אצלי, עד שאני כבר אוהבת מישהו באמת, אז זה לכל החיים
היו לי הרבה מאוד מערכות יחסים ארוכות, שכנראה היו צריכות להיות קצרות (או לא להיות בכלל). אחרי שנפרדתי מהם, לא חשתי שום צורך או רצון להשאר בקשר. היה, נגמר, שלום.
 
המיתולוגי שלי, לעומת זאת, הוא היום חבר נפש. נכון, המעבר לא היה פשוט. והיתה קודם תקופת צינון של אפס קשר במשך שנה, ואז התחיל קשר מהוסס, שלאט לאט התקבע והפך לחברות טובה. לפעמים זה היה קצת בעייתי, במיוחד בתקופות שלמישהו מאיתנו לא היה קשר זוגי, או היה קשר זוגי מקרטע, אבל צלחנו את זה בגבורה. אני חושבת שאחרי יותר מעשור (קרוב לעשור וחצי, בעצם...), אפשר לומר שהאהבה שלנו הפכה לאהבה של חברות נפש, והיום היא באמת לא מאיימת על קשרים זוגיים חדשים שלי.
 
ולמה המשכתי את זה גם בזמנים שהיה בעייתי? קודם כל, כי ממילא לא הייתי מסוגלת להפסיק... וחוץ מזה, הבנאדם הזה חשוב לי, כיף לי להפגש איתו, מעניין אותי לשמוע מה הוא חושב. אנחנו לא מתאימים כבני זוג, אבל אנחנו כן באותו ראש בתחומים מסויימים, וזה קשר שחשוב לי לשמר.
היו לי הרבה מאוד מערכות יחסים ארוכות, שכנראה היו צריכות להיות קצרות (או לא להיות בכלל). אחרי שנפרדתי מהם, לא חשתי שום צורך או רצון להשאר בקשר. היה, נגמר, שלום.
 
המיתולוגי שלי, לעומת זאת, הוא היום חבר נפש. נכון, המעבר לא היה פשוט. והיתה קודם תקופת צינון של אפס קשר במשך שנה, ואז התחיל קשר מהוסס, שלאט לאט התקבע והפך לחברות טובה. לפעמים זה היה קצת בעייתי, במיוחד בתקופות שלמישהו מאיתנו לא היה קשר זוגי, או היה קשר זוגי מקרטע, אבל צלחנו את זה בגבורה. אני חושבת שאחרי יותר מעשור (קרוב לעשור וחצי, בעצם...), אפשר לומר שהאהבה שלנו הפכה לאהבה של חברות נפש, והיום היא באמת לא מאיימת על קשרים זוגיים חדשים שלי.
 
ולמה המשכתי את זה גם בזמנים שהיה בעייתי? קודם כל, כי ממילא לא הייתי מסוגלת להפסיק... וחוץ מזה, הבנאדם הזה חשוב לי, כיף לי להפגש איתו, מעניין אותי לשמוע מה הוא חושב. אנחנו לא מתאימים כבני זוג, אבל אנחנו כן באותו ראש בתחומים מסויימים, וזה קשר שחשוב לי לשמר.