דימוי עצמי-והעצמה אישית,מה הקשר..

דימוי עצמי-והעצמה אישית,מה הקשר..

תמיד ידעתי "לראות" דימוי עצמי נמוך אצל אנשים אחרים,ותמיד ידעתי להעיר על כך,למי שאהבתי,ושסבב סביבי בכל תחומי חיי. כשאני אומר "הערתי",אז כוונתי היתה תמיד להאיר למרות שלא תמיד היה מי שאהב את זה. אז בתקופה השניה של חיי,(מ-40),הפסקתי להאיר לכל אחד...! חבר'ה,מה אתם חושבים על דימוי עצמי נמוך או גבוהה,ואיך אפשר לשפר,אם בכלל צריך לשפר? האם דימוי עצמי גבוהה,(הערכה עצמית נקרא לזה?),תורם להעצמה אישית? זה מוזר אבל דימוי עצמי,ובטחון עצמי,כמו שלמדתי מנסיון חיי,הם לא איזה יישות אחת אחידה,אלא המון המון חלקים שמתחברים לכלל משהו כללי,שאפשר לכנותו "בטחון עצמי,שנובע מהרבה הערכות עצמיות",יצא לי יפה.... אז לפעמים קורה לי,שבתחום מסויים שאני נמצא בו במצב תודעתי נמוך,אני חש מעט מאויים,מעט מפוחד,ומעט חסר ביטחון,אך משתדל תמיד לא לדבר על מה שאני לא מתמצא בו,ואף אומר "אני לא מבין בזה",באופן מופגן!(עכשיו אני מבין למה..) לדעתי הפרט יעשה טוב,אם יחלק את חייו למחלקות שונות,עם סעיפים ותתי סעיפים,וילחץ על הנקודה,ז'א,שידע לגעת ממש איפה שכואב. ואם לוחצים על איפה שכואב......מנסיון שלי לפחות,קורה המון פעמים שפשוט "מבריאים",ואז מה שנשאר זה לעבור ל"מחלה",הבאה... וכמובן שהתהליך ארוך,וכמעט אינסופי,ובכל זאת,צריך לדעת לפעמים,לשאול היכן שקשה לשאול,להעיז היכן שקשה להעיז,ואני עדכם שלאתמיד זה מצליח! אני אולי נשמע תבוסתן,אך מכיון שהציפיות שלי גבוהות מעצמי,(ציפיות...) אפילו כשההישג הוא הישג יחסית "מכובד",אזי אצלי הוא עשוי להתפרש ככשלון. אתם יודעים מה הכי הכי אני אוהב? שהדברים "נשפכים",לי מהר מהר כמו עכשיו,..שם יש לי תחושת העצמה... תודה לכם, עוזי.
 

Deerest

New member
פעם ראשונה

שאני בכלל לא קורא מה כתוב. כאשר הדימוי שלך יישר קו עם הדמות שלך תוכל לסגור את השרשור הזה בכייף. ביי, מחר.
 
יודע מה אני הכי אוהב אצלך?

שגם כשאתה עולב בי,אתה עושה זאת בטעם! עוזי
 

Deerest

New member
אז אני אסביר

תגיד, למה שאעלוב בך? למה ואיך אתה רואה זאת במילים שלי? ולעניין ביום רביעי או חמישי שעבר רציתי לפתוח שרשור חדש בנושא... נחשת נכון - דימוי עצמי. אבל לא רציתי להפריע למהלך השרשורים (סתירות, נאמנות, לא זוכר) שהיו באותו זמן, אז חיכיתי קמעה ואז אתה יצאת כמו מהחלום עם הנושא הזה. אז הייתי כבר מוכן. מבין? ובכל מקרה הא לך
עלי ו
ל
ו
 
אני מוכן לקבל ממך הכל,חוץ מדבר אחד!

לא רוצה לפתוח את המתנה... אני בטוח שיקפוץ לי משם משהו,ואני מאד רגיש לזה! תודה על הבירה,אני שותה ממנה כשאני רוצה לברוח,לעיתים מאד רחוקות,וכשאני כותב לברוח,זה לא ממשהו שלילי... להשתמע עוזי.
 
אופה..........אופה........

אני פותח אותה, ואת האים אמא ש'לה....
משוגע... עוזי. תגיד,למה התכוונת?
 

Deerest

New member
עוד

WYSIWYG What You See Is What You Get בלי סתירות (גלויות) ובלי אגו מנופח ובלי הולוגרמה אז העצמה אישית זה גם להגיע למצב כזה, או לפחות לנסות כי אתה יודע שהוא קיים, או לפחות לדעת שהוא קיים...
 
