האחריות להבין

[Deerest]

האחריות להבין

בידי מי: בצד המסביר? או בצד השומע? ובאילו אמצעים? קחו בחשבון שהצד המסביר יכול להיות חד צדדי, ספר למשל. ואתן לכם דוגמא, שאולי תחשבו שאינה קשורה, אבל ממחישה את הגישה, שלי בכל אופן: בני הקטן כועס (בלשון המעטה) על אחיו שהציק לו. "תנסה להתעלם" אני מייעץ לו. (ביודעי כמובן שאין לו את היכולת). "אבל הוא מרגיז אותי, איך אני יכול" הוא עונה. אני עונה לו: "ומחר ירגיז אותך החבר מהכיתה, ואחר כך ירגיז אותך האח של החבר, ואחר כך המוכר בחנות... ומה תעשה? תתרגז על כולם? אם תלמד אתה להתעלם, אף אחד לא יוכל להרגיז אותך אלא אם תחליט שכן". חומר למחשבה... למי שאוהב חומר.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

לקוחת אחריות בשתי ידי

על זה שלא הבנתי מה אתה רוצה לומר ועוד יותר מכך, לא מסכימה עם "להתעלם"... ההיפך, להתיחס בכובד ראש וללמוד מזה הרבה מאוד! זה מה שאני מלמדת את ילדי. עכשיו מה?

 

[Deerest]

אנסה להסביר

(כי בזה כבר לקחת אחריות על אי ההבנה וביקשת ממני הסבר נוסף) אני צריך להמשיך?...כן, בכל זאת כי זה חשוב לי. ודבר ראשון את הנושא. כל אחד מאתנו מקבל משמעויות שונות מאותם מסרים. אנו נפגשים במצבים כאלו יום יום כמעט בכל התחומים בחיינו. שומעים ורואים. והשאלה – מה אנו מפענחים - למי היא חשובה יותר? מי ירגיש "אשם" אם הפענוח יהיה לא נכון? היש צד שצריך לקחת אחריות על פענוח המסר? האם "הוא הסביר לא נכון" פוטר אותי מאחריות? דוגמא נוספת: אשתי ואני נסעתי לעיר לא מוכרת וכשנעזרנו במקומי לצורך התמצאות, הוא לווה את הסברו בתנועות ידיים. המשכנו לנסוע. "אבל אתה נוסע הפוך ממה שהוא הסביר" גוערת בי זוגתי. אמרתי לה "אני נוסע לפי תנועות ידיו ולא לפי מילותיו". ל"מזלי" הגענו למקום הנכון. עכשיו במבט לאחור, המעשה הנכון היה לא ל"המר" על ההקשבה/הבנה שלי אלא פשוט לשקף לו את הסברו ולוודא שאני מבין מה הוא אומר. (הייתי חוסך קצת מתח/כעס... מצדה). מצב של דיאלוג או שיחה בין שני אנשים הוא הקל ביותר. תמיד אפשר לשאול שוב ושוב. יש סרטים שצריך לראות יותר מפעם אחת בשביל להבין מה קרה שם. יש ספרים שחוזרים אליהם ומגלים הבנות אחרות. יש מצבים בכביש שרק אם התמזלנו, נוכל לשחזר שיכולנו לצפות ולהבין ולהגיב אחרת. ולגבי ההתעלמות. מדובר על הצקה מכוונת בין ילדים עם סיבות ומטרות משלה. ההתעלמות (אגב, למה הגרשיים?) יוצרת מרחק רגשי בין הצדדים. רק אז ניתן להתייחס בכובד ראש... להתרחק לצורך התקרבות.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

איך הגיע לכאן "אשם"?

