האם זהו עתידו של החינוך המדעי בישראל?

לא טענתי שהבעיה אינה פתירה

אלא שלא ידוע לנו על פתרון שאינו מהסוג שכבר נעשה ניסיון לנקוט בו. את התובנות שלך אני בטוח שגם כל אחראי במשרד החינוך יודע, ובאותה מידה אני בטוח שרובם המוחץ לא מצליח ליישם בצורה שקרובה להיות מקסימלית, כי ככה זה עם אנשים - רובם המוחץ טפשים ארורים. עם זאת, כל עוד אינך דן לגופו של כותב מבחן זה או אחר אלא לגופה של שיטה, הביקורת שלך יכולה להיות מופנית אך ורק כלפי השיטה, ובשונה משיטת המיקוד לגביה היו לך טענות ישירות - השיטה הנוכחית של כתיבת המבחנים עצמם אינה בעייתית גם בעיניך אלא רק היישום שלהם. בהקשר הזה - ורק בהקשר הזה - השוויתי אותך לנהג המונית המצוי, שכן אינך מצוי בחדרי כתיבת המבחנים (אני מניח, אחרת הגיע הזמן שתשנה שם משהו), ולכן הטחת אשמה כללית אינה מביאה כל תועלת. מהמעט שקראתי ממך בפורום, אני באמת מאמין שאתה האדם המתאים לכתוב מבחנים כאלה, ושמי שלומד אצלך מה שלא יהיה שהוא לומד מקבל מבחנים יחסית מייצגים, והייתי שמח להשאיל אותך לחלק מהמרצים אצלנו. עם זאת, כפי שכתבתי - אתה חייב להבחין בין הביקורת שלך על השיטה, אותה אתה יכול להטיח מבלי להכיר אישית את הנפשות הפועלות, ובין ביקורת על היישום, בה אין טעם לעסוק אם לא שאנחנו מדברים על כותב מבחן זה או אחר.
 

uzi2

Active member
לא רק שלא היתה בדברי הטחת אשמה

אלא שאפילו ביקורת על משרד החינוך בעניין - לא תמצא בדברי - אם תקרא אותם בעיון. לא זה ולא זה. לכן אתה מייחס לי טענות שאינן שלי, ואף מציג אותן בצורה מאוד מוקצנת. כל מה שציינתי בהודעתי המקורית, הוא, שלמרות שמשרד החינוך אינו אשם במצב (שזה הסכמתי איתך), עדיין היה חשוב לי שלא יובן מכך שזה איננו מעניינו של משרד החינוך להתמודד עם הבעיה. אינני יודע מה קורה בחדרי חדרים, ולא התיימרתי לשום דבר מסוג זה!!! אינני יודע אם יש מודעות או שאין מודעות. לך ברור שיש. אני לא יודע. האם הפתרון הוא מערכתי או לא? אני לא יודע את התשובה אפילו לזה.
 
אולי בגלל שההודעה שלך הופיעה

בתוך שרשור שעניינו ביקורת על משרד החינוך - הבנתי את דבריך כביקורת על המשרד. כעת משהבהרת את עצמך, אני מושך את דברי בחזרה.
 

פולספגן

New member
לגבי האונ', בראש ובראשונה הייתי מורידה את

המבחנים האמריקאים ואם בכל זאת רוצים לעשות אמריקאי, אז שייעשו את המבחן סובייטי. מבחן אמריקאי יכול להיות אומנם קשה, אך הוא לא בודק ידע, אלא יכולת הבנת הנקרא יותר מאשר ידע. תמיד פוסלים את רוב התשובות ונשארים עם 2 שמהמרים מי מביניהם התשובה הנכונה. מה גם שיודעים שהמבחן אמריקאי אז ההתכוננות למבחן היא שונה. אם המקצוע הוא אנליטי שדורש חישובים, אז לפעמים טעות חישוב, יכולה להפיל תשובה ומכיוון שהבודק אפילו לא מסתכל על הדרך, אלא רק על השבלונה עם התשובות זה לא מראה את הידע של הנבחן.
 
תלוי באיזה הקשר

בתחום המתמטיקה אני מכיר כמה קורסים שבהם חלק מהמבחן נעשה בפורמט של שאלות אמריקאיות, והדבר מהווה כלי מצויין לבדיקת ההיכרות של הסטודנט עם מקרי הקצה השונים של המשפטים שלמד.
 

deathcaster

New member
חחח

אומרים היום "סיבירי" ולא "סובייטי" אבל כן, מסכים מאוד, אני נגד מבחנים אמריקאיים, הם בוחנים נסיון במילוי טפסי לוטו ולא ידע. זה קל יותר למרצים לבדוק... הבעיה היא, שוב, לא עם הסטודנטים.
 

uzi2

Active member
לחץ זמן ותכנון זמן.

