האם אתם כבר מוכנים??

[מרים 882]

שמחה

הרי לא נטמון את הראש ונגיד שהמספרים לא חשובים
אלא רק הדרך והתהליך.
כולנו כאן כי הגענו למספר/משקל מאוד גבוה
ואנחנו רוצות/ים מספר /משקל יותר נמוך.

 

[קפה על הבקר]

הסקר הזה נתן לי אישית הרבה.

למדתי להכיר חברים מוכרים וגם חברים חדשים שהופיעו כאן לראשונה .
כשאני,כמטובעת מעל שנתיים,קוראת בפורום שמישהו תוך שנתיים הוריד 35 ק"ג,
אני רואה הרבה מעבר לזה.אני רואה דרך,אני בודקת האם הוא עושה ספורט וכמה,
מה רמת הסגירה שלו,איזה שינוי יש לו בחיים,ועוד כהנה וכהנה.
בחיים,כמו בחיים אף אחד לא נעול בבית לבד,כלנו חיים בחברה,במראה עיניים נראה מי גבוה ,
מי צעיר , מי יפה ,מי מוזנח.לא שמעתי על אדם שקיבל דוקטורט ומסתיר את עצמו שמא חסר השכלה ירגיש
נחיתי.
כשאנחנו מחכים לפתיחה או סגירה אצל אבינוח,אנחנו מספרים,משווים וכו' גם זה צורך שלנו - למקם את עצמנו מול החברה ואכן,קנאת סופרים תרבה חוכמה.
היום בשעה 2100 נעשה תכנית של חצי שעה בשידור חי,עם בחור צעיר שרזה בשנתיים כמעט 100 ק"ג
אני חושבת,שלשמוע אותו זה מראה לנו בזכוכית מגדלת הרבה דברים שאנחנו עברנו,אז מה זה אומר?
שתהיה תחרות להגיע לירידה כזו מקסימלית?
אחד הדברים שאופירה וקובי לימדו אותי פה זה שההתנהלות היא אישית,כל אחד לפי הקצב שלו,
ללמוד מטעויות של אחרים ולאמץ הרגלים טובים של אחרים.
אני שמחה שכתבת כאן את תגובתך כיון שאדרבא, הדברים קיבלו מיקוד וחידוד.
מיכל.

 

[שמחה37]

מיכל אני רוצה לחדד

ולספר קצת על עצמי כדי שתביני מאיפה זה בא

שורוולתי לפני חמש שנים וכמה חודשים

במשך התהליך אני מחוברת לנושא, מאמנת (קואצ'רית) למנותחים

מטפלת הוליסטית בין היתר באנשים שמתמודדים עם בעיות משקל גם בלי ניתוח

אני בעצמי רזיתי ואפילו העליתי את ה8 ק"ג (בערך) אחרי הירידה הגדולה.

בקיצור החיים שלי באמת נעים רוב הזמן סביב הניתוח והשלכותיו.

ברשת בכלל אני מחוברת לכמה קבוצות משורוולים. ולמה אני מספרת לך את כל זה?

כי השאלה הראשונה בד"כ שמנותח טרי שואל אותי זה ירדתי xxxx ק"ג בזמן כזה וכזה

האם זה בסדר? וגם כשזה לכאורה "בסדר" תמיד המשפט הבא "ההוא שנותח איתי ירד xxxx ק"ג

איך זה יכול להיות?"

אז אני שכל הזמן אומרת לכולם שהירידה היא אינדיווידואלית וכל גוף יש לו את הקצב שלו ולקצב הירידה

יש פרמטרים שונים שמשפיעים (סוג הניתוח, גיל, מין ,משקל התחלתי וכו') לא יכולה לענות על הסקר.

אני יודעת מה מספרים עושים למנותחים ואני "נלחמת" בתופעה.

ומרים כן היום אני מאמינה שהדרך חשובה הרבה הרבה יותר מהתוצאה במיוחד במשקל כשיש לנו הרבה פרמטרים שאין לנו שליטה עליהם

כמו הורמונים גיל וכד'.

אני מאמינה שכשאני באמת ישרה כלפי עצמי והולכת על פי ה"חוקים והכללים" ולמרות זאת המשקל מראה ק"ג לכאן או לכאן אז אין לי שליטה על זה

ואני שחררתי. זאת הסיבה שאני "נשקלת בג'ינס" מספרים כבר לא ינהלו לי את החיים יותר בע"ה.

זוהי דעתי והיא נכתבת באהבה רבה ועם הרבה כבוד למשתתפים בפורום המקסים הזה.

