הגדול של הפלויד או הגדול מכולם?

MilkShack

New member
הגדול של הפלויד או הגדול מכולם?

כן, ניחשתם נכון. מדובר פה על Dark Side of The Moon אלבום המופת של הפלוידים. ובכן על מה הדיון? האם האלבום הזה הוא פשוט הכי טוב של הפלויד (מה שלדעתי לא אבל לדעת הרוב כן) או האלבום הכי טוב בהסטורייה, לפחות מהצד של הרוק. ברור שלהגיד שאי אפשר לקבוע וכל זה זה נורא קל, אבל בכל זאת, כאחד ששומע המון המון להקות ואומנים אני עדיין חושב שהפלויד היו הלהקה הכי טובה אי פעם, עם משהו שלא יהיה לשום להקה ולא היה לשום להקה. אז מה העניין? האם Dark side of the moon נחשב לפי דעתי לאלבום הכי טוב של הפלויד מכמה סיבות עיקריות. הראשונה היא ההתקדמות המוזיקלית של הלהקה, מי ששמע והתעמק בכל החומרים שלה, יכול לדעת טוב מאוד שלפלויד היה סאונד שלאט לאט הלהקה ליטשה, ומרגישים שהוא מתחיל להתגבש אי שם בAtom heart mother אך כשמגיעים לדארק סייד, לא רק שהוא מתגבש, זה כאילו כל הדרך הארוכה הזאת וכל האלבומים הם הכנה ליצירת מופת חד פעמית - אחת שמגיעה פעם בדור, או פעם במאה שנים. (כמובן שכל אלבום בפני עצמו הוא טוב מאוד גם לפי דעתי, ואני לא מתייחס אליהם כאל ניסיונות, אני מדבר על ההתקדמות המוזיקלית דרכם). הסיבה הנוספת היא שבעצם באלבום הזה אין "דקה מיותרת" כמו שאמרו הרבה פעמים בפורום. כל שנייה היא מדהימה, מרגישה נכונה לאווירה של האלבום. יחד עם זה הטקסטים יכולים לדבר להרבה אנשים לפי דעתי, בהרבה שכבות גיל - ואפילו יכולים לשנות את התפישה(חע P=) של העולם אצל אנשים מסוימים. אלה בעיקר הסיבות בתוך הלהקה עצמה וקצת מחוץ לה על למה הוא נחשב לאלבום הכי טוב שלהם. אבל האם אפשר להגיד שהוא האלבום הכי טוב שאי פעם נוצר? ברור שקשה להשוות אותו לאלבומים ענקיים נוספים מבחינת סגנון וכל זה, אבל בואו ונשים את סגנונות הרוק השונים למיניהם תחת מטרייה אחת. הסיבה שפתחתי את הנושא הזה הוא עקב שיחה עם ידידה שלי על האלבום, ועקב דירוגי אלבומים למיניהם, שכש"מביני המוזיקה" קובעים את הדירוג האלבום הזה מדורג בתחתית ה-50 הגדולים, בעוד אלבומים של הביטלס מככבים בעשירייה הראשונה. מצד שני, בדירוגים שאנשים קבועים עקב סקרים הפלוידים בד"כ מדורגים עם האלבום הזה ולעיתים עם החומה ו-וויש יו בעשירייה הראשונה גם. ובכן, הקץ לחפירות. מה דעתכם?
 

itaikuskus

New member
אפילו לא הגדול של הפלויד

אבל בהחלט גדול. מה זה משנה מה "מביני מוסיקה" אומרים. אני שונא "מביני מוסיקה" מה אתה אומר, זה מה שמשנה.
 

oneman2

New member
../images/Emo45.gifבקשר ל"מבינים במוזיקה"

רק שאני חושב שאכן מדובר האלבום הטוב ביותר של פינק פלויד.
 

Rinor

New member
יפה מאוד

מסכים בהחלט! מה שאתה מרגיש ומחליט לעצמך, זה מה שחשוב, לא מה שמישהו אומר....אפילו אם הוא מבין ויודע...
 