אמנם קל יותר להגיד ויותר קשה לבצע, אבל ניצול זמן ותכנון זמן נכון יכול להגדיל את ההספק של התלמידים (ובעצם של כל אחד מאיתנו - תזכירו לי לשהות פחות בפורום), באופן משמעותי. מישהו סיפר לי שהיה מחקר שהראה שסטודנטים נשואים ועם ילדים מספיקים יותר בלימודים מאשר סטודנטים רווקים. למרות שילדים ובמיוחד קטנים הם צרכני זמן משמעותיים מההורים. ככל שלוחצים אותנו יותר בזמן כך אנו בממוצע מצליחים לנצל יותר טוב את הזמן. כמובן שיש את מה שקרוי "אפקט היום החסר", ויהיו גם כאלו שיישברו. אני יכול להגיד שלמרות שאני לא מכיר את המחקר שסיפרו לי עליו, זה די מסתדר לי עם מה שאני רואה בסביבתי או שחוויתי. אני זוכר שבתואר הראשון למדנו 40 ש"ש, והיו גם עבודות בבית, וקיטרנו על העומס, וצחקנו על "מדעי הדשא" שבהם היה משהו כמו מחצית העומס, וגם שם הם היו מקטרים על העומס. מה שנקרא, כשלוחצים יותר כך גם ניצול הזמן משתפר (בממוצע - כי יש מקרים גם הפוכים). אני רואה סטודנטים שלי שמקטרים על העומס, אבל יודעים לחלוק חוויות על כל מיני תוכניות טלוויזיה כמו "האח הגדול". גם אצל תלמידי תיכון אתה תראה את זה. יש שאלה אולי האם באמת לא מגיע להם יותר זמן חופשי לבילויים, אבל ברור כי ניתן לעמוד בעומסים גם ללא המיקוד וההגרלות. כן, היה הגיון בהגרלות ובמיקוד, אך בסופו של דבר אני סבור שזה נכשל. הרעיון היה להוריד את העומס לפני הבחינות כאשר מרבית זמן הלימודים - עדיין לא תהיה ירידה בעומס. בפועל ניצול הזמן בתקופת הבחינות ירד, ותלמידים הימרו גם לפני זה, על מה יהיה ומה לא יהיה.
 

uzi2

Active member
לפני המר, דווקא שלטו חילוניים מהמערך/מפא"י.

ולא חושב שהוא היה יותר טוב מאלו שהיו לפניו. נכון שהוא היה הרבה שנים שר חינוך. אני הייתי מאלו שסבלו ממערכת החינוך שבניהולו. היו גם אז הרבה מחלות, וגם אז התקשו מאוד למצוא מורים סבירים לחטיבות הביניים. אמנם המצב היום יותר גרוע, אך קשה להצביע על אשמים בודדים, שכן הבעיה היתה בכל מיני בינוניים שהיכו שורשים בצמרת מערכת החינוך וחלקם עובדים שם כבר 30 שנה ויותר. יתרה מכך משרד החינוך סבל ממהפכנות יתר: כל שר חינוך הגיע וישר הכריז על מהפיכה (וגם המר בקדנציה השניה שלו תרם לכך). גם מעורבות היתר של ההורים (והילד שלי תמיד צודק) לא ממש עזרה, והיה כאן תהליך מורכב שדרדר את עצמו. יוסי שריד זכור לי במידה רבה בגלל ההחלטה המגוכחת שלו לדרוש שכל מורה לפיסיקה יהיה לפחות בוגר תואר שני במקצועות האלו. כמובן שזה היה מאוד נחמד אילו באמת היה אפשר לאכוף החלטה כזאת, אבל במציאות שבה בהרבה בתי ספר נאלצים לשים מורים שלא עברו שום הכשרה על-תיכונית בפיסיקה בגלל מחסור במורים, ההחלטה להעלות את דרישות הקבלה, היתה פשוט מצחיקה בתלישות שלה.
 

