האם זהו עתידו של החינוך המדעי בישראל?

[deathcaster]

תוספת

אני לא יודע בת כמה את אבל אני חושב שאנחנו פחות או יותא באותו גיל כי המצב שאת מתארת כשאת היית בבית הספר הוא בדיוק המצב שהיה לי כשהייתי בבית הספר, בתוספת לתיאור המפורט שלך של הידרדרות מערכת החינוך, חייבים להוסיף ל"חגיגה" הזו גם את אמנון רובינשטיין שהוא "אדריכל והוגה שיטת המיקוד" מה שאתה מתארת על שולמית אלוני גם חסר על עצמו באמצע שנות ה-90 (שכבר הייתי בצה"ל, אני זוכר כי אחותו הקטנה של חבר שלי מבית הספר בכתה על זה) בצורה קצת אחרת וקראו לזה אם אינני טועה "מצרף" וזה גם התגלה ככשלון חרוץ.. גם הייתה מעין הגרלה על בחינות בגרות... פשוט קטסטרופה... ואח"כ מתפלאים שאתה שואל אנשים צעירים ברחוב מה פירוש המילה "בן גוריון" והם עונים לך: "נמל תעופה"

לגבי ביה"ס מקצועי... זה נכון שעשו קצת שינוי בתוכנית הלימודים כדי ליצור אחידות למען זכאות לבגרות שזה דווקא בסדר, אך בתי ספר מקצועיים נשארים במתכונת מקצועית במטרה לתת לבוגר תעודת מקצוע, שזה גם בסדר... הלוואי שזו הייתה הצרה היחידה, כי היא באמת מינורית. אגב, אני בתיכון מאוד רציתי ללמוד צרפתית או ערבית... פשוט לא היו מורות/ים שילמדו את זה

 

[zlp]

"אל תאמר- מה היה? שהימים הראשונים היו טובים

מאלה. כי לא מחכמה שאלת על זה" (קהלת ז',י'). בכל אחד מהשינויים הללו היה היגיון רב. הן המיקוד והן ההגרלה היו שיטות להתמודדות עם כמות החומר בבחינות הבגרות. המצרף היה ניסוי אחר לחלוטין שכשל בשל מערך ההשגחה הלקוי במגזרים מסויימים, קצת גזענות והרבה בחישה של האוניברסיטאות ושל המרכז הארצי שעמד לאבד את מקור הפרנסה העיקרי שלו.

 

[deathcaster]

תגובה

עם היגיון לא הולכים למכולת ועם המיקוד וההגרלה, יכולת רק לרשום בהקפה במכולת ואם כבר ציטוטים על חוכמה, אז מאותו סופר: "בְּטַח אֶל-יְהוָה, בְּכָל-לִבֶּךָ וְאֶל-בִּינָתְךָ, אַל-תִּשָּׁעֵן." (משלי, ג' ה') - אם לא תשתמש בשכל, תישאר רק עם אמונה... וזה לא נותן הרבה, האמינו הרבה במיקוד ובהגרלה.. אך לא הפעילו את המוח, התלמידים אולי נהנו מזה.... זה לא הוסיף כבוד למערכת החינוך, בלשון המעטה.

 

[פולספגן]

../images/Emo45.gif

 

[uzi2]

דרך אגב - מיקוד.

הרעיון מאחורי המיקוד הוא שידעו עליו בשלב מספיק מאוחר כך שילמדו את כל הנושאים עד לחודשים האחרונים סמוך לבחינה. אלו שלמדו במסלולים אקסטרניים להשלמת בגרויות, היו לומדים, נניח, רק מתמטיקה במרוכז 3 חודשים (8 שעות ביממה), ואז למעשה כל הלימוד שלהם היה אחרי פרסום המיקוד, והם לא למדו שום דבר שלא היה במיקוד.

 

[פולספגן]

אתה רק מחזק כמה שזה רעיון גרוע

 

[deathcaster]

זה נכון מאוד

השורה הראשונה בהודעתך המחישה נהדר את הבסורדיות של הרעיון מאחורי המיקוד ואת יישומו. לגבי האקסטרנים, יום לאחר הבחינה הם לא ידעו לעשות תרגיל ברמה של כיתה ד'... זה מראה על הצלחת המיקוד.

