דקארט, עם כל הכבוד לו
ויש כבוד, הרי ההבנה שלו לגבי התפיסה האנושית היתה חלשה מאוד.
פעולותיהם של הכוח השכלי ושל הכוח המדמה שונות בתכלית, ממש מנוגדות. הכוח השכלי מקבל כקלט את רשמי החושים, מבצע בהם אנליזה, מפרק אותם למרכיביהם, מפשיט אותם ומכליל אתם וע"י כך יוצר מושגים ואובייקטים שהם עצמם אינם נתפסים בחושים. לדוגמה, האובייקט "אדם" אינו קיים במציאות ולכן אינו ניתן לתפיסת החושים. מה שנתון לתפיסת החושים הוא אדם מסוים, רועי, יורם, ריקי. הכוח השכלי נוטל את שלושת האובייקטים הללו ועוד רבים כמותם, מפשיט מהם את הפרטים המבדילים ביניהם ועל יסוד המכנה המשותף שנותר מבצע הכללה ויוצר מושג חדש - "אדם".
הכוח המדמה, לעומת זאת, הוא כוח מרכיב. הוא מקבל כקלט את המרכיבים שהשיג הכוח השכלי ומרכיב אותם מחדש, כמות שהם, אבל בתצורות ומבנים שאינם קיימים במציאות. לדוגמה, היצור המיתולוגי המכונה קנטאורוס, חציו סוס וחציו אדם, הוא פרי הדמיון. הוא הרכבה של שני ישים שכל אחד מהם קיים במציאות, אבל ההרכבה עצמה אינה קיימת. אין כאן לא הפשטה ולא הכללה, אלא סתם הרכבה מחדש שרירותית לגמרי.
הפלט של הכוח השכלי והכוח המדמה, כמו גם רשמי החושים עצמם, מתנקזים כולם לתודעה, שהיא אחת. הבעיה של האדם היא שמאז החטא הקדמון וכעונש עליו, אין הוא מסוגל להבחין בבהירות בין התוצרים השונים ולכן הוא נוטה להחליף ביניהם. מה שהוא פרי דמיונו, נראה לו לעיתים כרשמי החושים ולעיתים כחשיבה מושכלת. אם מזמינים למסיבה גם את הרצון והיצרים והתאוות, אלה דוחקים עוד יותר באדם ללכת שולל אחר פרי דמיונו ומסתירים ממנו את האמת השכלית עוד יותר. ולכן להתגבר על הדמיון פירושו להבדיל בין השחקנים השונים בכל הסמטוכה הזאת וללכת בדרך שהשכל מורה, לא בדרך שיצריו ותאוותיו מטים אותו אליה ולא בדרך שהדמיון מורה.
בוא נתבונן לדוגמה בכלי המכונה "מטוס". עוד משחר ימיו שאף האדם והתאווה להמריא אל-על ולרחף בשמים, אבל לא היה לו שום מושג איך לעשות את זה. בעזרת חושיו הוא קלט שישנם יצורים שכן מרחפים בשמים, אבל לא ידע כיצד הם עושים זאת. הוא ראה שהללו מצוידים בכנפיים ולא בגפיים כדרך בני אדם, ולכן ניסה לחקות אותם ע"י שבנה לעצמו כנפיים. זה כמובן לא הצליח, כי זו היתה סתם הרכבה דמיונית. הוא לא הכיר את המבנה האוירודינמי של הכנף ולא ידע שזהו המפתח לכל העניין. רק בשלב מאוד מאוד מאוחר של התפתחות הציויליזציה, לאחר אימוץ המתודה המדעית של חקירה ואנליזה מדוקדקים, הוא הצליח לבנות מטוס שעף בשמים. אפשר שאתה יודע שהרמב"ם ראה באפשרות של ספינת ברזל רצה באויר סתירה הגיונית, אבל הנה אפילו הוא טעה ולא ידע להבחין בין השכל לבין הדמיון.
