האם יש איזה להקה עכשווית שהיא

[Liorking]

מה הקשקוש?

לאואזיס אין קשר לרדיוהד, הן פשוט הלהקות הבריטיות המובילות ואצלי להקות הבריטפופ היחידות (ביחד עם סוייד) שאני אוהב. פורקיופיין טרי הם אחת הלהקות הכי פלוידיות, יותר מרדיוהד והסמאשינג פאמפקינז. תכיר אותם קצת ותבין שהם יותר מדי מנסים לחקות את פינק פלויד. גאנז אנד רוזס הם להקה אדירה, אבל לד זפלין יותר. זה נכון שלד זפלין יותר טובים מגאנז, אבל הלהקה הזו פעלה 6 שנים ועד היום היא זכורה כאחת הלהקות הגדולות. אם הם היו פועלים יותר מ-6 שנים, הם היו יכולים להיקרא היורשים של לד זפלין. זה לא נכון שהם לא חידשו כי הם שילבו את הרוק'נרול של לד זפלין עם ההבי מטאל של שנות ה-80 והיה להם סגנון משלהם, הרבה יותר מפורקיופיין טרי.

 

[FunkyMonk]

אמ...

קודם כל - יכול מאד להיות לגבי פרוקיופיין טרי, לא מכיר אותם כל כך, כפי שאמרתי. ממה ששמעתי הם לא נשמעים לי כאילו הם מנסים להיות הפלויד (בטח מושפעים). גאנס לא חידשו כלום, הם חיקו את הקול של רוברט פלאנט, את הגיטרה של ג'ימי פייג', וקצת הוסיפו איזו משמעות למילים. אני יכול לאמר שלפחות מסלאש יצא משהו, הוא כן פיתח את עצמו, וכן יש לו קטעים יפים, אבל הוא ממש מנסה יותר מדי להיות ג'ימי פייג'/בלאקמור. שלא נתחיל לדבר פה על אקסל רוז, שהכשרון היחיד שלו זה שהוא מצליח להגיע לשש עשרית מהגדולה של רוברט פלנט, וגם זה בקושי, כשהקול שלו מתחיל להיצרד בחצי מזה. אואזיס לא חיקוי של רדיוהד? קודם כל, רדיוהד כבר כמה שנים טובות הם לא בריטפופ. אואזיס נשארו בריטפופ. כרגע, אואזיס לא דומים לרדיוהד של היום, אבל הם ממש דומים לרדיוהד של פעם, The Bends ואפילו Ok Computer. בדיוק כמו שרדיוהד היו פעם חיקוי נירוונה... אואזיס גיבשו את הסגנון "שלהם" הרבה אחרי שרדיוהד כבר פרצו עם הסגנון החדש הזה. כמו הרולינג סטונס והביטלס. זה לא אומר שהרולינג סטונס עשו חרא מוסיקה נכון?

 

[Liorking]

לא נכון בעליל

אין שום קשר בין רדיוהד לאואזיס. אואזיס פשוט לקחו שירים בסגנון הביטלס והרולינג סטונס (לפעמים את השירים עצמם) וניגנו אותם בצליל של ניינטיז. זה הכל. רדיוהד של פעם ממש לא דומים לאואזיס. אפשר לשמוע השפעות של הפיקסיז, פינק פלויד, נירוונה, סוויד, יו2 אבל לא ממש של הביטלס והסטונס. רדיוהד גם אף פעם לא היו חיקוי של נירוונה, הם סתם הושפעו מהם וגם לא מההשפעות הכי בולטות. אואזיס גיבשו את הסגנון שלהם בלי שום קשר לרדיוהד, גם אם זה אחריהם. זה כמו שהרולינג סטונס גיבשו את הסגנון שלהם אחרי הביטלס, זה אומר שהם חיקו אותם? סלאש ממש לא מנסה להיות פייג'/בלקמור. דבר ראשון אין הרבה השפעות של בלקמור בנגינה שלו. יש של פייג', הנדריקס, קלפטון, ג'ו פרי ועוד, אבל בלקמור - לא במיוחד. בתור נגן גיטרה, אני יכול להגיד לך שלסלאש יש סגנון משלו (בניגוד למייק מקרידי מפרל ג'ם), ומה לעשות שפייג' השפיע על דור שלם של גיטריסטים וביניהם סלאש. זה נכון שגאנז מאוד מושפעים מלד זפלין, אבל יש להם סגנון משלהם. לסלאש יש סגנון נגינה משלו, הריפים של גאנז ייחודיים וכל אלה משולבים עם הכתיבה (בין השאר) של אקסל, שדי מזכירה את קווין ואלטון ג'ון.

