האם יתכן שחלק מהזכרונות שלנו שמורים מחוץ למוח?

[uzi2]

גם על זה כבר ענינו אינספור פעמים

את מנסה לשכנע אותנו בשם זה שאנחנו לא יודעים הכל, להשתמש במקורות מידע שרמת האמינות שלהם מפוקפקת.
מי שלא חשוב לו לדייק בעובדות (ממש לא חשוב לו כי אמר המון דברים לא נכונים עם בטחון עצמי של בר-סמכא, כולל לא מעט דברים שאמר בשם הפסיקאים כאילו זה מה שהפיסיקאים טוענים למרות שממש לא קרוב למציאות) אין סיבה שאתייחס אליו כאל מי שמבין בנוירונים יותר מחוקרים, רק בגלל שיש לו תיאוריה ושהוא והמו"ל שלו מספרים נפלאות על ההצלחות שלו.
האינטרנט מלא בראיות לכל תיאוריה שרק תחפצי בה. אם את מוותרת על סטנדרטים גבוהים של דרישות מראיות, ולא אכפת לך לקבל גם ראיות חלשות מאוד כמו הצהרה של אדם שלא ניתנת לאימות, או כל הבעיות עם ההטיות הפסיכולוגיות שלנו, תוכלי להוכיח כל תיאוריה ואמונה שיש לך.
אז הוא משתמש בכל מיני מונחים מעולם הפיסיקה תוך התעלמות מההגדרה המקובלת שלהם. מדוע? אולי בגלל שהוא רוצה שזה ירגיש יותר מדעי ונוח לקורא? שהקורא יקרא את המילה "אנרגיה" או "שדה אלקטרומגנטי" וידמיין איזו הילה? אלו מילים יפות שלא אומרות כלום אבל נשמעות כמו מדע. אני מעדיף לקרוא לזה ציפלינקים כך שלפחות שבמינימום תהיה בוודאות טעות אחת פחות.

 

[pynokyo]

עדיין לא קיבלתי תשובה - מה זה ידע ואיך אנחנו אוספים אותו

איפה נמצא הידע?
מה קדם למה - היקום לאדם או האדם ליקום?
מי חוקר את מי - האדם את היקום או היקום את האדם?
מה נוצר מתוך מה - האדם מתוך היקום או היקום מתוך האדם?
איך נוצר המוח - מה יצר אותו?
המידע קיים בטבע - ביקום, הכל נשאב מבחוץ פנימה - הפנים הוא חלק מהחוץ ולכן יש השפעה הדדית - כל חלקי הגוף מכילים מידע פנימי - שהטבע יצר, המוח הוא מכונה שהטבע יצר - המידע נמצא מחוץ למוח ומה שהמוח קולט נשמר בשדה החשמלי/אנרגטי.
אתה תמשיך בקו המחשבה שלך - ואני בשלי.
&nbsp

 

[uzi2]

השאלה איזו תשובה תספק אותך.

אם את לא מוכנה להסתפק בפחות מהתשובה האולטימטיבית, אז יש לך שתי אפשרויות:
א. תגשי לכל מיני קוראים בקפה וכף היד וכל מיני אחרים שמצהירים שיש להם את התשובות (ואלו לא אנשי המדע גם אם הם רופאים, להזכירך לא כל רופא הוא מדען). לא רק שלחלקם יש תשובות, אלא שהם גם ידאגו שהתשובות ירצו את הצרכים הפסיכולוגיים של מי שפנה אליהם. מתוך הכרות עם הדרישות המגוכחות שלהם לראיות, ואם הפסיכולוגיה האנושית, יש לי את כל הסיבות הטובות להאמין שהם טועים.
ב. להשלים עם המציאות העגומה שלא יהיו תשובות.

