האם זה נכון שבאוטיזם המוח והחושים אינם מתקשרים

[alona 27]

האם זה נכון שבאוטיזם המוח והחושים אינם מתקשרים

או שהם מתקשרים פחות? פשוט זה מה שהופיע בסרטון הסברה על אוטיזם

 

[חייבתלהגיב]

העיבוד החושי מתרחש במוח.

אם המוח וחוש הראייה או חוש השמיעה, למשל, לא היו מתקשרים לא היה את החוש הזה. יכול להיות שהכוונה הייתה לבעייה בתקשורת בין החושים השונים, למשל, או בין העיבוד החושי במוח לבין חלקים אחרים של המוח. אבל אם אין קשר בין העיניים, נניח, למוח - האדם עיוור.

 

[arana1]

לא מדוייק בכלל

תלוי איך מגדירים עיבוד חושי, המח אולי מחבר בין כל החושים על מנת ליצור תמונה אחת אבל גם הגוף, החושים עצמם, מעבדים מידע בדרכם וגם מתקשרים אחד עם השני לא רק דרך המח, ולדעתי יכול להיות שבאוטיזם אף יותר כך, בגלל זה אנחנו כל כך רגישים גופנית, למגע, למרקם, למבט.
אפשר לומר שאוטיסטים רואים עם הגוף, שמעתי את זה גם מלא מעט אוטיסטים אחרים, וגם זה יוצר פער לא מובן ליצורים נורמטיבים יותר שרואים רק עם העיניים והחוויה החושית אצלם נפרדת לכן מזו האינטלקטואלית

 

[חייבתלהגיב]

אין "חושים עצמם". אם מתנתקים את הקשר בין העיניים

למערכת העצבים המרכזית אתה נהייה עיוור לגמרי. גם אם אתה אוטיסט.

 

[arana1]

זה לא נכון

כי כאמור אנשים גם רואים עם הגוף, עיוורים שומעים את המתרחש, ולא במקרה באוטיזם חוש השמיעה חד במיוחד, ובדיוק בכלל מה שכתבתי.

וגם לא כתבתי שקשר חוש מוח אינו חיוני רק הערתי והארתי שבניגוד למקובל בביולוגיה וניורולוגיה קלאסית אין ספק שזה לא הקשר היחידי,
ובדיוק בגלל זה אין מצב שניורולוגים יבינו אוטיזם,
למשל.

שימי לב למה ששלומית כתבה, האלימות הנורמטיבית לא מאפשרת לשום דבר שמעט אחר ושונה להתקיים, מה ששונה לא קיים, מה שאחר פסול, אלימות אינה מדע, אפילו להפך.

 

[חייבתלהגיב]

שמיעה זו לא ראייה. עיוורים לא רואים את המתרחש.

 

[arana1]

שמיעה זה ראיה

זה כל הקסם, שלא זמין לך, אבל לי, כסינסטט, ולא במקרה רבים מהאוטיסטים הם כאלה, זה בדיוק המפתח הכי חשוב לקיומי וזהותי, ובדיוק בגלל זה אני בשונה מהנורמה וממך גם חי את ההדדי והאוהב באמת

 

[חייבתלהגיב]

לא, שמיעה היא לא ראייה, גם אם יש לך סינסתזיה.

הנה, לו עמדת מולי עם עיניים עצומות והייתי מרימה אצבע משולשת, לא היית שומע או רואה את זה, או רואה דרך השמיעה.
למי שיש סינסתזיה יש קשרים מסוימים בין החושים, והפעלה של חוש אחד יכולה לעורר חוש אחר לפעול, אבל היא לא יכולה להחליף את התפקוד של החוש האחר.

 

[arana1]

היא כן

והיא כן בגלל שהיא לא, ובדיוק בגלל שאין מצב שתביני זאת אין מצב שמוסכמות החברה שלהן ורק להן את סוגדת יבטאו הבנה וסובלנות וחס וחלילה אהבה כלפי שונות ואחרות,
כל מה שיפה ומדהים ומקדם בעובדה שראיה שקולה לשמיעה זה שבדיוק בגלל שהיא הכי הכי הכי אחרת ושונה ממנה היא גם הכי משלימה לה לשם סגירת מעגל מושלם.

אז כן, בוודאי שהיא יכולה להחליף, אם אני מתקרב לכביש אני יכול לשמוע מכונית במקום לראות אותה, למשל, או אם אני רואה בן אדם אני יכול לשמוע את מחשבותיו הפנימיות דרך מאפיינים חיצוניים כמו תנועה ומרקם, למשל (בגלל זה אוטיסטים רבים הם גם לגמרי תלפטיים ולכן לא רק שהשימוש בדיבור לא נחוץ להם אלא שהוא ממש מסמא אותם).