שמחה

 

[שבות1]

שמחה יקרה

קודם כל אני רוצה להודות לך, ולספר לאחרים כאן שיש לך חלק חשוב בתהליך הירידה שלי, אם בתובנות שלך ואם ביכולת לעודד ולתמוך ותמיד בפנים מאירות (הרגשתי את זה גם וירטואלית גם בטלפון וגם פנים אל פנים
אבל כאן אני חייבת לציין שלדעתי יש חשיבות עצומה למשקל, ולמסות הגדולות שיורדים, ודווקא למתחילים, אני ממש זוכרת שבהתחלה ממש חייתי מהסיפורים על הירידות הגדולות ומהתמונות (ובמיוחד אני זוכרת תמונות שלך לבושה בלבן, ואמרתי וואו אפשר לא רק שחור.) הרי עשיתי דיאטות 20 שנה והצלחתי לרדת 7-10 ק'ג ולעלות כמובן יותר, אז זה מה ששכנע אותי לעשות צעד דרסטי שכזה.
היום לאחר שש שנים גם אני משתדלת לשחרר ולא מתרגשת מקצת עליה.
אבל הדגש צריך להיות קצת מפני שאם לאט לאט נעלה ונגיע למשקל הקודם או קרוב אליו, מבחינתי לפחות זה יהיה חבל מאוד, נכון אפשר לעשות עבודה על הנפש ולקבל את עצמנו כמו שאנחנו אבל לא זו היתה
המטרה, של רובנו לפחות.
אין לי שום בעיה אם בודקים במשקל או בג'ינס אבל חשוב וכדאי לדעת איפה אנחנו עומדים.
אני כפי שכתבתי כבר פעמים רבות לא צריכה להלחם במשקל, אבל בהחלט באורח החיים (אכילה נורמלית ופעילות גופנית)
אוהבת מאוד
שבות

 

[אופירA]

דעתך מקסימה שמחה

ונחמד שהתפתח דיון על כך בתחתית השרשור הזה.
עשה אותו עוד יותר מעניין ממה שחשבנו שיהיה.

אני מזמינה בשמחה כל מי שבא לו להביע דעתו בנושא.

דעתי היא ששרשור זה מהווה דוגמה מוחצת איך אי אפשר להשוות בין אנשים.
איך אי אפשר להשוות בין זה שירד 50 קילו בחצי שנה לבין זה שירד 25 בשנתיים.
בין שרוול לטבעת.
השרשור מראה איך לכל אחד דרך משלו, צרכים משלו, נתונים משלו, ואיך ולמה כל אחד צריך להתמקד בדרך שלו ולהשוות את עצמו רק לעצמו - לעבר, לעתיד וכו'.
זו לא רשימת משכורות - כמה כל אחד מרוויח - שאין בה טעם.
זו רשימת הצלחות מגוונת, שנותנת הרבה כוח להרבה מנותחים.
אין פה סוג אחד של אנשים. יש סוגים שונים ומגוונים. ויש סוג של אנשים מאוד נרחב, שמאוד מקבל כוח מרשימות כאלה. קשה לו להמתין בסבלנות, קשה לו לדמיין את ההצלחה שלו. ולראות את זה מרוכז נותן לו כוח.

ומה שהכי חשוב בשרשור הזה - הוא מלחיץ את הקוראים, שרואים כמה כותבים וכמה משתתפים בפורום בפועל, שעד היום היו שקטים, ועם הקפה על הבוקר התעוררו לגמרי

עוד בסוף נקבל

גדול מהנהלת תפוז

. (

קטן כבר קיבלנו).

 

[מרים 882]

מאוד מכבדת את חשיבתך.

 

[חמישית נסיכה]

שמחה היקרה

דעתך חשובה ונכונה,
אלא ש......
גם אני וגם אנשי הפורום השונים, כבר עברנו מזמן את גיל העשרים,
שלושים, חלקינו את הארבעים, חמישים וכו וכו.......
ראינו דבר או שניים בחיים
וכולנו מבינים שלא מספר כזה או אחר יכניס אותנו ללחץ והתמכרות.
כולנו מבינים שכל אחד עם הגיל שלו, מצב המשפחתי, ועוד ועוד הבדלים
שגורמים לנו לשוני במספרים.

אני יכולה לומר לך באופן אישי, שגם כיום, כמעט ארבע שנים אחרי שעברתי את הניתוח
אני מאושרת כל פעם מחדש לראות כל כך הרבה מנותחים, וירידות יפות,
זה לא גורם לי לקנא, אלא להפך, מן אחוות לוחמים!
כולנו נלחמים באותה הגזירה ומצליחים לנצח ולהמשיך הלאה!

בטח ובטח כשהייתי מנותחת טריה, קראתי בשקיקה כאלו שירשורים
שהפיחו בי המון כוחות ותקווה.
אז תודה לכולכם על ההשתתפות,
מבחינתי אלו לא מספרים, בשבילי אלו הצלחות!!
ואני שמחה בשביל כולכם כאן!!

 

[הלנהר2]

אז אני אכן ירדתי 100

התחלתי את המסע 198 קילו כיום 98 קילו תוך 8 שנים עם בלונדי שלי
היה קשה היא ואני לא תמיד הסכמנו על מטעמים ...אבל הכול משתלם . בהצלחה לכולם

 

[רומי 912]

הלנה את מדהימה

 

[meira85]

ישר כח כל הכבוד