הבן שלי מתנהג מוזר

[irisgh]

את יודעת משהו?

זה מזכיר לי את בעלי וחבריו. סיפור אישי: בעלי היה מהגאונים המוזרים. רק כשלמד באוניברסיטה, באיזו תכנית יחודית למוזרים כמוהו (טוב, דרישות הקבלה הוגדרו אחרת..), הוא ממש מצא חברת השתייכות. מדי פעם הם עושים איזו מסיבת מחזור. יש שמה כמה אנשים שדי טוב עונים על התאור שתארת, אפילו שהם כבר מזמן מזמן לא בני 6. אז זה לא במקום לנסות לשים לב למה קורה. וכנראה, בדור שלנו, ניתן לטפל יותר. אבל בכל זאת - יש כאלה שהם פשוט ככה.

 

[תיקי א]

זה ברור שיש היום אינפלציה של

אבחונים ושכל קושי קטן מתגלה כתסמונת. בנזוגי טוען שזה אופי, תורשה (המעופפות ממנו) וחוסר בגרות. יכול להיות שזה נכון. אבל אם בכל זאת יש משהו ואנחנו סתם מתחבטים, מתבאסים ומבאסים את הילד, לא עדיף לבדוק ? <סתם חושבת בקול כתיבה רמה>

 

[לורליי43]

עוד יתברר שגם בעלך ADD...

אני בטוחה שאת החלק התורשתי הבן קבל ממני, אמנם בצורה אחרת, אבל זה די ברור. תגידי לבעלך להסתכל על החיים שלו אחורה, אולי הוא יוכל לראות שהוא יכול היה לעשות את הדברים אחרת אם אז היתה את המודעות.

 

[מיכליתשלהצאט]

ברור ששווה לבדוק, וגם אם זה ממנו

אז לא היתה כל כך מודעות ולא טיפלו והיום כן.

 

[תמRי]

גם אצלנו מצב דומה

למה שאת מתארת. ילד באותו גיל. היה ספק אם להעלות אותו לא' אבל אחרי מס' אבחונים שעשינו (פסיכולוגית, ריפוי בעיסוק ולבסוף איבחון דידקטי), הסתבר שיש כנראה בעית התארגנות ואיזושהיא דיסלקציה (קיבל הרבה מעל הממוצע ברב המבחנים וממוצע בקריאה וחשבון, הפער מוסבר בדיסלקציה כלשהיא בתחומים אלו) . זה כנראה גנטי. אנחנו מנסים להעיר רק על דברים עקרוניים, ולטפל בבעיות במהלך שנת הלימודים לפי הצורך.

 

[תרונעי]

אני רואה שכבר נתנו לך הרבה תשובות

ורעיונות אני רק רוצה להוסיף בנושא תחושתיות יתר לא כל המרפאות בעיסוק מכירות את הנושא טוב ויש מרפאים בעיסוק שממש מתמחים בזה אולי כדי לך לבדוק זאת

 

[נורית פרגל]

תגובה לתיקי א.

חשבת לקחת אותו לאבחון פסיכומוטורי אצל מורה לספורט טיפולי ? או אולי אצל מרפאה בעיסוק? כי חלק ממה שאת מתארת מתאים מאוד לילד עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה או בשם המקצועי- D.C.D. המשמעות היא שיש לילד חוסר ויסות במערכות שונות בגוף שגורמות לו להתנהג כפי שתארת- סרבול, איטיות בתנועה, לעיתים לא מגיב לפניה אליו,או כפי שציינת -תגובות מתריסות. הילד מרגיש שאין לו שליטה על מה שנעשה סביבו והדרך שלו לשלוט על הנעשה היא בדרך הזו- שלנו נראית אולי תוקפנית ולא מנומסת אבל כך הוא מגיב לחוסר השליטה הגופנית.

 

[פלגיה]

נורית, איזה יופי שאת עונה ../images/Emo13.gif

בדיוק רציתי להפנות אותך לשאלה הזאת של תיקי.

 

[תיקי א]

נורית תודה על התיחסותך

אצל מורה לספורט טיפולי לא היינו, אבל אצל מרפאה בעיסוק כן. הוא עבר אבחון ונמצא שהקורדינציה שלו טובה, מוטוריקה עדינה וגסה מעל הממוצע (כהגדרתה). הוא מעולה במשחקי כדור, שוחה חתירה וחזה בצורה טובה לגילו, רוכב על רולרבליידס, משחק באולינג וטוב בקליעת חיצים למטרה. האם לכל אלו יש קשר ? האם זה שולל בעיה מוטורית ? אולי מורה לספורט טיפולי יכול לראות משהו שאנחנו (והמרפאה בעיסוק) מפספסים ? אם כן האם את יכולה להמליץ לי על מורה כזה בכפ"ס ? שוב תודה, תיקי.

 

[אמאפלוס]

יכול להיות שצריך להגדיר עוד פעם את

את מטרת האבחון אצל מרפאה בעיסוק - לקבל הדרכה כיצד לבנות את הסביבה שלו מבחינת התארגנות ומבחינת האיזון התחושתי. אין ספק שילד שיכול לעשות פעילות כזאת אין לו בעיות במוטוריקה גסה. אבל את מדברת על קשיים אחרים, שווה להמשיך ולהתייעץ.

