האם עשיתי עסקה רעה???

[אדמiנית]

מדהים כל פעם מחדש

כמה חרא (סליחה על הצרפתית שלי) אנשים מוכנים לאכול מאנשים אחרים: זרים, בני זוג, ילדים או ילדים של בני הזוג.

 

[mother cat]

או קיי. ומה יקרה אם פשוט תפסיקי?

אל תכיני. אל תבשלי. אל תנקי. מה הוא יעשה? יבוא לאבא ויתלונן שלא עשית מה שהוא אמר שהוא לא צריך?
ןאם בעלך יבוא בטענות ואת תגידי "אבל הבחור אמר לי שהוא לא צריך ממני" מה הוא יעשה?
&nbsp
אני מבינה שאת חוששת מפרידה. אבל את נמצאת במצב שבעיני הוא בלתי נסבל ואין לו שום הצדקה. וכפי שאמר לך - הבנות שלך רואות את זה, סופגות את זה, ויגדלו לחשוב שככה צריך להתנהג לנשים.

 

[מנסה ומתנסה]

קיבלת תשובה מה "עלול" לקרות...

הם יפרדו "חלילה וחס"

 

[זועמת1]

לא לא לא

אני לא חוששת מפרידה. אני לא יכולה להיות אישה שלא מכינה אוכל לאחד מבני הבית..אגב הוא בן 18 לא עשרים, לא שזה משנה...
בעלי גם חושב שאני אחראית על היחסים עם בנו, כי הוא ילד ואני מבוגר.. אני רוצה לעזור לבעלי, לתמוך בו ולכן עושה את זה למענו.רק שלפעמים מגעיל לי.ולשאלתך מה יעשה? יריב איתי...

 

[mother cat]

אז יריב...

לא אמרתי לא להכין לבחור אוכל. את מכינה ארוחה משפחתית? סבבה - תערכי לו מקום בשולחן. יש הבדל בין זה לבין להכין דברים במיוחד עבורו, לכבס עבורו (אלא אם כחלק ממכונת כביסה שאת עושה לכל המשפחה והוא הביא את הכביסה שלו לסל...), ללכת ליחידה הנפרדת שלו לנקות עבורו.
&nbsp
באופן כללי קשה לי עם ההגדרה שאילו מטלות שלך. אני מבינה שאת גם עובדת וגם מגדלת שתי בנות, לא ברור לי למה כל עבודות הבית הם "שלך". אבל להוסיף על זה עוד מטלות עבור בחור בן 18 מעבר למטלות ה"משפחתיות" נשמע לי הזוי.
&nbsp
אני מבינה את הטענה שאת המבוגר. מצד שני בגיל 18 הוא כבר לא ילד, ולהבנתי את ניסית. יש גבול לכמה אחריות צד אחד יכול לקחת במערכת יחסים.
&nbsp
&nbsp

 

[זועמת1]

תראי

לא מדובר רק בארוחות משפחתיות, מן הסתם באמצע השבוע כל אחד אוכל בזמנו, ומן הסתם הנער צורך כמויות מזון מטורפות ביחידה שלו אני מנקה רק את השירותים והאמבטיה, ואת הכביסות משותפות, נכון שאני גם עובדת במשרה מלאה אבל איכשהו נמצאת יותר בבית ופנויה יותר .
באופן קצת מוזר, דווקא כשהגיע לגיל 18 היתה הרעה גדולה ביחסים שלו איתי( כבר לא צריך שאסיע אותו, וכביכול לא צריך ממני דבר, לכן לא מוצא לנכון לדבר איתי. זוגי אמר שהוא נער בוגר ושכבר לא יכול להשפיע עליו.
ללכת ליחידה נשמע רחוק, זה רק לרדת קומה..
עשיין אני מרגישה שאני לא אנצח . גם נורא מתסכל אותי כי נורא השקעתי בנער, נהגתי בו כבילד שלי, ועדיין אני הלא בסדר כי הוא לא מסתדר איתי.

