האם ילד בן 6 יכול לקבוע את עתידו ?

[אימאסימה]

לגבי ההתנהלות עם הפסיכולוגית

אני מסכימה עם קודמותי שמי שקובע זה ההורים, לא הילד. את מחליטה על סמך היכרותיך אותו האם הוא מתאים או לא. ולדברים שהוא אומר יש משקל בהחלטה הזו. אבל לגבי הפסיכולוגית - הביקורת שבדברייך ובכמה מהתגובות נראית לי לא במקום. הפסיכולוגית הזו כנראה ראיינה כבר ילדים רבים. מאחר ולא את כולם היא המליצה להשאיר בגן, כנראה רוב הילדים כן מצליחים למלא דפי עבודות גם כאשר חבריהם משחקים בחוץ. בנך לא הצליח, ולדעתה זה מצביע על קושי מסוים. במקום לפסול את דבריה, אני הייתי דווקא מבקשת לדבר איתה יותר לעומק, או להתייעץ עם איש מקצוע נוסף. אפילו הגננת יכולה לעזור כאן. לא חובה פסיכולוג.

 

[נועה לביא]

כן, היא ראיינה כבר ילדים רבים

מה שהופך אותה לאלוהים ולדוברת האמת הצרופה. לכי תדעי כמה ילדים נשארו בגן וספגו תסכול ואולי אף נזק התפתחותי בגלל שיקול דעת שגוי מצדה. ילדים הם שונים, ויש ילדים שירצו יותר למלא דפי עבודה מלשחק עם ילדים אחרים בחוץ. יש כאלה שיעשו את זה כי הם חושבים שזה חשוב. יש אחרים שיעדיפו ללכת ולשחק עם החברים שלהם, וכן, המורים בבי"ס לא צריכים לתת להם כמות כה גדולה של שיעורי בית שתמנע מהם זאת. לא זה מה שצריך להכריע את הכף האם להשאיר ילד עוד שנה בגן.

 

[אחת שמצאה]

אבל זה לא הילד שקבע את עתידו,

אפילו במקרה שלכם. שקלתם, חשבתם, נטיתם לכיוון הזה. הרצון החזק שלו רק שכנע אתכם שאתם צודקים. מישהי ניסתה להפעיל עליכם מניפולציה די זולה, לטעמי. מעבר לזה, רצון כל כך חזק כמו שהילד שלכם מפגין חייב להיות לו משקל בהחלטה. לא חושבת שהיה לו טוב להיות עוד שנה בגן אם הוא כל כך לא רוצה בזה. והרצון הרבה להגיע לבי"ס יעזור לו בהסתגלות, גם אם יהיו קשיים.

 

[לאה_מ]

לא קראתי עדיין את יתר התגובות, אבל

חייבת לומר שהמסמך שלה לא מפחיד בכלל - כל החלטה שאנו עושים, כהורים, היא באחריותנו. אז מה יום מיומיים? אני חושבת שאת לא "נותנת לילד בן 6 לקבוע את עתידו", אלא מקשיבה לילד שלך ולתחושות שלך כאם, ומקבלת את ההחלטה, שעל פי מכלול הנסיבות נראית לך הנכונה ביותר. בנסיבות אלה, זה בכלל לא איום בעיני, לומר לך שאת אחראית. אלה באמת פני הדברים. אם לא את - מי יהיה אחראי? היא??? ובמקרה השבוע יצא לי לדבר על הנושא הזה עם דוד שלי, שהוא פסיכולוג קליני, והוא אמר לי לגבי האבחונים של מוכנות לכתה א', שכל החכמה של איש המקצוע היא לדעת להעריך מה הנזק שיגרם לילד כתוצאה מההחלטה שתתקבל. הוא אומר, שבכל מקרה המקרים המגיעים לאבחון הם גבוליים - הרי כשאין ספק אין ספק. כשהורים באים עם ילד לאבחון, באמת יש ספק - יש תחומים שבהם הוא בשל ואחרים שבהם עדיין אינו בשל, ומה שאיש המקצוע צריך לעשות הוא לא לאתר את התחומים האלה (את זה גם ההורים יודעים לעשות), אלא להשתמש בכלים שברשותו כדי לקבוע - אם ההורים יחליטו להעלות לכתה א', וההחלטה תתברר כשגויה - איזה נזק יגרם לילד, ולהיפך - אם ההורים יחליטו להשאיר בגן חובה, וההחלטה תתברר כשגויה - איזה נזק יגרם לילד. לפי השקלול הזה הוא אמור לתת המלצה להורים. אני ממש לא אשת מקצוע, אבל לילד שמתבטא בצורה שסיפרת על בנך, נראה לי שלהשאיר אותו שנה נוספת בגן חובה יעשה לו עוול.

