האמת שיצא לי לקרוא לא מעט בנושא
הגנום היהודי......עד עכשיו אני לא בטוח עד כמה זה אמיתי אבל בכל זאת ישנן עובדות שקשה להתווכח איתן.. יש פה
קישור לכתבה מעניינת בנושא שמוכיחה שעם "היתרונות" באים גם "החסרונות" בצורת "מחלות יהודיות"... הנה קטע קטן: "הבה נתבונן לרגע בנתונים סטטיסטיים אחדים, שאולי יתנו מִשְנֶה תוקף למושגים הארכאיים של "העם הנבחר" ואולי אף "אור לגויים". בארה"ב, המיעוט היהודי מהווה בדיוק 2% מכלל האוכלוסייה, ואף-על- פי-כן היהודים בארה"ב מהווים 10% מבין חברי הסינט, 17% מבין הקשתנים בתזמורת הסימפונית של בוסטון, 23% ברשימת 500 האמריקנים העשירים ביותר ו-60% (!!) מבין המחזיקים במשרות בכירות בתעשיית הסרטים בהוליווד. המלעיזים יאמרו בארסיות בלתי-מוסתרת: "אכן כן, היהודים מאז ומתמיד רודפי כבוד ושררה, ומְמַרְפּקִים דרכם בתחום העסקנות הפוליטית, בתעשיית הממון ורדיפת בצע כסף (שיילוק, זוכרים?), ונגני הכינור-צאצאי הכּלֵיזְמֶר היהודי! ומה בדבר 25% מבין כלל חתני פרס ACM Turing היוקרתי בתעשיית המחשבים שהם מבני עמנו? ו-26% מכלל הפרופסורים למשפטים בארה"ב, 27% מכלל הזוכים בארה"ב בפרס Westinghouse היוקרתי לחוקרים, 27% מבין כלל חתני פרסי נובל האמריקאים, 30% מכלל המרצים הבכירים (Faculty) במכללות העילית שם, ו-60% (!!) מבין הסטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטת Yale היוקרתית. לכל האחרונים צריך מוחות מבריקים באמת.לאורך כל המאה ה-20, מתחילת הענקת הפרס ב-1901, אין מיעוט אתני כיהודים שזכו בו באחוז כה גדול. במאה שנים חולקו כמעט 700 פרסי-נובל, ועד שנת 2001 זכו בהם 127 יהודים או 18% מכלל הזוכים. אם ניקח בחשבון את העובדה שיהודים מהווים אך 0.25% מכלל האוכלוסייה בעולם, נגיע למסקנה המדהימה שהיהודים זכו בפרסי נובל בכמות הגדולה פי-72 (!!) ממה שניתן היה לצפות על פי חלקם היחסי באוכלוסיית העולם. גם ההתפלגות של פרסי נובל שהוענקו ליהודים מעידה על רבגוניות, ולאו דווקא על הצטיינות בתחום מסוים: לפיסיקאים משלנו הוענקו 37 פרסים, לכימאים-21, לחוקרי רפואה ופיזיולוגיה- 39, לכלכלנים-13, לסופרי המופת-10, ובין אלה שזכו בפרס על מאמציהם להביא שלום לעולם נמצא 7 יהודים. "
ישנו עוד מחקר שנעשה על ידי שני חוקרים לא יהודיים שלדעתם יש כזה דבר שנקרא "גן אשכנזי",זאת אומרת שמשהו במוח שלהם לא בסדר,או יותר מדי בסדר...
כתבה בניו יורק טיימס באותו נושא... בקשר לשאר השאלות שלך לדעתי זה רק עניין של בשלות או שלמות פנימית,ברגע שאדם יהיה שלם עם עצמו ואם מי שהוא,לא ישנה לו התואר או המעמד... מי שמוצא את הנקודות האלו ככלי שמבטא עוצמה כנראה שאותה עוצמה חסרה לו בחיים. מה שאני יודע זה שבסופו של יום,לא משנה מי אתה ומה אתה עושה,כשאתה עוצם את העיניים אתה נשאר עם עצמך.....לבד.. על עצמך אתה לא יכול לעבוד.....ועל עצמך אתה לא יכול "לעשות דאווין".....או שאתה אוהב את מי שאתה או שלא...