האם יתכן שחלק מהזכרונות שלנו שמורים מחוץ למוח?

[uzi2]

לטעמי - צריך להגדיר דברים טוב יותר.

להשתמש במונח אנרגיה, במשמעות שונה מההגדרה הפיסיקלית, זה כמו להגיד שהכל נשמר בצורת ציפלינקים, או שציפלינק מניע את העולם.
שימי לב שרק החלפתי את המילה, וכבר פתאום זה נשמע כאילו אמרנו משהו חסר משמעות.
בפיסיקה, אנרגיה היא גודל שמור, שנובע בין השאר, מכך שחוקי הפיסיקה היסודיים אינם תלויים בזמן. משמעותה נגזרת מההגדרה המתמטית שלה , ולפיכך מכך שניתן לחשב דברים בעזרתה. אחרת גם היא היתה מונח חסר משמעות. בדיוק כמו ציפלינקים.

מילולית, אם מחשב מכיל חלקים (לא ממש מכניים) שהכניסו להם מידע, אז הוא מכיל מידע.

אני לא בא לפסול את הדברים שלך. אני לא מבין אותם.

אני כמובן יכול לדמיין איזו הילה, בין אם שרואים ובין אם שלא רואים, ולקרוא לזה אנרגיה. אבל בינתיים, אם נעזוב כל מיני מיתוסים - כל מה שנבדק במעבדה, עם כל כללי הזהירות המדעיים, מתאים לחוקי הפיסיקה הרגילים. על פי ההגדרה הפיסיקלית של אנרגיה - אנחנו לא "רואים" אנרגיה. אנחנו חווים תהליכים שהחוקים שחלים עליהם מכילים בין השאר חוק שימור שאנחנו קוראים לו חוק שימור האנרגיה, ושניתן להגדירו רק עם הגדרות מפורטות של אנרגיה.

אני לא טוען שאין משהו מעבר לפיסי (כלומר - הניתן למדידה), למעשה אני מאמין שיש. אבל השימוש כאן במונח אנרגיה (למרות שנפוץ בקרב חלק מהאוכלוסיה), לא תורם לי כלום להבנה.
עוד כמה דוגמאות להמחשה: מה יוצר את אותה האנרגיה? נקרא לזה סולום. ומה מניע את הסולום? קלקמוס. ומה משנה את האנרגיה בעולם? זזופלום.
ושוב, אני לא בא להגיד שאין או שיש את המושג הזה, ששונה בהגדרתו מהאנרגיה כפי שהיא מוגדרת בפיסיקה. חשוב לי להבהיר, אני לא פוסל ולא מסכים. אני מנסה לאתגר אותך לחשוב בצורה יותר מפורטת על הכוונה במשפטים שלך על אנרגיה. מה המאפיינים.

 

[pynokyo]

בתיאורית המפץ הגדול אתה מאמין? אני מניחה שכן

מה גרם למפץ הגדול? מה השתחרר לאחר המפץ? אנרגיה
האם האנרגיה הזאת נעלמה, התפוגגה? לא
האנרגיה הזאת התפשטה וממשיכה להתפשט - מתוכה נוצר הכל, צלילים, אור, כוחות טבע, וחומר - שהם למעשה תדרים שונים של אותה אנרגיה.
יש הרבה דברים שאי אפשר למדוד - אלא מקטעים בלבד, למעשה כל הניתן למדידה הוא מקטעים יחסיים של מצב יחסי נתון.
אי אפשר למדוד את מכלול האנרגיה, אי אפשר למדוד את מכלול המרחב, אי אפשר למדוד את הזמן - אלא מקטעים שלהם שאנו מסוגלים לקלוט או מרגישים את השפעתם עלינו.
למעשה רוב הדברים שמשפיעים עלינו, על חיינו, על התודעה שלנו, על הרגשות שלנו וכן הלאה - הם מעבר לתפיסה החושית שלנו.
מבחינתנו העולם שקיים הוא העולם הנקלט בחושים המוגבלים שלנו ובשכל המוגבל שלנו - רוב התיאוריות המדעיות הישנות מבוססות על חושינו ושכלנו - למדנו למדוד דברים קיימים באופן מוחשי בעולמנו - אך ישנם תורות עתיקות ותובנות עתיקות שהבינו שישנם דברים מעבר לקליטה החושית שלנו ושלמעשה כל הקיים (הגלוי והנסתר) הוא יחידה אחת המחוברת באנרגיה ראשונית שממנה נבע ונובע הכל והיא זאת שמחברת את הכל.
המציאות המוכרת לנו היא רק חלקיק של המציאות הרחבה הכוללת, המשתנה, האינסופית.
טבע האדם הוא לחקור - ככל שהידע מתרחב הוא למעשה מצטמצם לתובנה שהידוע הוא רק חלקיק אור של אותה אנרגיה ראשונית.
יהירות לא תוביל לתשובות - השתחררות מכבלים דוגמטיות של ידע תפתח בפנינו ידע נוסף ומרתק.
&nbsp

