האם אני קשה איתה ?

[ילדת פלא בהכחשה]

 

[h a j b i]

בחורה מוזרה

 

[גילושיט]

 

[NEO83]

 

[Optimistic Girl]

צודקת

 

[spaysi8]

סליחה, אבל אני לא מבינה..

בגילך, למה שלא תכיני לעצמך אוכל?

אני מכינה לעצמי אוכל מגיל 14,

אם את כ"כ סובלת מזה שהיא טורחת ומבשלת ועוד מנסה כל פעם לחדש,
תבשלי לעצמך.

 

[h a j b i]

את נשמעת בכיינית, ילדותית וכפויית טובה

תבשלי לעצמך, את בת 25, לא ילדה קטנה.

 

[לפרוש כנפיים ולעוף]

את צריכה לתפוס אותה לשיחה.

כמו שאומרים שעל בעיות במיניות לא מדברים במיטה,
ככה על בעיות עם הבישולים לא מדברים ליד השולחן.
את צריכה לתפוס אותה לשיחה, בנפרד מכל העניינים. לא באותו הרגע שהיא בישלה ואת מול הצלחת המאכזבת! בנפרד מכל העניינים, בזמן "נייטרלי".
בלי טינה ובלי כעס, תביני שהיא אוהבת אותך והיא מכינה לך אוכל שהיא הייתה רוצה שתהני ממנו (

"צא מזה! מה איתך! אמא מבשלת בשבילך.."

- כן, תעריכי את זה כי זה לא יימשך לנצח, גם את ודאי יודעת את זה).
כבר אמרו לפניי והסבירו את עניין החידושים ובטח כבר ברור לך שהיא לא עושה לך דווקא, היא פשוט.. רוצה לחדש. וזו בדיוק הבעיה ולכן את מתוסכלת - כי באיזשהו מקום את יודעת שאת "צריכה להגיד תודה" - ואת רוצה להגיד תודה! - אבל איך אפשר להודות בלב שלם כשפעם אחר פעם מתעלמים מהבקשה שלך ומאכזבים אותך עם אוכל לא טעים ולא מוכר, עם כמה שאת מעריכה את ההשקעה זה מתסכל משני הכיוונים ואת אובדת עצות ובצדק.
אז כאמור.. את צריכה לתפוס אותה לשיחה ולהעלות את העניין. בלי טינה ובלי כעס. זה מאוד מאוד חשוב, אחרת תעליבי אותה נורא - ובצדק! ואת תצאי ממש ג'יפה. כדי לא לצאת ג'יפה, תעשי לעצמך הכנות טוב טוב למה את הולכת להגיד ותדמייני מה היא תענה ומה את תגידי ובקיצור תכיני את עצמך טוב טוב ותוודאי שהתכנון והשיחה עומדים להתנהל בלי טינה אלא בחיוך ובהבנה - הרבה אנרגיות חיוביות, הרבה הרבה אנרגיות חיוביות.

ועכשיו, אחרי שראית שהיא באמת הבינה אותך, ואחרי שנתת לה גם להעלות את הטיעונים שלה, ובטוח יש לה כאלה אם תקשיבי היטב, ואחרי שדיברתן על העניין ומובן לשתיכן שאין כאן אשמים וששתיכן "לא אשמות" והכל באנרגיות חיוביות,
עכשיו מה שאת צריכה להעלות בשיחה הזאת, זו הצעת פשרה.
היא רוצה לחדש וזו זכותה. את לא תגידי לה לא לחדש, את ודאי מבינה את זה

את לא יכולה למנוע מאמא שלך חידושים, היא רוצה חידושים וזה כיף לה וזה לא קשור אלייך ולא עניינך.
א-מ-מה, מה את אמורה לעשות? להחנק עם האוכל שאת לא אוהבת?! לגווע ברעב?!.. אז לא. אם אין לך רעיונות לפשרה, אני אישית יכולה להציע שני דברים, ואני ממליצה לך להעלות את שניהם בשיחה ולשלב ביניהם (כן!) -