 

[itaikuskus]

דיי נו

למיק מקגיידי יש סגנון משלו, בריבוע! (תקשיב לabove של mad season, הלהקה שלו ושל ליין סטיילי). מה שכן, פרל ג'אם היו טובים רק בTEN. אחר כך זה כבר נהיה חסר טעם. לסלאש יש סגנון משלו, אתה יכול להגיד על דור שלם של נגנים שהם "מנסים להיות כמו פייג' ובלקמור" , אם אלו הטיעונים שלך (אני מתכוון לפאנקימאנק, רווי ההגיגים הנחרצים שהשד יודע מאיפה הביא אותם). אקסל ל-א כותב כמו קווין, כמו שקווין לא כותבים כמו אלטון ג'ון, לא יודע מאיפה הגעת לזה.

 

[Liorking]

לגבי אקסל

אפשר לשמוע אלמנטים של קווין ושל אלטון ג'ון בכתיבה שלו. מתי אמרתי שקווין כותבים כמו אלטון ג'ון?! פרל ג'ם היו טובים גם אחרי Ten. האלבום האחרי זה הוא גם טוב מאוד אבל ויטאלוג'י (שעדיין טוב אבל בעיקר בגלל שיש לו פשוט שירים מדהימים לצד כאלה איומים) די לא עקיב ועדיין חסרים לי ה-4 האחרים (האלבום החדש פשוט איכזב). קל מאוד לשמוע שמייק מקרידי הוא חקיין הנדריקס. הוא אמנם עושה עבודה טובה בסולואים, אבל זה לא הוא אישית שקובע את הסגנון. באותה מידה אפשר לקחת נגן אחר שמנגן בסגנון הנדריקס/קלפטון (מה שלא נכון לגבי סלאש). הסגנון של פרל ג'ם ייחודי, לעומת זאת.

 

[itaikuskus]

הקיטלוגים האלה לא לעניין

מיק מקגריידי חקיין הנדריקס, כמו שסלאש חקיין הנדריקס. שניהם שמעו אותו שהיו ילדים, שניהם מאוד אהבו, שניהם הצליחו לקחת את זה לכיוונים שלהם. שוב, אמרתי לך למה להקשיב, מעבר לזה אתה יכול להמשיך להתווכח כמה שבא לך. מה זה "סגנון הנדריקס/קלפטון"? הם ניגנו באותו סגנון?

 

[Liorking]

חלק הסולואים

אם אתה לא מנגן על גיטרה יהיה לך קשה יותר להבחין בזה. זה כמו שאומרים סגנון פייג'/בלקמור. הגיטריסטים האלה לא ניגנו אתו דבר, היו להם סגנונות שונים, אבל בנקודות מסוימות הם דמו, למשל שניהם ניגנו בלוז ורוק'נרול עם הרבה טכניקה.

 

[itaikuskus]

אומרים? מי אומר?

