ובקשר לנושא....
דבר ראשון באופן כללי, אני חושבת שמי שבוחר מרצונו החופשי, באמונה מסויימת, פגאנית או אחרת, למעשה מאמץ לעצמו את דרך החיים של אותה אמונה (לבוש, מנהגים, שפה, חברים וכן הלאה), אחרת למה לו בכלל לטרוח לקבל על עצמו את אותה אמונה? ולמה אני מתכוונת? אני חושבת שחלק מאורח החיים של מישהו שמאמין במשהו מסויים, חייב בהכרח להיות מונע על ידי אותו משהו, אחרת הוא לא באמת מאמין בו... למשל, מישהו שמאמין שפילים הם בעצם חייזרים תבונתיים שיצרו את העולם, לא יאכל פילים!!! אף פעם!!! ככה שהאמונה שלו משפיעה על חייו. עכשו בקשר לפאגאניזם ספציפי אולי זאת באמת שאלה גדולה מדי, אולי לענות את זה אפילו על וויקה או על כל דת אחרת ספציפית, זה גדול מדי... ובכל זאת, כמה מעניין... אם תסתכל טוב אתה כן תמצא מכנה משותף בין רבים מאותם אנשים... רובם פתוחים יותר למיסתורין של הייקום, ובכל מה שקשור לתורות מיסטיות שונות, רובם צמחונים או לפחות מנסים לקיים אורח חיים בריא יותר, רובם חיים בדגש על הסביבה שלהם ואיך לשפרה ואת עצמם, ובאופן מאוד משעשע רבים מהם משחקים במשחקי תפקידים
. איך כל אחד לוקח את הענין ומה הוא עושה איתו זה כבר החלטה אישית של כל אחד, שזה משהו שכמובן כל אותן דתות מאוד מעודדות (חופש הפרט). אני חושבת שבאופן די פרדוקסלי, המכנה המשותף באידאולוגיה של כולם הוא זה שכולם מאמינים שיש להם את החופש המוחלט לקבוע לעצמם את האידאולוגיה האישית שלהם. ולסיום משפט קצר על וויקה.. וויקה זאת דת של עשייה, כחלק מהאמונה נרקמים הרבה מעשים כמו כישוף למשל. וויקה זאת לא דת של תפילה שקטה, או משהו שרשום בת.ז, זה מעין תשוקה, רצון להתקדם, לעשות. ככזאת היא בטח ובטח משפיעה על כל אדם ואדם הבוחר בה, לעשות יותר, להתקדם יותר, לרצות יותר.