 

[uzi2]

אסור להתבלבל בין יהירות לזהירות

יהירות, זה לחשוב שאנחנו יודעים הכול.
אני לא חושב שאנחנו אפילו מתחילים להיות מסוגלים לענות על השאלות הגדולות באמת. מהבחינה הזאת, אני מסכים איתך.
זהירות, זה לא להשתמש בכלים שהוכחו כלא אמינים, לצורך הסקת מסקנות. בני אדם אינם יצורים ראציונאליים, ולכן גם אי הקפדה הכי קלה על כללי הזהירות המדעיים, קרוב לוודאי שתוביל לתובנות שגויות. כל איש מדע למד את זה על בשרו.

אני לא מוכן להניח שכלים שהוכחו כבלתי אמינים לחלוטין בכל מה שקשור לתשובות שהמדע יודע לענות, יש להחשיבם כאמינים בתחומים שבהם המדע לא יודע לענות.

אז כפי שכבר כתבתי אינספור פעמים, אני מעדיף להכריז שאני לא יודע, מאשר להשלות את עצמי שאני יודע. זה לא אומר שהשאלות לא מעניינות, אבל בשלב זה המקסימום שאני יכול, זה לראות אם אני יכול לנסח את השאלות באופן שיקדם את ההבנה שלי במשהו.

בעשור האחרון יש התקדמות עצומה במחקרים על המוח. במידה רבה בגלל פריצות דרך טכנולוגיות שמאפשרות מדידות הרבה יותר מדוייקות ומפורטות לגבי מה קורה במוח, בעת שאנחנו חושבים, וכתלות בשאלה מה אנחנו חושבים, מה אנחנו מרגישים וכדומה.
האם המוח הוא צינור למשהו אחר? אולי, אבל אם נכריז שזה נכון, ונקרא למשהו האחר ציפלינקים, או בשם המטעה, אנרגיה, זה לא יקדם אותנו לכלום.
האם הזכרונות יושבים במוח? ואם אגיד שכל נוירון הוא רק חיבור למקור מידע "חיצוני" שאני אקרא לו רוחני, אז קידמתי במשהו את ההבנה שלי? ואיך אני יודע שזה נכון? בינתיים, יש לנו הבנה הולכת וגדלה של מה קורה במוח במצב של NDE (חוויות של כמעט מוות, שאנשים מפרשים כחוויות מהזמן שהם היו מתים), תמצאי התייחסות להרבה מאוד מחקרים בנושא בספר של Kevin Nelson - The God Impulse. ומדובר ממש במחקרים שבדקו לעומק מה קורה במוח, מתי זה קורה, ולמי זה קורה ומה התנאים. מדובר בספר שיצא לא לפני הרבה שנים, ובכלל בכל מה שקשור למחקרי מוח, בגלל פריצות הדרך הטכנולוגיות, כל ספר שנכתב לפני עשור נחשב למיושן.