אם את מוכנה להסתפק בפחות מהתשובה האולטימטיבית, אז אמנם למדע אין את תשובות מלאות, ולפעמים אפילו לא חלקיות, אבל יש לו הרבה מאוד דברים להגיד, והדברים האלו עומדים בקריטריונים מאוד נוקשים שנועדו להבטיח אמינות. אם בחרת במסלול הזה, אז צאי ותלמדי. בלי קיצורי דרך. בדרך הארוכה והקשה. תלמדי כיצד מחקר מדעי מתבצע. תלמדי כיצד בודקים בצורה מאוד יסודית כל ראייה. תלמדי כיצד יש בקרה קשוחה שמבטיחה צמצום טעויות. כיצד מצמצמים את ההשפעה של הצרכים הפסיכולוגיים שלנו על האופן שבו אנחנו מבינים את המציאות. אל תבחרי רק בלהאמין או לא להאמין. תלמדי ביסודיות ואז תבחני.
תלמדי עד כמה קל לטעות כאשר לא מקפידים על השיטה המדעית. עד כמה כאשר לא מקפידים עליה, מגבשים דעות שאח"כ לא תואמות את הבדיקות שלהן.
ושוב. ממני לא תקבלי תשובות אולטימטיביות. כי כפי שכתבתי המון פעמים. אני לא יודע הכל.

 

[pynokyo]

מצטערת לאכזב - שום תשובה לא תספק אותי לאורך זמן

תמיד תישארנה שאלות פתוחות - תמיד יהיה רב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור למסתרי היקום והקיום. כל גילוי/תגלית מוביל לשאלות נוספות. זה מה שמניע את החוקרים בכל תחומי החיים - לגלות דברים חדשים. אם כולם היו מסתפקים בתשובות הנוכחיות - ההתפתחות האנושית היתה נתקעת.
אין לי מה להוסיף בנושא - למעט, שכל אדם על פי שיעורו לומד את חוויית חייו ומתפתח באופן שנכון לו (לנשמתו)- זו מהות החיים וזו משמעות החיים.
ההתפתחות האישית נוצרת מתוך לימוד פנימי מול אתגרי החיים - מחלות, יחסי אנוש, מלחמות פנימיות וחיצוניות וכיו"ב - הרשימה ארוכה - כל אדם והאתגרים שניצבים מולו.
מהות האדם היא רוחנית ולא פיסית - עצם הרצון לרכוש ידע למשל הוא רוחני.
החושים/השכל שלנו מוגבלים מלראות/להבין את התמונה כולה - כל אדם רואה או מבין מה שרלבנטי לגביו.
לכן אין מקום לויכוחים או למי צודק או לא, יש מקום לשיתופים - כל אחד לוקח מהשיתוף מה שמתאים לו.

 

[uzi2]

רק חשוב להבהיר

כי גם אנשי המדע לא מסתפקים בידע שקיים, ולכן הם ממשיכים ללמוד ולחקור. אני אחד מאלו. יש הבדל בין "לא מסתפקים במה שיש להם" ובין "לא מסתפקים בשום דבר שהוא פחות מהתשובה האולטימטיבית". בשני המקרים קיים הצורך ללמוד ולהבין, אבל הראשון מלווה בהכרה, שאין ברירה אלא להסתפק בידע מוגבל, גדול ככל שיהיה. בשני, אם זה מוגבל, זה לא רלוונטי. מעבר לזה, כבר כל דבר נאמר כאן יותר מדי פעמים.

 

[pynokyo]