חוץ מזה, החלפה היא רק היבט אחד, ממש לא חשוב, כאדם כחני את חושבת רק רדוקטיבית, הקטע הוא בדיוק הפוך, היכולת לסנטז דרך 2 היבטים חושיים שונים ואף הופכיים מבט שלם שלכן גם חוצה דרך כל הפרדוקסים והדיכוטומיות, וזה בדיוק מה שאוטיסטים מנסים לחיות וכמובן שכולם עושים להם את המוות בגלל זה,

אם הייתי עומד מולך עם עיניים עצומות הייתי חש שאת אדם רע, אין ספק בזה בכלל,
אגב
לדעתי זה הדבר היחיד שמציל אוטיסטים שהרי מאותה סיבה של עוררות חושית ספונטנית כזאת אין להם גם מה שנחשב ונחשק ככישורי חברה

 

[arana1]

למשל הרגישות השמיעתית המטורפת של האוטיסט

שרלטני המקצוע, וכל אנשי המקצוע הם שרלטנים, מייחסים זאת לפגם, ללקות, אבל אנחנו רגישים כל כך שמיעתית כי רעש פשוט מסמא אותנו, מסתיר לנו את העולם, כי אנחנו רואים דרך השמיעה.
אותו הדבר רק להפך עם הרגישות למבט,
האדם הנורמטיבי מסתכל אבל לא באמת מביט,
הוא רואה תמונה,
אוטיסט שומע דרך העיניים, המידע שנכנס לו דרך המבט מרעיש אותו עד בלי די

 

[alona 27]

אני לא "רואה" דרך השמיעה, דווקא חוש השמיעה שלי לא משהו

אולי בגלל בעיה עצבית שיש לי באזור. יש סיכוי שלמרות שאמרתי לעצמי שככה אני ולשלעולם לא אהיה נוירוטיפיקלית עדיין משהו בי נלחם בי כדי לנסות "לצמצם את הפער" בכוח, ושככה נלחמתי, בעזרת ובחסות הסביבה במערכת העצבים שלי. ולכן יש לי בעיות עצביות באזור של הפנים ומפרק הלסת, והשמיעה שלי נחלשת.

 

[חייבתלהגיב]

היא לא מחליפה אפילו במקרה שתיארת.

אתה יכול לדעת שיש שם מכונית, אבל אתה לא יכול לדעת מה צבע המכונית, למשל. כי אתה לא רואה את המכונית. אתה שומע אותה - וכן, בהחלט אפשר לשמוע שמכונית נמצאת איפשהו (ויש מנגנונים במוח שמטרתם לאתר מיקום של דברים לפי השמיעה). מה שאפשר לשמוע אפשר לשמוע. אבל אי אפשר לשמוע שאני מרימה אצבע משולשת, כאמור. ולא משנה כמה תנסה להתפתל ולעוות את הדברים, עיוורים לא רואים. הם אולי שומעים טוב יותר - אולי למשל המנגנון של זיהוי מיקום על סמך שמיעה מחודד יותר אצלם - אבל לראות הם לא רואים.
וכן, פגשתי בהחלט אוטיסטים שזיהו אנשים לפי הקול שלהם ולא לפי המראה שלהם, ועד שאותם אנשים פתחו את הפה מבחינתם הם היו זרים מוחלטים - אבל כשהם פתחו את הפה הם לא ראו אותם וזיהו אותם לפי המראה, אלא שמעו אותם וזיהו אותם לפי הקול.

 

[arana1]

מה איכפת לי צבע המכונית ? כולה צריך לחצות כביש

וכמו שכתבתי כל העניין ששמיעה לא מחליפה ראיה אלא מוסיפה עליה עוד שכבה של מידע,
שזה כל הקסם,
שגם בגלל זה אוטיסטים נאלצים לחפש טריקים כדי לא להסתכל לאנשים בעיניים כי מה שהם רואים כל כך סותר את מה שהאנשים האלה פולטים מהפה שאפשר פשוט למות מזה

אז נכון, בדיוק כמו שתיארת, בגלל שאצל הנ"ט יש הפרדה טוטאלית כמעט, שמתבטאת לכן גם כזהות ומערכת ערכים המבוססת על דיכוטומיות קטלניות לחלוטין, בין המראה, הנראות, לפנימיות, לתוכן, (והרי בדיוק בגלל זה כמו שעלה גם בשרשור הזה הם יוצאים מדעתם כשמישהו לא מדבר יפה, כי הכל נרקסיסטי לגמרי, הסגנון תמיד חשוב מהמהות) , האוטיסט מרגיש את התהום הזאת ומתבלבל כי הנה בן אדם מדבר ככה בזמן שהוא נראה הפוך לגמרי, ולהפך.