 

[mother cat]

בעלך צריך להחליט

או שהבחור בוגר ואבא לא יכול להשפיע עליו, או שהוא ילד ולכן את המבוגר שאחראית בלעדית על היחסים ביניכם. זה לא עובד בו זמנית...
&nbsp
אז הבחור צורך כמויות אוכל גדולות - למה את צריכה להכין לו אותם?
יש לי בבית בן 17.5 ובת 14.5. ארוחות משפחתיות אנחנו אוכלים כולנו יחד. כשאני מבשלת משהו שאני יודעת שהם אוהבים אני מכינה יותר ומקפיאה להם מנות. אבל רב הזמן הם מכינים לעצמם לאכול כשאנחנו לא בבית - ואפילו מצופה מהם לנקות ולשטוף כלים אחריהם...
&nbsp
מה זאת אומרת את מנקה רק את השרותים והאמבטיה? שיועיל בטובו וילמד לנקות
&nbsp
אני מבינה את התסכול. ואת הכאב. ואת האכזבה. אבל ההחלטה מה לשנות היא בידייך - ובעקרון את יכולה לשנות רק את עצמך ולא אותו.

 

[koryz]

לא נעים לחיות כך

היי זועמת, אני מקווה שהניק שלך פחות מתאים למצב הרוח שלך היום.

לגבי מה לעשות, שזו השאלה שלך אני חושבת שעליה רק את יכולה לענות.
כשמדובר בחיים שלך רק את יודעת מה הכי נכון בשבילך. לכל זוג יש את מערכת הכללים שהוא מגדיר לעצמו וכל עוד היא מקובלת על שניהם היא תימשך. גם אם הזוגיות שלך לא כמו של זוג אחר, זה לא אומר שהיא לא זוגיות טובה עבורך.

העסקה שאת מדברת עליה היא משהו שאת החלטת להשתתף בו, אבל מי אומר שמה שהתאים לך לפני 5 שנים חייב להתאים לך לנצח? והמפתח לשינוי הוא תקשורת.

ממה שנראה לי מדובר בתקשורת נטו ביניכם שכיום מתבצעת כמעט בטלפתיה. בן זוגך מצפה למשהו מסוים, את מצפה למשהו אחר, ואף אחד לא מרוצה מהמצב.
לא רק את סובלת. הילד שנמצא באותו בית ומרגיש דחוי (אימו עזבה אותו, הוא תלוי בך הבית שלך לא פחות משלו ולא כל כך מתקשר איתך בהצלחה זה בוודאי לא קל) ובן זוגך שהרים ידיים מלהשפיע אצלו בבית נשמע מיואש או חסר כוחות בעצמו.
אולי כדאי לכם לשקול יעוץ משפחתי שיכלול גם את הילדים?

זאת מתוך הנחה שאת רוצה להישאר ביחד עם בן זוגך, ציינת כמה דברים יפים מאוד בקשר שלכם. ההרגשה הטובה שלך בבית שלך חשובה קריטית הכרחית! היא לא מותרות כמו תכשיטים או פינוקים אלא צורך בסיסי שאם איננו מסופק זו אחריות שלך להתעקש עליו שכן זה אינטרס שלך והוא לא רואה זאת כמוך.

לדעתי את צריכה להחליט או שאת שותקת וממשיכה במצב הזה או שאת עושה משהו כדי לשנות. גם פרידה - אם בזה תבחרי, מצריכה הרבה אנרגיות וזמן וכסף, אני לא בעד להימנע בכל מחיר אבל בטח שלא לבצע בקלות ראש. ובכל מקרה אם מספר מפגשים יכולים לשפר את היחסים והתקשורת, זה דבר שהייתי שוקלת לטובת כולם.

 

[זועמת1]

נגעת בנקודה

נגעת בנקודה מאוד משמעותית, והיא שלא ממש נעים לי להיות בבית כשהבן שם. . אגב הבית הוא באופן מובהק יותר של הילד מאשר שלי ושל הבנות, זה הבית של אבא וה"חברה של אבא" (ככה הוא מכנה אותי) גרה שם.
אני לא יודעת איך להתעקש ולעשות את זה.
בעלי לא מרוצה מהמצב כי הוא רואה שאני לא שמחה לבצע את הדברים שהוא מצפה ממני, ושאני לא מסתדרת עם הבן אדם שהכי יקר לו. הוא אומר שאני כל הזמן עושה מעצמי קורבן שרק מנצלים אותו.ואם אני מסרבת למשהו שהוא מבקש - מלחמת עולם.

