אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
האם הייתם רוצים לדעת הכל?
- פותח הנושא yulki
- פורסם בתאריך
מה זה "הכל"?
המילה הזו מטעה ומבלבלת מאוד. אבל, נתחיל בניתוח פשטני של שאלתך: רוצים - מה זה רצון? מה מבטא מושג הרצון? לידיעתך יש אסכולות שלמות בפילוסופיה אשר שוללות את המושג רצון. כמו שיש פילוסוף פוסטקנטיאני אשר הגדיר את מהות העולם כ-רצון. לדעת - מה זה לדעת? מה זו ידיעה? מה ההבדל בין ידיעה לבין אמונה? האם ידיעה משיקה לאמת או לשקר? איך מבחינים בין אמת לבין שקר? הכל - בהסברך את מדברת על תשובות ואמת. שני מושגים קשים מאוד להבנה או להגדרה. מה קודם למה? שאלה לתשובה או תשובה לשאלה? האם את מניחה שתשובות עונות על שאלות? מהן השאלות? ואיך תדעי ששאלת שאלות נכונות וזכית בתשובות נכונות? לגבי האמת כבר כתבתי. בקיצור השאלה שלך כללית מאוד, לא ברורה ועל כן לא תיתכן לה תשובה.
המילה הזו מטעה ומבלבלת מאוד. אבל, נתחיל בניתוח פשטני של שאלתך: רוצים - מה זה רצון? מה מבטא מושג הרצון? לידיעתך יש אסכולות שלמות בפילוסופיה אשר שוללות את המושג רצון. כמו שיש פילוסוף פוסטקנטיאני אשר הגדיר את מהות העולם כ-רצון. לדעת - מה זה לדעת? מה זו ידיעה? מה ההבדל בין ידיעה לבין אמונה? האם ידיעה משיקה לאמת או לשקר? איך מבחינים בין אמת לבין שקר? הכל - בהסברך את מדברת על תשובות ואמת. שני מושגים קשים מאוד להבנה או להגדרה. מה קודם למה? שאלה לתשובה או תשובה לשאלה? האם את מניחה שתשובות עונות על שאלות? מהן השאלות? ואיך תדעי ששאלת שאלות נכונות וזכית בתשובות נכונות? לגבי האמת כבר כתבתי. בקיצור השאלה שלך כללית מאוד, לא ברורה ועל כן לא תיתכן לה תשובה.
סליחה שלא עניתי.......
בעיקרון אני פה רק בשישישבת בגלל שיש לי לימודים..... קודם כל ממש מרשים כל מה שכתבת פה למרות שחלק לא בדיוק קשור אבל אני חושבת שאתה די הבנת למה אני מתכוונת. יש הרבה תעלומות בעולם, השאלה אם היית רוצה לפתור את כולם. אני חושבת שסיכמנו כבר שכל פיתרון מניב בעיה חדשה אז השאלה כבר חסרת משמעות ולא צריך להתייחס אליה יותר אני אשמח לדבר איתך פעם על משהו אחר גל
בעיקרון אני פה רק בשישישבת בגלל שיש לי לימודים..... קודם כל ממש מרשים כל מה שכתבת פה למרות שחלק לא בדיוק קשור אבל אני חושבת שאתה די הבנת למה אני מתכוונת. יש הרבה תעלומות בעולם, השאלה אם היית רוצה לפתור את כולם. אני חושבת שסיכמנו כבר שכל פיתרון מניב בעיה חדשה אז השאלה כבר חסרת משמעות ולא צריך להתייחס אליה יותר אני אשמח לדבר איתך פעם על משהו אחר גל
לדעת
לדעתי הדעת היא מקור הצרה המרדף אחרי ידע אינו לטעמי אני רואה הבדל בין ידע לדעת ידע הוא נרכש ואחריו כולם רודפים ואילו דעת זה דבר אחר ,מודעות האדם לעצמו זוהי דעת, חוכמה הנובעת מהתבוננות זוהי דעת כל השאר שטויות היום כל מה שאתה רוצה לדעת אתה יכול בקליק להסיג אינפורמציה רלונטית ועכשוית אז למה לבזבז מקום בכופסא לעומת זאת ללמוד להתבונן וללמוד את החיים זאת אמנות
לדעתי הדעת היא מקור הצרה המרדף אחרי ידע אינו לטעמי אני רואה הבדל בין ידע לדעת ידע הוא נרכש ואחריו כולם רודפים ואילו דעת זה דבר אחר ,מודעות האדם לעצמו זוהי דעת, חוכמה הנובעת מהתבוננות זוהי דעת כל השאר שטויות היום כל מה שאתה רוצה לדעת אתה יכול בקליק להסיג אינפורמציה רלונטית ועכשוית אז למה לבזבז מקום בכופסא לעומת זאת ללמוד להתבונן וללמוד את החיים זאת אמנות
מה זו למידה ומה זה זכרון?
