (הכי כיף זה בחורף, אגב - אין הרבה מראות יותר יפים מברקים שנשברים על האופק. אם לא ניסית - תנסי) וחזרתי לנהיגה לאורך החוף. גם קרה לא פעם (ואפילו היה על זה שרשור) שפתאום היה שיר שאני נורא אוהבת, ועשיתי סיבוב נוסף, או פשוט נשארתי ברכב עד שייגמר. החתולה - אין רגע דל
 
לאן לאן, לגן.

בימים טרופים אלו של לחץ ומעט זמן לנשימה אעדיף מישהו בפריפריה שלי, למרות שארצנו קטנטונת וכבר היה לי קשר מדן ועד אילת, שכך כשרוצים הכול אפשרי. איפה- מבחינתי גם ארגז החול בגן השעשועים שליד הבית מתקבל בברכה, העיקר שיהיה נוח, ואוירה נעימה. לפעמים בתי-קפה הומים אדם ומאד צריך להתאמץ להקשיב אחד לשני, שזה טוב- מקרב, אבל גם קצת מסיט את הקשב, ובמיוחד שיש לנו נטייה להסתכל על העוברים והשווים: ) יש ליד הבית שלי, את בית הקפה השכונתי קטן ואינטימי. אני חושבת שפתחתי שם חשבון עובר ולא שב על כל פגישה שלי.
 
למעלה