מצטער, אני כן מנגן על גיטרה, ועדיין "קשה" לי. אני הייתי לוקח אנשים שאומרים "סגנון פייג'/בלקמור" בעירבון מוגבל. אכן ארבעת הגיטריסטים האלה (בלקמור, פייג', הנדריקס ו-קלפטון) מאוד מושפעים מבלוז, אבל הגדולה של כל אחז מהם הייתה לקחת את זה לכיוון שונה לגמרי. הם לא דומים אחד לשני, עד כדי כך שאתה מסוגל לזהות את החותם של כל אחד בנגינה שלו (קרי- אתה שומע ברדיו שיר ואומר "זה הנדריקס", רק מלשמוע את הנגינה). אף אחד לא יתבלבל בין הנדריקס למקגריידי. אם יש לו אוזניים, כמובן.

 

[FunkyMonk]

כמובן שכל אחד מהם שונה...

אבל כן יש חתכים בין בלקמור לפייג', בעיקר. שניהם מנגנים הרבה יותר באגרסיביות מאשר שני הראשונים. הסאונד שלהם שונה למדי, הסגנון נגינה הוא אותו סגנון אגרסיבי משהו לטעמי. בוודאי שאפשר להבדיל בינהם, זה לא קשור. סלאש מאד מושפע מהשניים, ולדעתי הוא כן ניסה לחקות גם את הנגינה שלהם. לפני שאתה מסיק מסקנות שלא יביישו את איינשטיין קוסקוס, אצטט שניה מההודעה הקודמת שלי: "לפחות מסלאש יצא משהו, הוא כן פיתח את עצמו, וכן יש לו קטעים יפים" דווקא בגאנז אני מתייחס בעיקר לסגנון שירה המציק של אקסל רוז, ואני רוצה לראות מישהו אחד שאומר שזה לא חיקוי בוטה של רוברט פלאנט, ובכלל, הזימרה בשנות השבעים. ליאור - הרולינג סטונס אכן היו להקה שקמה בעקבות ההצלחה של הביטלס, עם רצון לחקות את אותו סגנון. אפשר לשמוע את זה גם כן. אואזיס ממש לא קמו בשביל לחקות את רדיוהד. אבל מה לעשות שאפשר לשמוע דימיון מאד מחשיד בין כל מיני שירים של אואזיס לשירים של רדיוהד... המוסיקה של אואזיס פשוט דומה מידי לשל רדיוהד לטעמי, רק שרדיוהד נותנים למוסיקה טאצ' הרבה יותר יפה וייחודי. ואל תגיד לי שוונדר וול לא יכל להיכנס לדה בנדס בלי שיחשבו שזו להקה אחרת..

 

[Liorking]

אם אתה מוצא דמיון

בין אואזיס לרדיוהד אז לא יודע מה איתך, לדעתי הלהקות האלה מאוד שונות, הרבה יותר שונות מאשר נירוונה ופרל ג'ם. הרולינג סטונס לא חיקו את הסגנון של הביטלס. אם היית מקשיב להם היית מבין שהרולינג סטונס נשמעים הרבה יותר שחורים ולגמרי אמריקאים, הם היו הרבה יותר מחוברים לבלוז, בניגוד לביטלס. סלאש לא ניסה לחקות את פייג'/בלקמור. הוא מאוד הושפע מג'ימי פייג', מה לעשות, כמו הרבה גיטריסטים של הארד רוק. גם אדי ואן היילן מושפע מהם, גם קירק האמט, ג'ו פרי, אלכס לייפסון ועוד הרבה. מה לעשות שהגיטריסטים האלה השפיעו הרבה מאוד על סגנון ההארק רוק, אבל אפשר גם לשמוע שלכל אחד מהגיטריסטים המושפעים יש סגנון משלו. אפשר לזהות את הסגנון של סלאש, כמו את אלה של הנזכרים אחריו. אצל מייק מקרידי לא זיהיתי שום ייחודיות, הוא נשמע לי כמו חקיין הנדריקס/קלפטון. אני יכול לזהות שיר של פרל ג'ם, אבל לא ממש סולו של מייק מקרידי. וכן, אני אגיד לך שוונדר וול לא יכול להיכנס לדה בנדס בלי שישימו לב שאלה אואזיס, לא רדיוהד.

