קצת באיחור אבל..
סיפור קצר..
לפני 3 שנים לערך נישאתי בשנית, את ירח הדבש המתוכנן קבענו לספטמבר דאז - לחודש שלם.
הגרוש לי קיבל טלפון ובו נמסרו לו התאריכים, בשיחה גם עידכנתי שהורי ישמחו לראות את הצוציקית מתי שמתאים לו. אז היא הייתה בת 6.
זוגתו שתחיה הביאה איתה לחבילה ילד והייתה 3 חדשים אחרי הלידה של הנסיכה המשותפת שלהם - היו לה מספיק סיבות לקטר.. אבל בחרה שלא.
הצוציקית שהתה חודש שלם אצל הגרוש וזוגתו (מזכירה שהייתה זו תקופת חגים אינטנסיבית עם הרבה ימי חופש ארוכים) ואני הייתי רגועה ושלווה ונהנתי מתאילנד כמו שצריך להנות.
לא חושבת שהייתי רגועה אם הייתה אצל מישהו אחר, אפילו לא אצל הורי, לא חושבת שהייתי מעזה לצאת לירח דבש ארוך כל כך אם הייתי צריכה לדאוג להעבירה ממקום למקום.
לא ייצרתי טבלת שהות ולינה, לא נתתי הוראות מיוחדות.. אבא שלך שימש אבא שלה כמו שצריך וקיבל רוח גבית מזוגתו.
אני חושבת שאם בן זוגי (הרווק אגב) או זוגתו של הקודם, היו מעזים אי פעם להגביל את נוכחות הצוציקית לא היינו נשארים בזוגיות איתם.
ההורים נשארים הורים גם אחרי שהם בוחרים להכניס בני זוג אחרים לחייהם, בני זוג הבוחרים להיכנס למשפחה מורכבת צריכים להבין שאין חדר לאגו ואין מקום לנרקסיזם!
הבעייתיות מתחילה כשבני הזוג החדשים לא בטוחים במקום שלהם, צריך לבדוק מדוע? (האם בן זוגך נותן לך תחושה שאת פחות?)
יחסים טובים (גם אם קורקטים) עם בני הזוג הקודמים הם פריבילגיה, ואם זוגך וגרושתו מצליח לשמר אותם זה אומר עליהם הרבה ורק דברים טובים זכרי תמיד שיום אחד גם אתם תצטרכו אותה.
נסי לחשוב על זה כעל אינטרנס משותף ולא על ידידות מופלאה.
לצערי אני פוגשת מדי יום נשים (משום מה רק נשים) הבוחנות באופן מתמיד את הזוגיות שלהן לפי האם אני מעל ילדייך וגרושתך או להפך,
זהו מתכון לצרות.. פרמידת האהבה לא קיימת ואם כן היא מטופשת.
אהבה לילדים ולבן הזוג היא שונה ואין להשוות בינהן.
מאמינה בכל לבי שאם תשחררי רגע ותבחני את הטוב ופחות את ה"אכלו לי שתו לי" תביני שהוא מתעלה על הרע,
(כבר קראתי שהתנצל והבין את טעותו, למה לדוש בזה.. למה יש לאנשים נטייה לחפור בדברים ולהתעסק בקטנות (פשוט
))
זכית בהזדמנות שנייה לאהבה, תעריכי זאת ושמרי עליה, יש אנשים שאפילו לא זכו להזדמנות ראשונה!
בהצלחה
