האחריות להבין

Deerest

New member
איילת...

נכון מה שאת אומרת. הבעיה נמצאת בטרנספורמציה. איני חושב שילד בן 8 יכול להבין באמת שפה כזו. ואפילו אם היא עטופה במילים שהוא מבין. כאן, בתרגום הידע שלנו למעשים, דיבורים, הסברים, טמונה שלוות הנפש שלנו. צריך רק למצוא את הדרך.
 
שלוות נפש אינה טמונה...

היא נמצאת תמיד ולאו דווקא בהסברים ומעשים... ילד בן שמונה מבין מעשים לא הסברים. גם אנחנו בעצם, רק אנחנו הכי טובים בדיבורים... שלוות נפש יכולה להיות עם מעשים וגם בלעדיהם. אני גם חושבת שמי שמדבר הרבה... אין בו שלוות נפש....
 
לקיחת אחריות

בלקיחת האחריות עליך, במקרה של דו-שיח אתה גורם, לדעתי, עוול לבן זוגך לשיחה ואולי גם לעצמך! בלקיחת האחריות אתה הופך את השיחה מדו שיח לחד שיח. אתה מעלה את עצמך, מוריד את הצד שמולך ואולי גם מפספס תוך כדי את מה שרצה להגיד. אם תתן (גם) לו אחריות להסביר - נראה לי שתוכל להבין טוב יותר מאשר אם תהיה עסוק בלקחת אחריות, לשאול את השאלות "הנכונות" ולנסות להבין. כך גם אתה מקובע לאופן המחשבה שלך. במקום לקחת אחריות - כדאי לנסות להפתח, להקשיב ולתת צ'אנס לצד השני להסביר! האינטרס להסביר ולהבין - משותף. עדיף לעשות זאת בשיתוף, ב י ח ד !!!
 

סמסרה1

New member
שבת שלום

גם אני נוהגת לפעמים להתעלם. כשאין טעם להיכנס לויכוח. כשמישהו לא מתאים לי /לא נראה לי/ מכעיס אותי/ לא לרוחי -אני פשוט מתעלמת ממנו, חוץ משלום קורקטי אני לא מוסיפה דבר. פשוט אותו אדם בעיניי אוויר ושיהיה לו כל טוב רחוק ממני.
 

Deerest

New member
סוג קרבה

על איזה "מישהו" את מדברת? מה סוג הקרבה? נראה לי שאנו מדברים על התעלמויות שונות.
 

סמסרה1

New member
לדירסט בוקר טוב

היי אינני מתכוונת חס וחלילה לילדיי או לבן זוגי או להוריי. כשמדובר באנשים אלה אני מוכנה לספוג הכל
 

Deerest

New member
אני רוצה הסבר

לפי משנתי: לקיחת אחריות על ההבנה, במקרה של דו שיח, ממשיכה אותו (את הדו) בדיוק עד השלב שבו השומע אומר: "O.K הבנתי, בסדר". וזה יכול להמשך עמוק לתוך הלילה... אז איך: זה גורם עוול? למי מהצדדים? זה הופך לחד שיח? זה מעלה ומוריד? זה מפספס? תרשי לי לשכתב את מה שכתבת לפי הבנתי, כי המילים נכונות, רק לא כל כך במקום: בלקיחת האחריות להבנה, במקרה של דו-שיח אתה גורם, לדעתי, לבן זוגך לשיחה לנסות להסביר אחרת! בלקיחת האחריות אתה הופך את השיחה לדיאלוג. אתה משווה את שני הצדדים ומשקף לצד השני את מה שרצה להגיד. ובכך תתן (גם) לו אחריות להסביר וכך, אם תהיה עסוק בלקחת אחריות, לשאול את השאלות "הנכונות" ולשקף את המסר - תוכל להבין טוב יותר. כך תוכל להפתח, להקשיב ולתת לצד השני להסביר! האינטרס להסביר ולהבין - משותף. עדיף לעשות זאת בשיתוף, ב י ח ד !!!
 
דוגמא טובה!

לקחת אחריות, שיכתבת את דברי, שמת מילים בפי, ננעלת בעמדותיך, ומבחינתי כאן תם לו הדו-שיח. אתה אומר שאתה רוצה הסבר אבל אני לא חשה כך. לא נותר כל רצון להסביר. יום טוב
 
רוצה, האם יש כאן פער

בין הציפיה והתוצאה? מה שכתב דירסט "הפתיע" אותך לרעה? ציפית למשהו אחר? את לפעמים עושה משהו שבקשו ממך, למרות שלא בא לך או שתמיד את עושה רק מה שאת רוצה? אלה שאלות תמימות ורגועות, בבקשה להתיחס אליהן כאל כאלה. יום נעים רוצה לפתוח שרשור חדש על ציפיה/צפוי?
 