דירסט, אפשר לבקש ממך להגיד את הדברים באופן ישיר בלי הסברים בצורה של דוגמאות? הנה, בוא נדבר אנחנו, בשבילי דוגמאות, של מקרים אחרים אינן יכולות להסביר מצב אחר. האם אתה יכול עלשות את כמו שאני מבקשת? ואיך תרגיש כשאתה מתאמץ כדי שאניא בין? מה שקרה עם ילדיך אינו דומה למה שקרה עם אשתך. בעיני זה כמו לערבב זיתים עם ריבה, ואני דווקא אוהבת את זה לפעמים אבל...לא כשאני רוצה להבין. לא חושבת שמישהו יכול להגיד על מישהו אחר, "הוא הסביר לא נכון", איך ידע? איך אני יכולה להגיד לך איך אתה אמור להסביר? ההתעלמות עם גרשיים אומרת שזו בעצם לא התעלמות. זו הצגה אחת גדולה, שאמורה לתת איזה תוצאה שאומרים שהיא טובה ובינתיים, בולעים את הרוק, את העצבים, את התגובה הספונטנית שיכול מאוד שתיתן תוצאה מצויינת למצב.אחרי הרבה שנים זה מביא אולקוס. וכל זה לשם מה? כדי להראות "חכם" או "מתוחכם" או מה? אני מוכרחה להגיד לך, שאחרי הרבה שנים של "התעלמות" ושיטות שונות לגבור על מציקנים, התגובה הכועסת, הספונטנית, הטבעית, לפעמים יש לה תוצאות מצויינות. לא יכולה להגיד שהתעלמות נתנה לי תוצאות טובות יותר.וכשמדובר בילדים, למה ללמד אותם לחסום משהו שנמצא בהם? מי אמר שמה שטוב בשבילך טוב לילדך? התעלמות אינה התרחקות, התרחקות אינה אמורה לבוא כתוצאה מפגיעה, אם זה לצורך התקרבות. התעלמות ממשהו מסביב, היא התעלמות ממשהו שנמצא בך ,אחרת לא היה מרגיז וכואב. תודה שאתה כאן,

 

[Deerest]

אשם תמיד.

יותר ישיר מזה איני יכול: המקרה - דו שיח בין אנשים. לא חשוב מה סוג המדיה. בכל מצב בו עובר מסר מצד לצד, שני הצדדים רוצים שהוא יהיה מובן. לצערנו, לא תמיד זה קורה. רק במבט לאחור אני יכול לדעת שמה שהבנתי, או מה שחשבתי שהבנתי, כלל לא היה נכון. והתוצאות, מיותר לציין, לא נעימות, לרוב לשני הצדדים. ואז, יש נטיה לגלגל את כדור האשמה ל"קצר" מצד לצד. מה שאני רוצה זה לסלק את "אשם" ולהכניס במקומו את "אחריות". ולדעתי אחריותו של הצד השומע, חשיבותה גדולה בהרבה מזו של הצד המשמיע. ולגבי ההתעלמות, או כל התנהגות שנכתוב עם או בלי גרשיים... זה כל כך אישי ושונה בהתיחסות ובתוצאה, בין אנשים בודדים (ילדים ומבוגרים) ובין מסגרות (משפחה, עבודה). הדוגמא כאן היא לא העיקר במסר שלי, אבל אם כבר מדברים על מסר לילדים... החשוב שאני משתדל להעביר להם זה שיש הרבה דרכים ללכת בהם. התעלמות זו אחת מהן... מחר נלך בדרך אחרת. אז איך הדוגמא קשורה לנושא השרשור? את שואלת. באחריות. אני אומר. הם משיקים בנושא האחריות.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר טוב דירסט

אני חושבת שחסר משהו בהתייחסות שלך... אני אשאל משהו ברשותך, למה אתה לוקח אחריות? איזו סיבה או אינטרס ורצון יש לך שמישהו יבין את מה שאתה אומר? למה לך את זה? מה כל כך חשוב לך בזה שאתה לוקח אחריות? (בהנחה שאתה לוקח אחריות כי משהו שם חשוב לך, אחרת לא היית עושה את זה) הדבר השני, "עם או בלי גרשיים"... אומרים, אתה אומר, שכל דבר אישי ושונה בהתיחסות ובתוצאה, אז איך ניקח אחריות? הרי אף פעם נגיע להבנה שלנו את האחר ואת האחר אתנו,...אז על מה מדברים? האחריות (עם גרשיים) שאתה מדבר עליה, היא משהו אחר... התעלמות יש לה מטרה אחת, להכאיב, להרגיז, להעליב, להעיר ולעורר מישהו שפגע או הרגיז אותי. לפעמים אני עושה את זה ממש ממש כשאין ברירה, כי כבר אין דרך אחרת להסביר או להגיד כמה זה כואב מה שהוא או היא עושה. ואז יש בזה גם איזו שהיא נקמה על מה שעשה...וזה רע. אני יודעת שכל פעם שאני מתעלמת, אני משלמת מחיר כבד, כי אני עושה משהו בכוונה לפגוע. וזה כל כך ונמוך, שאין מילים לתאר את זה. לא מלמדת את ילדי את הדרך הזאת. יש מספיק "מורים" מסביב שמלמדים את זה כל כך טוב,שאני צריכה לעבוד קשה להעביר את המסר של פגיעה בעצמם. המורים הטובים ביותר להתעלמות הם המציקנים המרגיזים, שצריכים לעשות כל כך הרבה כדי להתגבר על הכאב שהכאיבו לחבריהם ולעצמם...זה הפוך על הפוך. ילד שלא מתעלם, לא יכול להציק...הוא מבין ומרגיש מה זה עושה. בלי הרבה הסברים.... ממש לא חשוב לי אם הדוגמא קשורה לשרשור.

