האם הילדים שלכם קוראים לכם "אמא" או "אבא"?

[אמא לעקתש]

(עוד) כמה תובנות משלנו

השאלה הזו רלבנטית בעיקר כאשר יש יותר מ"אמא/אבא" אחת/אחד. ולכן, אינה רלבנטית לדעתי לילדים מאומצים שלא הכירו את אימם/אביהם הבילוגית/בילוגי.
לנו, כמשפחת אומנה, הנושא הזה היה שאלה גדולה...קבלנו פעוט בן שנה + שהכיר את אמו הבילוגית. התלבטנו איך להציג עצמנו בפניו...העו"ס המליצה שנקרא לעצמנו אמא/אבא עם השם הפרטי וכך גם להוריו הבילוגים. מכיוון שמדובר באומנה היה לנו ברור שאין לנו בלעדיות על ההורות שלו.
כשהנושא דובר עם ילדנו הביולוגים, אמר הצעיר שבהם (אז בן 7) שכמו שיש שני זוגות סבים וכמה אחים יכולים להיות גם כמה הורים...אימצנו את הגישה!
די מהר הילדון החל לקרוא לנו אמא/אבא ולהוריו הבילוגים בשמותיהם הפרטיים.
אנו קוראים לעצמנו רק אמא/אבא ללא השמות, אלא כאשר אנו בנוכחות הוריו או משפחתו הבילוגית שאז מתווסף גם שמנו הפרטי כפי שאנו קוראים להוריו הבילוגים.
אגב, הם - ההורים ומשפחתו הבילוגית - קוראים לנו רק אמא/אבא ולעצמם אמא/אבא עם השם הפרטי.

בקיצור,
1. הכל עניין של גישה!
2. לא ניתן "לאלץ" ילד לקרוא לאדם כלשהו בתואר כלשהו אלא אם הוא חש כך בתוך תוכו.
3. טעות בעיני "להתחרות" עם מישהו אחר על התואר "אמא/אבא".
4. סביר שהפתרונות יבואו מהילדים עצמם. הקשיבו להם...

חג שמח!

 

[פולספגן]

כם אני חושבת כמוך שאין שום בעיה לקרוא "אמא"

גם לאם הביולוגית וגם לה.

לגבי ס'2 שלך, אני לא יודעת אם המילה "לאלץ" מתאימה, כי נראה לי שזה גם עניין של חינוך. האם את לא חושבת כך?

 

[אמא לעקתש]

שפה היא גם חינוך

כולנו מחנכים את ילדנו באמצעות השפה. שימוש במילים מסוימות והמנעות ממילים אחרות יוצרות חינוך.
יחד עם זאת, איננו יכולים (ולדעתי גם איננו צריכים) לאלץ את ילדנו להשתמש במילים מסוימות לתאור הרגשה.
לשימוש במילה 'אמא' יש משמעות. זו הרי הסיבה שלאישה ככ חשוב שהילדים יקראו לה כך. הילדים, מסיבותיהם, בוחרים להמנע מכך ולדעתי יש לכבד זאת.
אם סיטואציה כזו היתה מתרחשת בביתי, מניחה, שהייתי פותחת שיחה בנושא. לא ממקום של שיפוטיות ורצון "לחנך" אלא ממקום של מתן כלים לדבר על רגשות. רגשותיה של האישה ורגשות הילדים. לשיחה כזו חייבים להגיע כשהמטרה הנה החלפת דעות ורעיונות וללא ציפיה שלאחריה ה"עולם ישתנה".

בהצלחה!

 

[פולספגן]

היא פוחדת שהעלאת הנושא יגרום לנזק לקשר ביניהם

 

[Noga Lavie]

פולספגן יקרה

כלכך הרבה דברים לא ברורים לך עצמך בסיפור הזה. אם לך, המכירה את הסיפור הם לא ברורים, לנו הם בוודאי אינם ברורים, וכל מה שנאמר יהיה בגדר ספקולציה. ספקולציות לא עוזרות בסיפורים שכאלו.
יכול להיות שהילדים רק מחכים לאישור שהאישה המגדלת אותם רוצה להקרא אמא, ויכול להיות שזה לא עלה בדעתם.
יכול להיות שהיא פוחדת להעלות את הנושא כדי לא לגרום לנזק, ויכול להיות שסיבותיה אחרות.
יכול להיות שאין היא יודעת בפני מי להעלות את הנושא, ויכול להיות שהיא אינה מעוניינת להעלות את הנושא.
יכול להיות שאינה יודעת מדוע הם אינם קוראים לה אמא, ויכול להיות שהיא יודעת במדוייק ומכבדת זאת למרות רצונה.
יכול להיות שהנושא בוער בעצמותיה, אך יכול להיות שבכלל לא.