אנרגיה היא תכונה, בדיוק כמו שמסה או מטען חשמלי הן תכונות. לפחות בהגדרה הפיסיקלית שלה. בחוקי הפיסיקה, יש קשרי סימטריה, בין תנע, אנרגיה, מיקום, וזמן, ויש קשרי סימטריה אחרים, בין מטען חשמלי, תנע, ואנרגיה. (שלושתם גדלים שמורים שנובעים מסימטריות בחוקי הפיסיקה, ומהאופן שבו ניתן לנסח את חוקי הפיסיקה).
התיאוריות הקיימות בעשורים האחרונים, מסתמכות הרבה יותר על המתמטיקה, מאשר על החושים שלנו. הן מסתמכות על השכל שלנו, כי אנחנו אלו שמפתחים אותן, אבל כבר מזמן שנאלצנו לנטוש את האינטואיציה שנובעת מעולם החוויות המאקרוסקופיות שלנו המוגבל שלנו, ועברנו לנסות לפתח אינטואיציה ממה שהמשוואות מספרות לנו. ובמקביל לבדוק האם הניבואים של המשוואות מתאימים למציאות או לא, ועד כמה ובאלו תחומים.
ולגבי מודל המפץ הגדול, לצערי הרב המדע הפופולארי עושה חטא למודל, כיוון שהוא מפשט אותו כדי להסביר אותו לאדם הפשוט. איננו יודעים מה היה לפני המפץ הגדול. אמנם יש הגדרה של זמן אפס, אך לא ברור אם יש סינגולריות או לא, ולא ברור מה היה סמוך לזמן אפס, כיוון שחוקי הפיסיקה שם דורשים מאיתנו ידע שאין לנו. אבל מודל המפץ הגדול, (שמנבא קיומו ושמתייחס לא רק לכך שהיה מפץ גדול, אלא גם לפרטים של אופן ההשתנות של חוקי הפיסיקה הלא יסודיים עד לצורתם הנוכחית, מנבא ניבואים מאוד לא טריוויאליים, גם לגבי דברים שניתן למדוד כיום. על מנת שתיאוריה תחשב כמוכחת (עד לרמת דיוק מסויימת, ובתחום מסויים), היא חייבת לנבא ניבואים לא טריוויאליים (שהסיכוי האפריורי לנכונותם קלוש) מפורטים, ומפורשים, והכי חשוב - שמדובר בניבואים שהתיאוריה לא נתפרה על מידתם. וחשוב שלאחר שהניבואים המפורטים והמפורשים הועלו, יבוצעו ניסויים (כולל חזרות, ועל ידי גורמים שונים ובלתי תלויים) שיבדקו את נכונותם. אם תוצאות הניסויים, מתאימות לניבואים, אז יש לנו סיבות לראות את התיאוריה כמוכחת (ברמת הדיוק ובתחומים בהם בוצעו הניסויים), וגם אז ננסה כל הזמן להמשיך ולבדוק ולהמשיך לבצע את הניסויים בתחומים אחרים וברמות דיוק משתפרות (שכן ציוד המדידה כל הזמן משתפר). אם אחוז קטן מהן לא מתאים לניבואים, יש לבדוק האם יש משהו מאפיין, וייתכן שיש להכניס תיקון לתיאוריה.

אז שוב, הבעיה שלי, היא שאת מבקשת בשם הפתיחות המחשבתית שנוותר על כללי הזהירות, ונאמץ את הדעות שלך. לזה אני לא מוכן, כי כפי שכתבתי - למדתי על בשרי עד כמה קשה שלא לטעות כאשר מוותרים עליהם.
מכיוון שהמודעות שלי, מכילה רק חלק זעום מהמידע שיש במוח, אני מייחס את זה למוח, כלומר, למשהו שהוא חיצוני למודעות שלי, אבל אם אגלה שכל נוירון וכל סינפסה מחוברות למאגר מידע שיש מסיבה כלשהי להחשיבו כחיצוני, אכנס לפירוט הזה.

 

[pynokyo]

לעניין המוח - אתה חוזר על הגילויים המכניים

אין הבדל מבחינה מכנית בין כל בעלי החיים - כמות חלקי החילוף לא מוסיפה כלום להבנת התודעה ומקורה, להבנת המחשבות ומקורן.
מגבלות המדע שהוא מתבסס אך ורק על חומר/מסה - מהי צפיפות המסה ביקום?
כמה באמת חומר יש ביקום?
כל בעלי החיים הם תוצר של היקום וחומרים שנמצאים ביקום - איך נוצרו החומרים השונים ומה גרם להם להתחבר ולהתהוות למאות אלפי יצורים חיים וצמחים.
איפה נמצאת ביקום תודעה - שהרי אנחנו יצורים תודעתיים ואנחנו תולדה של הקיים בטבע?
כפי שכתבת - השערות ותיאוריות הן לא הוכחה - ובוודאי לא אמת וודאית - יחד עם זאת, יש לנו היכולת לחשוב/לדמיין/לשאול שאלות ולעורר תהיות ותמיהות - עד כמה באמת אפשר להסתמך רק על הוכחות מדעיות כאיזושהי אמת וודאית ולא אמת תיאורטית.

 

[uzi2]

כמה דברים

ראשית,
את משתמשת במונח "תיאורטי" במובן שונה מאיך שהמונח מוגדר. מה שאת מתכוונת, לדעתי, קוראים לו emergent reality. לדוגמה - אם העולם מתנהג כאילו יש אלקטרונים בעולם, אז ב- emergent reality, אנחנו אומרים שיש אלקטרונים, למרות שקיומם, בסה"כ, הוא בהתנהגות אפקטיבית של היקום, וייתכן שאין להם קיום מעבר למה שיש במשוואות המתמטיות. עדיין המשוואות שמניחות בין השאר קיום אלקטרונים. מתארות כיצד דברים בטבע מתנהגים, והניבואים שלהן מתאימים למציאות.

