גם בביולוגיה הערך של הדיסקרטיזציה היה פישוט
תאר לך את כל הביולוגים בתקופה שלפני הגנטיקה והאבולוציה מנסים לראות איזשהו סדר במגוון העצום של צורות ופרטים, כאשר הם פשוט מסרבים לסווג דברים למחלקות דיסקרטיות. הרי הם מעולם לא היו מתקדמים לשום מקום. איך דרווין היה יכול בכלל לצאת עם תאוריה שמסבירה את מוצא המינים, כאשר המושג של מין לא קיים? כל רעיון "עץ החיים" של דרווין (שאנחנו משתמשים בו עד היום בכל ניתוח גנטי), הרי ברור שזה הגיע מהטקסונומיה: ממלכות שמתפצלות למחלקות שמתפצלות לסדרות שמתפצלות למשפחות שמתפצלות לסוגים שמתפצלים למינים. דרווין כמו ניוטון הרחיק ראות משום שעמד על כתפי ענקים, והענקים של דרווין היו לינאוס וחבריו הטקסונומים. ושוב, זה לא רק עניין של סיווג ו"מונחים", אלא של להבין מהן התכונות החשובות באמת לפי זה שהן הכי טובות בסיווג. לדוגמה, דרווין הביא לאנגליה כמה מיני ציפורים שאסף מאיים בגלפגוס, שהיו שונים זה מזה בצורת המקור והוא בכלל לא העלה בדעתו שיש בינהם קשר. אבל איזשהו טקסונום בריטי שחקר אותם (שכחתי את שמו) הודיע לדרווין שכל המינים האלו הם פרושים. מאיפה הטקסונום ידע מה שדרווין חוקר הטבע הדגול לא הצליח לראות? לא התעמקתי בעניין, אבל אני מניח שאותו טקסונום מומחה ידע אילו תכונות טובות לסיווג ציפורי שיר, ולכן היה מסוגל לראות מעבר להבדלים השטחיים בצורת המקור. זה בדיוק הסוד של הטקסונומיה: לזהות סדר עמוק שמסתתר בתוך המון תוצאות עם המון שונות.