האם קבלה עצמית משמעותה - ויתור יתר?

האם קבלה עצמית משמעותה - ויתור יתר?

היי :)
בזמן האחרון אני עובר תהליך של קבלה עצמית, מקשיב יותר לצרכים של הגוף שלי; סולח ומחבק את עצמי על מחשבות שבעבר הגדרתי כ"רעות" ועל רצונות שבעבר נראו כמכשולים מעכבים.
אבל... נראה שכנגזרת מהתהליך הזה אני הופך לבנאדם פחות "מצליח" מבחוץ. כי אני פחות יכול לתת מעצמי לדברים חיצוניים וכבר לא דורס צרכים בסיסיים כדי להשיג מטרה X.

אני אתן דוגמא. אם בעבר יכולתי לא לישון לילה שלם רק כדי לסיים מטלה שנדרשתי לבצע, היום אין מצב כזב, אני לא אסיים מטלה ולא אגיש אותה בזמן ורק בשביל לישון לילה כהלכה.
אני כבר לא גוער בעצמי על כך וחש הרבה פחות תסכול מבעבר כשזה קורה, נותן לעצמי גיבוי מלא.
התוצאה של כל זה בתקופה האחרונה היא מן הסתם ירידה בלימודים (אני סטודנט).

יש פה עוד מישהו או מישהי שעברו את התהליך הזה, ואולי הצליחו למצוא את האיזון המתאים בין ההצלחה החיצונית לשלווה הפנימית כך ששתיהן תוכלנה להתקיים?
 

EdisonGirl

New member
אם רק היה לך מושג כמה אני מבינה אותך...

גם אני סטודנטית, ואצלי בפירוש המרצים אמרו (ולכן ידעתי את זה כבר בהתחלה), שבמקצוע שלנו אין יום ואין לילה, ושנצפה לימים ללא שינה, כי ככה זה גם בחיים שאחרי הלימודים והם רוצים לאמן אותנו למציאות כמו שהיא באמת, ולא לתקוע אותנו בתוך בועה, שאחריה נצא להלם המציאות.

אז גם אני חיה בלבטים הללו, גם אני נעה בין "זלזול" בלימודים לבין "זלזול" בשינה. וכששני אלו קורים, תמיד אני מוצאת איך להצדיק את עצמי, כי הלימודים חשובים, כי השינה חשובה...
ותוסיף לכל זה גם שעות עבודה. אפשר לזלזל? ממש לא. כי אז לא יהיה מקור הכנסה כדי לממן את שני הנ"ל.

זה מילכוד, אין ספק. איזון עוד לא מצאתי. אני אפילו לא הגעתי למצב שלך, שאני הולכת "ראש בקיר" עם אחד מהם- לימודים או בריאות.
מצד שני, ברור שאתה נוהג בחכמה יחסית אליי, כי אם חס וחלילה הבריאות תחליט שנמאס לה לסבול את הזלזול שלי, ברגע שאדם נהיה חולה- אין לו שום אפשרות להתעלם מהמצב. אין כבר ברירות או אפשרות בחירה. בריאות היא בראש ובראשונה.
ניסיתי שיטה אחרת- אולי אתה תצליח לעמוד בה יותר ממני, כי לי יש נטיה להיסחף להנאות קטנות של החיים על חשבון השינה שלי, "כי לא נורא שעוד לילה אחד יהיה בלי שינה, יהיה בסדר".
קבע לך מס' שעות מינימלי לשינה, שתקפיד עליו בכל יום כולל סופ"ש, למשל, 6 שעות, ושיהיו בלילה בהכרח, רצופות. ואז גם בימים פנויים יותר שיש לך, אתה תוכל לנצל את הזמן ללימודים, כי מתפנה לך זמן.
אם אתה מצליח ליצור את האיזון הזה, אני מורידה בפניך את הכוכבע.
 
לא רק שינה,

גם ה"הנאות הקטנות" שהזכרת הן בעצם צורך פנימי... את בטח מתכוונת למה שקשור לחיי חברה / משחקים / לצאת מהבית לסיבוב כדי לסדר מחשבות...
גם אני מתפתה הרבה פעמים להפסיד שעות שינה בשביל אחד מהם...