פולספגן

New member
הבעייתיות שהיתה אז הוא שרוב המורים היו בעלי

ציון פסיכומטרי נמוך מ-400 (נדמה לי שזה תקף גם להיום) וחלקם גם היו ללא תואר אקדמי, אלא רק השתלמויות הוראה או איך שקראו לזה. אחת הבעיות שאני רואה עוד הוא חטיבת הביניים. אצלנו לא היה חטיבת ביניים, אלא בי"ס יסודי עד כיתה ח' ותיכון מ-ט' (אגב, בגבעתיים ור"ג זה עדיין כך ובצדק) השינויים בתקופת המפד"ל היו מינורים והתבססו על שינוי שיטות הוראה, כמו למשל הבדידים. תזכיר לי, איזה מהפכה יזם המר בקדנציה השניה שלו?
 

uzi2

Active member
אני לא טוען שזו היתה יוזמה שלו

אבל היו הרבה שינויים בתקופתו (אני מדבר על התקופה השניה, ולא על הראשונה, שלגביה אני פחות יודע). דווקא הכנסת הבדידים היתה כמה שנים טובות לפני תחילת כהונתו הראשונה - כבר ב- 1972-1971 השימוש בבדידים להוראת החשבון, היה נפוץ. לא את כל השינויים שהוכנסו בתקופה השניה שלו, אני זוכר בפירוט. אחד מהם היה מה שנקרא "תוכנית הלימודים במתכונת החדשה" (לא להתבלבל עם "תוכנית הלימודים בשיטה החדשה", ןעם עוד כמה תוכניות עם שמות מאוד דומים), ללימודי המתמטיקה. זה אמנם הוכנס בצורה נסיונית, אבל בהיקף לא מבוטל, וכאשר עושים הרבה מאוד שינויים בבת אחת, מאוד קשה להבין מדוע זה נכשל, ומה צריך לשנות או לתקן. על זה בדיוק אני הלנתי: כאשר עושים שינויים קטנים, אפשר לעשות כל הזמן שינויים ולבחון אותם, ולראות מה טוב ומה לא, ומדוע מה שלא טוב לא טוב. ככה מערכת מתפתחת באופן אבולוציוני וזו לדעתי השיטה הנכונה. כאשר עושים לא מעט שינויים בחבילה אחת בתוכנית הלימודים, וזה לא עובד, קשה יותר לזהות מה בדיוק גרם לכישלון, ואז זורקים את החבילה כולה, ומנסים אחרת (למשל "השיטה החדשה" שהוצעה כמה שנים אחרי "המתכונת החדשה" ואף היא הכילה לא מעט שינויים). יש לולאה לא פשוטה: ככל שמעמד המורה פחות טוב, כך יש יותר קושי להביא מורים טובים, וככל שיש פחות מורים טובים כך מעמד המורה יורד עוד יותר. כאן דווקא נראה לי שהיה שינוי מבורך בשנים האחרונות, אם כי זה באמת רק תחילת הדרך. ועד כמה שזה יישמע מוזר, אני חושב שמורים לא טובים, זו לא הבעיה העיקרית במערכת.
 

פולספגן

New member
אני לא בטוחה שהשינוי הוא כ"כ מבורך -

סה"כ, המשכורת שלהם לא גדלה ואולי אפילו קטנה, כי הוסיפו להם שעות והמשכורת לא גדלה ביחס של 1:1 להוספת השעות וגם אם תגדל (בתקווה) כך בעתיד, זה עדיין לא תוספת משכורת, כי תוספת במשכורת הוא תלוי עלות פר שעה. איך שאני רואה את הדברים, תוספת השעות שוחקת אותם וכשמישהו שחוק, תפוקתו יורדת. אני מרצה 6 שע' שבועיות ומרגישה שזה יותר מידי ועוד אני מרצה לסטודנטים ולא לבני טפש עשרה שהדבר האחרון שמעניין אותם הוא הלימודים.
 

uzi2

Active member
לא דיברתי על "אופק חדש" ספציפית.

השינוי שאני רואה הוא שיש בשנה-שנתיים האחרונות יותר ביקוש מאשר בעבר לעבוד כמורים בתיכון - לפחות במקצוע הפיסיקה. כיום גם לא כולם מתקבלים. בעבר כל מי שרק הסכים התקבל כי היה מחסור עצום במורים. אני לא יודע מה בדיוק גרם לשינוי הזה, ובשלב זה צריך גם לראות שזה מוליד שיפור בהוראה ובלמידה, אבל בפני עצמו זה מבורך. לגבי אופק חדש, ובכלל התוכנית החדשה: הנימוקים שאת מעלה, היו גם הנימוקים שלי נגד התוכנית, ועד עכשיו חלקם נשמעים לי כנימוקים מאוד משכנעים - ההגדלה בעומס ההוראה, (לצד העדר אפשרויות קידום מספקות), והעובדה שגם ככה לא קל ללמד תלמידים בייחוד בגילאי חטיבת הביניים. העובדה שלכאורה, השכר לשעת עבודה ירד (ההסבר למילה "לכאורה" - בהמשך). מצד שני, דווקא הופתעתי לראות שכמה מורים (ביסודי) שהיו מאוד נגד השינוי - היום בדיעבד מרוצים ממנו. במידה רבה בגלל שעכשיו מחשיבים להם גם שעות בדיקת העבודות והכנת מערכי השיעורים בתור שעות הוראה (ולהם מוקצה זמן עבודה בבית הספר). בעבר הם היו מביאים המון עבודה הביתה ולא היו סופרים להם את זה בתור שעות עבודה.
 