 

[koryz]

נפלא

איזה יופי שאת כבר יודעת מה את רוצה לעשות והשאלה שלך השתנתה רק להסבר הטכני!
נראה שלכולם יש מוטיבציה לפעול כי המצב נמאס גם על בן זוגך אולי הוא הפעם יקבל את הצעתך ליעוץ או טיפול משפחתי. השאלה האם הרצון שלך בשינוי המצב הנוכחי גדול יותר מהחשש ללכת לטיפול זוגי שלדעתך עשוי להסתיים בפרידה. (גם נישואים כדת משה וישראל יכולים להסתיים בפרידה). גם הסכמתך לשתוק למען שלום בית יכולה להסתיים בפרידה.

לדבריך עד עכשיו עשית כל מה שבן זוגך "דרש" כדי לא לריב
אם פתאום את מחליטה לשנות את מעשייך בקשר את יכולה לצפות להפתעה ולקושי להבין את המציאות החדשה מצד בן זוגך.

את זו שגרה עם בן זוגך 5 שנים. הוא יכול באותה מידה לקרוא לך "זוגתי" או בכינוי אחר.
נשמע שיש מספר דברים שמפריעים לך בקשר ושלא שיתפת או התעקשת עליהם. בטיפול תוכלו לדון גם בזה.

הבעיה שאת לא מרגישה שיש לך מקום להשפעה ודיעה. את רוצה לשנות את התפקיד שלך בקשר. לגיטימי - אבל זה לא יהיה פשוט לצד השני, עלייך להיות מוכנה לביקורת, ובעיקר דיאלוגים ו"מלחמת עולם", כל מה שניסית בשתיקתך למנוע.
זו עבודה קשה של כולם לשנות את התפקידים בקשר.
ובמקרה שלכם איש מקצוע שידע איך לומר את המסרים אחד לשני וילמד אתכם לתקשר ביניכם יכול לסייע מאוד לטעמי. לפעמים אנחנו פתוחים יותר לשמוע ביקורת מאדם ניטרלי.

כמה טוב תרגישי אם בן זוגך ינצל את יכולותיו להתעקש מול הבן שיכבד אותך
יש לכם עוד שנתיים ביחד עם הבן את חושבת שתוכלי להמשיך כך שנתיים מבלי לשנות דבר ומבלי שיהיה פיצוץ?

לדעתי שווה לשניכם להשקיע ביעוץ או טיפול משפחתי
אולי תוכלי לקבל המלצות בפורום או שתבררי בעצמך
כשאת רוצה לשנות תנאי "עסקה" כדאי שתעזרי באיש מקצוע כדי שלא יתפוצץ הקשר.
אם לא תשמרי על האינטרסים שלך, מי יעשה זאת במקומך?

 

[ב לפני השינה]

נשמע שגם כלכלית עשית עסקה די גרועה

ועם בן זוג שהוא לא באמת בעלך, לא מאפשר לך לחיות בנוחות ובנעימות - את בבעיה. אם בן זוגך יודע שרע לך והוא מתעלם מזה - כאן מונחת הבעיה שלך.
ולא - לא צריך שהוא יציק לבן להיות נחמד איתך. צריך רק שהוא ישחרר אותך מהצורך לדאוג לבן באופן מיוחד.

מה יקרה אם לא תנקי את יחידת המגורים של הבן? הכוונה לא לשכור מנקה, אלא להשאיר מלוכלך.

הקטע של הכביסה נראה לי לא משמעותי. בבית עם עוד 4 דיירים. בהנחה שהוא מביא את בגדיו לסל הכביסה ולוקח אותם ממקום מוסכם (זה מה שהייתי עושה - מכבסת רק מה שבסל, ומשאירה לוערימה לא מקופלת בגיגית באיזור המכונה).

האוכל לבן - זה עול כלכלי, אבל את חוסכת שכר דירה.

בקיצור, אם את רוצה להישאר בזוגיות הזו, נסי להציב גבולות כאלה, שהם פחות או יותר סבירים.

 

[koryz]

אנחנו לא יכולים לדעת

אנחנו קוראים כאן מידע חלקי ביותר, לא מכירים את בן זוגה ולא שמענו ממנו
הם חיים ביחד כבר שנים, לך משנה אם היתה לה טבעת, את בטוחה שגם לכותבת ההודעה? אם היא הייתה מספרת לך שהיא זו שסירבה להתחתן, זה היה משנה את דעתך?