זו יותר תחושת הלחץ שמרגישה לא בריאה ולא נכונה לזמן הזה למרות שלא בטוח שזה ככה בפועל. אני מכיר הרבה אנשים ש"ניזונים" מלחץ (וורקוהוליקים...) ונראה שהם חיים לא רע ובלי בעיות בריאות שצצו פתאום על הזנחה בעבר.

לא פעם גיליתי שאחרי שסיפקתי את אחד הצרכים לחלוטין עלה בי חשק ללמוד (מה שלא קורה הרבה בכלל בזמן האחרון) אז אולי הכישור שאנחנו צריכים לפתח הוא לאתר את הצורך הכי דחוף שעולה ולממש אותו מיידית - ללא דחיה, אז מתפנה מקום וזמן לדברי ה"חובה".
מצד שני... יכול להיות שלפעמים הנפש שלנו חמדנית ואחרי סיפוק אחד היא תרצה עוד כמה ברצף, אז בנוסף גם צריך לדעת לחנך אותה :)
 

EdisonGirl

New member
בעיקר האחרון


(לצאת לסיבוב כדי לסדר מחשבות- ווריאציות נוספות של זה..)

ולא תמיד אפשר במיידי לממש צרכים פנימיים. זו בעיה :) אני חושבת שדווקא בגלל זה הנפש מחפשת כל הזמן ריגושים מיידיים- בגלל שיש צרכים גדולים יותר שנבצר מהם להגיע למימוש מיידי.
אני טיפוס שמונע ע"י לחץ, לכן אני מגיעה למצבים של הרגע האחרון ולילות בלי שינה. אני לא מחלקת לעצמי את העבודה בצורה הגיונית (כלומר, אני כן. על הדף. בפועל אני לא מצליחה לזוז לפני הדקה ה- 90), ואז אני נלחצת ומתנהלת כמו סופת טורנדו.

ואני מכירה את מה שאתה אומר לגבי חשק שמתעורר מיד אחרי או תוך כדי סיפוק של צורך, אבל בד"כ לא מתאפשר להתעסק בלימודים באותו רגע ממש, ולשמר את החשק? משימה בלתי אפשרית בפני עצמה.
בשורה התחתונה מדובר במשמעת עצמית, ונראה לי ששנינו יודעים מהי, אבל נהנים לרקוד סביבה כמו אפריקאים מסוממים.
 
הכי מסכים שאפשר - זה בדיוק תיאור של המצב.

הכל הגיוני ויפה על הדף ובפועל אנחנו פשוט מרכינים את הראש יחד עם הלחץ, זורמים עם כל מה שקורה וכשהכל עובר מודדים נזקים ומחייכים על הצלחות שהתרחשו.
עד כה נהגתי בדיוק ככה, דחיתי מטלות במחשבה שהלחץ יגרום להן "לעוף" מהר יותר, ובלעדיו הן סתם תימרחנה.
החידוש בתקופה האחרונה הוא שהלחץ כבר לא מזיז לי. הנה, הייתי צריך להגיש אתמול מטלה ולא עמדתי בה. העולם לא מתמוטט נכון לעכשיו ואני חושש שזה שיעור מאוד לא טוב ללמוד על התמודדות עם דברים...



"בשורה התחתונה מדובר במשמעת עצמית, ונראה לי ששנינו יודעים מהי, אבל נהנים לרקוד סביבה כמו אפריקאים מסוממים."
אני הולך לזכור את המשפט הענק הזה
 

EdisonGirl

New member
חחחח תודה, יתכן שזו עונה כזו?

כי אני מרגישה בימים האחרונים בדיוק, אבל בדיוק כמוך!
"הלחץ כבר לא מזיז לי. הנה, הייתי צריך להגיש אתמול מטלה ולא עמדתי בה. העולם לא מתמוטט נכון לעכשיו"
דחיתי הגשות לאחרונה. בהחלט היו כמה סיבות מוצדקות, אבל בשורה התחתונה היכולת שלי לטפוח לעצמי על השכם כנראה עלתה מדרגה, כי אני מצליחה לעשות את זה גם במצב הזה, של דחיה, שהוא גרוע! הרי משמעות הדבר היא שאני אצטרך להתמודד עם זה או לשלם על זה ביוקר, רק.. לא היום.