הכל רלבנטי - הצורך להמשיך לחקור הוא רוחני

האם אפשר לכמת או למדוד את הצורך הזה?
האם כאשר פיסיקאים מסויימים מסכימים על דבר מסויים זו הפרשנות היחידה?
גם כאשר תוצאות ניסוי מסויים חוזרות על עצמם ומתקבלת מסקנה שזו האמת לגבי אותו ניסוי - זו פרשנות בלבד - יכול להיות שבזמן אחר יתגלו דברים שסמויים כעת מהעין.
גם כשמדובר בחושים שיש לנו - אנחנו אף פעם לא רואים את כל התמונה, רק את מה שרלבנטי עבורנו באותו זמן.
דוגמה: כשאדם נוסע במכונית הוא מביט על הכביש, קצת על הנוף ושם לב לא להתנגש במכוניות מסביב - אם ישאלו מה היה מספר המכונית שנסעה לפניו במקטע מסויים - אם הוא לא התמקד בזה בזמן הנסיעה הוא פשוט לא ידע. כלומר כשמתמקדים במשהו מסויים, הרבה הרבה פרטים אחרים סמויים מהעין/מהמחשבה על אחת כמה וכמה פרטים שחסויים מחמשת החושים שלנו.
בשורה התחתונה - החומר תכונותיו ומרכיביו הוא פרט אחד במהות הקיום - המוח, הוא כלי מכני משוכלל - אבל מקור הרצון לידע, לא במוח.
כמו שה- DNA הוא כלי מכני לשכפול - אך לא מקור האורגניזם - חיבור סלילי ה- DNA הוא מגנטי - מה שמשפיע עלינו, ומניע אותנו הוא שדות אנרגיה שונים שגם מקורם לא ידוע.
אתגרי החיים לא קשורים לחומר - אלא למרכיבים רוחניים, בין אדם לעצמו, בין אדם לסביבתו, בין אדם לסובבים אותו ובין הסובבים אותו אליו. כמובן שהרצון לחקור גם הוא מלווה באתגרים רבים והם חשובים לא פחות מאתגרים אחרים.

 

[uzi2]

הכל יכול להיות, ומה זה אומר?

שאין טעם לחקור וללמוד? כי ממילא הכל יכול להיות? חייבים ללכת על הנחות, אבל עדיין יש הנחות סבירות. (למשל שמחר בבוקר השמש תזרח), ויש הנחות פחות סבירות (שמחר בבוקר, דינוזאור יקפוץ לביקור בביתי וישיר יוללוהיקי), ומחקרים מאפשרים להגיד שהסבירות לכך שמחר הסלולרי שלי יתפקד היא גבוהה (אך לא מאה אחוז), ושהסבירות לכך שמחר בבוקר יבוא דינוזאור וישיר לי יוללוהיקי נמוכה.
ועדיין תמיד אפשר להגיד שהכול יכול להיות, ולכן מותר להתעלם מתוצאות המחקרים היכן שנוח, ולקחת רק תוצאות שמתאימות למערכת האמונות.

 

[pynokyo]

יש טעם לחקור, ויש רצון לדעת ולחשוף עולמות נסתרים

זה חלק מתהליך החיים.
הגוף/החומר משרת את הרוח - והרוח צמאה לדעת ולהתפתח בכל מיני מישורים.
אבל גם את תחקור נניח תולעת - ותדע את כל מרכיביה וחלקיה הפיסיים - לעולם לא תוכל לדעת איך זה להיות תולעת, או איך זה להיות כלב, או אישה, או אלמוני/פלמוני, או איך זה להיות ירח, או מגנט וכן הלאה.
מהות הקיום היא לא בחומר אלא ברוח - אני יודעת שאני חוזרת על עצמי.
אני מעלה את זה שוב ושוב כרעיון - כחומר למחשבה, כעוד נדבך שראוי לבדוק, לחקור.
לא מזלזלת במחקרים ותוצאותיהם - רק טוענת שהם פרשנות.
למשל 1+1 הם לא תמיד 2.
1 תפוז + 1 בננה הם 2 פירות אבל הם גם 1 ---- 1 בננה, 1 תפוז.

 

[uzi2]

אוקיי. אני מסכים שיש דברים שלא נדע.

ודווקא הדוגמה שלך, לא סותרת את המדע. כיוון שהמדע לא טען שאחד תפוח ואחד בננה מסתכם ב- 2, בלי מידע נוסף (שאחד מהם בננה ואחד מהם תפוח).
אם נעזוב את הדוגמה, יש מקום לפרשנות היכן שיש אפשרויות רבות סבירות, אבל יש גם מקום להתייחסות להסתברויות. ואכן יש שאלות שאין לנו כלים אמינים ללמוד תשובה לגביהם. בעיני שם נמצא ההבדל בין השקפת העולם שלנו, וחבל להתמקד היכן שממילא אנחנו מסכימים.

 

[pynokyo]

נסכם שכל אדם ומסע חייו, כל אדם ועיסוקיו, אתגריו וענייניו

אין משהו מיותר.
שבוע טוב

 

[pynokyo]

איך המוח אוסף ידע? מאיפה מגיע הידע? מתוך המוח או מחוץ לו?

