אני רוצה הסבר
לפי משנתי: לקיחת אחריות על ההבנה, במקרה של דו שיח, ממשיכה אותו (את הדו) בדיוק עד השלב שבו השומע אומר: "O.K הבנתי, בסדר". וזה יכול להמשך עמוק לתוך הלילה... אז איך: זה גורם עוול? למי מהצדדים? זה הופך לחד שיח? זה מעלה ומוריד? זה מפספס? תרשי לי לשכתב את מה שכתבת לפי הבנתי, כי המילים נכונות, רק לא כל כך במקום: בלקיחת האחריות להבנה, במקרה של דו-שיח אתה גורם, לדעתי, לבן זוגך לשיחה לנסות להסביר אחרת! בלקיחת האחריות אתה הופך את השיחה לדיאלוג. אתה משווה את שני הצדדים ומשקף לצד השני את מה שרצה להגיד. ובכך תתן (גם) לו אחריות להסביר וכך, אם תהיה עסוק בלקחת אחריות, לשאול את השאלות "הנכונות" ולשקף את המסר - תוכל להבין טוב יותר. כך תוכל להפתח, להקשיב ולתת לצד השני להסביר! האינטרס להסביר ולהבין - משותף. עדיף לעשות זאת בשיתוף, ב י ח ד !!!