האם יש התאמה בין הצלחה במתמטיקה ופיזיקה בבית-הספר

[arn1956]

לבין הצלחה כמתכנת או כמהנדס?
אני שואל את זה כי מדברים על כך שרוצים להגביר את לימודי המתמטיקה, פיזיקה ומדעים בבתי-הספר ושכמה שיותר תלמידים יעברו מבחנים של 5 יחידות. אבל לי נראה שיש התאמה אבל התאמה די חלשה.
בנוסף נראה לי שגם אם היתה התאמה חזקה, ההצלחה בלימודים האלו בבתי-הספר היא ענין של כישרון. אם יעודדו תלמידים שאין להם כישרונות מתאימים ללמוד את המקצועות האלו ברמה של 5 יחידות, התלמידים האלו יכשלו. כלומר התלמידים האלו אולי יצליחו בבגרויות אבל ההצלחה הזו לא תועיל להם בחיים. תלמידים אלו יכשלו בכל עבודה שדורשת כישרון וידע במתמטיקה, מדעים או פיזיקה.

 

[vinney]

אני לא יודע אם יש התאמה. בשביל לענות על השאלה הזאת צריך לעשות סקר מקיף בין כל בוגרי ונפלי מגמות מתמטיקה ופיזיקה במהלך משהו כמו 20 שנים אחורה ולבדוק, ואני לא יודע אם מישהו אי פעם עשה כזה מחקר.

מה שאני כן יודע מהתרשמות אנקדוטלית שלי היא שיש מעט מאוד מהנדסים שלא למדו מדעים בתיכון ברמה כזאת או אחרת.

חשוב לציין שהלימודים של מדעים בתיכון הם ברמה די בסיסית ולא בהכרח יעילה או תורמת להבנה האמיתית של המדע. מלמדים בעיקר טכניקות של פתרונות בעיות, לפחות מהזכרון האישי שלי, פחות תאוריה שעומדת מאחורי זה. ואני בהחלט מכיר אנשים שלא ממש הסתדרו עם הלימודים האלה בתיכון, אבל בהחלט מסתדרים בקריירה ההנדסית שלהם, ולא בהכרח מתכנתים.

 

[מחפשת עבודה17]

אני לא יודע אם יש התאמה. בשביל לענות על השאלה הזאת צריך לעשות סקר מקיף בין כל בוגרי ונפלי מגמות מתמטיקה ופיזיקה במהלך משהו כמו 20 שנים אחורה ולבדוק, ואני לא יודע אם מישהו אי פעם עשה כזה מחקר.

מה שאני כן יודע מהתרשמות אנקדוטלית שלי היא שיש מעט מאוד מהנדסים שלא למדו מדעים בתיכון ברמה כזאת או אחרת.

חשוב לציין שהלימודים של מדעים בתיכון הם ברמה די בסיסית ולא בהכרח יעילה או תורמת להבנה האמיתית של המדע. מלמדים בעיקר טכניקות של פתרונות בעיות, לפחות מהזכרון האישי שלי, פחות תאוריה שעומדת מאחורי זה. ואני בהחלט מכיר אנשים שלא ממש הסתדרו עם הלימודים האלה בתיכון, אבל בהחלט מסתדרים בקריירה ההנדסית שלהם, ולא בהכרח מתכנתים.

במחקר שלך צריך גם לבדוק כאלו שלא למדו 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה ולבחון את ההצלחה שלהם בתחום.

אני יכולה לתת לך דוגמא מה"חיים": אני למדתי בחטיבת הביניים בבי"ס מקיף ממש גרוע, ולכן העדפתי לעבור לתיכון טוב יותר אקדמאית. הבעיה היתה שנוצר לי איזשהו פער לימודי שהייתי צריכה להשלים, ולכן הרושם שהיה עלי בכיתה י' לא בהכרח תאם את היכולות שלי. לכן כשבסוף השנה הפנו אותנו למגמות - הומלץ לי ללמוד רק 4 יחידות מתמטיקה, ולמדתי לבגרות ב 5 יחידות כימיה.

כמובן שרמת ההשקעה שלי בשיעורי מתמטיקה בשנתיים הבאות היתה נמוכה ובכל זאת הצלחתי לקבל ציונים טובים, וצחוק הגורל היה שבשנתון שלנו הבגרות ב 4 יחידות מתמטיקה היתה קשה יותר מזו של ה 5 יחידות. חשבתי כמובן ללתקן בגרויות אחרי הצבא ולהשלים ל 5 יחידות, אבל בסופו של דבר הצלחתי להתקבל לתואר במדעי המחשב ולסיים אותו בהצלחה גם ככה.