מה שניתן ללמוד על התודעה, זה או מהקורלציות שלה עם מה שניתן למדוד, או מעצם החוויה עצמה. צריך רק להיזהר - כיוון שהחוויה איננה הפרשנות שאנו נותנים לה. יש כאלו שמאמינים שיש מקורות מידע נוספים, אך יש לי סיבות לחשוד באמינותם, ולו מעצם ההכרות עם הטבע האנושי, והיכולת העצומה שלנו לבנות מיתוסים, לטפח אותם, לשבש זכרונות ועוד.

ידע לא בא סתם מתוך ניחוש. היכן שאין נתונים - לא יהיה ידע, ואם יש לי נתונים ב- emergent reality, אז שם אוכל להתקדם.
דומה הדבר לאדם שחי במציאות מדומה. (מעין משהו בסגנון המטריקס). אם אין גליצ'ים שמאפשרים לצאת מהמציאות המדומה, אני עדיין יכול לחקור את החוקים של המציאות המדומה, ולו בגלל שהם החוקים שחלים על החוויה שלי. לנחש מה המציאות הלא מדומה לא יביא אותי לשום דבר. גם לא מיתוסים, שיש לי סיבות מצוינות לחשוד שהם התפתחו בגלל הנטייה של בני האדם לטפח מיתוסים.
אני מאמין שה- emergent reality היא לא מציאות מדומה, כי אם כן, אז את לא קיימת. אבל זו אמונה ולא ידיעה, ואצלי אמונה חלשה מידיעה. אם יש מציאות מדומה, אז היא סוג של emergent reality כי היא מתארת את החוויה שלי.

אני לא נגד השאלות הגדולות, וכבר הבהרתי את זה כל כך הרבה פעמים שמוזר לי שאת ממשיכה להסביר לי את זה כאילו זה לא ברור לי. אני פשוט לא מוכן לוותר על כללי הזהירות כדי להשלות את עצמי שיש תשובות עבורן. לכן אני בוחן את מה שאת קוראת לו מכניסטי שם יותר פשוט לי לקבל תשובות אמינות. המקסימום שאני יכול לעשות בשאלות הגדולות בשלב זה, זה לחשוב האם ניסוח אחר (ועדיין זהיר) שלהן יקדם אותי לאיזשהו מקום. בעיני, לדמיין פתרונות (עם הדמיון המאוד מוגבל) זה לא להתקדם לשום מקום. זה להשלות את עצמי שיש לי פתרונות כי הדמיון מוגבל לחוויות המאקרוסקופיות ומהבחינה הזאת, זה יהיה צירוף מקרים מאוד לא סביר אם התשובה לשאלות הגדולות תתאים למגבלה של של העולם בסקאלה של המאקרוסקופי.

לגבי המוח, מבחינתי - המדע לא בא לתת תשובות לשאלות הגדולות, אבל הוא מסוגל לספק תשובות לשאלות פחות גדולות, ולכן הוא חשוב. חקר המוח לא מסביר את החוויה אבל הוא כן מסוגל להראות קורלציות חזקות בינה ובין מה שקורה במוח. כאשר אדם חווה חוויה מסויימת, ניתן לראות תבניות של פעילות מוחית שמתאימות לאיך שהוא מתאר את החוויה באופן מילולי. לכן גם אם האספקט החוויתי לא ניתן לתאור כיוון שהחוויה היא לא המידע עליה. עדיין אי אפשר להתעלם מהקורלציות.

את מדברת על השאלות הגדולות, אבל את מניחה הנחות מאוד לא טריוויאליות עבורן, כמו למשל שהמוח הוא רק צינורות והמידע לא נשמר שם. בכל מקרה, יש קורלציה מאוד חזקה בין זכרונות ובין מה שקורה במוח, ותוכננו מחשבים שמדמים את המנגנון שבו המוח עובד, והם עובדים, ומאפשרים בינה מלאכותית. לא ברמה של הבינה שיש במוח (וגם כמות הקשרים בין הצמתים במחשבים האלו לא מתקרבת מספרית לסדרי הגודל של כמות הסינפסות שיש במוח האדם) אבל עצם העובדה שהמנגנון מאפשר תכנון דומה של מחשב מלמד משהו.
אבל גם חוקי הפיסיקה שמאפשרים תכנון של רכיב זכרון של מחשב, יכולים להיות emergernt reality, וזו לא סיבה להגיד שהזכרון לא ברכיבים האלו, כי באופן אפקטיבי זה מתנהג כאילו הזכרון שם, והתכנון של הרכיבים על סמך ההנחה הזאת מאפשר לתאר מציאות שמתאימה למה שיש.
אז לשאלות הגדולות אולי יהיו לנו תשובות ואולי לא. אני לא מתעלם מקיום השאלות הגדולות. אני רק מסרב לדמיין את התשובות, ולחשוב שהתשובות שאני מדמיין מקדמות את ההבנה שלי, ואני מעדיף לחקור את ה- emergent reality, כיוון ששם יש לי נתונים.