1. תסכמו ביניכן מתי מכינים אוכל "רגיל" ומתי אוכל "חדש". למשל, מותר לה לחדש כאוות נפשה, אבל את יכולה לבקש באופן ספציפי מנה שאת רוצה שתהיה מוכנה כמו שאת רגילה אליה, והיא תכין אותה בדיוק כך - בשבילך. כן, למה לא, אם היא אוהבת לבשל לך ולא אכפת לה, תשרייני לך מנות ספציפיות שהיא "מתחייבת" להכין בדיוק ככה. לא באופן קבוע, ספציפית למועד. למשל, יש מחר ארוחת שישי? תסגרו איזה דברים חייבים להיות בדיוק אותו הדבר, ועם השאר היא יכולה לעשות מה שבא לה. וכן, את תצטרכי להתפשר, כי לא הכל יהיה לפי הדרישות שלך, אבל תשרייני לך מנות וכך תדעי שזה בסדר. שוב, לא להגיד "תעשי הכל אותו הדבר" - כי זכותה לחדש, מי את שתגידי לה מה להכין - אבל אם את יודעת שאמור להיות פסטה עם רוטב שמנת ופטריות ואת רוצה לוודא שלא ייכנס לשם פטרוזיליה, תשרייני את הפסטה. שוב, בלב רגוע ובחיוך והבנה ובלי טינה, ועם כל האנרגיות החיוביות של השיחה את תראי שיהיה קל יותר למצוא את הפשרות לגבי איזה אוכל יהיה "רגיל" ואיזה אוכל מותר שיהיה "חדש". את גם יכולה אולי לשאול אותה איזה חידושים היא תכננה לעשות, ואם תגלי שיש בפסטה פטרוזיליה ושהיא כבר ממש סגורה על זה, אז אפשר להתפשר שהפעם יהיה פטרוזיליה בפסטה, אבל נגיד המרק הכתום יהיה אותו הדבר כמו שאת רגילה, ואז בארוחה הבאה היא תכין פסטה כמו שאת רגילה. פשרות והבנות הדדיות. לשני הצדדים.

2. יש מנות מסויימות שחוזרות על עצמן ואת יודעת שאת אוהבת אותן כמו שהן אבל זה יצא לה כבר מכל החורים להכין אותן בדיוק אותו הדבר? תבקשי שתלמד אותך. תהיו יחד במטבח ותלמדי איך היא מכינה, ותהיי עצמאית ותכיני לך לבד ושלום על ישראל - מתי שתרצי יהיה לך פסטה, והפסטה לעולם לא תהיה עם פטרוזיליה. אגב, גם בלי קשר זה רעיון טוב להתחיל ללמוד לבשל ולקחת מתכונים מאמא שלך, את תזדקקי להם כשתאלצי לבשל לעצמך (כבר ציינתי שהבישולים של אמא לא באמת יימשכו לנצח?

).

אלה שתי ההצעות שלי לפשרה, וכאמור אני ממליצה לשלב ביניהן - לא רק בגלל שזה ייתן תוצאה טובה יותר ומספקת יותר עבורך, אלא היא תראה שאת לא סתם באה בתלונות ובדרישות אלא מוכנה גם להתפשר וגם אפילו ללמוד להכין בעצמך ולא סתם להפיל עליה את העול "כאילו היא משרתת שלך" וכו' וכו' - אלא את באמת פשוט רוצה אוכל טעים ומחפשת את הדרך לגרום לזה שכך יהיה, ואת באמת בכל האנרגיות החיוביות ובלי כעס בכלל. ובעצם, למה שתכעסי? זה הרי כל כך נהדר שאמא שלך מבשלת, ואת כל כך מעריכה את זה..!!

בהצלחה ומקווה שעזרתי

 

[א ו פ ו ס ו ם]

את רצינית...?

כאילו, את בשיא הרצינות כועסת על אמא שלך שטרחה ובישלה במיוחד בשבילך? את מתלוננת במקום להגיד תודה? זו ממש כפיות טובה

 

[Optimistic Girl]

לא זה לא כמו שזה כתוב

היא מבשלת לא במיוחד בשבילי
אלא בשביל כולם...