 

[vinney]

במחקר שלך צריך גם לבדוק כאלו שלא למדו 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה ולבחון את ההצלחה שלהם בתחום.

אני יכולה לתת לך דוגמא מה"חיים": אני למדתי בחטיבת הביניים בבי"ס מקיף ממש גרוע, ולכן העדפתי לעבור לתיכון טוב יותר אקדמאית. הבעיה היתה שנוצר לי איזשהו פער לימודי שהייתי צריכה להשלים, ולכן הרושם שהיה עלי בכיתה י' לא בהכרח תאם את היכולות שלי. לכן כשבסוף השנה הפנו אותנו למגמות - הומלץ לי ללמוד רק 4 יחידות מתמטיקה, ולמדתי לבגרות ב 5 יחידות כימיה.

כמובן שרמת ההשקעה שלי בשיעורי מתמטיקה בשנתיים הבאות היתה נמוכה ובכל זאת הצלחתי לקבל ציונים טובים, וצחוק הגורל היה שבשנתון שלנו הבגרות ב 4 יחידות מתמטיקה היתה קשה יותר מזו של ה 5 יחידות. חשבתי כמובן ללתקן בגרויות אחרי הצבא ולהשלים ל 5 יחידות, אבל בסופו של דבר הצלחתי להתקבל לתואר במדעי המחשב ולסיים אותו בהצלחה גם ככה.

אני באופן אישי לא מייחס חשיבות מיוחדת למתמטיקה פר סה, אלא ללימודי מדעים מדוייקים, ברמת בית הספר. בעיניי זה לא בדיוק משנה אם למדת 5 י״ל כימיה, פיזיקה או מתמטיקה. גם מדעים פחות מדוייקים כמו ביולוגיה או סוציולוגיה מקנים הרגלים נכונים, אבל הדגשים שם יכולים להיות טיפה שונים ורמת הדיוק בהוכחות לא דומה.

לגבי המחקר שמבקש פותח השרשור - כן, צריך גם להכליל כאלה שכלל לא נכנסו למגמות, כאלה שנכנסו למגמות אחרות (מה, בוגרי ספרות לא יכולים להיות מהנדסים?), או כאלה שכלל למדו באקסטרני או בכלל לא עשו בגרויות (היה לי פעם מנהל חרדי שהיה מתכנת מוכשר למדי שלמד הכל לבד בעצמו וכף רגלו לא דרכה בשום בית ספר).

אבל מי יעשה כזה מחקר?

 

[דיברגנט חדש]

אני באופן אישי לא מייחס חשיבות מיוחדת למתמטיקה פר סה, אלא ללימודי מדעים מדוייקים, ברמת בית הספר. בעיניי זה לא בדיוק משנה אם למדת 5 י״ל כימיה, פיזיקה או מתמטיקה. גם מדעים פחות מדוייקים כמו ביולוגיה או סוציולוגיה מקנים הרגלים נכונים, אבל הדגשים שם יכולים להיות טיפה שונים ורמת הדיוק בהוכחות לא דומה.

לא מכיר לימודי פיזיקה ללא מתמטיקה.
לגבי שאר המקצועות שמנית, הם פחותים בכל הקשור לחשיבה אנליטית שמתכנת צריך לרכוש.

לגבי המחקר שמבקש פותח השרשור - כן, צריך גם להכליל כאלה שכלל לא נכנסו למגמות, כאלה שנכנסו למגמות אחרות (מה, בוגרי ספרות לא יכולים להיות מהנדסים?), או כאלה שכלל למדו באקסטרני או בכלל לא עשו בגרויות (היה לי פעם מנהל חרדי שהיה מתכנת מוכשר למדי שלמד הכל לבד בעצמו וכף רגלו לא דרכה בשום בית ספר).

אבל מי יעשה כזה מחקר?

תמיד יהיו יוצאים מן הכלל, אך הם לא מעידים כלום על המגמה הכללית.