 

[uzi2]

כשאני חושב על זה....

אז באמת המיקוד זה הבעיה "היותר הקטנה" שלי עם הלימודים האקסטרני. כל הלימודים האקסטרנים, מאוד מוצלחים מבחינת השגת המטרה. המטרה היא לגרום לתלמידים להצליח בבגרות, ואת זה הם עושים טוב. אבל לא שום דבר מעבר לזה. בוודאי שלא לגרום לתלמידים להבין מתמטיקה. יש הרבה סיבות מדוע אקסטרני זו לא דרך ללמוד מתמטיקה (למשל). א. באמת אי אפשר לדחוס כמות גדולה מאוד של חומר בתוך זמן קצר כל כך ושהחומר יוטמע היטב. ב. יש להם כל מיני טריקים מזעזעים. והסיפור הבא ימחיש: לפני מספר שנים באחד הביקורים המשפחתיים ניגש אלי בחצי התנצלות מישהו וביקש שאעזור לו עם איזה משהו שהוא לא הבין בהתכוננות לבגרות במתמטיקה. משהו באמת קטן. הסכמתי. השאלה שלו היתה איך יודעים איזה פתרון לקחת כאשר יודעים ערך של פונק' טריגונומטרית ורוצים לדעת את הפונקציה ההפוכה. המחשבון נותן פתרון אחד, וצריך לדעת מה הפתרון השני ומתי לקחת אותו. התחלתי להראות לו את המשמעות של הפונקציות במעגל היחידה. אם יבין את צורת ההסתכלות הזאת, הכל יהיה ברור מתוך ההקשר. הבחור הסתכל עלי בעיניים מבוהלות: "למה אתה חייב לסבך את הדברים כל כך - זה צריך להיות הרבה יותר פשוט". הוא שלף לי חוברת שממנה הוא למד באקסטרני, פתח בעמוד מסויים, והצביע לי שם - "את זה אני רוצה שתסביר לי". היו שם כל מיני ראשי תיבות שהתלמידים היו אמורים לזכור, ולהשתמש בהן כדי לדעת את התשובה לשאלה. חרקתי שיניים. אוקיי אין בעיה. עכשיו זה דווקא אני עם העיניים המבוהלות, אבל אני אסביר את זה. זה די פשוט. ככה לא לומדים, אבל לבגרות זה יספיק.

 

[deathcaster]

אז אני אגיד לך יותר מזה

אחד התלמידים שלי בזמנו היה בכיתה י', אם הייתה אפשרות ללמוד 0 יח"ל מתמטיקה, הוא היה ה-SUMMA CUM LAUDE שם

הוא היה (בכוונה היה ולא למד) ב-3 יח"ל מתמטיקה, אני ראיתי את החוברות שנתנו להם בבית הספר לעבוד עם טריגונומטריה וסדרות חשבוניות ופשוט רציתי לבכות... כל התרגילים שם היו בפורמט של: נתון X נתון Y נוסחה: Y=X/Z חשב את Z וגם את זה הוא לא הצליח.

 

[מילטון גון]

אז אולי במקום ללעוג לו

נסה לחשוב על תוכנית לימודים שתתאים לו ולרבים אחרים שכמותו?

 

[deathcaster]

למי לעגתי?

אני כבר לא מלמד תלמידים, לצערי הרב אין לי זמן לזה, אז זה כבר לא רלוונטי. אני לועג למי שלא רוצה ללמוד אותו תלמיד אמר לי בפרצוף: "לימודים לא יעזרו לי בחיים, אני רוצה להיות שחקן כדורגל" מה תגיד לתלמיד כזה?

 

[uzi2]

זו בעיה ידועה ולא נדירה.