 

[פנינה 21]

אני חושבת שכן

נכון שלפעמים ילדים טועים אבל אני חושבת שכל אחד יודע מה הכי נכון בשבילו ולא משנה באיזה גיל הוא. וחוץ מזה כל מיני מבחני יכולות כאלה לא תמיד אומרים את האמת ואני דוגמה טובה לזה:אני לומדת אלקטרוניקה עכשיו כשמבחן היכולות שהיה אמור לקבוע מה אני אלמד בתיכון קבע שאני מתחת לממוצע בתחום הזה כלומר ציון 40 זה הצלחה בשבילי ואני מצליחה בלימודים (ממוצע 87 ). תתני לילד להחליט,הוא יודע מה נכון, שלך, פנינה.

 

[פלגיה]

שלום פנינה ../images/Emo140.gif טוב שבאת

ויפה הדוגמה שלך. איך החלטת שאת בכל זאת תלמדי אלקטרוניקה

 

[פנינה 21]

תשובה

הייתי בתחילת השנה בפנימיה והיה לי שם ממש משעמם והחלטתי לחזור הביתה ולהצטרף לבית ספר שהאחיות שלי לומדות בו.היו לי 2 אפשריות מחשבים או אלקטרוניקה מחשבים אני לא אוהבת אז הלכתי לאלקטרוניקה ,בהתחלה זה היה קשה אבל עכשיו זה כיף ,כל כך כיף שאני מחכה לסוף החופש.

 

[P i c a s s o]

לילד בן6 אין עדיין עתיד.

פסיכולוג אני לא, אבל מה שכן, אני יכול להגיד שמערכת החינוך בארץ מעודדת בינוניות ומטה, להתחיל לילד את החיים עם מסר כזה, לדעתי, יניב יותר הפסד מרווח, לא משנה אם הוא שכלית לא מפותח מספיק... גם ככה הדרישות הן נמוכות, מה שכן בטוח הוא יתאמץ יותר (בהנחה שתהיה אוירה מתאימה בבית). אני מציע לך להקשיב לילד, לתת לו ללכת לכיתה א' עם הרגשה טובה ותמיכה שלך, תאמיני בו ותעודדי אותו... ולפסיכולוגית הזאת, תגידי לה שתבוא עם ההורים ביום א'. עכשיו לדעה היותר קיצונית - לא חייבים להסכים איתה: ממשלת ישראל מאז שנות התשעים המאוחרות מושחתת, או בעלת אלמנטים מושחתים. מאת השנים הללו הפסיקה המדינה לחשוב על "האזרח" והחלה לחשוב על "התעשיה" שזו מילה יפה יותר לאנשים עם הרבה כסף שרוצים הרבה יותר. הולכים להפוך את המדינה לחברת כח אדם גדולה - שלקוח פוטנציאלי שלה הוא תלמיד בינוני בבית ספר, שלא ילך לאוניברסיטה כי הוא עני או כי הוא חושב שזה לא בשבילו. הרפורמות בחינוך הולכות להפוך אותנו לשכונת עוני אחת גדולה, עבדים של "התעשיינים" שגרים בכפר שמריהו וכיו"ב. תוכנית ויסקונסין - לדוגמא - מכריחה אנשים לעבוד בשכר מינימום ופחות, בעידוד הממשלה!!!!!!!!! פועלים זרים - התערבות של הממשלה להנצחת העוני - מביאים עניים יותר מאיתנו שיעבדו במקומינו וה"תעשיין" שהביא אותם יושב בבית וסופר את השקלים. החינוך - אני מניח שהשלב הבא יהיה יום לימודים ארוך, עם ארוחות מסובסדות וכאלה- חלק מתקציב... נראה חבר של מי יזכה ב"מכרז". ההפרטה... אותו סיפור, קונים בזול, מסדרים את הבחור. אגד- תופרט בסופו של דבר, אני מאמין שבשנים הקרובות, ומישהו יקנה נורא בזול את האימפריה הזו, שלא מזמן, ביבי יקירינו נתן להם 10000 רשיונות להפעלת מונית על חשבון "האזרח" יש מליון דוגמאות לעוד אלפי מקרים שבהם חוסר הביקורת הציבורית, חוסר עניין של "הציבור" וסתם עצלנות, הורסים לנו את המדינה. אני משתמש במקרה שלך כדי לתת דוגמא שבה גוזלים מאיתנו את "המדינה". בואו לא נתחיל לדבר על נדל"ן וכאלה... אזרחים יקרים, לפתוח עיניים. בכל מקרה, בהצלחה לילד בהמשך דרכו, אני משוכע שהוא יגיע לגדולה. הכוונה ב- לילד בן 6 אין עתיד, היא שהוא עדיין לא יכול להשפיע על סדר הדברים החברתי והמדיני בחברה בה הוא חיי, וזה אומר שאת העתיד שלו. תהיי חזקה ופייטרית בשבילו....

 

[כתומישמיש]

האמירה עצמה היתה מניפולטיבית

וילד כ"כ נחוש - אני רק יכולה לברך אתכם על הבטחון העצמי שטיפחתם בו, ולעניין עצמו - האחיין שלי (כיום אוטוטו בן 12) עבר אותו סיפור, עלה לכתה א' ואומנם היתה התמודדות זמנית בעניין בשלות רגשית אבל הוא מצליח ופורח עם המון חברים בני גילו וציונים גבוהים.

