ק א ס י ו פ א ה
New member
האם ילד בן 6 יכול לקבוע את עתידו ?
שאלה שעלתה אצלנו לאחרונה. התייעצתי לפני כמה ימים איתכם האם לשנות החלטה להשאיר ילד בגן חובה שנה נוספת, ולהעלות אותו לכיתה א'. חשבנו שנדחה את ההחלטה עד אמצע אוגוסט אבל... בשיחה אחת לאחרונה הילד אמר לי "אני אשב ואלמד בבית ואז אלך ישר לכיתה ב' עם החבר שלי". ולפני יומיים הוא אמר לי בכעס "אני לא הולך לגן. אני נשאר בבית". ולשאלתי מה הוא כן היה רוצה לעשות, ענה ללא היסוס "ללכת לכיתה א'". שאלתי אותו אם הוא יודע שבבית ספר יושבים ולומדים ויש שיעורי בית ואילו בגן משחקים והוא ענה מייד "אני רוצה". התייעצנו עם האחראית לגיל הרך באזורנו, והיא בעלת הנסיון תמכה בנו והסכימה איתנו שאם ילד כל כך נחוש, אסור לחסום אותו. ביטלנו את ההרשמה לגן חובה. למזלנו רשמנו רישום כפול - גם לבית ספר כך שמבחינת בית הספר הוא רשום לכיתה א'. ואז טלפון מהפסיכולוגית של השירות החינוכי. היא היתה המומה מההחלטה שלנו. "אבל את יודעת שאני בדקתי אותו בגן" היא אמרה. עניתי לה בעדינות שזה לא חוכמה לתת לו דפי עבודה ולצפות לתוצאות כשכל החברים שלו משחקים בחוץ. "אבל היו עוד ילדים איתו". כן, עוד 4 מסכנים שנבחנו בשעה שחבריהם עושים חיים. סיפרתי לה שהילד נחוש לעלות לכיתה א' ואז היא אמרה בתדהמה "ואת נותנת לילד בן 6 לקבוע את עתידו?". בסופו של דבר איימה עלי שאני צריכה לחתום על מסמך שהמהלך הזה באחריותי (ממש מבהיל). אז אני בטוחה שעשינו את הצעד הנכון. זה לא אומר שלא יהיו קשיים אבל כמעט לכל ילד קשה להסתגל למסגרת בית ספר ברמה כזו או אחרת. ובכל זאת, ברמה העקרונית אני חושבת על השאלה העקרונית - האם ילד בגילו יכול להחליט על עתידו?
שאלה שעלתה אצלנו לאחרונה. התייעצתי לפני כמה ימים איתכם האם לשנות החלטה להשאיר ילד בגן חובה שנה נוספת, ולהעלות אותו לכיתה א'. חשבנו שנדחה את ההחלטה עד אמצע אוגוסט אבל... בשיחה אחת לאחרונה הילד אמר לי "אני אשב ואלמד בבית ואז אלך ישר לכיתה ב' עם החבר שלי". ולפני יומיים הוא אמר לי בכעס "אני לא הולך לגן. אני נשאר בבית". ולשאלתי מה הוא כן היה רוצה לעשות, ענה ללא היסוס "ללכת לכיתה א'". שאלתי אותו אם הוא יודע שבבית ספר יושבים ולומדים ויש שיעורי בית ואילו בגן משחקים והוא ענה מייד "אני רוצה". התייעצנו עם האחראית לגיל הרך באזורנו, והיא בעלת הנסיון תמכה בנו והסכימה איתנו שאם ילד כל כך נחוש, אסור לחסום אותו. ביטלנו את ההרשמה לגן חובה. למזלנו רשמנו רישום כפול - גם לבית ספר כך שמבחינת בית הספר הוא רשום לכיתה א'. ואז טלפון מהפסיכולוגית של השירות החינוכי. היא היתה המומה מההחלטה שלנו. "אבל את יודעת שאני בדקתי אותו בגן" היא אמרה. עניתי לה בעדינות שזה לא חוכמה לתת לו דפי עבודה ולצפות לתוצאות כשכל החברים שלו משחקים בחוץ. "אבל היו עוד ילדים איתו". כן, עוד 4 מסכנים שנבחנו בשעה שחבריהם עושים חיים. סיפרתי לה שהילד נחוש לעלות לכיתה א' ואז היא אמרה בתדהמה "ואת נותנת לילד בן 6 לקבוע את עתידו?". בסופו של דבר איימה עלי שאני צריכה לחתום על מסמך שהמהלך הזה באחריותי (ממש מבהיל). אז אני בטוחה שעשינו את הצעד הנכון. זה לא אומר שלא יהיו קשיים אבל כמעט לכל ילד קשה להסתגל למסגרת בית ספר ברמה כזו או אחרת. ובכל זאת, ברמה העקרונית אני חושבת על השאלה העקרונית - האם ילד בגילו יכול להחליט על עתידו?
