הבן שלי מתנהג מוזר

[בזזזזזזז]

כנ"ל. נוגע לכולנו. תזכורת חשובה.

 

[הפיקטיבית]

תיקי ,לגבי ארגון

הבת שלי גם היתה מאוד בלגניסטית ולא הסכימה לסדר אף פעם את הצעצועים שלה, והנה יום בהיר אחד לאחר שהעברנו אותה לחדר חדש לפי עיצוב שהיא היתה שותפה לבחירתו, נכנסה בה מוטיבציה והיא החלה לסדר בעצמה את החדר מבלי שאבקש בכלל. אני מניחה שבמקרה שלך יש איזושהי בעיית ארגון ולכן אפשר בנוסף להצעות הטובות שקיבלת כאן, אולי גם לסדר יחד איתו פינה אחת קטנה בחדר, שהוא יקבע מה יהיה בה ואיך היא תראה, ובשלב הראשון הוא יהיה אחראי רק על סידור אותה פינה ספציפית. כמובן כל סידור שלו את הפינה הקטנה הזאת יגרור המון חיזוקים מצדכם. בהתחלה הפינה תהיה מאוד קטנה ותכלול אולי שניים שלושה פריטים, אם יצליח לעמוד במשימה תוכלו בהדרגה להגדיל את הפינה. בהצלחה ואני בטוחה שיש לך ילד מקסים עם המון תכונות חיוביות וטובות.

 

[תיקי א]

תודה על הרעיונות

 

[מיכליתשלהצאט]

../images/Emo45.gif מאוד מזדהה עם מה שכתבת

גם בכורי סבל ממסורבלות יתר, הפיל אותי, הפיל חפצים, התלכלך, דיבר בקול גבוה (היתה לו בעיה בשמיעה עקב נוזלים). היום הוא השתנה. עדין יש קושי באירגון. הוא היה אצל מרפאה בעיסוק. הוא בלאגאניסט נוראי. עד כתה ה' הייתי עוטפת לו את המחברות כל שנה (5 שנים ברציפות) את כל המקצועות עם אותו צבע. למשל תנ"ך - בצבע זהב, כל השנים. מחברת כחולה היתה מחברת חשבון, ומחברת אדומה - עברית. כל השנים הקפדנו בהמלצת חברה שלי שהיא מורה מתקנת ראשית בבית ספר. אני מודה שזה עזר מאוד להתארגנות שלו בבית.

 

[אםהבניםשמחה]

נשמע לי כמו

היפר תחושתיות ועוד משהו ששכחתי את שמו שמצביע על קושי בהתארגנות במרחב הפרטי והכללי. רפוי בעיסוק- זו נראית לי התחנה הבאה.

 

[לורליי43]

ובענין הנזיפות

אם את מרגישה שאת נוזפת בו יותר מדי, תתחילי באופן מודע ומתוזמן לחלק לו שבחים. תמיד אפשר למצוא משהו. ככה שהיום שלו יוצף בעידוד. בהתחלה זה מרגיש קצת מלאכותי, אבל מתרגלים מהר וזה מאוד משנה את האוירה.

 

[פלגיה]

טוב שכתבת את רשימת הדברים הטובים

שבו. אולי כדאי לך להדפיס ולתלות על הראי בחדר האמבטיה, או במקום אחר שאת רואה יום יום. מעבר לכך - נשמע שיש אכן כמה בעיות, ואולי כדאי גם לטפל בהן. זה יהיה טוב עבורכם כי זה לא שהילד לא בסדר, אלא שיש התמודדות של כולכם בדברים שמפריעים לו. כבר דיברו אית לגבי ADD, ואני אוסיף לגבי ויסות תחושה. לא ידעתי שלילד שלי יש בעיה עד שקראתי את הספר "ילד שלי מיוחד" מאת עירית חגי, וגיליתי שם את הילד שלי. לא מזמן היה בפורום חינוך לגיל הרך שרשור בנושא. אמנם עם ילד צעיר יותר, אבל אפשר ללמוד משם דברים: "איך התחלתי להיות מחובקת". לגבי הסרבול, אז "במקרה"

