בנושא הזה, תזכור שאם מדענים הגיעו
למסקנה שמשהו קיים, הם עשו זאת באמצעות חושיהם והבנת העולם שנובעת מחושיהם. ודאי שקיימים דברים שאינם נתפסים על ידינו, אבל אותם דברים משפיעים על דברים שכן נתפסים בחושים - המסקנה שכד"א סובב סביב השמש ולא ההפך נתקבלה עקב תשומת לב של גלילאו (ואחרים, אני מניח) לפרטים קטנים כגון חילופי עונות וזמנים של ליקויים, ולא ע"י שימוש במח גרידא. הוא לא ישב וחשב והגיע למסקנה "זה ככה!". יתכן ובאמצעות אותו הגיון, חובה עלינו להגיע למסקנה שקיים מימד שביעי, מכיוון שאי קיום המימד השביעי מונע תופעות שאנו חשים. אני מניח שככה המתמטיקאים והפיזיקאים הגיעו למסקנה הזאת. אם המימד השביעי לא היה משפיע עלינו בשום אופן, אזי שגם אם הוא קיים אין לנו שום דרך לדעת זאת, ואין לנו שום שימוש בידע הזה, והמסקנה הפשוטה היא שאין לו חשיבות כלל וכלל, ומבחינתנו אפשר לשלול את קיומו.
