האם את מחבלת בקידומך

[missB]

יש פה ערבוב של מספר נושאים

1קודם כל לגבי עובדים צעירים ללא נסיון - לא נראה לי שלמישהו יש איזושהי מחלוקת על כך שהם צריכים לקבל שכר נמוך מזה של בעל נסיון. הם צריכים לצבור נסיון וה'מחיר' של זה הוא שכר יותר נמוך ועבודה קשה כדי להוכיח את עצמך. דבר שני - ברור שכדי להתקדם בעבודה צריך להשקיע. אבל כשאתה נדרש להשקיע 15 שעות ביום מינימום וצריך לצורך כך לוותר על כל צורה של חיים פרטיים, יש הרבה אנשים שיחליטו שהמחיר גבוה מדי. ולפי דעתי כל עוד אלה האופציות שעומדות בפני אנשים (ובמיוחד נשים), אין מה לבוא לנשים בטענות על זה שהם לא עושות מספיק כדי להתקדם. עוד דבר, סביר להניח שמעסיק שואף לעובד שיעבוד כמה שיותר שעות בכמה שיותר כסף. אבל לאחרונה מתחילים לצוץ מחקרים שמוכיחים שיותר שעות זה לא בהכרח יותר תועלת לחברה. אני יודעת שכשאני נדרשתי לעבוד 15 שעות ביום מול מסך מחשב אחרי בערך 12 שעות כבר לא ראיתי בעיניים, טעיתי בשטויות פשוטות והרבה פעמים דברים שלקחו לי כמה שעות בערב יכולתי לתקן בחצי שעה בבוקר כשהייתי רעננה. כך שלא בטוח שיש סתירה בין טובת העובד וטובת המעסיק.

 

[siv30]

אני לא חושבת שמשהו חושב ש-15

שעות עבודה ביום זה תקין. אבל 8 וחצי עד 9 שעות ביום זה סביר ובמסגרת הנורמה. מה שמבקשים שבזמן הזה יעשו את העבודה ולא יתברברו עם על מני נושאים (ילדים, בעל, קניות וכד') אלא עבודה נטו.

 

[orlyt]

סביר למי?

בצורה הנוכחית של המערכת היום 8 וחצי עד 9 שעות יכול להיות ממש בעייתי למי שיש לה ילדים ואין מי שיעזור לה לטפל בהם. למה? כי במהלך שנת הלימודים צריך להכין אותם לבית ספר או לגן, אז אי אפשר להתחיל לעבוד לפני 8 וחצי-9 בבוקר, וזה בהנחה שלא צריך לנסוע בשלושה אוטובוסים כדי להגיע למקום העבודה. הלימודים מסתיימים לכל המאוחר בשעה שתיים (ואני אפילו לא בטוחה שזה המצב בכל הארץ בבית ספר יסודי.. ככה זה היה במקום בו שירתתי כמורה חיילת), אבל אם את מגיעה לעבודה ב-9 ואת עובדת 8-9 שעות, אז במקרה הטוב (אם את לא נוסעת בשלושה אוטובוסים לעבודה וממנה) את בבית ב18.. מה עושה הילד בינתיים? מגדל את עצמו? כן.. את יכולה לקחת מטפלת, אבל זה עולה כסף, ואת מרוויחה 4500 שקל ברוטו, וגם קיצצו את קצבת הילדים (כדי שאף אחד לא יעשוק חלילה את הקופה), אז לא נורא, אם הילד מספיק גדול (כמה זה מספיק גדול?) הוא כבר ידחוף משהו למיקרו או לטוסטר אובן או יחכה עד שתחזרי ותכיני לו איזה סנדוויץ'. ואם הוא צריך עזרה בשיעורים? כי באמת הדבר היחיד שעוד בא לך בשבע בערב (שזו שעה לא משהו להכנת שיעורים) זה לראות את תוכנית הלימודים המפגרת מבית היוצר של מערכת החינוך הישראלית, ולנסות להבין מה זה לעזאזל זנבגופים ואיך לומדים איתם חשבון. אז פתאום השמונה-תשע שעות האלה כבר לא כאלה סבירות. פתרונות? צריכים להיות בכמה מישורים. פעם דיברו על יום לימודים ארוך, אבל אין לזה תשתית, ולמען האמת במצבה הנוכחי של מערכת החינוך לא הייתי רוצה שהילדים שלי יבלו יותר שעות במחיצת מורים ומורות שלא מבינים כלום מהחיים שלהם, מתוסכלים משחיקת השכר שלהם (ובצדק) ורק צורחים על הילדים שיהיו בשקט, לא הייתי רוצה שיבלו יותר שעות באווירת האלימות שיש בבתי הספר, ובכלל.. בית הספר הוא חתיכת חוויה טראומטית בימינו. אבל נגיד שלפחות תהיה להם מסגרת תומכת להכנת שיעורים, ועוד קצת בילוי עם חברים במקום עם השגחה (כי יש הרבה אנשים לא טובים שמסתובבים שם בחוץ) האם אנחנו רוצים להפקיד את כל מסגרת שעות העירות של ילדינו בידי בית הספר? אולי צריך לבוא אחד לקראת השני? נגיד שמערכת החינוך תוסיף עוד שעה-שעתיים לבית הספר ועולם התעסוקה יוריד שעה-שעתיים כדי שהורים - שניהם יוכלו להקדיש זמן למשפחה.. (ולא רק הורים לילדים, גם לרווקים נטולי ילדים יש צרכים חברתיים). כשאנחנו אומרים סביר, אנחנו צריכים לחשוב גם על אלו שזה לא סביר להם בכלל. כי לא כולם הם בדיוק כמונו.