 

[דיברגנט חדש]

לבין הצלחה כמתכנת או כמהנדס?
אני שואל את זה כי מדברים על כך שרוצים להגביר את לימודי המתמטיקה, פיזיקה ומדעים בבתי-הספר ושכמה שיותר תלמידים יעברו מבחנים של 5 יחידות. אבל לי נראה שיש התאמה אבל התאמה די חלשה.
בנוסף נראה לי שגם אם היתה התאמה חזקה, ההצלחה בלימודים האלו בבתי-הספר היא ענין של כישרון. אם יעודדו תלמידים שאין להם כישרונות מתאימים ללמוד את המקצועות האלו ברמה של 5 יחידות, התלמידים האלו יכשלו. כלומר התלמידים האלו אולי יצליחו בבגרויות אבל ההצלחה הזו לא תועיל להם בחיים. תלמידים אלו יכשלו בכל עבודה שדורשת כישרון וידע במתמטיקה, מדעים או פיזיקה.

למידת תכנות באוניברסיטה לא דורשת יידע בפיזיקה וגם לא מלמדת פיזיקה במסגרת התואר.
הנדסת תוכנה או הנדסה אחרת זה כבר סיפור אחר.

 

[Nuke1985]

לבין הצלחה כמתכנת או כמהנדס?
אני שואל את זה כי מדברים על כך שרוצים להגביר את לימודי המתמטיקה, פיזיקה ומדעים בבתי-הספר ושכמה שיותר תלמידים יעברו מבחנים של 5 יחידות. אבל לי נראה שיש התאמה אבל התאמה די חלשה.
בנוסף נראה לי שגם אם היתה התאמה חזקה, ההצלחה בלימודים האלו בבתי-הספר היא ענין של כישרון. אם יעודדו תלמידים שאין להם כישרונות מתאימים ללמוד את המקצועות האלו ברמה של 5 יחידות, התלמידים האלו יכשלו. כלומר התלמידים האלו אולי יצליחו בבגרויות אבל ההצלחה הזו לא תועיל להם בחיים. תלמידים אלו יכשלו בכל עבודה שדורשת כישרון וידע במתמטיקה, מדעים או פיזיקה.

זה כמו להשאול אם אתה צריך להכיר את האלגוריתם של דייקסטרה למציאת המסלול הקצר ביותר כדי להיות מתכנת טוב, ייכול להיות שלא תכיר ולא תצטרך את זה ובמקום מסויים יחשבו שאתה טוב, השכלה רחבה מכינה אותך לפעול בצורה טובה במגוון גדול של סיטואציות, ככל שהיא רחבה יותר ה success rate שלך יהיה גבוהה יותר וככה הוא יעבור את הרף של מה שנחשב מתכנת טוב (כלומר נניח כזה שלא מפטרים אותו או רוצים להעסיק אותו) מה שייכול להיות תלויי בגורמים שלא קשורים לתיכנות כמו מצב הכלכלה או מצב שוק התוכנה שמשפיע על הביקוש וכאשר יש פער בין ההיצע לביקוש מעסיקים ייכולים להיות בררנים יותר.

הבעיה בטכניקות מתקדמות זה שאתה אפילו ייכול לא לדעת שחסר לך ידע, לדוגמה פייסבוק ייכול להיחשב כבסך הכול בלוג משודרג ואיך שהוא הם הצליחו לדחוף אלגוריתמיקה מתקדמת (למידת מכונה בדחיפה של פירסומות), מתכנת ייכול לא לדעת את זה וגם המעסיק שלו והמתחרה שלו כן יודע את זה ואז העסק נסגר והוא כותב בלוג יפה על sunset או משהו כזה בלי שיש לו מושג ואיך ניצחו אותו. בקיצור אתה לא יודע מה אתה לא יודע וזה סיכון.

אנחנו ייכולים להמציא כל מיני תיאוריות אבל בפועל המעסיקים מעדיפים חד משמעית השכלה מתמטית במדעי המחשב (הם ייכולים לגייס איזה בוגר פיזיקה אחרי קורס כדי להוריד עלויות אבל הרוב כנראה לא עושה את זה).

 

[דיברגנט חדש]

אנחנו ייכולים להמציא כל מיני תיאוריות אבל בפועל המעסיקים מעדיפים חד משמעית השכלה מתמטית במדעי המחשב (הם ייכולים לגייס איזה בוגר פיזיקה אחרי קורס כדי להוריד עלויות אבל הרוב כנראה לא עושה את זה).

זה לא מדויק, מעסיקים מעדיפים בוגרי ממר"ם ו-8200.
אם הם בעלי תואר במדעי המחשב, אז בכלל המניה שלהם עולה.