 

[אישה אורחת]

זוזו קצת....תעשו מקום ../images/Emo13.gif

לאאאאאאאאא מסכימה "התעלמות" יכולה להיות גם משהו חיובי

אני עושה מאזן בין האנרגיה שאני מוציאה על הכעס לבין האנרגיה שאני מוציאה על ההתאפקות "התעלמות"....אם אני חושבת שזו של הכעס יותר גדולה אני בוחרת ב"התעלמות".

 

[Deerest]

בוקר אור, אביבה

חלוקת האחריות שאני לוקח עלי להבנת המסר, בין הפעם שאני צד מסביר ובין הפעם שאני צד מקשיב, נוטה יותר לצד המקשיב. החשיבות שאני נותן להבנת המסר ו/או להעברת המסר, מתחלקת לשניים: 1. לפי סוג הקרבה של האדם מולי, בין אם הוא מסביר ובין אם הוא מקשיב. 2. לפי סוג הדו שיח בין שני הצדדים (מה שאנו עושים עכשיו, למשל)ץ הסיבה העיקרית שמניעה אותי היא שאני רוצה להבין. למה? מה יקרה אם לא אבין? - לא יודע ולא מעניין אותי. יחד עם זאת אני יודע בוודאות שיש מקום לאי הבנה פה ושם. ברשותך, אתן כאן את ההגדרה המעשית, לפי תפיסתי, של המושג אחריות, בהקשר של השרשור כמובן: "בוא/י ונראה אם הבנתי אותך נכון..." זה משפט שמגלה אחריות להבנה. "אני חושב שהבנתי אותך" או "כן, הבנתי אותך" זה משאיר פתח לאי הבנות. לעיתים נדירות הצד המסביר שואל: "רגע, אני רוצה לברר אם הובנתי כראוי". זו גם לקיחת אחריות על ההבנה. חשוב לי לא להיות חלק ממגדל בבל. האם לא לכולנו? נ.ב. מה חסר בהתייחסות?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר ויום טוב

קראתי את דבריך, ומן הסתם עוד נדבר בדברים אלה עוד הרבה זמן. עדין יש הרבה מאוד אי הבנות כי כל אחד מביא את עמדתו מבלי לקחת בחשבון שיש עוד משהו (אחד לפחות) שהוא נטול אחריות או הבנה. כל עוד מחפשים הבנה והסכמה, נמשיך במגרש הזה, ונבהיר כל אחד לשני את עמדתו,פרושיו, הסתכלותו... ומצדי זה בסדר... כשתשוחרר האחיזה, קצת, מעט, לשניה קטנה, אז, אולי, לרגע קט, תגיע ההבנה לכמה שניות לצערי. בינתיים אני כאן איתכם, עד שאולי תרצו להבין גם משהו אחר... שלא כל כך צריך להבין אותו כי הוא קיים ממילא, גם אם תבינו או לא. ועוד משהו קטן, כשיש הבנה אין צורך בהסברים... יש רגעים שבהם איננו יודעים כלום, לא מבינים כלום, ובכל זאת מאוד נעים ... שאלה דירסט, במי אתה נותן אמון? האם יש מישהו עלי אדמות שאתה בוטח בו/בה במלא תחושת הבטן/לב/כליות ומוח שלעולם לעולם לא יקטוף/תקטוף את הפרח שנקרא דירסט?

 

[Deerest]

אם לא שמת לב

פני, או לפחות מבטי, מופנים לכוון של להרפות... יש ממה. גם אם לפעמים הגוף מתנגד. אין לך צורך בתשובה. בעצם... אני יכול להיעזר בחבר טלפוני? טל? יש לך אולי תשובה? עם קצוות רכים כאלו? לי זה מאד קשה לענות.

 

[spectacular]

היי דירסט,

יש משחק נחמד, אתה עומד ומישהו עומד מאחורך במרחק קטן, ואז אתה נותן לעצמך ליפול לאחור, כמו מן פסל, וזה שמאחור אמור לתפוס אותך שניות לפני שאתה נוגע בקרקע, מכיר את ההרגשה בזמן הנפילה? זה אמור להיות כיף, אבל יש כאלה שלעולם יהיו התופסים,ולא הנופלים.