 

[siv30]

לפחות אנחנו מסכימות על מערכת החינוך

על איכותה ודפיקותה.

 

[missB]

צריך גם להיות הגיוניים בצד השני

אי אפשר לרצות לעבוד 5-6 שעות ביום ולהגיע למשרות בכירות. אני בהחלט מבינה ומזדהה עם כל הבעיות שהצגת אבל מסכימה גם עם אחרים שאמרו פה שעסק הוא לא מוסד סעד והוא צריך להרוויח. ואם הוא צריך להעסיק שני אנשים במקום אחד כדי למלא משרה אחת ולאפשר גמישות ונוחות כפי שביקשת אז הוא יפסיד כסף. עסק מפסיד סופו להסגר כך שהרווח יוצא בהפסד. הכרתי הורים שעשו מעין 'משמרות'. היא התחילה לעבוד יותר מוקדם בבוקר והשאירה לאבא לטפל בילדים ואז היא חזרה יותר מוקדם והיה לה זמן אליהם. אני לא אומרת שלכל דבר יש פתרון אבל אי אפשר לדרוש את הבלתי אפשרי. גם למעסיק יש צרכים.

 

[orlyt]

אני יודעת שזה לא יקרה מחר בבוקר

אבל ההנחה שלי היא שהמעסיקים לא נמצאים באיזה רובד נפרד מהחברה כולה. ככאלה, גם אם במסגרת השיטה הקפיטליסטית הם מרכזיים מאוד, הם לא לבד, ולכן אחראים בצורה זו או אחרת לנושאים "חברתיים", כמו שכל אדם משפיע במעשיו ומושפע מתהליכים גדולים יותר. אם המשרות יוגדרו אחרת, אם השיטה הקפיטליסטית תשנה את פניה ולא תהיה מכוונת רק לעשיית רווח בלתי פוסק, ואנשים ישנו את החשיבה מ"כסף מסובב את העולם" לאיזו קלישאה אחרת שמעדיפה את החיים שאינם בעבודה. שיטה שמכירה בצרכים נוספים של בני אדם, ולא יוצרת אצלם דילמות כל כך קשות (כמו ילדים או קריירה?). משרה שהיא 8-9 שעות היא לא צו אלוהי, זה נקבע ע"י בני אדם, בקונטקסט חברתי מסוים. אם יוצא שזה לא מי יודע מה נוח לחלק נכבד מהאנשים, הרי שיתכן שלא הם אלו שלא בסדר, אלא השיטה.