את מבחינה בין עובדות, נתונים לבין תהליך הלמידה, שבו היחיד מגיע לתובנות, להבנות ואף למודעות עצמית. אולי כדאי שנתחיל מההתחלה. אני מקווה שאיך רואה בזכרון דבר נטול חשיבות, ואני מניח שלא. אני גם מקווה שאת רואה את הקשר ההכרחי בין למידה לבין זכרון. אני גם מקווה שאת רואה את חוסר האפשרות ליצירה ללא הזכרון. לכן על מנת להיות מסוגל ב"קליק" להגיע לעובדות, מן הראוי שהלומד ידע להבחין בין טפל לבין עיקר. איך יעשה זאת - כנראה יפנה לזכרון. גם עובדות וגם נתונים אינם בנמצא באופן מוחלט ובלתי משתנה. על מנת לזהות שגיאות, טעויות ראוי שהבודק אותם ייעזר בזכרון. ללא ידע לא תתקיים דעת, ואם תהיה דעת ללא ידע זו תהיה דעת מצומצמת מאוד, צרה מאוד ולא ברור לי עד כמה יעילה, אם בכלל. אבל ההסתייגות שלך מהשאלה בראש הפתיל מדוייקת ונכונה.
את מבחינה בין עובדות, נתונים לבין תהליך הלמידה, שבו היחיד מגיע לתובנות, להבנות ואף למודעות עצמית. אולי כדאי שנתחיל מההתחלה. אני מקווה שאיך רואה בזכרון דבר נטול חשיבות, ואני מניח שלא. אני גם מקווה שאת רואה את הקשר ההכרחי בין למידה לבין זכרון. אני גם מקווה שאת רואה את חוסר האפשרות ליצירה ללא הזכרון. לכן על מנת להיות מסוגל ב"קליק" להגיע לעובדות, מן הראוי שהלומד ידע להבחין בין טפל לבין עיקר. איך יעשה זאת - כנראה יפנה לזכרון. גם עובדות וגם נתונים אינם בנמצא באופן מוחלט ובלתי משתנה. על מנת לזהות שגיאות, טעויות ראוי שהבודק אותם ייעזר בזכרון. ללא ידע לא תתקיים דעת, ואם תהיה דעת ללא ידע זו תהיה דעת מצומצמת מאוד, צרה מאוד ולא ברור לי עד כמה יעילה, אם בכלל. אבל ההסתייגות שלך מהשאלה בראש הפתיל מדוייקת ונכונה.
ובנוסף
אני נותנת חשיבות מאוד גדולה לזיכרון, הזיכרון הוא זה זמשפיע על מי אנחנו וכל העשיה שלנו נובעת מאותו זכרון , חלק גדול מהעשיה שלנו מקורו בנסיון להוכיח לעצמינו משהו, ונובע מטריגר שנמצא אצלינו בזכרון , חוץ מזה יש לי שאלה איך אתה מסביר את העובדה שכל התגליות החשובות התגלו דוקא ברגע של "הארה",תענתי היא שכל מה שאנו רוצים ללמוד אנו בעצם מנסים לזכור
אני נותנת חשיבות מאוד גדולה לזיכרון, הזיכרון הוא זה זמשפיע על מי אנחנו וכל העשיה שלנו נובעת מאותו זכרון , חלק גדול מהעשיה שלנו מקורו בנסיון להוכיח לעצמינו משהו, ונובע מטריגר שנמצא אצלינו בזכרון , חוץ מזה יש לי שאלה איך אתה מסביר את העובדה שכל התגליות החשובות התגלו דוקא ברגע של "הארה",תענתי היא שכל מה שאנו רוצים ללמוד אנו בעצם מנסים לזכור
סיפורון
למה לבני אדם יש את השקערורית מתחת לאף? כל תינוק לומד ברחם אמו את כל התורה, עם הגחתו מרחם אמו, מכה מלאך על שפתו העליונה, ע"מ שישכח תלמודו. טענת הלמידה כהיזכרות ידועה לי וגם למחקר. נועם חומסקי (בלשן יהוד-אמריקאי חשוב מאוד) טוען שאצל גם אדם קיים פוטנציאל הלשון באופן גנטי, כלומר, מעין תמיכה בטענתך. אינני יודע מה זו "הארה". אני כן יודע, שחוקרים רבים טוענים ל"אינטואיציה", אבל גם היא תוצר של לימוד במשך שנים ארוכות. במלים אחרות - גם ה"הארות" האלה תלויות למידה ארוכה ומפרכת.