 

[pynokyo]

כמו תמיד אתה מתנסח מאוד מסודר ומאורגן - ובאופן רהוט

הנטייה הראשונית שלי היא להטיל ספק בכל אמונה או תיאוריה בין שהיא הוכחה כביכול ובין שהיא עדיין בגדר תיאוריה.
הדרך שלי לנסות להבין את הקיום והיקום היא להתבונן, לקרוא, לשאול שאלות, לענות לעצמי ומיד לפקפק בתשובות.
אחת השאלות/התהיות שלי: כל הקיים זה חלק מהטבע - אנחנו, כיצור חי וחושב גם חלק מהטבע - מה שמרכיב אותנו הוא חומרים שקיימים בטבע.
מאחר ואנחנו מחשיבים את עצמנו כיצורים בעלי תודעה - כנראה שגם תודעה קיימת בטבע. כדי שהטבע יצור יצורים חושבים, תודעתיים - כנראה שהטבע או בטבע קיימת תודעה וחשיבה.
עד כמה ששמעתי מעל 95% מהיקום אינו חומר - או לפחות אינו כזה שהמדע יודע עליו משהו מלבד לקרוא לו חומר אפל - דהיינו כמות החומר ביקום קטנה מאוד, אז מה זה כל השאר?
עניין נוסף - מה מחבר אותנו ליקום, מה מחבר אותנו אחד לשני - איך אנחנו מתקשרים אחד עם השני - כבני אדם עם עצמנו ועם הסביבה כולה - מה זה צלילים? קול? איך אנחנו שומעים ורואים? מדובר בתדרים שונים של אנרגיה - אור וקול הם אנרגיה, תנועה זה אנרגיה - מה מבדיל אותנו ממחשב משוכלל?
בשורה התחתונה, מסקנתי האחרונה - הפנים והחוץ מחוברים, משתנים ללא הרף, קשורים אחד לשני כיחידה אחת בלתי נפרדת.
אם נביט קצת בטבע, בכל היצורים למיניהם - כולם עשויים מאותם חומרים ונוצרים אחד מתוך השני - בדיוק כמונו, בדיוק כמו שנוצר היקום - גרעין ראשוני שמתוכו נובע הכל, גירוי, התרחבות, התכווצות והרפייה - כך הכל מתחיל ומסתיים מהמארו למיקרו ומהמיקרו למאקרו.
משהו נוסף, כנראה שכל אדם והדרך שלו לתפוס את העולם - כל אחד והאמונה שלו - להאמין למדע זה גם סוג של אמונה. ודרך אגב, אני לא מנסה להסביר לך אלא להסביר לעצמי תוך כדי שיתוף אחרים במחשבות שלי.
זהירות זה טוב - אבל תוצאות וודאיות לעולם לא נדע, כל עוד חסרים לנו היסודות, ההתחלה. השערות ותיאוריות זה גם טוב - ואולי טוב שאנחנו תמיד נתחבט בשאלות הקיום והיקום - אחרת ישעמם לנו.

 

[גלעד0011]

מסכים עם מה שרשמת רק הייתי מתקן ואומר

שאנרגיה לא מתפשטת אלא מומרת לצורות אחרות. מחום לתנועה.. מתנועה לקרינה וכולי. חוק שימור האנרגיה קובע שכמות האנרגיה לעולם לא עולה או יורדת בכלל המערכת. רק מחליפה צורות.
אנרגיה זה מונח מאוד מופשט עבור האינטואיציה האנושית

 

[pynokyo]

חוקיות הטבע - מה אנחנו באמת יודעים עליה ביקום כולו?

ולמה היא קיימת? יש אפשרות סבירה שקיימת תודעה/אינטליגנציה יקומית שיצרה/יוצרת את הקיים, חוקיות ותבונה אינטליגנטית - בתקווה שאנחנו לא יהירים עד כדי להאמין שיש בנו תכונות חוץ יקומיות מחוץ לטבע, כאשר כל השאר מלידה ועד מוות נוצר מתוך הטבע כמו בטבע ואחד מתוך השני ?! ....

 

[גלעד0011]

אין אפשרות סבירה כזאת

ממליץ בחום להתעמק קצת באסטרופיזיקה, בפיזיקה, בכימיה ואפילו בביולוגיה.
סתם לזרוק רעיונות מבלי להבין את המדע מאחורייהן זה פשוט ההגדרה של טיפשות.

