הגדרה לפצפיזם

[Alexco]

הגדרה לפצפיזם

על פי מה שהצלחתי להבין מ"וויקיפדיה", ההגדרה לפצפיזם היא השקפה שמאמינה שמלחמות הן בהכרח אינן מוצדקות. ההגדרה הנפוצה יותר לפצפיזם, כלומר השקפה שמאמינה שאלימות היא בהכרח אינה מוצדקת, מתהדרת שם בכינוי "פצפיזם רדיקלי". http://en.wikipedia.org/wiki/Pacifism שימו לב במיוחד לקטע הבא: Those who advocate a philosophy of total non-violence at all levels may offer pragmatic arguments for the benefits of non-violent resistance; however, a radical pacifistic position is in the final analysis a moral, spiritual or religious principle intended to be maintained at all cost, and therefore does not necessarily imply any optimistic expectation for the material benefits of this policy. מה דעתכן?

 

[Mיקי_]

תמיד אמרו לי שאני רדיקלית...

מה דעתי? שמאלימות בהכרח נובעת המלחמתיות. ללא אלימות לא תהיה אופציה ליצירת מלחמה. פצפיזם הוא בראש ובראשונה האנטי מלחמתיות. כאשר הטענה היא שמלחמה איננה מיצרת פיתרונות אלא גורמת לבעיות באופן תמידי. אך מלחמה היא אקט אלים. ואי אפשר להפריד אלימות ממלחמתיות הם קשורים זו בזו. השאלה היא אם אתה נלחם בתוצר הלוואי (מלחמה) וכנגד תוצרי הלוואי שלו. או כנגד השורש הבסיסי (אלימות) והשלכותיו. אני חושבת שהרבה יותר הגיוני להאבק למען הפסקת האלימות, ובדרך לגרום להאטת-עד הפסקת תהליך החימוש ועידוד המלחמתיות. כאשר באומרי אלימות אני מתכוונת גם נגד אלימות בבע"ח, בתוך משפחות ושבטים, וכ"ד. כי מאלימות החלש תמיד נפגע, בין אם הוא מלאום שונה, בין הוא חייל, ובין הוא כלב או חתול רחוב. "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל." [יצחק רבין 4.11.95] ואתם יכולים לשים את המילה ישראלית ואת המשפט האחרון בסוגרים ולקרוא בלעדיו. וקיבלתם את דעתי על אלימות. יש לגנות אותה, להוקיע אותה ולבודד אותה. אלימות באשר היא.

 

[EMM1]

"להאבק למען הפסקת האלימות"

"ובדרך לגרום להאטת-עד הפסקת תהליך החימוש ועידוד המלחמתיות" - שוב...(זה נמאס אבל אני בטוח שזה נחוץ להיאמר), לא עדיף תכנית פחות רנדומלית(ופחות מעבר לאופק) מאשר לקוות שתתעורר חמלה באנשים מכל מקום(כמין תגובת שרשרת) ושהם כבר "יסדרו את העניינים"?

 

[Mיקי_]

אמרתי לך כבר את דעתי

רק דרך מילים ואמונה אמתית בדברים (השתכנעות) דברים יזוזו. לא בשום דרך אחרת. כך גם במהפכה הצימחונית והזב"חית... מים שקטים חודרים עמוק עדיפים מאשר סערות בכוס מים...

 

[Julia16]

"מהפכה" צמחונית?

מממ... שיהיה... בכל מקרה באתר של אנונימוס מכוונים יותר לצד העובדתי(שאגב לפי הדברים שכתובים שם הוא גם יותר משמעותי). ב"אמונה" את בטח מתכוונת לאמונה ש"לא משנה למי היד העליונה" ומי מנצח(איך אפשר לראות את זה כרגע אצלנו כשמדובר על דמוקרטיה מול דברים "קצת" אחרים אני לא יודע, אבל אם לא מתרכזים בנו - ) - אז איך זה נוגד משהו ממה שאמרתי? זה רק אני, או שאת לא מוכנה להיות אחראית לאקטיביות מסוכנת מסוכנת, אבל כן לפסיביות יותר מסוכנת!?

 

[Julia16]

(זה אני, EMM1, פשוט בשם אחר בטעות)

 

[EMM1]

ועוד דבר אחד... תגידי -

את גם חיה("אקטיבית") רק בשביל להפוך אחרים לפסיבים?

