הבעייתיות שבהקבלת סיפור אימוץ משה לאימוץ שלנו

KallaGLP

New member
יסמין הבעיה היא שאנשים רבים,

ועוד ברגעים קשים בחייהם, נתקלים בקירות אטומים ובחוסר הבנה למצבם מהגוף שמטפל בקבורת יקיריהם. העניין הוא לא עניין של מניעה פיזית (אם כי איומים זה כבר כן עניין של מניעה פיזית ממש), אלא עניין של יחס המטריד, מציקף, מכאיב ומעצבן אנשים שגם כך נמצאים ברגעי שפל קשים בחייהם, ולכן פגיעותם רבה יותר ועמידותם הנפשית מעורערת מאוד. עצם העובדה שנציג כלשהו של הגוף הרשמי שהמדינה הועידה לטיפול בעניין נוהג בבן משפחה מאומץ או מאמץ אחרת מאיך שהיה נוהג בבן משפחה ביולוגי, שמבחינתו אין לאימוץ את המעמד הטבעי של קשר משפחתי של הורה/ילד היא זאת שמקוממת, גם אם אדם כזה או אחר צלול וחזק מספיק ברגע האמת כדי לעמוד מול זה ולהתמודד ולהתעקש. הוא בכלל לא אמור להיות בעמדת התגוננות והתנגדות מלכתחילה, וזו הנקודה החשובה.
 

יסמין@

New member
את כמובן מאוד צודקת

זו פשוט נבזות (יש לי עוד מילים מהסוג הזה) להעציב\להכעיס\לעצבן\לפגוע ועוד באנשים אבלים, ברגע השחור ביותר של חייהם.
אין שום ספק בכך. זה פשוט נורא.
ולכן יש כמה פתרונות אפשריים:
א. לשנות את המצב שבו מי שממונה על עניינים דתיים הם החרדים. יש הרי זרמים אחרים ביהדות. אבל זה פתרון לא קל ולא פשוט ולא מהיר. אז השאלה היא מה עושים בינתיים, עד שזה יקרה (אם זה יקרה)

ב. יודעים מראש שהולכים למקום שבו שולטים החרדים, שיש להם אמונות ודעות ודרכי התנהגות משלהם. ולחשוב על דרכים להתגונן מכל זה.

ג. ומי שרוצה - יש אפשרות לקבורה חילונית. ואז אין את כל זה.

וכמובן, שכל זה שייך לכללללל שירותי הדת: בר מצווה, חתונה, גט, גיור, קבורה. כל עוד זה בידי החרדים, ככה זה נראה. וצריך להבין שהם כפופים להלכה, וכפופים להלכה כפי שהם מבינים אותה ומפרשים אותה. אי אפשר לצפות שהם ישתנו. צריך לחשוב איך להתמודד עם כל זה. ואני מזכירה את מה שאני כבר כותבת שנים רבות: "הרוצה את הרב - הולך אליו". לא הרב בא ומציע את שירותיו. הולכים לרב ומבקשים את שירותי הדת שלו. אז מי שהולך/כת לרב צריך להבין שהרב (החרדי בדוגמאות האלה) נוהג לפי ההלכה ולפי אורחות החיים שלו ולפי אמונותיו וכו'. אז או שחושבים איך להתגונן מכל זה, או שפשוט לא הולכים לרב. אבל חבל ללכת לרב ולבקש ממנו שירותים דתיים בלי להבין מה שהולך לקרות, את הדינמיקה של כל זה. קשה לי להבין מדוע כל פעם מופתעים מחדש: הרי הולכים לרב חרדי! אז איך הוא אמור להתנהג? מה הוא אמור לומר? ואיך זה רלוונטי למי שלא חרדי/ת?
 

KallaGLP

New member
יסמין, האדם הממוצע שנמצא באבל

במקרים רבים אינו מודע ו/או חושב על כל הדברים האלה מראש ומתכונן ומחסן את עצמו נפשית מפני פגיעה מסוג כזה. רוב האנשים פשוט באים לטקס יהודי, שהוא ברירת המחדל המקובלת במדינת ישראל, ואולי אף חשוב לחלק מהם, תוך שהם מתייסרים מכאב ו/או שרויים בהלם בגלל אובדן יקיריהם. הם לא מבלים את זמנם בהכנות נפשיות למה שיעוללו להם בבית הקברות מקיימי הטקס, הם לא מצפים ולא חושבים על האפשרות שמשהו בטקס יהיה משפיל ויוסיף כאב מיותר ליגון שלהם. חלק מזכויות אדם הוא לא רק להיות מסוגל לעשות משהו בכוחות עצמך אלא גם לזכות מהרשויות המטפלות בך, יהיו אשר יהיו, ביחס ככל האנשים, שווה וללא אפליה על רקע אימוץ או מכל סיבה אחרת. גם אנשים פחות חזקים נפשית ומודעים לכל האפשרויות והזכויות שלהם צריכים לזכות ביחס הוגן, במיוחד הם. זה טוב ויפה שיש אנשים חזקים היודעים ורגילים להילחם על זכויותיהם ולא מתרגשים מפגיעות מהסוג הזה, הפואנטה היא שאין לפגיעות האלה מקום מלכתחילה.
נכון, יש מקרים שבהם אנשים באים לקבל שירותי דת שניתן בקלות לוותר עליהם, אך ישנם מקרים הרבה יותר מורכבים, כמו חתונה או קבורה, שבהם החלופות אינן מובנות מאליהן, בין אם בגלל מה שמקובל ובין אם בגלל טרחה וכסף הכרוכים בהן (למשל, לנסוע לחו"ל להתחתן). במקרנ של חתונה למשל, המדינה חייבת להציג חלופה חוקית שוות מעמד ונגישה באותה מידה, כלומר חתונה אזרחית, לתושביה שחתונה דתית אינה מתאימה להם מכל סיבה שלא תהיה. המצב כיום הוא בהחלט מצב מפלה ואי אפשר להגיד שמי שלא רוצה להתחתן בטקס דתי שפשוט יבחר בדרך אחרת, כי פשוט זה לא. זכותי להתחתן במדינה שלי על פי אמונתי ועקרונותיי, כמו בכל מדינה מתקדמת אחרת.
 

fatfat

New member
יסמין למי שגדל במשפחה דתית הרב מאוד חשוב

במיוחד שכל משפחתו היתה חברה מזה שנים בבית הכנסת של אותו רב. לאדם דתי חשוב גם שטקס הקריעה יעשה על ידי נציג הדת ולא עצמאית.
 

יסמין@

New member
כפי שראית

בערך בויקיפדיה שהפניתי אליו, אדם יכול לקרוע את בגדו בעצמו ועוד כשהוא בבית, לפני שמגיעים לבית העלמין.

וכשאת אומרת משפחה דתית - יש המון גוונים וסוגים וסוגי סוגים, ולא כולם מסכימים עם החרדים. מכל מקום, אדם שגדל במשפחה דתית ונתקל ברב שחושב מה שהוא חושב על אימוץ וכו' - מה את מציעה לו לעשות? הרי את דעת הרב החרדי הוא לא יצליח לשנות. (אני מזכירה חרדים משום שבחברא קדישא הם חרדים, ולא דתיים לאומיים וכו').
 

KallaGLP

New member
לא מדובר על יכולת פיזית

אלא על הרגשה. איך מרגיש אדם באבל, הלום כאב וסבל, כשהרב או מי שZה לא יהי האמון על כך מסרב לקרוע לו את הבגד בגלל הגדרה טכנית וחסרת רגש ורגישות כזו או אחרת?
 
למעלה