 

[siv30]

תראי את מציגה אוטופיה

כמובן שהייתי מאוד רוצה לעבוד 6 שעות ולהרוויח 10,000 ש"ח. אבל זו אוטופיה, העולם והחברה מתקדמים לכיוונים שונים לחלוטין. מבחינת שעות העבודה, בראשית הימים היתה עבדות, עבדו 15-16 שעות בשכר רעב, ללא איגודים מקצועיים ללא תנאים (ממליצה לך לקרוא את הספר "הגונגל" של אפטון סינקלר בנושא). אח"כ היו השגים שאיזנו את המצב. היום אנחנו במלחמה לשמור על ההשגים בחברה מתפוררת שפתחה חזית נגד האיגודים המקצועיים ונגד תנאי עבודה. במצב הנתון הזה, אני לא רואה צמצום שעות העבודה. זו פנטזיה. אנחנו בקושי מצליחים לשמור על ההשגים הקיימים.

 

[missB]

אנחנו רחוקים מאוד מהאוטופיה הזו

אני אישית מעדיפה לכוון את שאיפותיי לדברים יותר ריאליים שיש סיכוי להשיג אותם מתישהו. בעולם תעסוקה שבו עבודה של "רק" 9 שעות ביום הופכת להיות נדירה, השאיפה לפחות מזה היא לגמרי לא ריאלית. את מדברת על עולם לא קפיטליסטי שלא אכפת לו מרווחים כספיים אלא מתועלת לאדם ולרווחתו. לצערי אנחנו רחוקים שנות אור מעולם כזה.

 

[siv30]

מסכימה עם עניין המשמרות

חלוקת עבודה הגיונית בין ההורים בנושא הטיפול בילדים היא מפתח לניהול קריירה. לא רק משמרות במובן אני מטפל אתה מטפל אלא גם במובן של "למי שיש יותר זמן הוא זה שעושה" בלי להתחבשן עם בן הזוג השני. בשורה התחתונה כולם יוצאים מורווחים.

 

[missB]

תתפלאי

לי לא היתה בעיה לעבוד "שעות נורמליות" כלומר 8-9 שעות ביום. וגם לא היתה לי בעיה להשאר פה ושם שעות נוספות אם היה צורך ספציפי. אבל חד משמעית נדרשתי לעבוד 15 שעות ביום מינימום ופשוט לא עמדתי בזה. וגם אחרי שעזבתי וחיפשתי מקום אחר אלו היו דרישות הסף שהוצגו לי. המסקנה שלי היתה שאם אני מתעקשת לעבוד במשרה בדרג הביניים ומעלה, אני צריכה לוותר על חיים פרטיים. או לחילופין צריך לבחור משרה יותר "פשוטה" וכמובן בפחות כסף כדי לזכות בחיים פרטיים. ונתקלתי באנשים נוספים שעמדו מול הברירות האלה.

 

[siv30]

ברור שזו הגזמה פראית...

מה קרה אנחנו מוכרים את נשמתנו לשטן

 

[שש שבע]

איפה ביקשו ממך 15 שעות עבודה?

אני "מגרשת" את מי שנשאר יותר מידי.

 

[missB]

את בסדר

אני לא רוצה להזכיר שמות של חברות פה בפורום. עבדתי בחברת הייטק גדולה. וכמו שאמרתי גם כשעזבתי וחיפשתי מקום אחר הוצבו בפניי דרישות דומות. המסקנה שלי היתה שלא אוכל להגיע למשרה בכירה אם לא אסכים 'למכור את נשמתי לשטן' ולוותר על כל סיכוי לחיים פרטיים. לא הייתי מוכנה לזה אפילו עכשיו שעדיין אין לי ילדים. מאחר ואני כן שואפת לקריירה והצלחה מקצועית בחרתי פשוט לשנות כיוון, להפוך את התחביב שלי למקצוע ולפתוח עסק עצמאי. בשבילי זה היה הפתרון ודרך ההתמודדות עם הנורמות הלא שפויות שהציבו בפניי.