המוח מתפתח צומח כמו צמח - איך הצמח צומח? מה גורם לו לצמוח - משהו בתוכו+אנרגיה מבחוץ - איך נוצר הידע הפנימי של הצמח ושל כל היצורים החיים? משהו חיצוני יצר אותם - משהו בטבע יצר כל חי - גלעד טוען שהכל אקראי, אם הכל אקראי אז אין חוקיות, ואם יש חוקיות אז שום דבר לא אקראי.
במילים אחרות - מה קדם למה אנרגיה לחומר או חומר לאנרגיה.
למה כל דבר ביקום כולל היקום עצמו נמצא כל הזמן בתנועה - האם לתנועה אין שום השפעה על הקיים? מהי תנועה, מהי קוטביות? מה יצר קוטביות? מה יצר זרע וביצית, מה ואיך נוצר DNA היודע לשכפל את עצמו - ישר קופצים למה שניתן לראות בעין בלי להבין את המקור, והבסיס - הבסיס, המקור של הקיים (הגלוי והנסתר) יש לו השפעה מתמדת על הקיים - ממנו מגיע הכל, גם הידע, ממנו נשאב הידע - המכניקה של החומר/גוף שואבת ממנו את הידע ולא להיפך.
&nbsp

 

[uzi2]

זה כמו לשאול

מה קדם למה חומר לאנרגיה או להיפך, תלוי בשאלה למה את קוראת חומר. בהגדרה המקובלת של חומר, חומר הוא מהות ואנרגיה היא תכונה.
בלי מהות אין משמעות לתכונות, ובלי תכונות אין משמעות למהות.

לשאול מה קדם למה זה כמו לשאול מה גורם למטוס לטוס, הכנפיים או כוח העילוי?
או מה חשוב יותר למכונית מדגם ספציפי נפוץ - המנוע או הדלק?

לגבי הנסתר מהמדע: אני מעדיף להגיד שאני לא יודע מאשר להשלות את עצמי שאני יודע. מה שאפשר לבדוק, נשאיר למדע. מה שאי אפשר לבדוק, לא נדע, וזה חבל שלא נדע, ולכן אני אמשיך לקוות שהמדע ימצא דרך לבדוק, אבל לא אלך לכיוון של אשליות ושימוש בבאז-וורדס מעולם המדע, כדי לשוות לדברים חזות פסואודו מדעית.

 

[pynokyo]

המדע מתייחס לכמויות מקטעיות ולא למכלול

המדע הישן ימשיך בדרך שלו - ויהיו מדענים ופילוסופים שינסו לחשוף ולגלות רבדים נוספים של המכלול.
אין כאן מקום לויכוח - ואין כאן מקום למי צודק ומי לא.
יש כאן עניין של גישות שונות ותפיסות מציאות שונות.
רב תודות על ההתייחסויות השונות.
&nbsp

 

[uzi2]

ועדיין אני מעדיף שלא להשלות את עצמי

 

[pynokyo]

מעולה, כולנו משלים את עצמנו באיזשהו אופן

רציתי רק להוסיף, שהספרים שהמלצתי עליהם לא קושרים למחבר ו/או להוצאה עשיתי זאת מיוזמתי הפרטית - לאחר שקראתי אותם.
התלהבתי מהגישה השונה לרפואה (מחבר הספרים הוא רופא קונביציונלי שהרחיב את השכלתו לגישות נוספות - התיאוריות שלו מבוססות גם על מחקרים, גם מחקרים בתחום המדע וגם מחקרים אישיים. לדעתי הפרטית, התיאוריות שלו לא פחותות מערכן מכל תיאוריה מדעית אחרת, זה שתיאוריות מסויימות מקובלות על הרוב, לא הופכת אותן באופן אוטומטי לנכונות באופן מוחלט. יש מקום גם לתיאוריות נוספות עם גישות שונות לתפיסת המציאות - כל גישה יכולה להוסיף נדבך לגישה הקודמת/האחרת).
אין שום רע באשליות עד שמתפכחים מהן - זה משפט ששמעתי לפני המון שנים מפי פסיכולוג מאוד כריזמטי שנרצח על רקע רומנטי הומוסקסואלי.
אולי טוב עבור כולם לנסות לגשר ולחבר בין גישות שונות - יכול להיות שיפתח בפנינו נדבך נוסף של ידע.
רציתי להודות לך על ההתייחסויות המושכלות והמנומקות שלך - אם כי, לדעתי זה לא פוסל או שולל גישות אחרות - גם אם אין ביכולתי להסביר באופן מקיף, למרות שבמקור ניתנים ההסברים האלה.
&nbsp