וחלק מהאומנות הקשה ביותר זה לגרום לילדים כאלה לרצות ללמוד. הרבה מאוד פסיכולוגיה ולא פשוטה. רק למתי מעט יש את היכולת הזאת, וחשוב ללמוד מהם. במידה רבה על ידי התבוננות בשיטות העבודה שלהם. היתה תוכנית בת ארבעה חלקים לפני מספר שנים בחינוכית שנקראה "the uteachables" על בית ספר מיוחד באנגליה שלקח על עצמו פרוייקט לקחת תלמידים שנפלטו מבתי ספר אחרים, ולמעשה אף מערכת ממוסדת לא רצתה להתמודד איתם, ולהפוך אותם לילדים רגועים יותר שמסוגלים ורוצים לשבת וללמוד. מדובר על גילאי חטיבת הביניים, ועל פרוייקט שנמשך אולי חודש אחד - ובטח שלא הרבה יותר, ובהשקעה עצומה. האם אפשר לקחת תלמידים "מופרעים" שלא רוצים ללמוד, ובתוך חודש "לשנות" אותם? לקחו את המורים הכי נחשבים באנגליה, ובהשקעה עצומה ושיטות מאוד מעניינות, הביאו את חלקם (קרוב למחציתם) למצב שבו הם היו מסוגלים לחזור למערכות החינוך הרגילות ולהשתלב בהן באופן סביר. אבל זה כמובן לא "להגיד" לו משהו. דרוש תחכום פסיכולוגי ותוכנית עבודה מלאה, להביא בן אדם ממצב תפישתי אחד למצב תפישתי אחר. זו אומנות שיש למעט מאוד אנשים, וגם אז, באזורים הקשים, זה יותר נכשל ממצליח (אם כי גם מה שהם השיגו היה מאוד חשוב). יש אזורים שבהם הנורמה היא קשה מאוד בבתי הספר, וזו אומנות מאוד קשה להיות מורה טוב באותם אזורים. נתקלתי במורים כאלו. יש הרבה מה ללמוד מהם - וגם אז, זה לא שיש להם 100 אחוז הצלחה, ואפילו לא משהו קרוב, אבל יש להם הצלחות נקודתיות מאוד מרשימות, וכל נפש שהם מצילים מלהיזרק לרחוב, לאלכוהול, לפריצות, לעבריינות נוער, ולשאר הצרות - זה דבר גדול.

 

[מילטון גון]

אני לא האדם המתאים

לטיפול בילדים שלא אוהבים ללמוד. עם זאת, אם תקרא את הודעתך הקודמת תגלה, שכל שהיא מכילה הוא לעג לתלמיד שלכאורה חסר את היכולת להבין דברים בסיסיים.

 

[deathcaster]

תגובה

יכולת הייתה לו, רצון לא... לאנשים חסרי/מוגבלי יכולת יש לי את כל הסבלנות, לימדתי דיסגרפים/דיסלקטים/דיסקלקולים לאנשים חסרי רצון ללמוד, ייתכן שבאמת יש לי לעג ואף בוז

 

[פולספגן]

את כל הבגרות ב-3 יח"ל, אני פותרת בע"פ בפחות

מ-5 דק'. פעם היה להם גם אופציה להשיב על יותר שא' ממה שצריך והבוחן היה בוחר את התשובות היותר טובות

האם זה עדיין קיים שם?

 

[קטנית בפסח]

לא רק שזה קיים, זה שודרג...

בשאלונים 001 ו002 (שני השאלונים הראשונים של 3 יחידות. 003 משותף ל3 ול4 יחידות אז שם זה לא עובד ככה), הם יכולים לענות כמה שהם רוצים על מה שהם רוצים, ולא שבוחרים את השאלות הטובות יותר אלא בודקים הכל ופשוט סופרים להם את הנקודות עד 100. שתביני, אלו 6 שאלות, כל אחת מהן 25 נקודות. תלמיד שיענה על הכל נכון יקבל (בתיאוריה, כי בציון הרשמי אין יותר מ100) 150 נקודות על הבחינה... אז הם יכולים לענות על הכל באופן חלקי, ועל שום שאלה מלאה, ועדיין לקבל ציון יופי. אני עשיתי חמש יחידות. אני גאה בכך. לא הייתי צריכה את הטובות של אף אחד בכדי להגיע לציונים טובים P:

 

[מילטון גון]

זה כמובן לא קשור למשרד החינוך

 

[uzi2]