למה לבני אדם יש את השקערורית מתחת לאף? כל תינוק לומד ברחם אמו את כל התורה, עם הגחתו מרחם אמו, מכה מלאך על שפתו העליונה, ע"מ שישכח תלמודו. טענת הלמידה כהיזכרות ידועה לי וגם למחקר. נועם חומסקי (בלשן יהוד-אמריקאי חשוב מאוד) טוען שאצל גם אדם קיים פוטנציאל הלשון באופן גנטי, כלומר, מעין תמיכה בטענתך. אינני יודע מה זו "הארה". אני כן יודע, שחוקרים רבים טוענים ל"אינטואיציה", אבל גם היא תוצר של לימוד במשך שנים ארוכות. במלים אחרות - גם ה"הארות" האלה תלויות למידה ארוכה ומפרכת.
ובכן דמטרוס
אם לא חוית אף פעם רגע של הארה שאינו קשור לתחום שלמדת או תהית בו אלה פשוט ראיה צלולה של מציאות שפתאום הדברים נעשים ברורים ומובנים , פשוט כך ואתה יודע פשוט יודע ללא תמיכה של תאוריה מדעית או מלומד בעל שם , אתה יודע שזה נכון, ואז מבין שדרך ההתפלספות של המח מסובכת ומסבכת את החיים. אני חויתי זאת לא על עצמי אילה בהתבוננות שלי בילדים שעדיין לא למדו ונסיון החיים שלהם מועט שהם מבינים דברים בצורה זו אולם להסביר אותם ובמיוחד למבוגר שם הם מסתבכים ונופלים לתחושת קטנות , כי הם פשוט ידעו בכלל ילד קטן שנולד מלבד היותו תלוי בהוריו ביטחונו העצמי שופע ועם בגרותו והאינטראקיה שלו עם החברה והמבוגרים בכלל יורד גם ביטחונו העצמי כי אנו המסובכים והוא בדרכו אלינו יורד, מה שרציתי לומר היא שנראה לי שאנו אותו מלאך שדיברת בו
אם לא חוית אף פעם רגע של הארה שאינו קשור לתחום שלמדת או תהית בו אלה פשוט ראיה צלולה של מציאות שפתאום הדברים נעשים ברורים ומובנים , פשוט כך ואתה יודע פשוט יודע ללא תמיכה של תאוריה מדעית או מלומד בעל שם , אתה יודע שזה נכון, ואז מבין שדרך ההתפלספות של המח מסובכת ומסבכת את החיים. אני חויתי זאת לא על עצמי אילה בהתבוננות שלי בילדים שעדיין לא למדו ונסיון החיים שלהם מועט שהם מבינים דברים בצורה זו אולם להסביר אותם ובמיוחד למבוגר שם הם מסתבכים ונופלים לתחושת קטנות , כי הם פשוט ידעו בכלל ילד קטן שנולד מלבד היותו תלוי בהוריו ביטחונו העצמי שופע ועם בגרותו והאינטראקיה שלו עם החברה והמבוגרים בכלל יורד גם ביטחונו העצמי כי אנו המסובכים והוא בדרכו אלינו יורד, מה שרציתי לומר היא שנראה לי שאנו אותו מלאך שדיברת בו
שאלה לפני תשובה , ותשובה
ראשית, אני חייב לציין שמאוד מאוד נעים ל"התווכח" אתך, כלומר לשוחח. והשאלה - מה דעתך שנפתח פתיל חדש ונדון בשאלות המענינות את שנינו, אולי יצטרפו עוד בני שיח לשיחה, והיא תהיה מענינת ומפרה יותר. ותשובה - קשה לי מאוד לקבל את טענתך שפילוסופיה מסבכת את החיים? מדוע? אני רואה בפילוסופיה כלי מחשבתי ממדרגה ראשונה, אשר מאפשר להתבונן בחיים בצורה מפוכחת, מתוחכמת וגם מקנה למשתמש בו את הצניעות ההכרחית לומר: "לא יודע"; "לא מבין"; יתכן וכו´ לגבי ילדים - אינני חושב שעולמם של הילדים מאושר מעולם המבוגרים. אני חושב שיש בהם תמימות רבה (לא בכולם, אגב.. מטיל ספק עקרוני בתמונה הוורודה הזו), ואני חושב, שבדרך הטבע ילדים גדלים, ואין להם הרבה ברירות.. הגוף דורש את דרישותיו, המוח המתפתח אינו יכול להסתפק בהסברים פשטניים... לא טענתי שמחוייב אדם בהכרות עם מלומד מסויים, טענתי שהארה, גם אצל מלומדים, שמחשבתם לוגית ודיסציפלינרית ביותר היא פועל יוצא של למידה וחירות מחשבתית גם יחד. זה בהנחה שאינטואיציה היא הארה. "הארה" על העולם ועל חיי היא תוצר של למידה. לא זכורה לי "הארה" אקס-ניהליו - כלומר "מן האין".