 

[pynokyo]

מי שמאמין שיש לו את כל התשובות ו/או שהמדע מספק את כל התשובות

עונה על ההגדרה של יהירות.
איך "החומר האפל" האנרגיה האפלה" משפיעה על החומר?
איך נוצר החומר?
איך ולמה חומרים התאחדו - איך ולמה חיבור של חומרים שונים יוצר אורגניזם?
מהי פיסיקה? מי המציא אותה? מי קבע את החוקים?
ברור שיש לך את כל התשובות - אז אין מקום לדיון - נעול בחומות שכלך המוגבל.
&nbsp

 

[גלעד0011]

תשובות

איך "החומר האפל" האנרגיה האפלה" משפיעה על החומר?
*חומר האפל משפיע כבידתית על חומר רגיל
*אנרגיה אפלה מפעילה כוח הפוך לכוח הכבידה ומרחיקה עצמים זה מזה איפה שיש מספיק חלל ריק. ("כוח הריק")
איך נוצר החומר?
*ע"י ריכוז של אנרגיה (E=MC2)
איך ולמה חומרים התאחדו?
*חומרים התאחדו ברמה הכימית בתוך ליבות תרמו-גרעיניות של כוכבי ענק בעזרת תהליך הנקרא היתוך גרעיני. ישנם שלבי היתוך שונים. 4 אטומי מימן הופכים לאטום אחד של הליום. 3 אטומי הליום הופכים לאטום של פחמן, ומשם לחמצן, צורן, סיליקון והלאה.. עד שמגיעים לברזל. ברזל לא ניתן להיתוך ובשלב הזה מתחרשת סופר נובה. בכוכבים על-מאסיביים היא נקראת היפר-נובה ומשאירה לאחרייה בדר"כ או כוכב ניוטרונים או (אם המסה של הכוכב המקורי הייתה גדולה מספיק) חור שחור.
איך ולמה חיבור של חומרים שונים יוצר אורגניזם?
*בעזרת תהליכים כימיים שבבסיסם עומדת הפיזיקה שמאפשר מעבר של אלקטרונים מאטומים בעלי מטען חיובי אל מטען שלילי ולהיפך, ובכך מייצרת תרכובות אורגניות שמאפשרות קיום של חיים. כמו כן, לדעיכה רדיואקטיבית יש גם את היכולת לייצר יסודות שונים מהאטום הרדיואקטיבי המקורי במהלך הפירוק.
לגבי הלמה - לא רלוונטי. למה חומצה ממיסה ומאכלת חומרים מסויימים שהיא באה איתם במגע? - בגלל שככה החומר מתנהג במצב הזה. כנ"ל לגבי החיים. התנהגות כימית צפויה של חומרים אורגניים. אין למה. יש רק איך.
מהי פיסיקה?
*שפה שמתארת בעזרת מתמטיקה את חוקי היקום
מי המציא אותה?
*המון אנשים לאורך ההיסטוריה שיפרו אותה והוסיפה לה מידע חדש
מי קבע את החוקים?
נקבעים שרירותית או ע"י יקומים מקבילים או ע"י מיתרים שנמצאים בתוך החלקיקים התת אטומים ולפי מידת הויברציות של המיתר נקבע הסוג של החלקיק התת-אטומי ותכונותיו.
לא טוען שאני יודע הכל. אפילו לא קרוב לזה... אבל יש הבדל בין לא לדעת הכל לבין לא לדעת כלום - כמוך. שוב אני אומר - זה שאת לא יודעת לא אומר שאף אחד לא יודע. תקראי ותלמדי ואז אולי נוכל לקיים דיון ברמה שלא תביך אותך.

 

[גלעד0011]

עשית סלט מחוק שימור המידע ותרמודינמיקה

 

[pynokyo]

מאיפה לך הביטחון שמה שאתה חושב שאתה יודע הוא אמת וודאית?

האם אתה יודע בכלל איך נוצר חומר כלשהו? ומה לגבי החלק הלא חומרי, הלא יודע הקיים שמהווה את רוב היקום? (95% לערך?)
ומה מבדיל בני אדם אחד מהשני שנולדו באותו בית, באותה משפחה, עם אותה גנטיקה וקיבלו את אותה השכלה וחינוך וכן הלאה - ובכל זאת הם שונים כל כך אחד מהשני, ברמת תחומי העניין שלהם, ברמת האינטליגנציה שלהם, באופי ובאישיות שלהם, בתוחלת החיים שלהם, באיכות החיים שלהם, בעולם הרגשי שלהם - והאם כמות או גודל הנוירונים במוחם שונה אחד מהשני?
ואיך בכלל נוצר קשר בין אנשים - מה מניע את הקול והאור ומה גורם לו להיקלט באופן שונה בין בני אדם לבעלי חיים שונים - למה יש תדרי אור וקול שונים - מה יצר אותם? מה יצר את כוחות הטבע הידועים לנו - שלא לדבר על אלה שלא יודעים לנו.
מסקנה מתבקשת - רב הנסתר על הגלוי, לא הייתי מהמרת על שום ידע כאמת וודאית ומוחלטת.
&nbsp

 

[uzi2]

לא יודע למה את קוראת אמת.