 

[yair abitan]

תלמדו לצוטט...

אתם מצוטטים קטעים "נבחרים" מאנשים רמי מעלה ונשגבים מעם , היו להם עוד ביטויים שלא היו מוצאים חן בעיניכם !!!

 

[Mיקי_]

אתה רוצה שאני אצטט

רק אנשים שאני מסכימה עימם בכל? לא יהיה לי ככה את מי לצטט

 

[yair abitan]

אותו בנאדם שצוטטת...

אמר עוד כמה דברים בחיים שלו : "צריך לשבור להם ידיים ורגליים" על זורקי האבנים בשטחים. אתם מוציאים את מה שנראה לכם ונשמע יפה ונכון.... אתם יודעים שזה סתם סילוף וסטיה מהאמת !

 

[yair abitan]

יפה להגיד

בשם רבין-רה"מ המנוח את ה"התנזרות" מאלימות אך אל תשכחי שהוא היה שר ביטחון ורמטכ"ל אשר האמין בצבא

 

[yair abitan]

נשלח בטעות - המשך !

כאופציה היחידה למימוש זכותו של העם היהודי ותנאי לקיומו במדינת ישראל.

 

[The Lost Optimist]

אני בעד שינוי ההגדרה בעמוד הקהילה

לא הגיוני שההגדרה שלכם תהיה "אהבת השלום והתנגדות למלחמה". זאת הגדרה שרוב האוכלוסייה תזדהה איתה (אפילו ג'ורג' בוש), ואילו בפועל - הפציפיסטים הם במיעוט. זה גם גורם לבלבול לבאי הפורום שאומרים דברים בנוסח "גם אני אוהב את השלום ומתנגד למלחמה אבל במצב שלנו אין ברירה". צריך לשים הגדרה יותר מדוייקת, כי עם הגדרה כזאת אפשר לחשוב שאנחנו חיים בעולם של פציפיסטים.

 

[dylan]

../images/Emo45.gif אבל איזו הגדרה אתה מציע?

 

[The Lost Optimist]

הנה

פציפיזם - האמונה שמחלוקות וסכסוכים בין מדינות צריכות להפתר בדרכים של שלום. התנגדות טוטאלית למלחמה או אלימות (במיוחד לאלימות ממסדית) כאמצעי לפתרון סכסוכים. אחד הביטויים של התנגדות שכזו הוא הסירוב לקחת חלק בארגון צבאי או בפעולה צבאית. מה דעתכם? הצעות לשיפור/שינוי?

 

[The Lost Optimist]

הנה, אני כבר משפר את עצמי

בזמן שהרוב המוחלט של אנשים מאמין ששלום עדיף על מלחמה, פציפיזם, כאמונה ייחודית, היא בכלל לא אמונה שכיחה. הייחודיות של פציפיזם היא לא רק האמונה ההגיונית ביעילות וביתרונות של אמצעים לא-אלימים לפתרון סכסוכים, אלא בייחוד הדחייה העקרונית של כל ההצדקות המדומות לשימוש באלימות, לא משנה באילו נסיבות. נכון, יהיו כאלה שיבואו וישאלו "מה, אם תראה את חברה שלך נאנסת, לא תעזור לה?", "אם תראה מחבל מתאבד, לא תנסה לעצור אותו?" ואז אנחנו נבהיר שכמובן שנעזור, ושנשתמש בכוח מינימלי וכו וכו (כל אחד ותשובתו שלו), אבל בכל מקרה - זה יותר ברור ומדוייק מההגדרה שקיימת היום בעמוד הקהילה.