תתארח השבוע בפורום נורית פרגל שהיא מורה לספורט טיפולי. קצת על הספורט הטיפולי אפשר לקרוא בשרשור הזה, וגם כאן

 

[מיכליתשלהצאט]

תיקי יקרה, כאב לי מאוד לשמוע את

הודעתך. מודה שלא קראתי את כל התגובות, ומאוחר יותר אוסיף אם יהיה צורך. אחלק לנקודות ואז יהיה לי יותר קל לכתוב, ולך - להבין מאין קיבלתי את הרושם. 1. "הילד לא עונה" - אולי הוא לא שומע. לבדוק את השמיעה שלו, כולל בדיקת טימפנומטריה (בגיל שלו - דרוש 2 קלינאיות תקשורת). 2. הנימוסים - הצבת גבולות ועיצוב התנהגות. יש ריפוי באומנויות (בקבוצה), בבעלי חיים או בדרמה - מאוד ממליצה בשילוב עם פסיכולוג מהשירות הפסיכולוגי של הגן. 3. לא אומר שלום - למיטב הבנתי מדובר בביישנות או בחרדה חברתית. 4. תשובות מתריסות וביקורתיות, הערות ציניות - מחפש תשומת לב (גם תשומת לב שלילית היא תשומת לב). 5. התנהלות מסורבלת - קושי במוטוריקה הגסה ומסורבלות - לקחת אותו הרבה לגן השעשועים, לטפס על סולמות, להתנדנד, חוג שחיה, טיפול ברכיבה והכל עם הדרכה של מרפאה בעיסוק ובטיפולה. הוא לא מפיל בכוונה, זה נופל והוא מפיל אותך גם - כי הוא פשוט מסורבל ויש לו קושי בתנועה. לחזק ולעבוד הרבה את חגורת הכתפיים והשכמות. 6. אוכל בכמויות - סממנים של אכלנות כפייתית כבריחה ממצב נפשי. 7. ממליצה לעשות איבחון למחוננות. 8. מחלת עור והטיפול בסטרואידים - ידוע שסטרואידים ממריצים (מניסיון אצלי ילדי עם בעיות הנשימה). סטרודיאידים בנוסף (בטיפול ארוך טווח) מעכבים גדילה ופותחים תיאבון). ממליצה מאוד לפנות לרפואה הומאופתית כדי להמנע עד כמה שאפשר מקורטיזון. בהצלחה!

 

[פלגיה]

לא ממש מסכימה

לא עונה - יכול להיות בעיה של קשב ולא שמיעה. אוכל בכמויות - אם זה אוכל בריא, זה דווקא יכול להיות סימן טוב, של בריאות והבנה מה טוב לו.

 

[מיכליתשלהצאט]

מותר לך לא להסכים ../images/Emo13.gif

בהחלט תיתכן בעיה של קשב וריכוז אבל אסור להזניח את מבדקי השמיעה. לפנות לא.א.ג. ולקבל הפניה לבדיקת שמיעה וטימפנמוטריה. אם הבדיקה תקינה, לבקש אבחון לנוירולוג לבדיקת קשב וריכוז. לגבי אוכל בריא או לא - אכילה בכמויות יכולה לאפיין בעיה רפואית או קושי נפשי.

 

[Tנקר בל]

בגיל 6 דרושות 2 קלינאיות לבדיקה../images/Emo2.gif?

הבן שלי עשה בגיל שנתיים בדיקת שמיעה בהדסה עין כרם (הופנה ספציפית לשם, בגלל איכות הבדיקות שם), והבדיקה נעשתה ע"י קלינאית אחת. אני יודעת שבגיל שנתיים לפעמים יש צורך בשתי קלינאיות, אבל בגיל 6

את בטוחה?

 

[מיכליתשלהצאט]

כן, במיוחד עם בדיקת טימפנומטריה

קלינאית אחת בחדר עם המכשירים וקלינאית נוספת בחדר עם הילד/ה והיא נותנת משימות (יש תיאום בין שתי הקלינאיות וקשר עין וסימני ידיים).

