דימוי עצמי-והעצמה אישית,מה הקשר..

[Deerest]

לפני הרבה הרבה זמן

כשדברנו על נאמנות, את הזכרת נקודת פתיחה... פשפשי קצת בשרשור הנאמנות. ואני הבעתי את הסתיגותי הקלה מנקודות פתיחה... o.k.? אז כאן, במקרה הנוכחי של הדימוי העצמי שנקבע, ברובו עוד בשנותינו הרכות, זו חתיכת נקודת פתיחה שמקבעת את רובנו לכל החיים. יום טוב לי(ו)לך.

 

[אישה אורחת]

חחחחחחחחח

"הרבה הרבה זמן" הצחקת אותי...כן, כמה ימים...זוכרת

....לא צריכה לפשפש חחחחחחח צודק...זה מתחיל כבר בגיל מאוד מאוד צעיר לדעתי זה אפילו מהרגע שאנחנו נולדים הטיפול בנו...החיוך אלינו....כבר משפיע.... נולדים כאשר לא ברור בכלל איך יקבלו אותנו גאווה/שמחה/אכזבה/עצב....... והכל משפיע....כן,נקודת פתיחה שמקבעת את רובנו לכל החיים.... הכל קשור בכל אנחנו....הגנים שקיבלנו...המשפחה....הסביבה..... כל אחד/אחת והמזל שלו/שלה כשיוצאים לעצמאות אפשר להתחיל לתקן...... יום נפלא

 

[Deerest]

שאלה

האם את חושבת שאת יודעת ומיישמת איך לייצור דימוי עצמי מאוזן אצל ילדייך? (עדיין לא מאוחר, לא?) ואני אומר מאוזן כי יצירת דימוי עצמי גבוה מזיקה לא פחות מההפוך לו.

 

[אישה אורחת]

כן

מאוד

 

[Deerest]

הפוך

ומה צריך לעשות מי שיש לו דימוי עצמי חיובי/גבוה? להיות עם אנשים ששונאים אותנו? לעסוק בדברים שאיננו אוהבים? וכו' וכו' את חושבת שמישהו בכלל ינקוט פעולות מסוג זה? כדי לפתור את "בעית" הדימוי העצמי הגבוה שלו. לדעתי, בחינת פתרון, אם הוא "נכון" או לא, צריכה לקחת בחשבון אם הוא מתאים לשני צידיה של הבעיה. הרי שהיה ממושכת בסביבה שתגביה את הדימוי העצמי שלי, תביא אותי בסופו של תהליך, אל צידה השני של ה"בעיה", לא? אם אדם יודע איך להכיר בערכו (שזה לכשעצמו שלב די מתקדם בתהליך) הרי שכך הוא מנטרל את השפעת הסביבה על גובה הדימוי העצמי שלו ומביא אותו לגובה אפס, שזה, לדעתי מעיד על איזון עם דמותו האמיתית.

 

[עוזי שחף]

אז דירסט,מה בא קודם?

השפעת הסביבה,או ההכרה בערכו של האדם עצמו? סליחה שאני מסבך אותך,אך לפי הקו שאותו התחלת,השאלה חייבת להשאל.. ביי עוזי

 

[Deerest]

תכף תראה מה זה סיבוך

אותה סביבה משפיעה, אם היא מודעת להשפעה שלה... סליחה, רגע, אני מדבר אך ורק על ההורים כאן, כי להם זכות הראשונים בבניית דימוי עצמי. המשך... ...על הילד שלהם, היא צריכה לבנות לו השתקפות מציאותית של דמותו האמיתית. רק כך יווצר בו מבנה יציב להכרה בערכו.

 

[אישה אורחת]

צודק ../images/Emo45.gif

"היא צריכה לבנות לו השתקפות מציאותית של דמותו האמיתית" וזה החלק הכי קשה

+ אהבה

ו

ללא תנאי כמובן

 

[עוזי שחף]

אז גם אתה חושב כמוני?

האחריות עלינו,ויש בזה הרבה הרבה... קשה,רק לדעת את זה... עוזי

 

[spectacular]

דימוי עצמי והשפעת הסביבה,

לדעתי הקובע ביותר בבנית הדימוי העצמי הוא האדם עצמו, מבנה האישיות,הגישה שלו לחיים, מערכת האמונות שלו,וההתנסות האישית, לדעתי השפעת הסביבה מינימלית ומאוד זמנית, ישנה נטיה "להאשים" את הסביבה במצבי דימוי עצמי נמוך, אני חושבת שההאשמה זו היא חלק מהדימוי העצמי הנמוך, ומשרתת את המצב על ידי מתן מעין "הסבר" או "סיבה" ומחזקת את תחושת הקורבן, לדעתי הדבר החשוב ביותר שכדאי ללמד את ילדי הוא לא לתת לסביבה להשפיע עלי ולייאש אותי ולתת לי הרגשה חלשה, אלא להיפך, להתחזק בדרכי ולא להרפות ,להמשיך במה שמאמינים בו, לדעת שלפעמים הולכים נגד הזרם וזה בסדר, וכשהם הולכים נגדי, בתוך תוכי אני מחייכת לפעמים, אני מכירה הרבה אנשים שבילדותם דיכאו את רוחם ובטחונם העצמי, והם התבגרו כאנשים חזקים ומלאי שמחת חיים ודימוי עצמי גבוה, ולעומת זאת כאלה שתמיד הגנו עליהם בצמר גפן, והיתה להם ילדות סבירה +++ ועדיין תמיד מאשימים את העולם בכאבם. והם מין מסחטה רגשית מהלכת ומחפשת את הקורבן מרצון ומסימפטיה, הבא.