 

[holo]

אין שום דמיון בין הלהקות

הקשר של רדיוהד לבריטפופ תמיד היה קלוש ולא הכי ברור, ואם כבר The Bends, שיר כמו וונדרוול ממש לא מתאים לסגנון המחסופס של האלבום (חוץ מכמה שירים). ולאקסל רוז יש קול של ברווז, אבל אני חייב להודות שלפעמים זה נשמע מצויין.

 

[holo]

טעות בשרשור..

 

[FunkyMonk]

לא נכון..

וונדר וול ממש מתאים לסגנון הממש לא מחוספס של דה בנדס. אני מסכים שאואזיס לא דומים בכלל לאלבומים המאוחרים של רדיוהד, ואני עוד יותר מסכים עם זה שאחרי 96 ככה הם הדרדרו.

 

[itaikuskus]

אגרסיביות?

הם יותר אגרסיבים מג'ימי הנדריקס? אתה רציני? שוב, לא יודע מאיפה אתה מביא את הפנינים האלה, רולינג סטונז לא קמו במטרה לחקות את הביטלס. מה שכן, הביטלס כתבו להם להיט (i wanna be your man), אבל זה היה חלק משיתוף הפעולה בין הלהקות, כחלוצות בפלישה הבריטית לארצות הברית. מוסיקלית הן שונות לגמרי, גם בגישה וגם במסר. אני אומר לך שאקסל רוז לא מחקה (ועוד בבוטות) את רוברט פלאנט. מה זה "הזימרה בשנות ה70". זה שירת רוק, אין מה לעשות עם זה- סולנים בומבסטים עם קול גבוה, מרוקי אריקסון (טוב, הוא פחות "בומבסטי", יותר תמהוני) עד סבסטיאן באך, כל הג'מעה.

 

[FunkyMonk]

צודק, דוגמא לא טובה.

(לגבי הנדריקס) שירת רוק? תגיד לי אתה עושה צחוק? אף אחד לא שר ככה במשך עשור, ופתאום אקסל רוז שר "שירת רוק"? עכשיו זאת - קוסקוס ידידי - פנינה אמיתית. אבל כשהביטלס, והרולינג סטונס, והנדריקס כלל לא שרו ככה, זו לא הייתה "שירת רוק", נכון? זה סגנון שירה שאולי שלושה זמרים באותה תקופה היו שרים בו, ואקסל רוז ניסה בבוטות לחקות את השירה הזו. ואני לא מדבר איתך על אנשים כמו ג'ון אנדרסון שהם מסורסים... כל הדברים האלו היו יכולים להיות מעולים אם היו נלקחים במידה, והיו יוצרים באמת להקה מעולה (כמובן שאין ערעור על ההשפעה של השושנים). אך כשאקסל רוז מנסה יותר מדי לחקות את רוברט פלנט, וסלאש יותר מדי מושפע (הנה, מושפע, שלא תבכו לי) מפייג' ושאר החברה הם יוצרים להקה שמשאירה טעם רע בפה. *סלאש באמת גיטריסט מעולה, אבל הסגנון שלו בלהקה יותר מדי מושך לכיוון ההאבי רוק של שנות השבעים לטעמי.

 

[itaikuskus]