פולספגן

New member
דברת כנראה עם הצעירים שבהם ../images/Emo13.gif

הבעיה היא שאופק חדש הוסיף להם מטלות, כי הם צריכים למלות דו"ח על כל תלמיד לאחר כל שיעור ובסופו של דבר הם גם פה צריכים לקחת את העבודה הביתה. הדו"ח שצריך למלות הוא באמצעות תוכנות מחשב מוזרות שאף אחד לא שמע עליהם ובנוסף הן (התוכנות) איטיות ואם מדובר במי שלא שולטת ברזי המחשב, אז בכלל לוקח לה המון זמן.
 

uzi2

Active member
מעניין.

לא יודע להגיד לגבי הגיל של המורות (מורותI), אבל "צעיר" זה עניין יחסי - לדעתי הן בסביבות גיל 35, מה שאומר שיש להן וותק. אחת מהן (שכנה) יוצא לי לראות מדי פעם, ובאמת אשאל אותה ליותר פרטים. למרות מה שהיא אמרה, לפי החוזר של משרד החינוך הן מקבלות רק 5 שעות שבועיות עבור כל המטלות הנוספות שזה נראה באמת מעט. בכל מקרה, כפי שציינתי - לא לזה התייחסתי, כשכתבתי שחל שינוי מבורך.
 
ראיתי גם בגרויות משנות השמונים העליזות

הרמה היום בערך שווה לזו של אותם הימים, ובקצב הזה היא תעבור אותה בקרוב. גם כמות החומר שנלמדת היום לבגרות יפה מאד, וכמעט אין נושאים חשובים שהושמטו מהתוכנית החדשה (גם אני לא מבין למה העיפו את נוסחאות וייטה לדוגמה, אבל יחסית המצב טוב מאד).
 
לא קיבלתי את המשכורת האחרונה

כדובר משרד החינוך. באופן טבעי מספר הנושאים הנלמדים לבגרות חייב להיות סופי, ולכן הוא לא יכלול כאלה שניתן להעביר לילדים ברמת תיכון. כיוון שאם מבטלים את שיטת המיקוד חייבים לצמצם את כמות הנושאים הנלמדים ולו במעט, היו חייבים להוריד את אלו שהכי פחות חשובים, ואני מניח שמי שמחליט שם מה לעשות הגיע למסקנה שנוסחאות וייטה עונות לקריטריון. להסברים נוספים פני אליו.
 
הורידו את וייטה?

יואו, אבל זה היה אחד הדברים הכיפיים! (אומנם זה ירד במיקוד שלי לכיתה י', אבל עשיתי שוב מועד חורף ואז זכיתי ללמוד את משחק ההגיון האדיר והכיפי הזה...)
 

uzi2

Active member
זה מאוד מביך....

זאת לא הפעם הראושנה שבה כותבי שאלות הבגרות בפיסיקה כמו גם אלו שמאשרים אותן חושפים בורות מביכה בפיסיקה. אבל זאת הפעם הראשונה שאני רואה שהם לא מבינים מה רע בזה? עד כה ייחסתי את זה לפאשלות, והאמנתי שאם יעמידו את המורים על טעותם, הם לפחות יגידו "אופס. צודק. היתה כאן טעות". לצפות מתלמיד שיציב את הנתונים בנוסחאות בלי בכלל להתייחס לשאלה האם הנוסחאות בכלל רלוונטיות להנחות השאלה, זה אנטי-חינוך, זה לחנך תלמיד להציב נתונים לנוסחאות כמו רובוט. האם נכון להשתמש בנוסחה? האם לא נכון - מבחינתם של אותם אנשים במערכת החינוך, כנראה שהשאלה הזאת לא ממש חשובה - העיקר שהתלמידים יציבו את הנתונים בנוסחאות, ויקבלו תוצאה. כבר ראיתי דוגמאות כאלו בעבר. זה ממש מביך.
 
למעלה