אביבה,

דירסט ממש לא הפתיע בתשובתו אבל יש לכך סיבות שלא כאן המקום לפרטן... אני מוכנה להסביר ולהסביר עד אין סוף... אבל אני ממש ממש לא אוהבת שמשכתבים אותי. אני מעדיפה להביע את עצמי בדרכי שלי, במילותי שלי. אפשר לחלוק עלי - זה מעניין לשמוע דעות אחרות, מעשיר ומלמד. אבל לשכתב ? זאת בעיני התעלמות מוחלטת ממני - מדעותי וריגשותי. בחיים, אני כמעט תמיד "מתנהגת יפה" ועושה מה שמצפים ממני ! גם כשזה ממש נוגד את האינטרסים שלי - אני תמיד שמה את עצמי בסוף הרשימה. פה בפורום אני יכולה לבחור - לענות או לא לענות, להשתתף או לא. וגם להתנגד, לא להסכים ולעמוד על שלי !
 
למה זה שונה כאן בפורום?

מה נותן לך הפורום, או לא, שאין לך בחייך? אין לך בחירות בחיים? מדוע את בוחרת להיות כאן "אחרת" מאשר בחיים? נניח, שמישהו שיכתב, מה כל כך מרגיז בזה? (בסוגריים אומר לך, שאני ממש לא חושבת שהוא עשה את זה, ...ובכל זאת אני מקבלת את תגובתך ועושה לה מקום...) וקצת ממני, אני כמעט אף פעם לא עושה מה שמצפים ממני... ברוך השם!
 
כאן בפורום...

כאן אין מעורבות ריגשית. אין סיכוי שאני אפגע וגם לא אפגע. אין את ההכרות האישית... בוודאי שיש לי בחירות בחיים - השיקול המרכזי בהן הוא לא לפגוע ביקרים לי. הנ"ל היה ב"שלוף" - אבל אני מבטיחה לחשוב על זה קצת יותר...
 
חישבי גם על זה קצת...

אם אין סיכוי שתפגעי או תפגעי מה בכל זאת קרה עם תגובתו של דירסט? אין כאן הכרות אישית, אז מה יש כאן בכל זאת? המשך יום נעים
 
משונה...

אבל גם כשיש הכרות אישית נוח לי יותר להביע את עמדתי בפתיחות מתוך הרגשה שלי שלא אפגע. אני אמרתי, הוא אמר ועדיין - גם אם הנימה היתה קצת שלילית - אין כעסים. מה דעתך דירסט ???
 
לפי דעתי האחריות מתחלקת

חשוב שהמסביר יטיב להסביר שהשומיע יטיב להקשיב אחרי ששניהם מילאו את החלק שלהם....רצוי שהשומיע יבקש עוד הסבר במידה שלא הבין ושהמסביר יחליט אם מתאים לו להסביר שוב. "להתעלם" בשבילי זו תגובה "מכובדת" קשה לשכניע ילד להגיב בהתעלמות....לכן תמיד יצאתי איתם לניסוי. יד ביד בדקנו את "ההתעלמות" ותוצאותיה
היום הם גדולים.....ובוא נגיד שהם יודעים "להתעלם" חחחחחחחחח חוץ מהפעמים שלא
 
מה קורה אם לא?

שהמסביר אינו מסביר כל כך טוב והשומע, קצת חירש ... האם אפשר שיהיה איזה שהוא דו שיח בין אילם לחרש? האם קרה שלא הבנת כלום...ובכל זאת אהבת ונהנית?
 
תראי

אם החרש זה ריצרד גיר והאילמת זו החברה שלי....יהיה להם דו שיח עם ניצוצות חחחחחחחחחחחח
.....אל תשכחי יש גם ענין של כימיה ורצון
אני אישית מאוד אוהבת להבין....מנסה לחשוב על מקרים שלא הבנתי ונהניתי...קשה אבל אולי.....משהו חייב להחליף את ההבנה כדי שאני אהנה
דיייייייייי אני רוצה שאלות קלות חחחחחחחחחחחח
 
למעלה