וינסנטי

New member
אממ...

מה דעתי? דעתי שבכל המוזיקה, אין לאלבום הזה באמת מקום מול בטהובן, מוצרט ובאך.. בעולם הג'אז, אני גם לא בטוח עד כמה הוא יעמוד מול הגאונות המוזיקלית של "kind of blue" [מיילס דייוויס] או "a love suprame" [ג'ון קולטריין]- ואלה רק דוגמאות, יש עוד עשרות אלבומים דגולים. גם הבלוז יציב פה כמה מתמודדים רציניים, כמו רוברט ג'ונסון לדוגמא, בוא נראה אותך מול האוסף שלו עומד אדיש. מרווין גאיי יציב אתגר רציני מעולם הסול עם "what's going on", בוב מארלי הוא גם לא קוטל קנים.. ואם אני אניח לצד האפל המסכן מכל אלו, יתייצבו מולו כמה עשרות אלבומים מעולם הרוק בלבד, והנה מעטים ממש מהרשימה: אבי רואד, סרג'נט פפר, ריבולבר- הביטלס [מדהימים, מה לעשות..], "דה פרייווילין", הייווי 61 רוויסטד, בלונד און בלונד, בלוד און דה טרקס- בוב דילן [רק תקשיב למילים, קצת יותר טוב מווטרס..] סטיקי פינגרס, אפטרמת', לט איט בליד- הרולינג סטונס [סקס, סמים ורוקנרול. בשביל מה יש מוזיקה אם לא בשביל זה?] לד זפלין 1, 2, 3, 4- לד זפלין [הזמר הכי טוב, הגיטריסט הכי טוב, הבסיסט הכי טוב והמתופף הכי טוב. הממ...] דיפ פרפל אין רוק, מאשין הד, מייד אין ג'פן- דיפ פרפל [ותוסיפו את הקלידן הכי טוב...] איט אה פיץ', לייב אט פילמור איסט- האחים אולמן [הרבה גיטריסטים לאורך הרבה זמן עם הרבה איכות] קלוז טו דה אדג', רילייר, טלס אוף טופוגרפיק אושנס- yes [כל המוזיקה מתומצתת ללהקה אחת] פוקסטרוט, סלינג אינגלנד ביי דה פאונד- ג'נסיס [מי יכול על פיטר גבריאל, סטיבן האקט, טוני באנקס, מייקל ראת'פורד ופיל קולינס בלהקה אחת..] דיזראלי גירס, ווילס אוף פייר- קרים [רק קלפטון, בייקר וברוס..] הרבסט, אפטר דה גולראש, און דה ביץ'- ניל יאנג [יחי העצבות המתוקה מכולן..] רוק בוטום- רוברט וויאט [תשמע כדי להבין מה זה דיכאון אמיתי...] דרק אנד דה דומינוז, בליינד פיית'- הרכבי אריק קלפטון [האליל של גילמור..] אר יו אקספריאנס, אלקטריק ליידילנד- ג'ימי הנדריקס [האליל של כולם, והמפץ הגדול של המוזיקה] אין דה קורט אוף דה קרימזון קינג, רד- קינג קרימזון [החור השחור של המוזיקה..] אוקי קומפיוטר- רדיוהד [נראה אתכם מול פיסת המופת הזאת] ואלה אף ורק מולקולה אחת בתוך עולם שלם, מדהים, גדול, נרחב ומענג, מפחיד ומרתיע, מפנק ומפתה, חי, נושם, מרגש ופשוט עצום. עולם שנקרא מוזיקה. האם הפינק פלויד הצליחו להתעלות על כל כולו, ליצור פיסת מוזיקה מושלמת שאיש לא יכול להתחרות עימה? התשובה- לא. הנימוק- הרגע הבאתי לך קרוב לשלושים אלבומים [לא ספרתי, אל תתפסו אותי] שמבחינתי מתחרים בדארק סייד אוף דה מון [בלי להזכיר בכלל- את שאר האלבומים של פינק פלויד], וכבר קופצים לי לראש עוד עשרות, ויקפצו לי עוד מאות ככל שאני אתקדם בעולם המוזיקה. הצד האפל של הירח הוא באמת אלבום נהדר. הכל בו מושלם- הנגינה, העיבוד, ההפקה, הלחנים, המילים, הסולואים, הליוויים, האווירה... אבל מה לעשות, הוא לא היחיד. בעולם הרוק שמור לו מעמד דגול, גם מחוץ לו יש לו הערכה רבה, אבל לבוא ולומר שהוא הוא דגל היצירות של המוזיקה לכל הדורות- זה, ידידי, פשוט חוסר ידיעה. וככל שאתה, אני וכולנו נתקדם במוזיקה נבין שני דברים- 1. הדארק סייד הוא לא הכי טוב. 2. אין כזה דבר "הכי טוב". לא במוזיקה, לא בכדורגל, לא בכדורסל, לא בטניס ולא בדוקים. ובכל זאת, אני חייב לשמוע את האלבום הזה שוב...תודה שהזכרת לי אותו
 