 

[spectacular]

לתפוס או לתפוש,פתאום אני לא בטוחה,

מה קורה לעברית שלי...

 

[Deerest]

מי ישמור על השומרים?

אני רואה את עצמי בדרך כלל מאלו שתופסים. מי יתפוס אותי? על מי אסמוך?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

שאלה טובה...

מתי אתה נח קצת, שם את הראש על מישהו לרגע קט... לפני שאתה מזדקף שוב לעמוד על המישמר? מה היה קשה כל כך בשאלה ששאלתי אותך?

 

[Deerest]

תוך כדי נהיגה ../images/Emo8.gif

מי ישמור על השומרים היה רק פתגם. אני לא חושב שאני על המשמר... בכל אופן הרבה הרבה פחות מבעבר. אבל האינסטינקט עדיין קיים, מרים ראש מדי פעם, רואה שאין צורך לעשות כלום. אני נח על ההוא בן ה 8, אגב, שמו בר והוא מלמד אותי הרבה על האזור הזה. שאלתך נגעה במקום רגיש. למה טוב שאני כאן?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

למה ה"למה?"

בלי לדעת למה, זה לא טוב? ואם תדע, מה תעשה עם האינפורמציה, תנסה למחזר אותה? כדי שיהיה עוד ועוד? אז, זה בדיוק העניין, ככה סתם.... ד"ש לבן השמונה, האזור הזה הוא, הכי שיש. מקום רגיש... שמחה שנגעתי במקום רגיש. רגיש זה רך, עדין, ונעים... טוב שיש... בוקר טוב דירסט

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

הסתייגות קלה...טל...

אין מצב שבו לעולם לא נופלים... דווקא אלה שלעולם "לא נופלים", התופסים לכאורה, נופלים הכי חזק.... החיים לא תמיד מקשיבים, לפעמים כשצריך להשמיע, הם משמיעים... חזק ובקול רם. יש הרבה מאוד דברים שאין עליהם שליטה... נדמה שכן, שאפשר, ש"צריך" כדאי ומומלץ אבל... רק כשמתעייפים, כשעייפים, כשאין כוח או הבנה או יכולת להכיל, דווקא אז מתרחשים הדברים האמיתיים... ואם הרבה מאוד אומץ, אפשר אולי להבין, שאין מה להבין...

 

[Deerest]

חשבתי

אם אני מסתכל דרך עיניו של הקוטף הפוטנציאלי. יש מספר מועט של אנשים שאני מאמין שלא יקטפו. אם אני מסתכל דרך עיניי, המספר מצטמצם. התוכלי לאמר לי, אביבה... מה עושים עבור פרח שנקטף מספר פעמים?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

בטח

נותנים לו להיות בדיוק מהשהוא, כולל הקוצים הגדולים שצימח כדי להגן על עצמו. אוהבים בעדינות וברכות ומחכים בסבלנות.רק מסתכלים, נותנים לא לצמוח פרא בשדה...להנות מהשמש הגשם הרוח והירח. אם זה פרח, תצא פריחה יפיפה אם לא... למדנו עוד משהו. בכל מקרה, אהבה,אהבה,אהבה... בלי הסברים והרבה דיבורים. הבנה היא דלת שנפתחת אצל השומע. אם ישחרר כמה מנעולים ששם על הדלת כדי להגן מפני פורצים, יכנסו הדברים... אם ירצה עוד הסברים, תברח האמת מהר, כדי לא להתקל בבר דעת שיודע כיצד לטל בפרחים כי יש לו עסק לגננות.

 

[ש איילת]

לגבי הילדים..

התעלמות..כהצקה מכוונת בין הילדים זו הפעלת מניפולציה רגשית.. מצב לא נעים לילד שעליו נעשית המניפולציה.. כדאי להסביר לילדים את נושא המניפולציות הזה עצמו בכדי למנוע כעסים ורגשות אשם שנובעים מהסיטואציה הזו. אפשר לחסוך אותם אם היו מבינים. אם מזהים זאת, לאחר שמבינים שזו הצקה, כבר אין סיבה לכעוס על אותו אחד שהשתמש בה במכוון .. והילד שמשתמש במניפולציה הזו לא יצליח להשיג מבוקשו. דרכים לא ישרות להשגת אנרגיה מהאחר.. ילדים..מגיל צעיר כדאי ללמד אותם מודעות.. בכובד ראש..