 

[גלעד0011]

הייתי רוצה לראות מחקר אחד

שתומך בטענות שאותו "רופא" מעלה.

 

[pynokyo]

הוא רופא קרדיולוג - המרכאות לא במקום

הואשמתי ע"י מנהל הפורום בפרסום - ולכן לא אוסיף בעניין.
&nbsp
תפיסת מציאות אחת לא שוללת תפיסת מציאות אחרת - תיאוריה המקובלת על הרוב אינה בהכרח נכונה או לא נכונה, אם היא נכונה, היא חלקית בלבד.
זה נכון לגבי כל תיאוריה, כל מחקר, וכל תפיסת מציאות.
לאור העובדה שאתה מתייחס אלינו כאל רובוט ביו-כימי - אז מה זה משנה לך מחקר כזה או אחר - בסופו של דבר כל ידע שצברת הולך לאבדון.
אלא אם תתחיל לתפוס את עצמך כישות רוחנית בתוך גוף פיסי.
&nbsp

 

[גלעד0011]

מחקרים גברת! - מחקרים!

איפה הם? את לא צריכה לפרסם שום דבר שקשור לרופא הזה.
רק תראי מחקר אחד או אפילו חצי מחקר שתומך באופן מעורפל בעשירית ממה שכתבת או ממה שהרופא האהוב שלך טוען.
קדימה אני מחכה.

 

[uzi2]

מעדיף לא להשלות את עצמי אם אני יודע

שקרוב לוודאי שאלו תשובות שגויות.
מצד שני, גם אם העולם שבו אני חי הוא עולם וירטואלי, זה עדיין עולם החוויות שלי, ולגיטימי שאחקור ואנסה להבין את החוקיות שבו. מבחינתי לא מדובר באשליה, כיוון שהחוויות הן אמיתיות.
יש אשליות שטוב לאנשים איתן. כל הקוראים בקפה ובכף היד שיצא לי לבחון מסתמכים על הצרכים האנושיים, ועל זה שהתשובות הגדולות צריכות להתאים עצמן לצרכים הפסיכולוגיים של הלקוחות. אני לא יכול במודע לרמות את עצמי.
לגבי כותב הספר. איני מטיל ספק בכך שאת הבאת אותו לא מתוך שיקול זר, אבל בעוד שלך לא מפריעה העובדה שבכל פעם שהוא מדבר על פיסיקה, הוא אומר דברים שבינם ובין התובנות של הפיסיקאים אין כלום, ועוד יותר גרוע, הוא אומר בשם הפיסיקאים (תוך הפגנת בטחון עצמי של בר-סמכא) דברים שאף פיסיקאי אמיתי לא יגיד. לי זה אומר רק דבר אחד - דברים כאלו פוגעים משמעותית באמינות דבריו גם בתחומים אחרים. מי שלא ממש אכפת לו להגיד דברים שאינם אמת בתחום אחד, מדוע שאסמוך על דבריו בתחום אחר?

 

[pynokyo]

יש כאלה שטוענים שהחיים שלנו, ההכרה שלנו היא אשליה אחת גדולה

המציאות הסובייקטיבית שלך ותפיסת עולמך - היא אחת מתוך אינספור מציאויות סובייקטיביות, של שאר סוגי חיים וצורות חיים וכן הלאה וכיו"ב.
המטרה היא התפתחות רוחנית - החומר עוזר לנו להשיג אותה.
כל אחד והדרך שלו להתפתחות אישית/רוחנית.
&nbsp