המדעים הם מדעים אימפיריים. כלומר, מה שהוכח הוכח באינספור ניסויים. ולכן מבחינה אימפירית הוא נכון. מדעי הטבע לא מתיימרים ליותר מאשר מציאת חוקיות בדברים, אבל זה עדיין אמת במובן שזה מתאר את העולם שלנו כפי שאנחנו חווים אותו.

השאלה "למה" היא שאלה שצריך להבין למה הכוונה בה, אחרת היא לא מקדמת אותנו לשום מקום. גם אם דתי אדוק יענה לבנו (שאף הוא דתי אדוק) על כל השאלות של הבן: "כי ככה בורא עולם רוצה", אפילו אם זו תשובה נכונה, הילד לא יצא על סיפוקו ולא ירגיש שקיבל תשובה מספקת. שאלה טובה היא שאלה שמקדמת אותנו לתובנות חדשות. ולפעמים דווקא הבנה של המרכיבים של המוח וכיצד החשיבה והלימוד מתבצעים בהם, יותר חשובה מהשאלה, האם יש מנגנון נסתר, שגורם למרכיבים להתנהג ככה, ושמסיבות לא ברורות נכון להתייחס אליו כאל "חיצוני" למוח.
כמו שהילד של סרטון הפרסומת שואל "למה" על כל שאלה, ככה, אם שום דבר חוץ מהאמת האבסולוטית לא רלוונטי, לא נגיע אף פעם לתובנות. לפעמים עצם הבנת החוקים שלפיהם מתנהגים דברים זה מה שנוכל לדעת, וזו הבנה חשובה. אם לחיצה על כפתור מסוים מפעילה מכשיר מסוים, אי אפשר לפסול את התובנה כתובנה אמיתית, כי אפשר להמשיך ברגרסיה לשאול "מדוע הלחיצה על הכפתור מפעילה את המכשיר" או מה מניע את היד ללחוץ על הכפתור. הנקודה שאני רוצה להבהיר? אסור לפסול את הידע שקיים בגלל שיש אפשרות להמשיך ברגרסייה את שאלות הלמה.
לגבי המוח והחשיבה והזכרון. מעבר לכך שיש קורלציה בין הזכרון ווהחשיבה ובין מה שקורה במוח, יש תלות של החשיבה והזכרון במה שקורה במוח. אם אזור מסוים נפגע, יכולת חשיבתית מסוימת הולכת לאיבוד. אם אזור אחר במוח נפגע (נניח אזור וורניקה).היכולת להבין משפטים מדוברים הולכת לאיבוד. האדם מסוגל לדבר בצורה שוטפת, והתחביר תקין, אך המשפטים חסרי משמעות. אם נניח אזור ברוקה נפגע, האדם מבין משפטים אך מדבר טלגרפית ולא מסוגל לבנות משפטים.
אם ההיפוקמפוסים נפגעים, היכולת ליצור זכרונות חדשים (למעט זכרונות של דברים פרימיטיביים כמו זכרון כאב), אובדת. אם ה- PAG נפגע, האדם מאבד את ההכרה. אם ה- PAG נפגע וחוזר לתפקד, האדם איבד את ההכרה וחזר להכרה, ומבחינתו לא היה כלום בזמן איבוד ההכרה. כלומר אם ה- PAG שותק בשעה 2 וחזר לתפקוד בשעה שלוש, האדם ידווח שהשעה היתה 2 והיו אנשים מסויימים בחדר, ופתאום השעה קפצה לשלוש והיו אנשים אחרים בחדר. איבוד הכרה מוחלט. מבחינתנו זה אומר שהזכרון והחשיבה תלויים בתפקוד החלקים השונים של המוח.