אגב, גם בוגר פיסיקה מוערך לא פחות מאשר בוגר מדעי המחשב.

 

[Nuke1985]

זה לא מדויק, מעסיקים מעדיפים בוגרי ממר"ם ו-8200.
אם הם בעלי תואר במדעי המחשב, אז בכלל המניה שלהם עולה.

אגב, גם בוגר פיסיקה מוערך לא פחות מאשר בוגר מדעי המחשב.

אם התואר מעלה את האטרקטיביות זה מראה שלתואר יש ערך, ואם מעסיקים מסויימים מעדיפים בוגרי ממר"ם על בוגרי אוניברסיטה מסויימת (גם אז זה תלויי באיזה ממוצע) זה כנראה כי יש להם תכונות אחרות שמחפות על ההשכלה הרחבה (נניח הצבא יודע לאתר אנשים עם ייכולות יחסית גבוהות ומוטיבציה יחסית מאוד גבוהה).

אני לא חושב שבוגר פיסיקה הוא אטרקטיבי במקצועות התיכנות כמו בוגר מדעי המחשב, לפחות שהייתי בוגר אני חושב שרוב המודעות דרשו תואר במדעי המחשב.

 

[דיברגנט חדש]

אם התואר מעלה את האטרקטיביות זה מראה שלתואר יש ערך, ואם מעסיקים מסויימים מעדיפים בוגרי ממר"ם על בוגרי אוניברסיטה מסויימת (גם אז זה תלויי באיזה ממוצע) זה כנראה כי יש להם תכונות אחרות שמחפות על ההשכלה הרחבה (נניח הצבא יודע לאתר אנשים עם ייכולות יחסית גבוהות ומוטיבציה יחסית מאוד גבוהה).

אז זהו, שאולי, למעט מצטייני דיקן הדברים שונים, אך לגבי רובם בוגר ממר"ם או 8200 עדיפים עפ"י בוגר אוניברסיטה.

אני לא חושב שבוגר פיסיקה הוא אטרקטיבי במקצועות התיכנות כמו בוגר מדעי המחשב, לפחות שהייתי בוגר אני חושב שרוב המודעות דרשו תואר במדעי המחשב.

אכן, בחלק מהמודעות, הם לא כתובים במודעות, אך מקבלים אותם בזרועות פתוחים כאשר את שולחים את קו"ח שלהם גם למודעות שלא היו כתובים שם.

 

[d70]

לבין הצלחה כמתכנת או כמהנדס?
אני שואל את זה כי מדברים על כך שרוצים להגביר את לימודי המתמטיקה, פיזיקה ומדעים בבתי-הספר ושכמה שיותר תלמידים יעברו מבחנים של 5 יחידות. אבל לי נראה שיש התאמה אבל התאמה די חלשה.
בנוסף נראה לי שגם אם היתה התאמה חזקה, ההצלחה בלימודים האלו בבתי-הספר היא ענין של כישרון. אם יעודדו תלמידים שאין להם כישרונות מתאימים ללמוד את המקצועות האלו ברמה של 5 יחידות, התלמידים האלו יכשלו. כלומר התלמידים האלו אולי יצליחו בבגרויות אבל ההצלחה הזו לא תועיל להם בחיים. תלמידים אלו יכשלו בכל עבודה שדורשת כישרון וידע במתמטיקה, מדעים או פיזיקה.

תיכוניסטים (אפילו יותר צעירים) יכולים לתכנת עוד לפני שסיימו מתמטיקה 5 יח' (אם בכלל).. כך שהיכולת לתכנת לאו דווקא מחייבת 5 יח'.

לדעתי ענין ה 5 יח' == הנדסה, נובע מכך שבאוניברסיטאות חישוב הניקוד לקבלה לפקולטות להנדסה נתן בונוס ללומדי 5 יח' (כמו כן לעוד מקצועות 5 יח' רלוונטיים כמו פיזיקה, חשמל וכו').

 

[קלייטון.ש]

פיתוח תוכנה הוא לא מקצוע מתמטי. למתמטיקה אין ערך יסודי במקצוע הזה. יכול להיות לה ערך בתלות בדומיין בו המתכנת פועל, אבל זה נכון לכל ידע.
"מהנדס" זה כבר תלוי באיזה תחום.
אני מסכים שמתמטיקה לעצמה דורשת כישרון, יחד עם זאת גם מי שלא במיוחד מוכשר אבל הצליח לרכוש את הידע, יוכל לעשות בו שימוש איפה שיש בו תועלת.
אבל מסכים גם שלא נכון לכפות את הלימודים האלה על כולם, וצריך למצוא את אלה שלפחות יש להם נטיה לכיוון, גם אם לא כישרון מיוחד.