מה זה לחיות בנוחות? מה שנוח לך לא בהכרח מתאים לה
קראת שבן זוגה מתיחס טוב אליה ולבנותיה?

אלי זוגי מתנהג יפה, תמיד מחמיא, מפנק, קונה מתנות ונותן המון תשומת לב. גם לבנות שלי. הן בגיל ביס יסודי.
בתגובה אחרת היא הוסיפה
בעלי לא מרוצה מהמצב כי הוא רואה שאני לא שמחה לבצע את הדברים שהוא מצפה ממני, ושאני לא מסתדרת עם הבן אדם שהכי יקר לו.
אני קוראת כאן איכפתיות ומצוקה.

לשאול מה יקרה אם היא לא תנקה -
היא יודעת שהוא מצפה ממנה מה שאת מציעה לה זה להתעלם? לגרום לפיצוץ? יותר חשוב ממה שהם יסכמו שהם יתקשרו ביניהם.
אנשים משתנים, הצרכים שלהם משתנים. יכול להיות ש"עסקה" שנעשתה בעבר לא מתאימה היום, זה לא אומר שהיא היתה לא טובה בעבר.

 

[ב לפני השינה]

האשה אומרת במפורש שרע לה,

שהיא סובלת בחיי היום יום, בעיקר מהחובה לשרת נער, שיחסו אליה פוגעני.

מה שהיה בעבר לא רלבנטי, עכשיו רע לה, ועליה לשנות את המצב.

אם אי אפשר בנועם (הדרך שהיא ניסתה) אז כן - בכיבוש זוחל. האפשרות השלישית היא ייעוץ שלדבריה יביא לפרידה.

בעלה לא מרוצה מהמצב - אבל האפשרות שהיא תפסיק לעשות את הדברים כנראה כבר עלתה - ברור שאז היא תצטרך לממן את מיקור החוץ של שירותי הניקיון. אז אין כאן אכפתיות.

לגבי הנישואין - בשבילי זה כמובן לא משנה, אבל במערכת יחסים כפי שהכותבת הציגה, שהיא מערכת מאד בעייתית, עם חלוקת תפקידים נוקשה, שפוגעת באחד הצדדים - אני חושבת שזה משמח שהוא לא בעלה.
אגב, ייתכן, שאם היו נישאים, היתה לעובדה זו השלכה על התנהגות הנער. ייתכן, שהשקפת עולמו מצמצמת את מערכת היחסים של הכותבת ושל אביו בשל העובדה שהם לא נשואים.

 

[koryz]

מסכימה איתך שכרגע היא לא מאושרת

אני רק אומרת שלא הכל אנו יכולים לדעת בוודאות מהמידע החלקי שברשותנו.
לא טענתי שהיא לא סובלת. אם הכל היה נפלא ההודעה הייתה נראית אחרת.
ולגבי מה שכתבת:

א. התייחסתי לעבר מהסיבה שכתבת "נשמע שגם כלכלית עשית עסקה די גרועה". נכון שהיא שאלה. לדעתי אנחנו לא יכולים לדעת. את בכנות חושבת שיש לך מספיק מידע כדי לדעת בוודאות האם העסקה הזו בעבר, כשנעשתה הייתה גרועה?

ב. לגבי הנער - מדובר בחילוקי דעות בינה לבין בן זוגה. ברגע שתהיה חזית אחידה הילד יתיישר לפי מה שיחליטו.

ג. אם בן הזוג לא מרוצה אני רואה כאן פוטנציאל שיהיה מוכן להשקיע, כי גם לו רע. חוץ מניקיון יש עוד אופציות - אם יצליחו לשוחח.

ד. אם אי אפשר בנועם בכיבוש? מסכימה איתך שחשוב לבחור את המלחמות, אבל אם יש מקרים קיצוניים של חוסר תקשורת, התעלמות יכולה להסלים. גם אם מוכרחים להיפרד עדיף - לדעתי - להיפרד בהחלטה שקולה ולא מתוך אמוציות.
אבל טוב שיש כאן עוד דעות. תודה שטרחת להסביר.

ה. יש לא מעט זוגות שלא איכפת להם אם מתחתנים או לא. אני לא רואה איך נושא החתונה רלוונטי לשאלה. גם נשואים יכולים להתגרש זאת לא הבעיה. ואגב אם הם יהיו מעוניינים בחתונה אפשר לעשות גם את זה.

