אנחנו מבינות את הכאב שלך
כתבת שאת מחפשת הבנה מבן זוגך.
אני חושבת שכל אחת מהמגיבות מבינה את הקושי שלך.
ואני תוהה - זה עוזר לך?
תשימי לב כמה רחוקה המטרה שלך מהמצב הנוכחי
את כותבת שיש נתק מוחלט!
במצב כזה, יהיה בלתי מציאותי לצפות להבנה.
כרגע לפחות. זה מצב שיכול להשתנות בהדרגה לחיבור ואחר כך הבנה - בתקשורת מתמשכת בתיווך איש מקצוע.
כתבת: "הייתי רוצה שיפריע לו היחס הנוראי של בנו. לדעתי הוא לא אמור להתעלם מזה, כי זה בעצם הסכמה לכך."
שימי לב שאת מחברת עובדה למחשבה שעומדת מאחוריה, שלא בהכרח נכונה.
העובדה: בעלך מתעלם. המסקנה שלך היא שלא אכפת לו.
את יכולה לחשוב על סיבה נוספת להתעלמות שאיננה חוסר איכפתיות? אני יכולה לחשוב על מספר סיבות
למשל, מחשבה שהילד לומד והוא צריך לשמור כוחות ללימודים
למשל, שזה גורם לו להרגיש שהוא אבא טוב יותר
למשל, שאת היא זו שיש לה זמן וככה סיכמתם בעבר
אני חושבת שהכאב הגדול שלך נובע בעיקר מהציפייה שבן זוגך צריך לראות בעיניים שלך להרגיש מה שאת מרגישה, סוג של הזדהות.
שאם הוא חושב כמוך זה אומר שהוא מבין אותך
ואם הוא מבין אותך זה אומר שאיכפת לו
ואם הוא לא מבין אותך זה אומר שלא איכפת לו - לא נכון!
אגב הוא יכול היה להבין אותך ולהיות חסר איכפתיות כלפייך, אני חושבת שכשאת יודעת שהוא לא מבין זו נקודה לזכותו כיוון שהוא לא מודע לעומק הפגיעה שלך ממנו. אפשר להניח שבן זוגך מתוסכל.
וגם אם עכשיו לא היה לך את בן הזוג הזה
לא סביר שגבר אחר היה מבין אותך ב100%
לזה בעלך אולי מתכוון כשהוא אומר שהבעיה בך - אם את מצפה ממנו להשתנות ולהרגיש מה שאת מרגישה, הוא לא יכול. אגב אל תשכחי שנמשכת אליו בין היתר מכיוון שהוא שונה ממך. אולי יש בשוני ביניכם גם יתרונות?
לכן אני בעד מפגשים זוגיים, כשמשוחחים מבינים יותר.
כתבת שאת מחפשת הבנה מבן זוגך.
אני חושבת שכל אחת מהמגיבות מבינה את הקושי שלך.
ואני תוהה - זה עוזר לך?
תשימי לב כמה רחוקה המטרה שלך מהמצב הנוכחי
את כותבת שיש נתק מוחלט!
במצב כזה, יהיה בלתי מציאותי לצפות להבנה.
כרגע לפחות. זה מצב שיכול להשתנות בהדרגה לחיבור ואחר כך הבנה - בתקשורת מתמשכת בתיווך איש מקצוע.
כתבת: "הייתי רוצה שיפריע לו היחס הנוראי של בנו. לדעתי הוא לא אמור להתעלם מזה, כי זה בעצם הסכמה לכך."
שימי לב שאת מחברת עובדה למחשבה שעומדת מאחוריה, שלא בהכרח נכונה.
העובדה: בעלך מתעלם. המסקנה שלך היא שלא אכפת לו.
את יכולה לחשוב על סיבה נוספת להתעלמות שאיננה חוסר איכפתיות? אני יכולה לחשוב על מספר סיבות
למשל, מחשבה שהילד לומד והוא צריך לשמור כוחות ללימודים
למשל, שזה גורם לו להרגיש שהוא אבא טוב יותר
למשל, שאת היא זו שיש לה זמן וככה סיכמתם בעבר
אני חושבת שהכאב הגדול שלך נובע בעיקר מהציפייה שבן זוגך צריך לראות בעיניים שלך להרגיש מה שאת מרגישה, סוג של הזדהות.
שאם הוא חושב כמוך זה אומר שהוא מבין אותך
ואם הוא מבין אותך זה אומר שאיכפת לו
ואם הוא לא מבין אותך זה אומר שלא איכפת לו - לא נכון!
אגב הוא יכול היה להבין אותך ולהיות חסר איכפתיות כלפייך, אני חושבת שכשאת יודעת שהוא לא מבין זו נקודה לזכותו כיוון שהוא לא מודע לעומק הפגיעה שלך ממנו. אפשר להניח שבן זוגך מתוסכל.
וגם אם עכשיו לא היה לך את בן הזוג הזה
לא סביר שגבר אחר היה מבין אותך ב100%
לזה בעלך אולי מתכוון כשהוא אומר שהבעיה בך - אם את מצפה ממנו להשתנות ולהרגיש מה שאת מרגישה, הוא לא יכול. אגב אל תשכחי שנמשכת אליו בין היתר מכיוון שהוא שונה ממך. אולי יש בשוני ביניכם גם יתרונות?
לכן אני בעד מפגשים זוגיים, כשמשוחחים מבינים יותר.