 

[BravoMan]

פיתוח תוכנה הוא לא מקצוע מתמטי. למתמטיקה אין ערך יסודי במקצוע הזה. יכול להיות לה ערך בתלות בדומיין בו המתכנת פועל, אבל זה נכון לכל ידע.
"מהנדס" זה כבר תלוי באיזה תחום.
אני מסכים שמתמטיקה לעצמה דורשת כישרון, יחד עם זאת גם מי שלא במיוחד מוכשר אבל הצליח לרכוש את הידע, יוכל לעשות בו שימוש איפה שיש בו תועלת.
אבל מסכים גם שלא נכון לכפות את הלימודים האלה על כולם, וצריך למצוא את אלה שלפחות יש להם נטיה לכיוון, גם אם לא כישרון מיוחד.

מי שאומר שתכנות הוא לא מקצוע מתמטי, סימן שלא יודע לתכנת!
אחרי מתמטיקה עצמה - תכנות הוא המקצוע הכי מתמטי שיש!
אולי יצאו תחת ידיך כמה חתיכות קוד שאיכשהו עובדות, אבל מפתח תוכנה אתה חד משמעית לא, אם זו ההתרשמות שלך.

אני לא יודע לענות על השאלה המקורית, כי בסה"כ המתמטיקה שמלמדים בתיכון ומתמטיקה שמלמדים בתואר היא ברמות מאוד שונות, אבל ב-16 שנותיי במקצוע התכנות עוד לא נתקלתי בשום תחום תוכנה, מ-Desktop, דרך Embedded ועד יישומי WEB שבהם חוסר הבנה מתמטי לא פגע ביכולות המפתח.

אפשר להסתדר עם יכולות מתמטיות חלשות, ואני דוגמה לאחד מאלה שמסתדרים, אבל בסוף החיסרון מורגש.
ומי שאינו מרגיש אותו - סימן שאפילו לא מבין עד כמה הוא מפתח גרוע!

 

[Be1n]

אז הגדרת הגבול עדיין תלויה לך על הקיר ?

 

[BismarkReborn]

אתה שואל את השאלה הלא נכונה. השאלה היא מה התרומה של לימוד המקצועות האלו ברמת 5 יחידות בתיכון לסיכוי שהתלמיד יהפך בהמשך הדרך למהנדס או מתכנת (וכאן התרומה היא גבוהה). בפרט, אם רוצים להגדיל את חלקן של כל מני אוכלוסיות שכרגע הן בתת-ייצוג בהייטק (נשים, פריפריה וכו'), אז אחת הדרכים היעילות היא להגדיל את "המשפך" ולעודד/לחשוף כמה שיותר תלמידים ללימודים ברמה גבוהה. בית ספר לא יודע למדוד "כשרון" וזה גם לא תפקידו, בטח לא לעשות תחזיות לגבי המשך החיים של תלמיד.

 

[קלייטון.ש]

וכאן התרומה היא גבוהה

במה שנוגע לתכנות התרומה של השכלה קודמת, מתמטית או השכלה אקדמית במדעי המחשב, היא לרוב מלאכותית. זו דרישה של החברות המגייסות, שאין לה קשר הכרחי לרמה או היכולת של המתכנת. לכן היא בדרך כלל לא מוצדקת. זו אמנם עובדת חיים אבל מהסוג שאפשר לשנות.

 

[BismarkReborn]

במה שנוגע לתכנות התרומה של השכלה קודמת, מתמטית או השכלה אקדמית במדעי המחשב, היא לרוב מלאכותית. זו דרישה של החברות המגייסות, שאין לה קשר הכרחי לרמה או היכולת של המתכנת. לכן היא בדרך כלל לא מוצדקת. זו אמנם עובדת חיים אבל מהסוג שאפשר לשנות.

1. יש עוד מקצועות חוץ מתכנות.
2. בקורס ללוגיקה לומדים להפוך משפט לכמתים ואז קל לבדוק האם המשפטים "קיים x שאינו y" ("אין לה קשר הכרחי לרמה או היכולת של המתכנת") ו"x אינו תלוי ב-y" שקולים.
3. אבל למה להתפלסף, השאלה היא פשוטה: 5 יחידות במתמטיקה/פיזיקה/מחשבים תורם לסיכוי להתקבל למוסד לימודים טוב/לאחת היחידות "הנכונות" בצבא - כן או לא?