כחברתה, דבר ראשון, דובבי אותה בעדינות, וראי מהי גרסתא ורצונותיה. משם תוכלי לעזור לה למצוא את העזרה הדרושה לה (ולא את זו שאת מתארת לעצמך שדרושה לה).
אם אינך חברה כה טובה כדי לעשות זאת, אולי אינך מודעת בכלל לסיפור האמיתי. כתוצאה מכך את את מסתובבת במעגלים, ומערבת אנשים זרים בסיפור הזה. התערבות שעלולה להיות בניגוד גמור לרצונה שלה.

(הביאי בחשבון שגם אם את מסתירה פרטי זיהוי, לאנשים יש נטיה לזהות סיפורים הקרובים להם, ובהנתן גלאי הילדים ותקופות החיים של הסיפור, יש כאן מספיק מידע העלול לגרום לזיהוי הסיפור לקרובים לו.)

 

[פולספגן]

שאלתי בהתחלה באופן כללי וכלל לא קשור אליה

ישירות ורק אח"כ נתתי את הדוגמה שלה.

לאחר שכתבתי את סיפורה, השרשור התמקד בה, אך המטרה הייתה לדעת באופן כללי.

בעניינה, אני חברה וירטואלית ויודעת את הסיפור אך ורק ממה שהיא סיפרה, אך אני אשאל אותה את השאלות שהועלו כאן.

 

[Noga Lavie]

באופן כללי

ילדינו הם כמו ילדים ממשפחות אחרות. רוב רובם של הילדים המאומצים קוראים להוריהם "אבא" ו-"אמא", כפי שרוב רובם של ילדים עושים זאת ברחבי העולם (גם אם בשפות זרות). חלקם קורא להוריהם בכינויים שונים, כמו גם שמות פרטיים, כפי שחלק מן הילדים האחרים עושה זאת ברחבי העולם.
לא האימוץ עושה את ההבדל בדרך קריאת ילדים את הוריהם, אלא הדינמיקה המשפחתית.

 

[Noga Lavie]

נ.ב. חשוב

אם עדין לא שאלת אותה, עצרי לרגע וחישבי
עד כמה שאלותיך נועדו לעזור ולה ועד כמה הן נועדו לספק את סקרנותך.

חברות וירטואלית יכולה להיות חברות אמיצה מאוד, מי כמוני יודעת, אך למקרא דבריך אני חוששת זוהי חברות וירטואלית רגילה למדי. הכרות, שיחות נפש מפעם לפעם, אך רק ממרחק, כאשר כותבים בעיקר למסך. אם זו ההכרות שלכן, העלאת השאלות שנשאלו כאן במטרה לעזור למי שמבקשת עזרה, תתפס יותר כחטטנות וחדירה לתחום הפרט. במיוחד אם באמת היא אינה מעלה את הנושא בפני אנשים הקרובים לה, מסיבות שונות ומשונות.

אנא, הביאי בחשבון שזה נושא רגיש, ולא משהו לחלוק אותו כמענה לשאלות של מישהו המוכר אך למחצה.
אם היא הביעה רצון לקבלת עזרה, אם היא אמרה במפורש שהיא זקוקה לעזרה ותשמח לתובנות של אנשים המנוסים באימוץ, זה משהו אחר, וכמובן שכדאי לחלוק איתה את שנאמר כאן.

 

[פולספגן]

היא ביקשה עזרה והעלתה את זה

שאלתי כבר את השאלות שהועלו כאן.
היא חברה וירטואלית רגילה למדי ואולי אפילו פחות מזה, כי היא העלתה את הדברים אצלנו בפורום ביוזר אורח ולכן אין לי מושג מי היא.

 

[Noga Lavie]

אז אחד מן השניים

קשרי אותה לשירשור כאן, ותני לה את האפשרות להתייעץ ישירות עם אנשים, שאולי, בעלי תובנות נוספות.
קשרי אותנו לשירשור שם (כמובן, רק אחרי שתקבלי את הסכמתה לכך), והניחי לנו ליעץ לה ישירות.


יעוץ בטלפון שבור אינו מומלץ לעולם.

 

[פולספגן]

זה פורום ולא קומונה ולכן אין צורך בהסכמה, כי

הוא פתוח לכולם.

תוכלי לראות פה את שאלתי וכאן את השאלות הנוספות שהוספתי מהשרשור בפורום שלכם.

 

[Noga Lavie]

שאלה של נימוס

בפורומים, כמו גם בקומונות פתוחות, כל אחד יכול לקרוא ולהגיב. ועם זאת, לא מזיק לכבד את השואל המקורי, ולהתייעץ איתו לפני שמתחילים לשאול שאלות הקשורות אליו בפורומים אחרים.
נכון, הרשת פתוחה, אבל עדין השואלת בחרה לשאול במקום מסויים ולא אחר.

 

[פולספגן]

היא אפילו לא סימנה לא לראשי, קרי תפוז גם

יכולים לשים את השרשור בראשי שלהם שזה הכי בעל שיעורי צפייה.

