האם גם אתם חושבים שזה מוגזם?

[אורית ג.]

לא מדוייק ../images/Emo3.gif

יש עוד לא מעט ימים כאלה. הילדות שלך פשוט עוד קטנות אז את לא מעניינים.

 

[עמית@]

>מצטמררת<

ניסיתי להיזכר בילדותי, ואלו היו שלושת הגדולים, מסתבר שעם הזמן מתרבים הימים..

 

[אורן של איה]

לא יודע...

ישבתי עם איה בחוץ וניסיתי להסביר לה בעדינות על יום השואה. אבל איך אפשר בעדינות? אמרתי ש"הוא" רצה להרביץ להם ולעשות להם רע- ושכל הסבאים והסבתות היו שם וברחו לא"י. זה הכי עדין שהצלחתי, אבל המילה "להרוג" כן ברחה לי מהפה. גאזים? בטח שלא הזכרתי. לא רלוונטי בשלב הזה- אבל חוץ מזה- אני חושב שאי אפשר יותר עדין. אין כאן עדינות- נכון?

 

[אורית ג.]

לדעתי חבל שאתה מדבר עם איה על זה

בגיל כזה. אני מבינה את הצורך של ההורים "להנחיל" ולהטביע בנפש הרכה של הילדים את כאבם-שלהם אבל זה לא לטובת הילדה ובגיל 8 היא תבין גן יותר טוב שכלית וגם טוב יותר רגשית. וזה בכלל לא עדין. אין כאן עניין של עדינות

 

[אורן של איה]

בטוח- אבל...האם מיותר?

הנסיון שלי לטווח ארוך הוא אפס. נראה לי שמושגי יסוד בלימודי השואה היא יכולה לקבל. אם אני טועה- הלוואי וזו תהיה הטעות היחידה שלי- אבל אני סקפטי...

 

[מרב של ערן]

כן, לדעתי בגיל של איה מיותר לחלוטין

אין דרך עדינה להסביר את השואה ואני ממש לא מוצאת איזה סיבה יש לנסות וללמד ילדים בגיל הזה מה זו שואה. יש להם חיים שלמים כדי להבין.

 

[רוני ודי]

ממש מוגזם, הם צעירים מדי ../images/Emo10.gif

 

[שירי ל]

../images/Emo12.gif ../images/Emo12.gif ../images/Emo12.gif ../images/Emo31.gif ../images/Emo31.gif ../images/Emo31.gif

 

[נורית של עמית]

מה זה??? זה מה "שמלמדים" בגיל

הזה??? אני אפילו לא חשבתי על להתחיל לדבר על הנושא עם עמית (תיכף בן שלוש)... אין לי מושג אם עושים משהו אצלהם בגן (אני אשאל מחר את הגננת)

 

[מרגוש]

בפסח היתי עם הילדים שאני טפלתי בהם

במעון להכרות ואמרו לי שלא מדברים עם הילדים על משה בתיבה רק על יציאה מצרים. לא לגרום לילדים פחדים. אני חושבת שזה קצוני מידי אבל גם על יום השואה אפשר לספר בצורה יותר "נחמדה" ולא בצורה כזו.

 

[apk]

בני כמה הילדים?

אני לקראת פסח קצת התלבטתי. בסוף הסברתי לשירילי על התיבה ובת פרעה, אבל לא הזכרתי ממש את "היאורה תשליכוהו" אלא מעט עידנתי את זה. בשנה הבאה אני חושבת שכבר אספר את הסיפור המפורש יותר על משה. אבל יש הבדל בין איך שזה משתמע לבין איך שהשואה מצטיירת.

 

[עפרה פלוס 3]

מוגזם לחלוטין ומיותר לחלוטין ../images/Emo31.gif

 

[כרמיון]

כן, מיותר. בעיקר הקטע עם המקלחת

כל-כך דחוף לתאר לילד שעוד לא בן 4 את פרטי השואה גם במחיר שהוא עלול לפחוד להיכנס למקלחת? לא לעניין

 

[Shampile]

../images/Emo31.gif מ ז ע ז ע |../images/Emo31.gif

יש לי סבא חסר טאקט ורגישות. בגיל צעיר מידי נחשפתי לזוועות השואה. התארוים שלו רודפים אותי עד היום. צריך להעמיד את הגננת במקומה. ויפה שעה אחת קודם

 

[dafdaf]

מוגזם ומיותר לחלוטין ../images/Emo31.gif

אני מאוד מקווה שמישהו העיר לגננת הזו, לא יודעת מה עבר לה בראש.