מה שהאוטיסט רואה זה את הזרות התהומית שלך לעצמך, אז כן, זה מדכא, ביחוד שבגללה את ואחרים תמיד יאשימו דווקא אותו בה במקום ההפך, וחבל, כי יש כאן הזדמנות, גם בשבילך, שלא תחמיצי להחמיץ בכל מצב ובכל מקרה

 

[חייבתלהגיב]

זהו, שהאדם לא תמיד מדבר.

לפעמים אפשר לדעת מה הוא מרגיש ר-ק על ידי התבוננות בפנים שלו והשמיעה לא תעזור כלל. ואת זה אוטיסט שלא מקבל את המידע מחוש הראייה (לא משנה אם הוא עושה את זה כי אין לו ברירה כי המבט בפנים מעיק עליו, או כי הוא חושב שאין שם מידע חשוב או כי הוא חושב שהמידע שם שקרי או כי הוא לא יודע לפרש את המידע, או מכל סיבה אחרת) מפספס.

 

[arana1]

בואי אגלה לך סוד שיכול לשנות לך את החיים, מהפך !!!

את לא באמת חייבת להזדיין עם כל מי שאת רואה ומייד,
כך שמי שלא זמין לך פשוט לא זמין לך וזהו, נגמר העניין, זה לא שאת חייבת להכיר כל אדם תמיד, יש המון אנשים, אוטיסטים לא במקרה, ובניגוד לך, ולכן הם גם מגונים כל כך על ידי כולם, ובהתאם למה שכתבתי כאן קודם על רגישותם החושית, נוטים להסתפק ולהצטרך לאדם אחת או אחד בלבד, לא מדבר, לא נראה, לא מתאים, אין בעיה, בניגוד לך לא כולם חייבים להיות מלכת הכיתה כל הזמן ולהתחבר עם כולם בכל מצב וזמן

זה שאני לא מוצץ לכל אדם שאני רואה לא נחשב בעיני כפספוס מידע, מאוד צר לי עלייך שכך זה נתפש לך

 

[schlomitsmile]

זה פורום ציבורי-יש להתחשב בצרכים התקשורתיים של מקסימום אנשים
אפשר להביע את אותו דבר בשפה שלא תחווה כפוגענית ע"י הרבה אנשים.
&nbsp
אם מבחינתך זה לא אפשרי, נאלץ לצערי לוותר על תרומתך לפורום.

 

[arana1]

הנה, דוגמה טובה היא גם השיח הזה

כי אנחנו משתפים כאן מידע שהוא לא אופטי ולא שמיעתי, כולה כתב, שאינו תמונה ואינו צליל, ועדיין בדיוק בגלל זה די בזה בשביל לזהות אותך כאצבע משולשת, וברמה הכי מהותית לי ובכלל

 

[חייבתלהגיב]

כתב הוא בהחלט מידע אופטי.

והנה עוד דבר שאין לך אפשרות לשמוע, ואם היית עיוור לא היית קולט ממנו כלום.
(אפשר, כמובן, להמיר כתב באמצעים אחרים כמו הקלטת המידע מוקרא או ברייל - אבל את הכתב עצמו, הכתוב, העיוור לא יראה).

 

[arana1]

לא הוא לא, מידע אופטי זה תמונה

עיוורים גם יכולים לקרוא בלי בעיה, כתב ברייל אם שמעת על זה, למשל

 

[חייבתלהגיב]

כתב ברייל הוא לא כתב. וכתב הוא מידע אופטי,

שקולטים אותו כמו מידע אופטי אחר. כתב ברייל הוא תחליף לכתב רגיל, וגם הקראה היא תחליף לכתב. אבל את הכתב העיוור לא יראה. וגם אני, שיודעת כתב, לא מסוגלת לקרוא כתב ברייל כרגע, כי הוא לא זהה לכתב. אבל בעוד אותי אפשר ללמד לקרוא כתב ברייל, עיוור אי אפשר ללמד לקרוא כתב רגיל, כי זה מידע אופטי שהוא לא מסוגל לקלוט.