 

[pynokyo]

ברור שיש חשיבות לתגליות המדעיות שמשמשות את בני האדם

לשיפור החיים - זה בסדר גמור למי שמסתפק בזאת.
מצד שני, יש אנשים שרוצים לדעת יותר - לא רק פשוטי עם כמוני, גם מדענים בתחומי האסטרופיסיקה שואלים, חוקרים, מעלים תיאוריות שונות - ויודעים שאין להם תשובות.
המוח הוא כמובן מנוע/הארד דיסק הכרחי לחיים, הוא כלי קולט, משדר, מתרגם - אך האם הוא מקור הידע? או שאולי הוא ניזון ונעזר באיזשהו שדה אלקטרו-מגנטי או שדה אנרגטי אחר ידוע או שלא ידוע.. שהוא מקור הכל? ....

 

[גלעד0011]

"אדם אינו לומד את מה שהוא חושב שהוא כבר יודע" - אפיקטטוס

ההבדל בין האסטופיזיקאים והמדענים לבינך זה שהם מנסים באופן אקטיבי לבדוק את ההשערות שלהם והאם הם נכונות או לא.
את מעלה רעיונות בשפה, אגב, שאין לך מושג בה "ניזון ונעזר באיזשהו שדה אלקטרו-מגנטי.." חחחח ברצינות? יש לך בכלל מושג מה זה שדה אלקטרו מגנטי? ממה הוא עשוי? אני אתן לך רמז - תרשמי בוזון בויקיפדיה ואל תפסיקי לקרוא.
כשאת מסיימת את זה תרשמי קווארקים וגלואנים. תסיימי את זה ואחרי זה תגידי לי מה דעתך. יותר מידי ידע חסר לך בשביל שתוכלי לדבר בחופשיות על הנושאים האלה.

 

[pynokyo]

לא משווה את עצמי לאף אחד-הטענה העיקרית שלי היא

שהידע, החוכמה, הזיכרון וכו' של הטבע/היקום הם אינסופיים-הידע של האנושות מוגבל.
שלעולם ידע מוגבל לא יוכל להכיל את הידע האינסופי - מה שאנחנו חושבים ומדמים שאנו יודעים, הוא רק חלקיק אבק חולף ומשתנה של הידע הקוסמי האינסופי.

 

[uzi2]

לא רק לשימוש פרקטי

ההבנה של חוקי הפיסיקה לא באה רק למטרות של שימוש פרקטי, ולמעשה זו היתה המוטיבציה הפחות חשובה. המטרה היתה ההבנה עצמה של חוקי הפיסיקה.
התיאוריות שהאנשים חוקרים, המטרה שלהן היא כן להגיע לתשובות, אבל הניסוח של הדברים הוא למען קבלת תשובות. ברור שלא נדע הכול, אבל זו הדרך להתקדם. לא על ידי זה שנכריז שיש איזה משהו שנקרא לו באופן מטעה ומבלבל "שדה אלקטרומגנטי" או "אנרגטי". ושהוא מקור הכל, (אני מעדיף לקרוא לזה שדה ציפלינקים לצורך הדיון, כיוון שאם יש מהות כזאת, היא לא עונה להגדרה המקובלת במדע של אנרגיה או של שדה אלקטרומגנטי), ומכיוון שהגיוני שיש גם משהו שמניע את שדה הציפלניקים, נקרא למשהו הזה קלפלפ, וכן הלאה וכן הלאה. זה לא מקדם את ההבנה שלנו בשום דבר, אם את רוצה לסכם את דברייך בכך שיש דברים שמעבר למה שאנחנו יודעים אז יש הסכמה, ויתרה מכך מקובל עלי שיש דברים שלעולם לא נדע. למשל, האם יש יקומים נוספים שהם מנותקים לחלוטין משלנו.

 

[גלעד0011]

אין טעם לנסות להסביר לה

היא עושה מה שכל אחד שלא יודע כלום ואין לו כוח ללמוד עושה - משתמשת באיזה פילוסופייה רוחנית בחצי שקל.
זה לא משנה מה אנחנו יודעים... היא כבר החליטה שיש משהו גדול יותר ומורכב יותר ממה שאנחנו יודעים.
איך היא החליטה את זה? סתם ככה.. כי זה קל יותר מאשר להודות בפניי עצמה שהיא לא יודעת על מה היא מדברת בכלל.
בזבוז אנרגיה אחי.. עזוב

 

[גלעד0011]

אני יודע איך נוצר חומר

אני גם יודע באופן עקרוני מה מבדיל בין אנשים, התוחלת חיים שלהם והרגשות שלהם. יש לכך עקורונות פשוטים ובסיסיים.
אני גם יודע למה יש תדרי אור וקול שונים ולמה הם נתפסים אחרת עבור אנשים אחרים..
אבל יש לי הרגשה שלך אין מושג למה. ומשום מה, את מסיקה שאם את לא יודעת.. אז אף אחד לא יודע. וזאת כמובן טעות.