 

[מיכלקו]

להתאים את ההסבר לילד

קודם כל, אין ספק שזה מוגזם. שנית, אין תשובה מדויקת לגבי מה ואיך להסביר לילד. תלוי לאיזה ילד. הבת שלי כל כך רגישה ופחדנית שאפילו אחרי שהיא רואה "מוגלי" יש לה סיוטים בלילה. לילדה כזו אני לא יכולה להקריא את "במבי" או "כיפה אדומה" ואני תמיד משנה לה קצת, ובודקת כמה היא יכולה לספוג. אז לגבי יום השואה, אני אפילו לא אזכיר את היטלר. גננות צריכות להתאים את ההסבר לילד הרגיש ביותר. אצלינו הכינו אותם בעיקר לצפירה. זה המינימום שהם צריכים לדעת. דיברו על עצב, על כבוד לאנשים שנפלו. לא הרבה יותר.

 

[א י ו ש י]

בדיוק../images/Emo45.gifזה הדבר היחידי שמתאים כרגע

 

[אמא של 2 שבלולות]

אני חושבת שההסבר הזה לא מתאים

לגיל של נעם. הגננת של בתי (4.5) סיפרה שהיה איש רע שלא אהב אנשים השונים ממנו ,הוא רצה שכולם יראו ויהיו אותו הדבר ולכן הוא לא אהב גם את היהודים. נראה לי שההסבר הזה יותר חינוכי ומתאים, בפרט שבמקום לספר על מוות ותאי גזים היא ביקשה מהילדים להצביע במה אחד שונה מחברו והאם בגלל השוני הזה צריכים לשנוא או לא להיות חברים יותר.

 

[אילנית של נוני ועידו]

../images/Emo124.gifשוחחתי עם הגננת

בעלי ביקש שאעשה זאת בהקדם לפני שתתחיל את הפרק על המשרפות. היא הסבירה לי שהיא מספרת להם על הרכבות, הגטו, הטלאי הצהוב וגם מראה להם תמונות שהן בגדר ניתנות לעיכול לגילם. היא אכן הזכירה את מקלחות הגז במשפט אחד (שאותו נעם זכרה היטב). אמרתי לה שלדעתי אם בוחרים לדבר על השואה (ואני ממש לא בטוחה שחייבים ללמד על זה ילדים בגילאי 3-4) נראה לי שעדיף לוותר על תיאורים פלסטיים. לטענתה הדגש הוא על ה איך מספרים, המימיקה, שפת הגוף, והטונציה. היא מדגישה שלהם שזה דבר שקרה ולא יקרה עוד, מנסה להדגיש את הסיפורים האופטימים מהגטו ולראייה הציגה ציורי ילדים שנראו אופטימים, צבעוניים, שופעי חיים. כל ניסיונותי להגיד שהכל טוב ויפה אך לא תואם את הגיל כשלו. סיימנו את השיחה לא מסכימות ולא כל כך ברור לי מה עלי לעשות מכאן.

 

[שרון של אייל וליאור]

אפשר להתקשר למפקחת ולהעיר ולהאיר

בגן של אייל גם ידברו על השואה (גילאי 3-4). במכתב שקיבלנו בנושא נכתב שישוחחו עם הילדים על השואה, יספרו את הספר "תומי" (ספר שכתב אב לבנו לכבוד יום הולדתו, עם ציורים שלו של הדברים שהוא מאחל לו ואין בגטו). הספר מדבר על מה שאין בגטו ולא על הזוועות של השואה. נשמע לי שהיא מתכננת לעשות את זה מאוד בעדינות. לשם שינוי, אייל לא יודע כלום על הנושא הזה, ולכן לא יוסיף לה פרטי מידע (כמו שקורה לא פעם בחגים, כשהיא רוצה לסנן תכנים שונים).