דילמה עם חברה

[babe5]

אהלן

קראתי בעיון את הדילמה שאתה מעלה כאן. אני מניחה שאני לא אחדש כאן יותר מדי, אבל בכל זאת... אני יכולה להגיד לך שבדומה לך, גם אני מעניקה חשיבות מירבית לתכונות שאתה מעלה. ציניות, שנינות, "טיזינג" - אלו תכונות/דברים שאני מצפה למצוא בקשר וכשהם לא קיימים...זה כמו חביתה בלי מלח...עבורי לפחות. מדבריך אני מבינה שבבחורה הזו יש תכונות טובות וחיוביות, אחרת לא הייתה כאן דילמה/התלבטות. כמו שאמרו כאן קודמיי, אין פתרון קסם. אני באופן אישי לא חשה נוח לבוא ולהגיד לך "תעזוב/תשאר" כי אני לא מכירה אותך/אותה, את הקשר בניכם ואת הצרכים הספציפיים של כל אחד מכם. זה כבר דורש עבודת אבחון מעמיקה יותר. אז פתרון קסם אין לי (עדיין... ). יחד עם זה, הבנה, אמפטיה ואפילו הזדהות (לא במובן שהייתה לי סטואציה כזו אלא במובן שגם אני חשה כמוך שאני זקוקה ל"פלפל" הזה במערכת יחסים. וגם זה משהו (ההבנה ) , נראה לי... אני כן חושבת שעכשיו שעלית על "הבעיה" תתן לדברים לשקוע, תסתכל על מערכת היחסים שלכם קצת מהצד, עד כמה שזה קשה. זה בהחלט לא נעים שבן הזוג בוחן אותך ישירות ועדיין - אנחנו תמיד עוברים מבחנים בחיים - לעבודה, באקדמיה וכן גם בזוגיות... בהצלחה

 

[תמי 20]

המממ

מבינה מאוד. זה חסר לך ואתה לא שלם ואולי מנסה לשכנע את עצמך ביתרונות אחרים? אולי שניכם יכולים להיות מאושרים עם אחרים? אתה עם מישהי כמו שאתה רוצה והיא עם מישהו שיאהב אותה כמו שהיא? אני לא אומרת להיפרד. החלטה שלך. כי זה לא שתעשה "הוקוס פוקוס" ומה שאמרתי למעלה יקרה. לא קל לוותר על מישהי שסך הכל טוב לך איתה. הייתי שואלת את עצמי האם זה משהו שיכול להחזיק מעמד ותתגבר על זה? אם כן- שיהיה בכיף. אם לא נראה לך אז הפגיעה תהיה כואבת יותר ככל שיעבור הזמן לילה טוב!

 

[DREAMER שכמוני]

החלטה שלך בלבד!

רק מקריאה של הדברים אפשר להבין, שהנושא מפריע לך. לדעתי זו שאלה של זמן. אתה יודע, כשאנו פוגשים מישהו ואחר כך מתאהבים בו, תמיד זה יהיה בגלל המיקס המיוחד של תכונות האופי שלו/חיצוניות וכו. אצל אחד זה יבוא לידי ביטוי כך ואצל האחר אחרת. בסופו של דבר אין בן זוג מושלם. והיה ותכיר מישהי אחרת, שתענה על נושא האינטליגנציה, אבל במקומות אחרים אתה תחוש, שמשהו חסר. אתה לבד יודע מה חשוב לך יותר ועל מה אתה מוכן להתפשר. זו אפילו לא פשרה, ולו רק בגלל שמכלול של אדם משול ל"קוקטייל". תכונה מסויימת אצל אחת בגלל אוסף התכונות האחרות שלה, תראה לך באופן מסויים ואצל אחרת תראה באופן אחר, בהתחשב בתכונות האחרות שלה. אני חושבת עליה. איזה מצב מבאס. אין מה לקבל דעה של מישהו אחר. זו חייבת להיות דעתך. ויש לך דעה. היא משתקפת כאן. בכל מקרה, חייבת להיות החלטה לכאן או לכאן, ולדעתי כמה שיותר מוקדם. חבל לגרור את הקשר, רק בגלל שמתקשים להחליט. לא יודעת, אבל ההודעה הזו עצובה לי. (בכוונה לא כתבתי מה לי חשוב בבן הזוג , כי לדעתי זה ממש לא רלוונטי ולא זה מה שאתה זקוק לו עכשיו)

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

אינטלגנציה אינה הגורם החשוב בקשר, חשוב שתהיה מענינת רגשית. אם יש לה תחביבים שעשויים לענין אותך כדאי שתשאל אותה עוד עליהם. מה שמרגישים כלפי אדם בסופו של דבר, כתוצאה מכל המכלול שלו, הוא שיקבע אם נרצה להיות בקשר ואם הקשר יצליח.

 

[BlackUnicorn]

תראה.. הפתרון שלי קצת שונה

מהאחרים (אמנם יש לציין שדי רפרפתי ככה שיכול להיות שפספסתי..). לדעתי, אתה צריך לעשות הפרדה מוחלטת בין סוגים מסויימים של חוכמה/אינטליגנציה. ישנו את העניין של הידע הכללי, שבד"כ בא לידי ביטוי לעיתים רחוקות יחסית בשיחה, ואיכשהו בא לידי ביטוי בעיקר בשיחות עם אחרים ולא כבר כשנכנסים לשיגרה. הרי שכשאתה נמצא בשגרה, בדרך כלל מדברים על היומיום, על העבודה, על החיים, על התוכניות, צוחקים, רואים סרטים, וכו'. אם זו הייתה הבעיה היחידה - הייתי אומרת לך - ניחא. כל עוד יש לה אינטליגנציה רגשית טובה, ואתם משדרים על אותו גל (אם כי לא באותה רמה של אינטליגנציה) - למה לא. אבל אתה מתאר כאן משהו יותר עמוק. אתה מדבר על כך שאתם לא יכולים לראות סרטים מסוימים ביחד, שהיא לא מבינה בדיחות שלך, שאתה לא יכול לעשות לה טיזינג. למעשה, אתה מגיע לדבריך למצבים שבהם אתם ביחד כמה שעות, ואתה נאלץ להסביר לה למה אתה מתכוון, כשהשיחה נעשית עמוקה יותר. זה כבר עניין של חוכמה שאני אוהבת לקרוא לה "חוכמת חיים". לא מדובר על אינטליגנציה בסיסית / ידע בסיסי שמלמדים בבתי ספר, אלא על אינטואיציה רגשית, הבנה מסוימת של דברים, שלא מצריכים ידע משמעותי. כשאין את זה, משהו כבר מאבד מהקשר. זה לא שהיא לא יודעת מי היה רוסוליני לדוגמא, אלא שהיא לא מסוגלת להבין בדיחה שהיא בסיסית מבחינתך.. זה משהו שהוא כבר יומיומי. לסיכום - שאל את עצמך האם מדובר באמת רק בידע כללי, או שמא בכל שידור הגל שלכם. האם זוהי אינטואיציה רגשית, חוכמת חיים? האם זה מתבטא רק עם אנשים מבחוץ - משפחה/חברים, או שגם בתוך הקשר? ולבסוף - האם אתה מסוגל לדמיין אותה כאם לילדיך? האם אתה מרגיש שאתה יכול לסמוך עליה? (וזה שוב מתקשר לעניין חוכמת החיים) - האם אתה מרגיש שאתה יכול לעצום עיניים - ולדעת שהיא תעשה הכל בצורה הטובה ביותר? בהצלחה.