 

[LimeBoy]

יפה..ובכן!

אני חושב שכל אחד בעל יכולת להחליט החלטות בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא... ילד יכול להחליט על מה שהוא רוצה, השאלה שצריכה להישאל היא, עד כמה הילד מוכן להחליט החלטות, ובאילו תחומים. הורים נמצאים שם כדי לכוון ילדיהם, לא לשלוט. הכוונה כוללת נתינת אחריות כשהדבר אפשרי ונכון, ולפעמים קבלת החלטות שיהיו נכונות יותר בעבור הילד. אני חושב שמיותר להסתמך יתר על המידה על פסיכולוגית. בסופו של דבר, את מגדלת את הילד, ואתה חיה איתו ומכירה אותו. וגם אם ההתחלה קצת קשה, אין מנוס ממנה...בסופו של דבר כל אחד מתמודד עם קשיים בחיים, ומה שלא הורג, מחשל. לדעתי, החלטת נכון אני התחלתי כיתה א' בגיל 6, ויצאתי בסדר גמור ואפילו מעבר לכך(יתר על כך שהייתי מבין המצטיינים, והייתי אמור לדלג על 2 כיתות לסיים בי"ס יסודי מוקדם יותר בהצלחה יקירתי

 

[צימעס]

השאלה חצופה ולא הוגנת

הרי אתם החלטתם שהוא יעלה לכתה א אחרי התיעצות עם פסיכולוגית, והבנה שהנחישות שלו מעידה על בשלות. זב לא שהילד בא באיזה רעיון מוזר, ואתם נענים לכל גחמה שלו...

 

[ק א ס י ו פ א ה]

אני מסכימה גם עם הכן וגם עם הלא

שהובעו כאן. עזרתם לי לגבש משהו שהתבשל אצלי. נכון, הוא לא קובע ואם הוא ירצה משהו מופרך אני אגיד לו לא. ואני עושה את זה ברמה יומיומית. אבל אם הוא אומר משהו עם טעם שיש בו מהנכון אני מקשיבה לו. לפעמים מסכימה ולפעמים דנה איתו ומגיעה לפשרה שמקובלת על כל הצדדים. במקרה הזה ללא ספק רצון הילד הכריע את הכף. הוא שיכנע אותנו שיש לו בשלות רגשית שנותנת לו סיכוי טוב להצלחה בכיתה א'. אני התייעצתי עם הרבה הורים ושמעתי המון דעות למען השארה בגם כשיש ספק. אבל אף אחד מאותם הורים לא אמר שהילד לא רצה להישאר. להפך, אותם ילדים שלא היו בשלים שמחו להישאר עוד שנה. לפיכך זה היה שוק בשבילי שהילד כל כך כועס וכל כך נלחם בהחלטה להשאירו בגן. וכל מה שקראתי כאן חיזק לי את ההרגשה שאנחנו בכיוון הנכון.

 

[פלגיה]

יש לי בבית אחת שעולה לג'

ואם אני אציע לה לחזור לגן היא תקפוץ על המציאה בשתי ידים... (ואותה הגננת וכל ה"מקצועיים" המליצו להעלות)

 

[alexo]

../images/Emo8.gif כן

צריך להעריך את נחישותו של ילדך הקטן ולא לנסות למנוע ממנו אותהע"י גורמים שונים.

 

[noa_f]

בכתה ג' כבר הם חכמים יותר... ../images/Emo8.gif

 

[ola האחד]

מה הלב שלך אומר?

מה הלב שלך אומר הוא מוכן ללכת לכיתה א' או לא ? אני לא חושבת שילד בן 6 יכול להחליט מה לעשות אבל את כן. אני לא יודעת מה סיבה שאומרים לך שילד לו מוכן לבית ספר אבל את זאת שמכירה את הילד שלך הכי טוב מכולם. תידברי אם אצמך מה הלב שלך אומר הוא הייה מסוגל לעמוד בקצב אם ילדים אחרים או לא? למה אני אומרת את זה כי לי היה אותו סיפור גננת במשך חצי שנה ניסתה לשחנאה אותי שאני לא צריכה לשלוח ילדה לכיתה א' כי היא לא מוכנה. הילדה כן רצתה ללכת לבית הספר. ההחלתה לשלוח ילדה לבית ספר היתה רק ורק שלי. הלב שלי אמר שהייה בסדר ושהילדה תצליח ואני לא טעיתי הילדה שלי עולה היום לכיתה ו' והיא תלמידה טובה מאוד כול התאודה 100-80. שהייה לך בהצלחה!

 

[ק א ס י ו פ א ה]

אני תמיד בעד האינטואיציה האימהית

6 שנים ולא פיספסה פעם אחת. והלב שלי אומר שיהיו קשיים, בטווח הנורמה של ילד בכיתה א', לא מעבר.