 

[תיקי א]

תודה על התגובה

הילד שומע בסדר גמור למרות שלא עבר בדיקה מקיפה. עד כמה שהבעיה מטרידה אותי, קשה לי לחשוב על להתחיל בסדרת בדיקות מקיפה ובאיבחונים. לא ברור לי גם מה יכול לתת אבחון מחוננות. את יכולה לפרט מה זה בדיוק "עיצוב התנהגות" ואיך זה נעשה ? כאמור, גם הגננת שלו הזכירה את המושג בפני.

 

[מיכליתשלהצאט]

אין בעד מה, לגבי השמיעה -

יכול להיות שיש בעיה בשמיעה (ועל כך צריך להפגש עם א.א.ג. כי לנו את הכלים לאבחן) ויכול להיות שמדובר בשמיעה רציונלית (כלומר הוא שומע מה שבא לו ומסנן מה שלא בא לו). לגבי איבחונים, אין ברירה. אני רצה עם הילדים שלי לאבחונים ויש התקדמות (קראי את ההודעה שפתחתי היום לגבי הקלינאית תקשורת והמרפאה בעיסוק). איבחון במחוננות יעזור לך לאתר לפחות חלק מהבעיה, מדוע הילד משחק ומתקשר עם ילדים שגדולים ממנו. עיצוב התנהגות פירושו, ללמד את הילד מחדש ולתקן את ההתנהגות שלו במקומות שיש בהם צורך, למשל נימוסין, קודים חברתיים ועוד. עיצוב התנהגות נעשה בסדנא לעיצוב התנהגות ששייכת לשירות הפסיכולוגי החינוכי בבית הספר או בגן בשילוב ובשיתוף פסיכולוג אחת לכמה פגישות, בהדרכת ההורים ובליוויים ועידכונם לאורך כל תקופת הטיפול. מדריכים את הילד, מדברים איתו ומלמדים אותו איך להתנהג, להראות לו את נקודות החולשה שלו, לחזק אותם ולשבח הישגים. הטיפול נעשה באמצעות התעסקות במשהו אחר ולא באופן ישיר אלא בדרך עקיפה. לדוגמא, באמצעות הצגה (טיפול בדרמה), או באמצעות טיפול באומנויות (תוך כדי יצירה משוחחים ועולים על דברים). אם תרצי, אשיג לך את הדף שמסביר על השלבים ועל דרך הטיפול.

 

[Tנקר בל]

שיטה שהייתה מאוד יעילה עבורי

בתקופה בה הרגשתי ביקורתית מדי - קנינו ביחד פנקס יפה, ובמהלך היום כתבתי בו כל פעם התנהגויות שמצאו חן בעיני אצלו, בערב לפני השינה התקיים טקס של הקראת הדף היומי. זה עוזר משני הכיוונים - להורה להתמקד בהתנהגויות החיוביות, ולילד - לתפיסה חיובית של עצמו ושל הקשר עם הוריו.

 

[תיקי א]

בעקבות מה שכתבתי כאן היום,

החלטתי להיות סופר חיובית בקשר אליו ולהעיר לו רק על דברים חיוביים. עבר עלינו אח"צ מדהים בבית, רק אני והילדים. בנינו אוהל בסלון (מסדינים), יואב לימד אותנו שיר בחרוזים שהמציא היום בגן (החמאתי לו שהוא משורר, השיר היה מאוד מוצלח, והוא הגיב ב"בטח" ספקני) בסה"כ היה נפלא.

 

[לורליי43]

../images/Emo45.gifעם הזמן הוא יתרגל ולא יהיה ספקן

זה לוקח זמן לבנות את מערכת האמון המחודשת הזו וצריך הרבה סבלנות. הבעיה שאת ההרגלים שלנו קשה לשנות

.

 

[irisgh]

איזה יופי ../images/Emo13.gif

 

[לאה_מ]

נהדר ../images/Emo13.gif

כל הכבוד על היישום המהיר! ותני לכולכם זמן - זה לא נבנה ברגע, לא אצלכם ולא אצל יואב. אבל נהדר שיש לך פידבק כל כך חיובי כבר ביום הראשון - זה באמת נותן הרבה מוטיבציה להמשך.

 

[טלילה בעיצובים]

איזה רעיון יפה