 

[תיקי א]

שלום אמאפלוס,

הבנתי מהמרפאה שאין לה יותר עבודה איתו. ישבתי בצד בכל הפגישות שלו עם המרפאה. כל הפעילויות שנעשו בהשגחתה נעשו מצוין. בניה בלגו, פיסול בפלסטלינה, ציור, הדבקה, גזירה, הראיה מרחבית מצויינת. היא בפירוש ציינה שנותנת לו עבודות שמתאימות לילדים בכיתות גבוהות יותר ולא לילד בגן חובה. אבל, כל הפעילויות נעשו תוך דיבור בלתי פוסק מצידו, תוך שהוא מספר לה על חייו ושואל אותה שאלות על חייה, ומתאר את הפעולות שלו. המרפאה ציינה שהוא תזזיתי, לא מחכה שינתנו ההוראות אלא קופץ מיד וצריך להזכיר לו לא לקום מהכיסא. כאמור ברגע שיושבים איתו ומקדישים לו הוא מבצע בצורה טובה. בגן למשל, עדיין לא עושה כמעט עבודות, אלא אם מחייבים אותו. יש לו כן, בעיה מסויימת במוטוריקה עדינה, אבל רובה נובעת לדעתי מחוסר תשומת לב וריכוז. לאור כל הנ"ל אני תוהה אם המרפאה יכולה לעזור לנו והאם כדאי לחזור אליה להמשך.

 

[אמאפלוס]

יש לי הרגשה שהדגש צריך להיות לא על

המוטוריקה (לא פגשתי הרבה ילדים שכל כך טובים במוטוריקה גסה שיש להם בעייה חמורה במוטוריקה עדינה), אלא על שלבי העבודה, התארגנות לעבודה מסודרת. תזכירי לי: הוא עולה לכתה א בשנה הבאה או ישאר בגן?

 

[תיקי א]

עולה לכיתה א'

ונכון, את צודקת יש דיסונאנס. ההתארגנות זה הנושא שמאוד מדאיג אותי, עד כדי כך שאני לא רואה אותו מסדר תיק לפי מערכת, מאחר והוא כמעט ולא עושה פעילות שדורשת ארגון. כאמור הוא לא משחק לבדו ולא בונה, רק משחקי קופסא שקשורים בחשיבה. במשחק הזכרון, למשל, הוא לא מסוגל לסדר בשורות וכשהוא הופך הקלפים תמיד מבולגנים (לשחק איתו זה בעיקר לסדר את השורות אחריו).

 

[אמאפלוס]

אני הייתי מתחילה בלארגן את סביבת

הבית שתהייה סביבה מובנה, להסביר לו על שעון, להשתמש בטיימרים (שמעתי שיש גם כאלה שלא מתקתקים)ושעוני חול בשביל להגביל זמן במשימות. לעמוד על הרגלים מובנים של פעילות רוטינית בבקר ובערב (למשל - עד שהשעון מצלצל אתה מתלבש). משהו חשוב. במיוחד לילדים כאלה צריך לפרק כל פעולה, אפשר - לצייר ולכתוב סדר יום, והוא צריך לסמן V על כל פעלה שביצע. להעביר לו את האחריות. למשל - להתלבש, לבדוק ליד הראי אם הבגדים מסודרים נכון, לסדר את החדר (צבעים למגירה, משחקים לקופסא, קוקרינט למקום). זה נשמע מייגע, אבל פה בעצם טמון הטיפול. ללמוד אסטרטגיות לעבודה מסודרת. זה מה שיעזור לו בחיים. צריך להבנות לו את הסביבה ולאט לאט להרחיב את התחומים ולהעבירם לאחריותו - טבלאות עם מדבקות על ביצוע (אפשר להחליט על "פרס" בתגובה לאוסף מדבקות - הפרס זה משהו שבין כה וכה תכננת לעשות איתו. נראה לי חשוב להתחיל אפילו לפני כתה א'. אם תכנסי לפורום adhd בטח תוכלי לקבל רעיונות נוספים.

 

[תיקי א]

../images/Emo140.gif נתת לי רעיונות מופלאים

על הרעיון של "טבלת התארגנות בבוקר" אנחנו חושבים כבר הרבה זמן, חשבנו ליישם בתחילת כיתה א' (מודאגים מאוד מאיחורים). אבל אולי באמת עדיף להתחיל כבר עכשיו ולהוסיף את דרישות ההתארגנות ליום הלימודים אח"כ. הרעיון של טיימרים, ענק וייושם !!! אני בטוחה שהוא אפילו יואב את העניין. תודה רבה.

 

[פלגיה]

רעיונות מצויינים

יהיו טובים גם לנו. אפשר לגבש מהם מאמר? ("טיפים לעזרה לילד המתקשה בהתארגנות")

 

[אמאפלוס]

בשמחה../images/Emo9.gif

 

[ליאת +]

תיקי ../images/Emo24.gif

קיבלת כאן הרבה תגובות על מה לעשות- אבחונים טיפולים וכדומה. כי השאלה שלך באמת הזמינה גם את זה. אבל במקביל את שאלת גם לגבי ההתיחסות שליכם אליו וזה פחות קיבל התיחסות. אני חושבת שאת נוגעת בנושא מאוד רגיש וכאוב של מה לעשות בתקופות בהן הילדים שלנו אינם מוצאים חן בעינינו. כשקשה לנו עם מנהג שלהם, מראה, התנהגות מסויימת. אני חושבת שזה קורה לכל הורה כמעט עם כל ילד- גב כפוף, שיער שלא מסתדר, נטיה מעצבנת למשוך באף או למלמל בחברת זרים- יכולים פתאום- בגלל המטענים שלנו- לגרום לנו לתחושות חזקות של כעס ודחיה. אני מציעה לך לבדוק עם בן זוגך מעט את הנושא הזה- אילו מסרים אתם קיבלתם כילדים לגבי סדר וניקיון. איפה ההורים שלכם קיבלו אתכם ואיפה לא וכן הלאה. וגם לחשוב אם יש או היו שינויים במשפחה בזמן האחרון כי יתכן שישנם מתחים שמתנקזים אליו.

 

[פלגיה]

נקודה חשובה ביותר