 

[אוֹריארד]

השיפור לא מספיק...../images/Emo4.gif../images/Emo26.gif

כי הבעיה שלכם היא שאתם רוצים להגיד לעולם: "אנחנו לא סתם כמו כולם - אנחנו יותר בסדר. אנחנו פציפיסטים.". הבעיה מתחילה כשמנסים לבדוק מה זה בדיוק. אז או שההגדרה כוללנית מידי (וכוללת אפילו את ג'ורג' בוש רחמנא-ליצלן) או שהיא "רדיקלית" שום אלימות בשום אופן! אבל אז היא מגיעה לסתירות מביכות במהירות מפחידה. כי שאלות כמו "מה תעשה אם תראה את אחותך נאנסת?" הן תמצית פרובוקטיבית לבעיה שאנחנו ניצבים מולה. "מה תעשה אם תראה מחבל מתאבד?" "מה תעשה אם תקבל מהמודיעין ידיעה וודאית שהיום תצא חוליה משכם לבצע פיגוע?" ועוד ועוד ועוד... ואז השאלות הולכות ונהיות מסובכות יותר... תכניס חבורת חיילים לתוך הבית ממנו מתכוונת לצאת החוליה? תעמיד מחסומים כדי שאולי הם יראו ויתחרטו? לא תעשה כלום, ומחר בבוקר תשמע בחדשות על עוד 20 הרוגים באוטובוס? מילא אם הדיון כאן היה תאורטי ו"נקי" - אבל הדוגמאות הן דוגמאות מהיום-יום, ואז אחד מכם לא מסוגל לתת תשובות לבעיות שאנחנו עומדים מולן מנקודת ההשקפה של הפציפיזם.

 

[The Lost Optimist]

אתה מבלבל בין סתירות לבין מורכבות

כנראה שאצלך הכל שחור ולבן.. השאלות הללו הן אפילו קטנוניות, ומעידות על קוצר ראייה. אתה לא יכול להציב שאלות כאלו, כל עוד בתמונה הכוללת המדינה ממשיכה לחרחר מלחמה, לספח שטחים, ולהעמיק את הכיבוש. פשוט מהסיבה שזה כמו לשאול אותי: "תגיד, בתור פציפיסט, מה תעשה לחוליה שיוצאת לבצע פיגוע ביד ימין שלך, כאשר ביד שמאל אתה ממשיך להתעלל ולדכא את האוכלוסייה שממנה החוליה יצאה?" אז אני אענה לך, שאם ככה אתה מתאר אותי - איני פציפיסט. אז אתה תמשיך ותקשה עליי ותשאל אותי "נניח שסיימנו את הכיבוש, סיימנו עם מדיניות תוקפנית, חתמנו על הסכם שלום סופי, ואנחנו במצב טוב עם מדינת פלסטין שכולל גם תמיכה ופיצויים על 37 שנות כיבוש. שבועיים לאחר מכן אתה מקבל ידיעה על חוליית חמאס שיוצאת לבצע פיגוע. מה תעשה?" במצב כזה אני אענה לך שאני אערוך חיפושים, אולי אציב מחסומים בכניסות לישראל או בתוך האזור בישראל שבה החוליה עומדת לבצע את הפיגוע, ואנסה למנוע אותו ללא הרג של חפים מפשע, ואקווה שאצליח. במידה והצלחתי - יופי. במידה ולא - אני אהיה עצוב מאוד אבל עם זאת אדע לשמור על רציונליות ואדע שזאת תקופת ההתפרצות האחרונה של הטרור, ושזאת הדעיכה שלו, ולא אגיב בנקמה או בהתנהגות תוקפנית נגדית. משום יש לי תחושה שהתשובה הזו לא תספק אותך, אבל בו בזמן יש לי תחושה שאתה מתקשה להבין את עומק התפיסה הפציפיסטית.

 

[אוֹריארד]

אין בלבול. להיפך.../images/Emo26.gif

אני בדיוק זה שמנסה להסביר שאין שחור-לבן, אלא המון-המון גוונים של אפור. ובדיוק בגלל זה אני טוען שאין הגדרה שאתה תוכל להסכים איתה. כי או שההגדרה תהיה "שחורה" לגמרי - ואז היא לא תוכל להתמודד עם אתגרי המציאות, או שהיא תהיה "אפורה" - ואז למעשה כל אדם במדינה (שדעתו "אפורה" במידה זו או אחרת) - יזדהה עם ההגדרה... הבעיה שלכם שאתם מבינים שקיצוניות ל"שחור" בלתי-אפשרית, אבל בו-זמנית אתם רוצים להבהיר שאתם לא "אפורים" כמו כולם ושה"אפור" שלכם הרבה יותר כהה משל "סתם" אדם... אז תפסיק לדמגג - תענה על השאלה שאתם מתחמקים ממנה בכל שרשור: מה אתה חושב שצריך לעשות מחר בבוקר במדינה - עפ"י עקרונות הפציפיזם?