אביבה,אני מכיר אותו מעט,ולא ממש

מאמין שהוא לא קרא עד הסוף,ולא שיש לי עם זה בעיה. אני מגיב כי אני אוהב להגיב. לגבייך,אני לא מופתע כלל. כל הכבוד על העירנות לגבי ה 11! כל מה שקשור לעירנות,מתקשר אצלי למשהו חיובי! אין לי הסבר לזה...ערב טוב
 
סיפור

מרצה ידוע התחיל את הרצאתו בהחזיקו ביד שטר של 20$. בחדר בו היו 200 מאזינים, הוא שאל, "מי מעוניין בשטר זה של 20$?" ידיים החלו להתרומם. "אני עומד לתת שטר זה לאחד מכם, אולם תחילה הרשו לי לעשות זאת". הוא החל לקמט את השטר. ואז הוא שאל: "מי עדיין רוצה זאת"? עדיין היו ידיים למעלה באויר. "טוב" הוא ענה, "מה אם אני אעשה זאת?" הוא זרק את השטר על הרצפה והחל למעוך אותו לתוך הרצפה באמצעות נעלו. הוא הרים אותו מהרצפה, כעת כולו מקומט, מעוך ומלוכלך. "עכשיו, מי עדיין רוצה זאת?" עדין הידיים התרוממו לאויר. "חבריי, כולכם למדתם שיעור בעל ערך רב מאד. לא חשוב מה עשיתי לכסף, אתם עדיין רציתם אותו מכיוון שערכו לא ירד. הוא עדיין היה שווה 20$. פעמים רבות בחיינו, אנחנו מועדים, מתכופפים, ושוקעים בעפר בעקבות החלטות שקיבלנו, או בגלל נסיבות שנקרו בדרכינו. אני מרגישים אז חסרי ערך. אבל אין חשיבות למה שקרה או למה שיקרה, אתם לעולם לא תפסידו מערככם. אתם מיוחדים - לעולם אל תישכחו זאת! "לעולם אל תתנו לאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של מחר".
תודה לה מוזה המדהימה מפורום מכתב שלא נשלח על הסיפור
 
הרהורים בנוגע לדימוי עצמי...

עוזי , מה דעתך - ממה ניזון דימוי עצמי (מעצמך, מהסביבה או אולי ממשהו אחר) ואיך אפשר לשפר אותו ??? האם "ציפיות גבוהות מעצמי" לא בא בדרך כלל ביחד עם שיפוט עצמי חמור מידי ? עם דימוי עצמי נמוך (ושגוי...) ?
 
מה שלומך רוצה יותר?

אני חושב שמהסביבה,מהסביבה מהסביבה,מכיון שהפרט ניזון ויונק ממנה בשני אופנים! באופן הראשון,הסביבה "מרביצה",או תומכת,וזה גורם לדיכוי או להתפתחות של הדימוי העצמי ובאופן השני,הפרט אחראי להתפתחות הדימוי שלו,(גם באמצעות הסביבה), כאשר הוא גורם או לא גורם לסביבה,לטפח אותו או לא לטפח.... המקרה השני הוא המיקרה התלוי, והראשון לדעתי,בילתי תלוי ניתן לשפר את הדימוי העצמי,אם נוקטים (לדעתי) באמצעים שיחשיבו את אותנו בעיני עצמנו,כיעילים יותר,וחשובים יותר,...וגם באמצעות הסביבה.. ההערכה שלנו את עצמנו קשורה לדעתי קשר הדוק ביותר לציפיות שלנו מעצמנו, מה את אומרת? האם הציפיות שלנו מעצמנו,קשורות ללחץ סביבתי? אפילו אני,שאני תמיד אומר "אני לא נתון ללחץ סביבתי",חושב ביני לביני[ שאני מידי פעם נופל למלכודת הזו... איזה מלכודת,עינעל האימאש'לה,הופכת עולמות,ומשנה את פני העולם... מה שלומך... ביי בינתיים, עוזי
 
עוזי,

הציפיות שלנו מעצמנו קשורות בעיקר לעצמנו ולא לסביבה. אם אתה בן אדם טוטאלי (ויותר מכך - אובסטוטאלי) יהיו לך ציפיות גבוהות יותר מעצמך מאשר לסביבה ממך. יהיה לך גם קשה לפתח דימוי עצמי גבוה למרות תגובות הסביבה האוהדות כלפיך שהרי אתה תמיד מצפה מעצמך ליותר. מה אתה אומר, עוזי, בתור אדם אובסטוטאלי- כפי שהגדרת את עצמך - איך אתה רואה את עצמך בסך הכל ,ונעזוב את אותם מיקרים קטנים שבהם אינך מבין במשהו ולכן לא משתתף בשיחה (קשה לי להאמין שאתה לא מבין במשהו....) איך אתה "עובד" על הדימוי העצמי שלך ???
 