 

[Noga Lavie]

אבל את לא הנהלת תפוז

ואת לא התחלת את השירשור הזה תוך קישור לשירשור המקורי, כדי שאנשים יוכלו להבין מה בדיוק השואלת שאלה.
את כתבת כאילו זו מכרה אישית שלך, כאילו זו מידע שסופר לך בשיחות אישיות, ואת מנסה למצוא עבורה עזרה.
בפועל, את מנהלת דיון על נושא אישי וכאוב של מישהי אחרת כי "זה מעניין אותך".

ס-ל-י-ח-ה, אבל חייהם האישיים הפרטיים של אנשים אחרים אינם משהו לחטט בו מתוך סקרנות גרידא, אפילו אם הם עשו את הטעות וכתבו בפורום פתוח. זה ההבדל בין חטטנות לאמפתיה, ואת אינך נמצאת בחלק האמפתי של המשוואה.

 

[KallaGLP]

אני לא בטוחה שבמקרה הזה את לגמרי צודקת.

היית צודקת לגמרי אילו הכותבת הייתה עושה בכתיבתה outing, כלומר חשיפה אישית, לשואלת המקורית, שזה דבר אסור לפי כללי תפוז וגם מאוד לא אתי. אני ואת יכולות לא לאהוב את סגנון ההתנהלות שבו מישהי משתמשת בסיפור אישי כואב כדי לחפש מידע לסיפוק סקרנות אישית, אך אין כאן איזושהי עבירה על חוקי תפוז או מעשה פסול אובייקטיבית כי אין פגיעה בפרטיות הגולשת האמורה. פותחת השרשור הביאה לכאן סוגיה תיאורטית, לא אישית, וזו זכותה, גם אם אפשר לומר שהיה יותר נחמד מצדה אילו הייתה מציגה את המקרה בצורה קצת יותר ברורה ומסבירה יותר על הרקע של שאלתה. אך ההתנהלות שלה כשלעצמה לא בעייתית לא מבחינת תפוז ולא מבחינת הנטיקט באופן כללי, לפחות לדעתי. אני מסכימה שיש משהו קצת מטריד ולא כל כך נעים באופן שנשאלות השאלות ובאופן מסירת המידע, אבל זו שאלה של סגנון אישי,שאפשר להתחבר או לא להתחבר אליו, ולא של חריגה מכללי הכתיבה הרשמיים. כפי שאני רואה זאת, במקרה כזה זכותנו פשוט לבחור לא לענות, אך לא רואה סיבה לבוא בטענות מעבר לכך.

 

[Noga Lavie]

איני בטוחה במה אינך מסכימה איתי

לרגע לא טענתי שיש כאן עברה כלשהי על כללי התנהגות רישמיים. הכותרת שטענה שאין היא הנהלת תפוז, לא באה לומר שרק להנהלת תפוז מותר לפעול בצורה מסויימת,אלא לתת מענה לתגובתה להסברי כי זו שאלה של נימוס, שלא ראוי לפרסם סיפורו של מישהו אחר מבלי לשאול אותו מלכתחילה האם זה מקובל עליו, גם אם אותו מישהוא לא סימן את תיבת "לא לפרסם בראשי".
אך גם כאשר אין עברה ממשית על חוקים כתובים, סיפוק סקרנות אישית במסווה של חיפוש עזרה עבור חברה אינה התנהגות ראויה בעיני, ואיני יכולה להעמיד פנים אחרת.

 

[KallaGLP]

אבל ברגע שזה לגמרי אנונימי

אין זו חשיפה של סיפור של מישהו אחר או פגיעה בפרטיות ואין כאן שום חובה מוסרית לבקש רשות מהכותבת המקורית, או בכלל ליידע אותה בעניין הפרסום בפורום אחר. אני מסכימה איתך שאופן הצגת הסיפור תמוה וזה בעיקר מה שצורם כאן, אך אני לא רואה פסול (גם לא מבחינת נימוסי רשת בלתי רשמים) בעצם העלאתו.

 

[פולספגן]

למה "במסווה של חיפוש עזרה"?

נהניתי מ-2 העולמות, גם לעזור וגם להעשיר את הידע שלי, כאשר הלעזור הייתה מטרתי העיקרית ואילו הערך המוסף שלי מהעזרה הוא העשרת הידע שלי.

 

[פולספגן]

אני התחלתי את השרשור תוך שאלה סופר כללית

אח"כ, נתתי דוגמה ובה גוללתי את הסיפור הזה תוך הצמדות מוחלטת למקור.

בשום מקום לא כתבתי "כאילו זו מכרה אישית" ואפילו חלקיכן בהתחלה חשבתן שאני מספרת על עצמי ומי ששאלה, קיבלה תשובה.

 

[אבי351]

ילדי קרה לי אבא לאחר זמן קצר ואומץ בגיל

שנה וקצת