 

[קלייטון.ש]

כן או לא

כן, אבל גם מוסד לימודים טוב או יחידה מתאימה בצבא לא משליכה בהכרח על רמה של מתכנת.
זה עוזר בקורות חיים, לא במקצוע עצמו.
כלומר עוזר למצוא עבודה כשכיר, לא עוזר להיות מתכנת טוב.
מקצועות אחרים יש, בטח. דיברתי על תכנות.

 

[vinney]

זה עוזר בקורות חיים, לא במקצוע עצמו.

"מתכנת טוב" זה תוצאה של הרבה מאוד שלבים בהכשרת המתכנת, ולא תכונה מולדת. מישהו שלומד במוסד טוב, גם אם אינו לומד "תכנות" פר סה, מקבל הרגלי למידה ויכולות שיתרמו לו בעתיד ללימוד החומר. מי שבא לאוניברסיטה כדי ללמוד תכנות כנראה שמראש יהיה ברמה אחת מתחת ל"מתכנת טוב", כי מתכנת טוב לומד בעצמו, הוא לא צריך שילמדו אותו חומר. הוא צריך שילמדו אותו ללמוד - וזה כן לומדים באוניברסיטה, לא משנה באיזה תואר.

בהמשך גם מקומות עבודה - לא כל מקומות העבודה שקולים אחד לשני. מי שבא עם קורות חיים יותר חזקים - יש לו סיכוי להגיע למקום עבודה יותר חזק. כזה שיקנה לו הרגלי עבודה יותר טובים, הכרות עם טכנולוגיות ומתודולוגיות יותר יעילות, וקשרים עם מתכנתים טובים אחרים שאפשר ללמוד מהם ולקבל הכשרה. לעמת זאת מי שמגיע עם קורות חיים חלשים, ימשיך למקום עבודה פחות טוב, ויקבל הרגלים פחות טובים, וזה חוזר חלילה.

כך שכן, מי שיכול להחשף לתחומי המדע יותר מוקדם יקבל יותר סיכוי בכל אחד מהשלבים האלה. עד כמה הוא ינצל את הסיכויים האלה כבר יותר תלוי בבן אדם, אבל מי שלא מקבל סיכוי מתלכתחילה - יכול להיות שיכול היה להיות עילוי, אבל הוא בכלל לא נכנס לתחום.

 

[קלייטון.ש]

לא תכונה מולדת

כמו בכל מקצוע באשר הוא, העיקר הוא בהחלט היכולת המולדת.
כל אחד יכול ללמוד בסופו של דבר לנגן בכינור, אבל בשביל להיות טוב בזה צריך כשרון מולד.
גם למתמטיקה צריך כשרון מולד. גם להיות טוב באמת ברפואה צריך משהו מולד.
וכן הלאה בכל מקצוע. לדעתי אפילו להיות מנקה רחובות טוב צריך אישיות מולדת מתאימה.
גם תכנות מחשבים הוא מקצוע שבשביל להיות טוב בו צריך משהו שלא לומדים בשום מקום. משהו שנולדים איתו. אדם יכול ללמוד להיות מתכנת בינוני - ורוב המתכנתים הם בינוניים, גם אם הם בעצמם לא תופסים את זה. אבל הוא לא יכול ללמוד להיות מתכנת טוב.

היכולת להתקבל למקום עבודה לא שקולה ליכולת במקצוע. לשכנע מעסיק לגייס אותך זה כשרון אחר.
בתחום התכנות מאחר והמעסיק או נציגו בדרך כלל אינם מתכנתים טובים בעצמם (כי יזמות וניהול עסקים וכוח אדם הם מקצוע וכשרון אחרים), והם גם לא טובים בלזהות מתכנתים טובים, התוצאה תהיה שהם יגייסו צוות בינוני.
הם יגייסו לא מתכנתים טובים, אלא מתכנתים שיש להם גם כשרון לשכנע מעסיקים לשכור אותם.
סטארטאפים נולדים ע"י אנשים שיש להם כשרון (כנראה מולד) לגייס כסף. אבל זה שיש להם כסף לא אומר שהם יודעים איך להשיג איתו מתכנתים טובים.
לכן המשוואה "גוייסתי למיזם עשיר = אני מתכנת טוב" היא משוואה שגויה.