זו אולי לא אשמתו, אבל זה כן קשור אליו

בוודאי שזו לא אשמתם של משרד החינוך, שמכוני ההכנה לבגרות עובדים ככה, אבל אם בסיטואציות מסויימות מבחן הבגרות לא ממלא את תפקידו בבדיקת יכולת, בגלל שאפשר להצליח בלי להבין ו/או להטמיע את החומר, אז שווה לחשוב איך לעשות את המבחנים כך שכן ישקפו יכולת, הבנה, והטמעה. אני לא אומר שיש לי פתרון פשוט לעניין, ואני לא מאשים אף אחד, אבל אני אומר שיש כא בעיה שראוי למשרד החינוך להגדירה כבעיה, ולחפש עבורה פתרון.

 

[מילטון גון]

אם גם האוניברסיטאות

שמלמדות נושאים הרבה יותר מורכבים מבגרות, לא מצליחות למצוא שיטה יותר טובה לבחינות שלהן, והן אכן כאלו שניתן להצליח בהן במידה לא רעה בעזרת הבנה חלקית של החומר ושינון של הנושאים הרלוונטיים לבחינה, כנראה שאתה מצפה ממשרד החינוך לרבע את המעגל. כל עוד אינך מכיר מודלים אחרים שפותרים את הבעיה, אינך שונה מכל נהג מונית שחושב שהוא מבין יותר טוב מכל המומחים בעולם את הסיטואציה, וממקום מושבו בכסא הנהג יכול לפתור בהינף יד שעירה את כל הבעיות שיש. גם עצם התלונה על מצבים לא פתירים ראויה לגנאי, ובוודאי כשהיא מעורבת בתוך דיון על בעיות שניתן לפותרן, כך שנוצר הרושם כאילו אלו בעיות שוות משקל.

 

[uzi2]

אני חושב שצריך להגדיר את זה כמטרה.

זה לא שחור או לבן - או שיש כשלון גמור או הצלחה מוחלטת. יש כאן בעיה, ולכן חשוב להתמודד איתה. וכמובן שגם באוניברסיטאות, אם אפשר להצליח במבחן בלי להבין באופן סביר את החומר, אז צריך לחשוב איך פותרים את זה, אבל כפי שציינתי, אני לא מחפש כאן אשמים. מה הקשר בין התמודדות עם בעיה ובין נסיון לרבע את המעגל? ולא - כשאתה כותב שאינני שונה מנהג מונית שחושב שהוא מבין יותר מכל המומחים, אתה מייחס לי טענות שלא טענתי, כמו גם העדר הכשרה ונסיון רלוונטיים. כפי שציינתי, מבבחינתי חשוב שזה יוגדר כבעיה. ממקום מושבי, לא כנהג מונית, אלא כמרצה שכותב מבחנים, ושעוסק בפיתוח שיטות הוראה, אני דואג שבמבחנים שאני כותב, רק מי שפחות או יותר בעניינים יקבל ציון עובר. זה בהחלט אפשרי. (זו דרך אגב, בעיה יותר קלה מהבעיה שהצגתי לגבי האקסטרני), אין 100 אחוז הצלחה ולפעמים בדיעבד אני מגלה ששאלה מסויימת פחות מוצלחת, אבל יש מידה של הצלחה, כיוון שיש התמודדות עם הסוגיה. אתה מגדיר את זה כמצבים בלתי פתירים? זו הכרזה מאוד נועזת. אני לא מחוץ לתחום, כך ששוב, ההשוואה לנהג מונית שמנסה לפתור את בעיות העולם, אינה במקומה. אבל ברור שלא יהיה ניתן לפתור בעיה אם לא מגדירים אותה כבעיה שחשוב לפתור, ומכריזים עליה מראש כעל בעיה לא פתירה. אני לא טוען שפשוט לפתור את זה (עוד סיבה מדוע ההשוואה לא במקומה), ואני לא טוען שהייתי יכול לפתור את הבעיה לחלוטין. לשפר. לדעתי אפשר? לגבי טענתך כאילו אלו נוצר הרושם מדברי שאלו בעיות שוות משקל. אם זה הרושם, אז זו לא כוונתי. בכלל, לא שמתי אותה אל מול שום בעיה אחרת באופן השוואתי.