itaikuskus

New member
חהחה

אין לי שום סיכוי מול אוקיי קומפיוטר. אני ישר ארדם.
 

MilkShack

New member
אני מצטער, כנ"ל

ניסיתי לשמוע אותו כ"כ הרבה פעמים.. אני לא יודע מה הבעיה שלי איתו
 

FunkyMonk

New member
וואו,

אני באמת ובתמים מתפלא כל פעם מחדש איך אתה שומע Pאנק, ועוד אומר על דברים אחרים שהם משעממים. 20 להקות Pאנק מ-20 מקומות שונים בעולם ישמעו בדיוק אותו דבר. (בלי ניו וויב ושטויות) אולי הבסיס של הPאנק לא משעמם, לא יודע מה, תקרא לזה "מהיר ועצבני" ושיעשה לך כיף. אבל אל תגיד לי שלא משעמם אותך לשמוע כל כך הרבה Pאנק.. הכל זהה.
 

וינסנטי

New member
תשמע...

כל אחד והטעם המוזיקלי שלו... אז יש אנשים עם טעם מוזיקלי טיפה... מקולקל. מה לעשות, קורה... מה שחשוב, זה שתדע שהטעם המוזיקלי שלך אישית- הוא הטעם הנכון! ולגבי החתימה שלך- תשני מהר את השטות הזאת לגבי רוברט פלאנט, כי זה פשוט מראה שאין לך שמץ מה זה אוקטבה...
 

FunkyMonk

New member
אני מקווה שהתכוונת "תשנה"

ובלי לקפצנות למסקנות. 847 זה מספר הפורום של לד זפלין בתפוז.
 

FunkyMonk

New member
אתה יכול להגיד "משעמם"

אבל אתה לא יכול להגיד שהפרוג לא מגוון... הרוק המתקדם כולל בתוכו עשרות תתי ז'אנרים שנשמעים שונה לחלוטין, וגם להקות שכן נמצאות מאותו ז'אנר (סטייל ג'נסיס וקינג קרימסון למשל) נשמעות שונה לחלוטין. ושלא נכניס לכאן את גונג, רוברט וואיט, יס, וכו' וכו'.
 

Anuerysm

New member
אולי המעט שהיה בשנות ה60 מגוון

מאז הכל נשמע לי יותר מדי דומה
 

FunkyMonk

New member
אתה מדבר על פרוגרסיב?

אלבום הפרוגרסיב הראשון, לפחות איך שאני רואה את זה, היה In the Court of the Crimson King, שיצא ב-69'. לא היו אלבומי פרוג בשנות השישים, רק פרוטו פרוג (טומי, הוז נקסט, פייפר, אבי רואד וכו'). כל הלהקות שציינתי פעלו בשנות השבעים (או לפחות את הפרוג, הן עשו בשנות השבעים). וככל, חוץ מכמה, כל להקות הפרוג הגדולות הן משנות השבעים.
 
למעלה