אני חושבת שיש משמעות לניסוח.
התגובות שלך לרוב מאופיינות בכתיבה מדויקת ורגישה והפעם הזאת התגובה שלך שלא הייתה מדויקת לגמרי צרמה לי.
גם כיבוש זוחל יכול להיות אופציה אבל חשוב לתת לקורא את המידע כהצעה ולא כשיפוט או כהחלטה מה לעשות
יש להצעות שלנו השפעה ונראה לי שחשוב שנהיה מתונים בהצעות ובביקורת.

 

[זועמת1]

תודה

לייעוץ משותף לא נלך...בעלי לא מוצא לנכון. כבר הלכתי לבד (הבעיות הן שלי ובי, ואני יוצרת אותן לדבריו).
מפריע לי שהוא לא אומר לבנו חביבי, בחרת להתנהג בדרך מסויימת וכפועל יוצא , מן הראוי שתעשה לעצמך קניות, נקיון אוכל, כביסות. איך שאני מתנהג לאהובתי פוגע בי, ולא נראה לי סביר שעם היחס הזה מגיע לך ממנה משהו.
זה בחיים לא יקרה, וזה נורא מעצבן ומעליב אותי, שזוגי לא רואה כך את הדברים.
אגב, אם אני לא אעשה, סביר להניח שהוא יעשה ,לא יתן לבנו יקירו לנקוף אצבע, וזה ייצור עוד כעסים שלו עלי, ואני גם לא רוצה שזה הוא יעשה.
אציין שטכנית לא קשה לי לעשות את כל הדברים האלה, זה על הדרך בשבילי, אלא עקרונית!!! אני מרגישבה שהעובדה שזה לגיטימי בעיני זוגי, מצביעה על חוסר הערכה אכפתיות כלפי.
&nbsp
&nbsp

 

[koryz]

היי זועמת

אם הבנתי נכון מה שמפריע לך:

1. שבן זוגך לא חושב כמוך. הילד פוגע בך אבל הוא לא רואה את זה כפגיעה.
2. שבן זוגך לא אומר לבנו להתייחס יפה יותר אליך
3. שלמרות כל ההשקעה בילד והאהבה שלך (כך אני מסיקה מההשקעה שלך) הילד לא מבטא את ההערכה בפועל.

מסקנות ביניים:
את אוהבת את הילד. את רוצה להמשיך לשקיע עבורו.

אני חושבת שאתם משפחה חמה בסך הכל אבל עם בעיות שטיפול משפחתי משותף טוב יכול לעזור.
את סובלת. ואת סובלת כי את מוכנה לקבל את המצב כסטטי ובלתי ניתן לשינוי.
אני לא מסכימה עם המסקנה הזו!
לפעמים 'מלחמת עולם' על דבר קריטי הכרחית כדי להציל קשר.

אני חושבת שהדברים שחשובים לך הם אינטרס שלך ולכן חשוב שתדאגי שהם יקרו. זה לא שאם תתעלמי הרגשות יעלמו.
נסי להשתמש ברצון הטוב של בן זוגך לשמח אותך כדי שילך איתך לטיפול.

את יכולה לומר לו אם הוא רוצה לעשות בשבילך משהו לכבוד חג/יום הולדת או לשמח אותך שילך איתך לטיפול.
אני חושבת שאין גבר שיכול לעמוד בפני נחישות של אישה לאורך זמן כשהיא רוצה משהו הגיוני.

 

[זועמת1]

לא מדויק..

ראשית אני רוצה להודות על התשובות המושקעות.
&nbsp
&nbsp
אנחנו לא משפחה חמה, אנחנו כמו שתי משפחות בבית אחד, עם נתק מוחלט.
&nbsp
&nbsp
רק שלי יש את העל של טיפול במשפחה.
&nbsp
&nbsp
בן זוגי לא רוצה לשמח אותי, ולא חושב שהוא צריך ללכת לטיפול.
&nbsp
&nbsp
אני גם ממש לא רוצה לעשות עבור הילד. לא אחרי כל מה שספגתי .ממני כבר לא מגיע לו. נקודה.א אחרי כל השקרים שהוא הפיץ עלי וגסות הרוח שלו.
&nbsp
&nbsp
אני גם מעולם לא הייתי צריכה את ההערכה שלו. אם כבר הייתי רוצה שבעלי יעריך, אבל הכל מובן מאליו עבורו.
&nbsp
&nbsp
והייתי רוצה שיפריע לו היחס הנוראי של בנו. לדעתי הוא לא אמור להתעלם מזה, כי זה בעצם הסכמה לכך.