 

[עוזי שחף]

אני מתנצל מראש אם תגובתי ארוכה מדי!

חושב שאני מסכים עם הרוב,אהבתי את מה שהעלית ל"אישה אורחת",שמעתי ת'ציפורים מצייצות...

ביי בינתיים.

 

[אישה אורחת]

טל

מה שעובר על ילד בילדותו ילווה אותו כל החיים אם החוויות שליליות המקסימום שהוא יצליח זה להרים את עצמו ראיתי אנשים שגדלו עם אמא ביקורתית לא משנה איזו הצלחה עשו בחייהם כשהמסך יורד עד יום מותם מבכים את ילדותם מחכים לאמא לאישור

 

[עוזי שחף]

.

נכון

 

[spectacular]

חוויות ילדות,

חוויות ילדות אכן משפיעות בהמשך החיים, ובכל זאת מה שישפיע יותר מכל הוא האדם על עצמו, אני ראיתי המון אנשים שגדלו עם אמא בקורתית,וגרוע מכך, ויודעים לשים את זה מאחור ,לשם זה שייך ,ולא מקדימה כאבן נגף, מי שרוצה לבכות תמיד ימצא סיבה, אני מאמינה שקורצנו מחומר חזק יותר ממה שאנחנו חושבים ומאמינים,

 

[אישה אורחת]

כמה

מאחור אפשר לשים את זה? מאחור זה שם במקומות הכי עדינים כששמים את הראש על הכר בסוף יום "מוצלח" כשמחפשים את האהבה של אמא אצל בני הזוג כשמתקשים לא לבקר את הילדים ועוד הרבה דברים............

 

[spectacular]

ברור,

הדימוי העצמי של הילד המתפתח ,חשוב ביותר , והוא יכול להשתנות בבגרות ,או להשאר כמו שהיה,(נמוך או גבוה) זאת דעתי, אני מבינה שאת חןשבת שאין לילד חלש ובעל דימוי עצמי נמוך סיכוי להפוך לגבר חזק נפשית ופיזית שההשתקפות שלו תהיה בהתאמה לאישיות שלו,מיושרת קו. לוקחים את הכאב, מחדדים אותו ,עד שהוא נוצץ, והופכים אותו לתכשיט ,עונדים על הצואר בגאוה, מותר, וממשיכים הלאה,ומקבלים כוח מן הזכרון, ובטח שבן זוג לפעמים הוא אמא ואבא ודודה וילד, אם תשימי מלפנים,אחרי זמן מסוים זה עובר אחורה לבד.

 

[אישה אורחת]

אני

אומרת שכן אפשר לחזק את הדימוי העצמי וכן אפשר להצליח ובגדול....וגם הצעתי איך. אני רק לא מקבלת את המשפט "לדעתי השפעת הסביבה מינימלית ומאוד זמנית" לדעתי השפעת הורים/משפחה/סביבה היא מכריעה ומאוד לא זמנית.

 

[spectacular]

מינימלית וזמנית

התכונתי ביחס לתקופת חיים שלמה, אדם שמצליח לחזק את הדימוי העצמי שלו בבגרות, ובונה אישיות חזקה ושונה לגמרי , מביט על תקופת הילדות כעל תקופה מינימלית וזמנית, ככה נראה לי, אם לא יתיחס לכך כמינימלי וימשיך לקרוא לזה מכרעת, איך יוכל להיות חזק ושונה מבעבר, אני לא מתיחסת למקרים של התעללות נפשית או פיזית, אלא להשפעות הסביבה ביחס לאמונות ,דרך חיים,מדדי הצלחה וכד" אני לא מדברת על טראומות קשות.

 

[spectacular]

מאותו הרגע

שהברוזון המכוער הסתכל על השתקפותו במים וראה ברבור יפיפה,והבין שזה הוא, ההשפעה פוחתת עד שנשאר רק זכרון, על ברוזון שהיה מכוער ובעצם לא היה,

 

[Deerest]

השתקפותו במיים

זה המשכה של השפעת הסביבה הסביבה משקפת לנו את מה "שאנחנו" במה מראה (או בריכה) יותר "אמיתית" מאנשים? הרי כשהוא היה מכוער הוא היה מכוער והסביבה שקפה לו זאת יפה. וכשהוא התיפייייף, סביבה אחרת שקפה לו זאת. נראה לי שתוכן הדוגמא לא כל כך פוגע