 

[The Lost Optimist]

השאלה שלך היא הדמגוגית (ובכ"ז אענה)

וזאת מהסיבה שאתה מסרב להבין שהפציפיזם מבין שההיסטוריה מתרחשת כתהליך ארוך, ושינויים דרסטיים מתרחשים כתהליך ארוך. בדיוק כשם שלקח מאות שנים לאזרחי העולם לעבור מתודעה של "מובן מאליו שאנחנו חיים בצורה של שבטים", לתודעה של "מובן מאליו שאנחנו חיים במסגרת של מדינות לאום", ל"מובן מאליו שאנחנו חיים תחת משטרי מלוכה. אם לעם עצמו יהיה את הכוח, הוא לא יידע מה לעשות איתו", ל"מובן מאליו שמשטרי דמוקרטייה ייצוגית קפיטליסטית זה הרע במיעוטו" וכו וכו - ייקח זמן רב לתהליך של מעבר לתודעה "פציפיסטית-קוסמופוליטית", ובשבילי גם - אנרכיסטית/אוטונרכיסטית (דמוקרטיה ישירה). מכאן, אני מקווה שאתה מצליח להבין שאם מחר יקום דיקטטור פציפיסט (אם נתעלם מהעובדה שהוא לא יכול לפעול מכיוון שהעם שתחתיו עדיין לא הפנים את ערכי הפציפיזם), הדבר הראשון שהוא יעשה זה לא לפרק את הצבא - כי הוא מבין שדרוש כאן תהליך. אבל בכל זאת אני אענה לאתגר. לו הייתי דיקטטור של מדינת ישראל/לו כולם במדינה היו פציפיסטיים... הייתי מפרק את החומה. הייתי מפרק את הנשק להשמדה המונית. הייתי נכנס למשא ומתן עם הרשות הפלשתינית. הייתי מגיע להסכם על בסיס הבנות ז'נבה או משהו בסגנון. הייתי מודיע על פירוק התנחלויות - ע"פ ההסכם שנחתם. מציע פיצויים נכבדים למתנחלים ונותן למתנחלים שמסרבים להתפנות הודעה על פרק זמן שבו המדינה נסוגה מהשטחים - ונותן להם להחליט אם להשאר או לא (אני מוכן לשקול גם אפשרות של פינוי בכוח, אבל זה באמת להכנס לפרטים מיותרים) הייתי מייעל ומקטין את הצבא. הייתי מתחיל ביחסי שלום חם עם הרשות הפלשתינית תוך תמיכה כלכלית כנה - כפיצוי על 37 שנות כיבוש "זמני". הייתי ממשיך בצעדים בוני-אמון. במידה ועדיין יהיו ניצוצות טרור, הייתי מנסה למנוע אותם בתוך השטח שלי, ולעולם לא הייתי מגיב בתוקפנות - אלא להפך - בעוד צעדים בוני אמון. לאחר זמן לא רב ייעלם הטרור כליל להערכתי. במסגרת כל התהליך גם הייתי מקבל את ההצעה של ערב הסעודית לנורמליזציה עם מדינות ערב, וגם פותח איתם ביחסי שלום חם (הכל כמובן בהדרגה, כי בכל זאת הייתה לפנינו היסטוריה רבת שנים של עויונות וצריך לעשות את הכל לאט לאט). לאחר כ-10-20 שנה (הערכה גסה) בהן הכל מתנהל על מי מנוחות וקיים שיתוף פעולה מלא בינינו לבין מדינות האזור, הייתי פותח בתהליך פירוז הדרגתי מהצבאות של כל האזור, שלב אחרי שלב. וכו וכו וכו... עניתי לך תשובה מאוד פשטנית ונטולת סיבוכים. אבל זאת רק כתגובה לשאלה הפשטנית שלך. עם כל סיבוך בדרך, הייתי מוצא את הדרך להתמודד - וזה לא חוכמה להעמיד אותי מול מצבים היפוטתיים. אני לא מצפה שעכשיו תבין ותהפוך לפציפיסט. אני דווקא מצפה שאתה תגלה זלזול או התנשאות, אבל זאת כרגע התשובה שאני מסוגל לספק לשאלה הדמגוגית שלך.