האנתרופולוגיה העוקבת אחרי היהודים
מגלה שהאמונה הרבה יותר מעשית - צופת תועלת: אלוהים, יהווה יסדר גם ענייני העוה"ז. השנה בפעם הראשונה מאז שאני פעיל באינטרנט לא קיבלתי עשרות אם לא יותר בקשות סליחה, ולא קראתי סטטוסים של בקשת סליחה [ למשל כאן אצלנו, וזה הכי מצא חן בעיניי ].
לגבי יחסים עם החבר הדמיוני, העניינים ברורים לפי הצד המפרש את התופעות והאירועים. אתה יודע שהיה אורקל בדלפי. אני קורא עכשיו ספר "חצי מחקרי" על המיתולוגיה העולמית, ושם החוקר באירוניה ברורה מסביר שהאורקל דאג לומר דברים שהם דו-משמעיים או חסרי פשר לגמרי. כך, נגיד חטפת מחלה - בטח חטאת, אפילו אתה תינוק בן כמה חודשים, וכדי להמתיק את הגלולה, זה לא התינוק זו נשמה שהתגלגלה בו שמשלמת על חטאיה.
לאנשים כמוני, שענינם ביהווה ובכל אמונה בישות "עליונה" משגיחה, שופטת ומענישה/מתגמלת, הוא כמעט אפס. אך, של ההבנה שמעשי בני אדם באשר הם ראויים לבדיקה, התענינות, מחקר ולמידה - זה ענין תרבותי לגמרי, שזוכה בין היתר לכינוי "פסיכוזה דתית".
מגלה שהאמונה הרבה יותר מעשית - צופת תועלת: אלוהים, יהווה יסדר גם ענייני העוה"ז. השנה בפעם הראשונה מאז שאני פעיל באינטרנט לא קיבלתי עשרות אם לא יותר בקשות סליחה, ולא קראתי סטטוסים של בקשת סליחה [ למשל כאן אצלנו, וזה הכי מצא חן בעיניי ].
לגבי יחסים עם החבר הדמיוני, העניינים ברורים לפי הצד המפרש את התופעות והאירועים. אתה יודע שהיה אורקל בדלפי. אני קורא עכשיו ספר "חצי מחקרי" על המיתולוגיה העולמית, ושם החוקר באירוניה ברורה מסביר שהאורקל דאג לומר דברים שהם דו-משמעיים או חסרי פשר לגמרי. כך, נגיד חטפת מחלה - בטח חטאת, אפילו אתה תינוק בן כמה חודשים, וכדי להמתיק את הגלולה, זה לא התינוק זו נשמה שהתגלגלה בו שמשלמת על חטאיה.
לאנשים כמוני, שענינם ביהווה ובכל אמונה בישות "עליונה" משגיחה, שופטת ומענישה/מתגמלת, הוא כמעט אפס. אך, של ההבנה שמעשי בני אדם באשר הם ראויים לבדיקה, התענינות, מחקר ולמידה - זה ענין תרבותי לגמרי, שזוכה בין היתר לכינוי "פסיכוזה דתית".