ראשית, אני חייב לציין שמאוד מאוד נעים ל"התווכח" אתך, כלומר לשוחח. והשאלה - מה דעתך שנפתח פתיל חדש ונדון בשאלות המענינות את שנינו, אולי יצטרפו עוד בני שיח לשיחה, והיא תהיה מענינת ומפרה יותר. ותשובה - קשה לי מאוד לקבל את טענתך שפילוסופיה מסבכת את החיים? מדוע? אני רואה בפילוסופיה כלי מחשבתי ממדרגה ראשונה, אשר מאפשר להתבונן בחיים בצורה מפוכחת, מתוחכמת וגם מקנה למשתמש בו את הצניעות ההכרחית לומר: "לא יודע"; "לא מבין"; יתכן וכו´ לגבי ילדים - אינני חושב שעולמם של הילדים מאושר מעולם המבוגרים. אני חושב שיש בהם תמימות רבה (לא בכולם, אגב.. מטיל ספק עקרוני בתמונה הוורודה הזו), ואני חושב, שבדרך הטבע ילדים גדלים, ואין להם הרבה ברירות.. הגוף דורש את דרישותיו, המוח המתפתח אינו יכול להסתפק בהסברים פשטניים... לא טענתי שמחוייב אדם בהכרות עם מלומד מסויים, טענתי שהארה, גם אצל מלומדים, שמחשבתם לוגית ודיסציפלינרית ביותר היא פועל יוצא של למידה וחירות מחשבתית גם יחד. זה בהנחה שאינטואיציה היא הארה. "הארה" על העולם ועל חיי היא תוצר של למידה. לא זכורה לי "הארה" אקס-ניהליו - כלומר "מן האין".
דעת טוב ורע
עפ"י מספר מקורות יהודיים הדעת הינה המיזוג שבין החוכמה לבינה, כאשר החוכמה היא הצד "הזכרי" מלשון היזכרות, והיא אכן ממוקמת בתוכנו באופן גולמי ותפקידנו להמשיך אותו החוצה באמצעות קריאת טקסטים (תפילה ולימוד), ומאידך בינה הנחשבת לצד הנקבי הינה הבנת דבר מתוך דבר, כלומר קבלת תובנות ע"י התנהלות בעולם המעשה. לידיעה ניתן להגיע ע"י שילוב שתי הדרכים הנ"ל. ד"א (דבר אחר) באם נעשה הקבלה בין דרך ההקשה הלוגית לידיעה, שכן יש הטוענים כי חוקי הלוגיקה נמנים על האידאות הטבועות מלידה, וכן נזכור כי הדעת היא "דעת טוב ורע", אזי נוכל אולי למצוא את יעודה של ההקשה הלוגית, ככלי לרדוקציה של מעין קוד מוסרי אבסולוטי אך אבסטרקטי לכדי מקרה פרטי ולא כדרך לניתוח המציאות האונטולוגית אשר עליה אין לנו צל צילו של מושג.
עפ"י מספר מקורות יהודיים הדעת הינה המיזוג שבין החוכמה לבינה, כאשר החוכמה היא הצד "הזכרי" מלשון היזכרות, והיא אכן ממוקמת בתוכנו באופן גולמי ותפקידנו להמשיך אותו החוצה באמצעות קריאת טקסטים (תפילה ולימוד), ומאידך בינה הנחשבת לצד הנקבי הינה הבנת דבר מתוך דבר, כלומר קבלת תובנות ע"י התנהלות בעולם המעשה. לידיעה ניתן להגיע ע"י שילוב שתי הדרכים הנ"ל. ד"א (דבר אחר) באם נעשה הקבלה בין דרך ההקשה הלוגית לידיעה, שכן יש הטוענים כי חוקי הלוגיקה נמנים על האידאות הטבועות מלידה, וכן נזכור כי הדעת היא "דעת טוב ורע", אזי נוכל אולי למצוא את יעודה של ההקשה הלוגית, ככלי לרדוקציה של מעין קוד מוסרי אבסולוטי אך אבסטרקטי לכדי מקרה פרטי ולא כדרך לניתוח המציאות האונטולוגית אשר עליה אין לנו צל צילו של מושג.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.