מה אתה לומד?
 
קיץ. מן הסתם יש דברים שמזמינים יותר


כמה מנחם לדעת שזה לא רק אני :) כמה טוב שהמציאו את הפורומים של תפוז :)

אני לומד פיזיקה (אז זה יותר הקושי של הדברים ופחות האינטנסיביות..), ואת?
 

EdisonGirl

New member
כן, כמו הלילה, כדי לברוח מהשמש


לומדת עיצוב תעשייתי. המשמעות של האינטנסיביות אצלי זה שיותר מידי תלויים בשעות פעילות של אחרים (סדנה, בית דפוס, מפעלים...). והשעות שלי הן לא תמיד השעות שלהם.
 

Blue Potion

New member
איך זה עיצוב תעשייתי?


ממש התעניינתי בזה פעם... בסוף הלכתי לכיוון אחר, אבל עדיין מעניין אותי.
 

EdisonGirl

New member
זה מדהים


רק טיפ קטן. כדי להיכנס לזה כמו שצריך ולהקיף את עצמך בתחום במשך שנות הלימוד כדאי לבודד את עצמך כמעט מכל עיסוק אחר, כי בלאו הכי זה בסופו של דבר מה שהלימודים יגרמו לך לעשות.
אין לך מושג כמה סטודנטים פרשו בעקבות העומס הזה של שילוב בין עבודה ללימודים... מגיעים למצב שמוכרחים לבחור.
זה מקצוע מאוד אינטנסיבי, גם מנטלית וגם פיזית. הוא משלב המון.
מצד שני, לכן הוא מרתק כ"כ, ולכן הוא מתאים לי. אין לו סיכוי לשעמם אותך!
 

Blue Potion

New member
איזה כיף


אבל אני מאמינה שזה נכון לגבי כל סוג של לימודים... חח
 

bikingstudent

New member
לא נראה לי נכון.

כל העיניין של קבלה עצמית......
זה לא להגיד "הצרכים שלי הכי חשובים וזהו"

בולשיט -אתה לא יכול לנהל ככה חיים .

המטרות שלך -הן החשובות.
אם לצורך מטרה של הצלחה בלימודים אתה תוותר על שעתיים שלוש
של שינה כדי להגיש מטלה בזמן אז תעשה את זה!

סך הכל זאת ההצלחה שלך בהמשך .

אני לא אומר להשקיע כל מה שיש לך ברדיפה אחרי מטרות..
אבל אבל אם משו דורש מאמץ מסויים מצידך ויש לך אפשרות לעשות את זה..

אז "לא אני צריך 8 שעות שינה בלילה" זה לא תירוץ.
 
בגלל זה אני מחפש איזון...

עברתי ממצב קיצוני אחד לאחר.

מעניינת ההפרדה בין מטרות ובין צרכים... והבעיה מתעוררת כשאנחנו מעדיפים קטגוריה אחת על האחרת.
אם המטרות הן מעל לצרכים שלנו, האם זה מעיד על חוסר באהבה כלפי גופנו?
אם הצרכים הן מעל למטרות, האם זה אומר כי המטרות צריכות להתחלף?
 

bikingstudent

New member
היגיון..

כשאתה מוותר על מטרה שאתה כבר עובד קשה בשבילה...

אז למה להפסיק בהגשה אחת בזמן ?
תוותר מראש על כל מה שקשה ומאתגר או דורש מאמץ .

תתחיל לנהל יומן.
תתכנן את היום שלך.
תתכנן את המטרות שלך .

אלו שלושה דברים שמאוד יעזרו לך להיתקדם.
כשאתה חושב מראש על היום הדברים יראו קצת אחרת
 
יומן דווקא יש


ואפילו עפרונות צבעוניים במקום של כבוד על השולחן שהתגייסו למשימה לנהל את היומן (במחשבה שהתכנון לפי צבעים יהפוך כל יום ליפה...)