בדידות,בדידות,בדידות,

ערב טוב רוצה יותר! הציפיות שלנו מעצמנו קשורים גם לציפיות הסביבה מאיתנו,אם אנו מודים בכך, ובין אם אנו לא מודים בכך,כי אנו חושבים בטעות,(רוצים לחשוב),שזה אחרת! אישה לא מורידה שערות מהרגליים,כי לא נוח לה עם זה,ובאופן שאני רואה את הדברים,הסביבה,ובסביבה כמובן גם המשפחה,עד גיל...,משפיעה על הפעולות שלנו באופן מאד לא מודע. הסביבה מחנכת אותנו להבין מושגים שהיא קבעה כגון: "לא מגולח זה לא יפה!" "חולצת טריקו לחתונה (גם אםזה חדש מהאריזה,על גוף שרירי),וצמודה,זה לא מכובד ולא יפה!" "עוף אוכלים בידיים" נזכרתי שאני למשל,אוהב לאכול עוף,גם כשאני ממש לבדי,במזלג וסכין,ואני נעזר בידיים רק לקראת הסוף. אנו חיים בתוך מ'ע חוקים שהסביבה קבעה,ולמרות שאנו חלק ממנה,יש תמיד את הדיעה ה"מנצחת",זו שמצליחה לכופף אותנו מלעשות מה שאנו רוצים באמת.. אני חייב לציין שאני "מורד",בכדי לא ליצור מצב שאני כאילו מדבר עלי,אך ישנם מיקרים שאני סבור שאני "שבוי סטראוטיפ" שלהם,גם אני,אך כשזה קורה אצלי זה קורה באופן די אוטומאטי,ז'א,רצון שמונע ע'י משהו שכבר התרגלתי אליו בעקבות לחץ חברתי. אנשים בודדים כמוני(לא,לא במובן שאת בטח חושבת,וסליחה אם טעיתי..),יש להם יתרון. יש משהו בבדידות ובבידול מנטאלי,(הבדידות כמשהו שמזוהה עם חשיבה),שעושה את הפרט לתכליתי,ובעל ביטחון עצמי רב,הרבה יותר מאחרים. כן,אני לא שייך כלל לקבוצה ענקית של אנשים מושפעים,אך אין בי שום רצון מאידך,להשפיע,וגם כשאני כותב,אני מחדד,ומתחדד,וגם משוחח. אני לא חושב שאני אמור לעבוד על הדימוי העצמי שלי,מי יודע מה,באמת.. אבל,טיפוס שכמוני,לא מסתפק אף פעם בדימוי עצמי "סופי",ואני תמיד שואף להגדיל אותו,כמשהו מאד שונה מתחומים אחרים,למה...? ייתכן שזה מכיון שיש בה,בכרה הזו,ביכולת להעלות את רמת ההערכה העצמית משהו אינסופי,זורם ודינאמי,שכל הזמן משתנה,ואני כטיפוס שהחופש הוא מרכז חיי,כנראה מתחבר לזה. אני,לדוגמא,אף פעם לא אהיה מסוגל לשיר מנטרות מול המראה בבית,וגם אם אהיה לבדי,בלי מצלמות,זה יצחיק אותי עד גיחוך.... אבל אני מציין,שמה שטוב לאחרים,יכול לא להיות טוב עבורי,ואין לראות בדבריי,איזושהיא גישה מתנשאת או מזלזלת חלילה,מדובר בהבעת דיעה כנה! אני פשוט לא מסוגל לכך,ולא מסוגל כנראה לנצל כלים שכאלו,אך הכלים שאני משתמש בהם,הם הכלים שלדעתי הכי נגישים(תמיד אני מגיע לזה,תשימי לב),והם אותם מיקרים שאני מברר,וחוקר,גם את עצמי,וגם את הסביבה,וזה לא משהו שיוצא באופן רצוני,זהו רצון מאד שורשי והוויתי,ואולי זו הסיבה שלדעתי, תוצאותיו מצדיקות אותו. אני פשוט חוקר את עצמי בלי הרף,תוך הפעלת חשיבה ריאליסטית עצמאית כמה שיותר,ותמיד תמיד,משתדל לא להיות נ ג ו ע ! וזה פשוט מצליח לי הרבה,זה הכל... יש תשובה?... ערב טוב עוזי
 
רוצה יותר,רציתי לשאול משהו קטן..

היכן את עושה את האנאלוגיה בין אובססיה,לדימוי עצמי? איפה זה "יושב",אצלך? זה מעניין אותי...ולמה התכוונת כשאמרת לי בסוגריים ש"קשה לי להאמין..." אני עוד בנאדם בעולם,וזה ברור כמובן גם לך,אז למה התכוונת בזה? תודה. עוזי.
 
למעלה