 

[mother cat]

אם אני מבינה נכון - מה שאת רוצה זה לשנות את מה שבעלך מרגיש

לגרום לו להסכים שהנער פוגע בך, לגרום לו להעריך אותך, לגרום לו להבין את הכאב שלך.
לצערי לשנות רגשות של אחרים זה קשה עד בלתי אפשרי. ונותר לנו רק לשנות את עצמינו - את רגשותינו (מאד מאד קשה) או את התנהגותינו (מעט פחות קשה).
במצב שאת מתארת אני רואה רק שתי אופציות - להמשיך כמו שאת ואו להפגע או לשנות את איך שאת מרגישה ולא להפגע יותר, או לשנות את איך שאת מתנהגת ולהפסיק לעשות עבור הנער עד שהתנהגותו אליך לא תשתנה. אני יודעת באיזה אופציה אני הייתי בוחרת... אבל הבחירה היא רק שלך.

 

[זועמת1]

ספרי לי באיזה דרך

את היית בוחרת.
אגב, אני בכלל לא בטוחה שסנקציה אחת קטנה של בעלי כלפי בנו תעשה את העבודה, לפחות בכך שיגבה אותי, הרי כשבעלי לא מרוצה ממשהו עם בנו, הוא מטפל בזה יופי.
לשנות רגשות של אחרים, ואגב גם שלנו זה כמעט בלתי אפשרי, אבל הבנה...לשם אני חותרת.

 

[mother cat]

אני יכולה להגיד לך בלב שלם שבמצבך פשוט הייתי מפסיקה

לעשות. לא בהפגנתיות. לא מתוך רצון לריב. לא למנע מהנער גישה לכל מה שיתר בני הבית מקבלים. אבל את הנוסף הייתי מפסיקה לעשות. לא הייתי מנקה לו את השרותים והאמבטיה. אם הוא בוחר כשהם הופכים להיות מגעילים לעלות הביתה ולהשתמש בשרותים של כולם - סבבה, לא מונעת ממנו וכמובן שמנקה לכולם, אבל לא בנפרד את שלו. לא עושה כביסה שלו אם היא לא מגיעה לסל הכביסה - מה שמגיע לסל הכביסה של כל המשפחה מקבל את אותו היחס, מה שלא, לא. מבשלת מה שאני מבשלת לכולם - רוצה להצטרף לארוחה המשפחתית, סבבה - מוזמן בשמחה, אבל לא מבשלת לו בנפרד. קונה את צרכי הבית והמשפחה, לא קונה לו במיוחד... וכו'.
&nbsp
אני יכולה להגיד לך שגם עשיתי את זה - ממש בקטנה כי אצלינו הבעיות קטנות הרבה יותר ממה שאת מתארת. אבל למשל בענין הכביסה- בן הכמעט 18 של בעלי חי בדיר חזירים עם כביסה מלוכלכת על הרצפה. פעם הייתי הולכת לאסוף. אחר כך עברתי למוד של לצעוק עליו כשאני הולכת לעשות כביסה שיביא גם את שלו. הפסקתי. הודעתי שאני מכבסת מה שבסל כביסה כשאני הולכת לכבס - מה שלא, בעיה של מי שלא אסף את שלו... הנער קיבל את זה. הפתרון שלו - הוא התחיל לעשות את הכביסה שלו בזמן שנוח לו, מה שסבבה מבחינתי. זה לא נעשה בריב ולא בכעס.
במקרה שלך הייתי פשוט מפסיקה לעשות ואם בעלך בא בטענות נורא פשוט - אני אשמח לעשות עבור הבחור, אבל הוא לא אומר לי מה הוא צריך. שיבקש ואני אעשה... ולא במסר דרך אבא.
&nbsp
הבנה? אין לי מושג אם תצליחי לקבל. אבל לפחות תהיי קצת פחות מרירה.
&nbsp
אבל שוב, זה מה שמתאים לי. לא בהכרח לכל אחת זה מתאים...