שיעור מתמטיקה

"זה סגנון שירה שאולי שלושה זמרים באותה תקופה היו שרים בו" אני אכליל, אבל המטרה מקדשת את האמצעים- איאן גילאן, גלן יוז, דייב קוברדייל, רוני ג'יימס דיו, פול רודג'רס גולשים לאייטיז- רוב הלפורד, ברוס דיקנסון, הייר מטאל אקסטרווגנזה (בון ג'ובי, דיוויד לי רות', ההוא ממוטלי קרו ששכחתי את שמו, סבסטיאן באך) הרשימה כמובן, יותר ארוכה, אבל הגענו ליותר מ3 זמרים, נכון? התוונתי ב"שירת רוק" לרוק הכבד יותר, זה שלד זפלין ניגנו תחילה, ועשור וחצי אחרי גם נוגן על ידי גאנז, עם האלמנטים שגאנז ידעו להכניס בו- החוצפה, היעדר הנחמדות, החיים המהירים וכל הכרוך בזה. סמוך עלי, אני -לא- עושה צחוק. להגיד שאף אחד לא שר ככה עשור זה למחוק ז'אנר שלם של להקות. כמובן שאף אחד לא שר בדיוק כמו רוברט פלאנט, כמו שאף אחד לא שר בדיוק כמו אקסל רוז. השירה הגבוהה והכוחנית היא אחד המאפיינים של הסגנון, וכל אחד מחבר'ה שצינתי ידע לעשות את זה יפה מאוד בזכות עצמו (אולי חוץ מגלן יוז, ש"חי" על להקות שאת הפרקים היותר טובים שלהן עשו לפני, כמו דיפ פרפל ובלאק סאבאת'). קאפיש?

 

[FunkyMonk]

שמע,

אני לא מכיר את כל השמות שאמרת, אני מודה. ולכן לא אוכל לשפוט אותם כאן. אך קח בחשבון שכוונתי כמובן לא הייתה לשלושה זמרים.. האייטיז בכללן היו שנים של נסיונות לחזור למקורות, כביכול. אבל לא קצת מחשיד אותך שסגנון ההאבי נעלם לכמה שנים טובות ופתאום הופיע מחדש? זה בבירור נסיון לחזור לגדולה של פעם... אני אישית לא אוהב את מה שיצא מזה, לטעמי זה נסיון גרוע לחקות את מה שהיה בתחילת שנות השבעים.

 

[itaikuskus]

סגנון ההבי לא נעלם

זה שאתה לא היית מודע אליו, לא אומר שהוא נעלם, הוא תמיד היה שם. ההבי מטאל, כפי שהכרנו אותו, הגיע לסיום שנות הקסם שלו עם תחילת שנות ה90, למרות שלהקות כמו פרל ג'אם, סאונדגארדן ואליס אין צ'יינס עדיין אופיינו בסולנים עוצמתיים, אך סגנון השירה שלהם שונה, ונעשה יותר "גברי" ויותר מחוספס. מאז יש כל מיני להקות רעות בכל העולם (גם פה-ראה בוטן מתוק בקירקס וסינרגיה) שחושבים שאם אדי וודר יכול, גם אני יכול. ההבי מטאל אינו כל כך פופולרי היום, ולהקות בולטות בסגנון הם להקות שהיו קיימות בזמן אמת (מוטורהד, מיידן).

 

[itaikuskus]

עוד פעם אתה מדבר שטויות?!!?

אואזיס לא וואנבי אף אחד (איך אני שונא את המילה הזאת, כמעט כמו שאני שונא את הקופים האלה שאומרים "פאקינג" באמצע משפט בעברית). אואזיס היו פעם להקה מעולה, ואז באלבום השלישי האלכוהול סיים לאחים גלאגר את המוח, ומאז הם ממלאים אצטדיונים, יוצאים עם כוסיות ושוקעים בבינוניות. שכיח. סלאש מנגן לא פחות טוב מג'ימי פייג', ולאקסל רוז יש קול שהותיר חותם גדול יותר מאשר קולו של רוברט פלאנט (נתון למחלוקת, אני מסכים), מה שכן, שניהם היום שרים מהתחת. אף אחד לא ניסה להיות לד זפלין, זה שאתה אוהב להקה לא אומר שאתה תנסה לחקות אותה.

 

[The Walrus]

כמעט נכון

הדבר היחיד שלא נכון, זה שעם כל הכבוד לסלאש... הוא לא, לא היה ומעולם לא יהיה ברמה של ג'ימי פייג'.