בפועל... אני דוחה אפילו את הכתיבה והתיעוד ביומן.

ויוצא שבמקום לתכנן את הימים אני מציין מה קרה בהם בדיעבד, שבועות אחרי!
 

itgirl3

New member
איזה כייף לראות שאני לא לבד!

אני במצב דומה לשלך רק בצד השני של המשוואה, בלי הלוותר לעצמי אני עובדת ולצערי, בניגוד ללימודים, אם לא מסיימים את המטלות בעבודה בזמן אז אפשר למצוא את עצמך בבית...
לייק על המשפט: "ואפילו עפרונות צבעוניים במקום של כבוד על השולחן שהתגייסו למשימה לנהל את היומן (במחשבה שהתכנון לפי צבעים יהפוך כל יום ליפה...)"
 

AlabamaW0rley

New member
כנראה שמה שהכריח אותך ללמוד קודם

זה גם מה שאימלל אותך. לצערי, אני לא יכולה לתת לך טיפים איך למצא מוטיבציה ללימודים כי לי עצמי אין אותה. אני רוצה רק להגיד שלימודים בפני עצמם אין להם משמעות, הם רק אמצעי להשגת המטרות שלך. אם ראית את הדברים אחרת קודם, אם למשל תלית את הערך העצמי שלך בהצלחה שלך בלימודים, מובן מדוע המוטיבציה תיעלם ברגע שתתחיל לקבל את עצמך כפי שאתה.

אבל אתה יודע, אי אפשר לחיות בשלוות זן. מחיר ההצלחה היא דאגה מסויימת. זה חלק מהחיים.
 
אולי אם הייעוד שלך בחיים הוא להטיף לשלווה,

אז זה אפשרי.
ואחרת... באמת יהיה קשה לחיות כך


(מישהו שמע אולי על איש עסקים שהוא גם נזיר בודהיסטי?)
 

Blue Potion

New member
ממש לא בהכרח...

הדברים האלה לא אמורים לבוא אחד על חשבון השני - אלא ההפך, להשלים אחד את השני... אתה מגזים בשני הכיוונים.
קבלה עצמית, מבחינתי, לפחות, זה תהליך הרבה יותר מנטלי, הגשמתי. לקבל את עצמך ולאהוב את עצמך, להיות מודע יותר לעצמך, להיות צלול יותר, מרוכז יותר, נחוש יותר, בטוח בעצמך יותר...
אם זה בא על חשבון הלימודים, סימן שמשהו לא בסדר בלו"ז שלך...
תנסה לאזן...
זה נשמע מפגר, אבל, אני בתקופת לימודים, מכינה לעצמי לוז שבועי, ימים א-ש, שעות 7:00-24:00, ומכניסה שם הכל... לימודים, שינה, כיף, עבודה, מנוחה...
אין לך מושג עד כמה זה מארגן את היום, ועד כמה זה עושה סדר במחשבות, ועד כמה זה מספק לעשות וי קטן ליד כל משבצת.
זה גם עוזר לתעדף דברים בצורה הרבה יותר שקולה מאשר "ואי אין לי כוח לקרוא את כל הפרקים האלה עכשיו, נעשה מחר, אני הולך לישון."
הטבלה הזו שאני הולכת לפיה... אולי זה נשמע אולי קטנוני מידי, אולי שתלטני מידי... אבל אי אפשר לשפוט לפני שניסית! ממליצה לך בחום לבנות לעצמך טבלה כזאת, עם שעות, תנסה לסדר לעצמך לו"ז אפילו רק למחר, ותראה איך זה עובד...

חוצמיזה, שאישית, ברגע שאני שלווה פנימית, ולא לחוצה מ"וואיייייי עוד שבועיים מבחן ואנלא יודעת כלוםםםםם", אלא "טוב, יש שבועיים, איך לומדים הכי הרבה בהכי יעילות...", ברגע של גישה שלווה ונינוחה... אני מצליחה הרבה יותר... תנסה
 
למעלה