צ'יינה,אני חושבת שזה מסובך
קודם כל קונקרטית,אני יכולה לומר לך שאני אישית זוכרת דברים מגיל שנה.
את הצל שלי שראיתי כשעמדתי בלול-על הקיר ממול.
את אמא שלי פוערת פה כשאני אוכלת[כמו כל האימהות...]
את השוני בהחזקה על הידיים בין אבא לבין אמא,את הצליל של שניהם קוראים לי בשמות חיבה.
ומגיל שנתיים- את צלליות החיות שאבא שלי עשה עם כפות הידיים שלו על הקיר ליד המיטה שלי,לפני לישון.
יש אפשרות לזכור.
הזיכרון של ימים טראומטיים עובר על ידי הנפש סילוק מכל מיני צורות,כדי שיהיה נוח יותר לחיות.
לפעמים הוא אגור בגוף ,ו"כיווצים" בתוך טיפולים אלטרנטיביים לפעמים מטיסים אנשים לכורסת הקליניקה בגלל החייאה של זכרונות.
לפעמים הזכרונות אגורים בחושים. כמו ריחות [לפעמים מבחילים של אוכל לא רצוי,סביבה לא היגיינית] וכשאדם נתקל במקרה שוב בריח- כל הכאב הטראומטי פורץ. בגלל זה לא מומלץ לדעתי לחזור לביקור בבית הילדים מהר מדי.
ולפעמים פשוט ישנה הדחקה.
הרבה הדחקות חשובות מאד לבריאות ולחיים טובים.
הבעיה אצל מאומצים-שלעיתים המחיר הוא תחושה של פגיעה ברצף בין מי שהייתי לפני לבין מי שאני מאז שאני כן זוכר את עצמי.
סיפורי בית הילדים שסיפרתי לבני שנבנו מהזמן הארוך ששהיתי שם לפני קבלת ההתר הסופי - עזרו לו מאד לשמר תחושה של רצף.
קודם כל קונקרטית,אני יכולה לומר לך שאני אישית זוכרת דברים מגיל שנה.
את הצל שלי שראיתי כשעמדתי בלול-על הקיר ממול.
את אמא שלי פוערת פה כשאני אוכלת[כמו כל האימהות...]
את השוני בהחזקה על הידיים בין אבא לבין אמא,את הצליל של שניהם קוראים לי בשמות חיבה.
ומגיל שנתיים- את צלליות החיות שאבא שלי עשה עם כפות הידיים שלו על הקיר ליד המיטה שלי,לפני לישון.
יש אפשרות לזכור.
הזיכרון של ימים טראומטיים עובר על ידי הנפש סילוק מכל מיני צורות,כדי שיהיה נוח יותר לחיות.
לפעמים הוא אגור בגוף ,ו"כיווצים" בתוך טיפולים אלטרנטיביים לפעמים מטיסים אנשים לכורסת הקליניקה בגלל החייאה של זכרונות.
לפעמים הזכרונות אגורים בחושים. כמו ריחות [לפעמים מבחילים של אוכל לא רצוי,סביבה לא היגיינית] וכשאדם נתקל במקרה שוב בריח- כל הכאב הטראומטי פורץ. בגלל זה לא מומלץ לדעתי לחזור לביקור בבית הילדים מהר מדי.
ולפעמים פשוט ישנה הדחקה.
הרבה הדחקות חשובות מאד לבריאות ולחיים טובים.
הבעיה אצל מאומצים-שלעיתים המחיר הוא תחושה של פגיעה ברצף בין מי שהייתי לפני לבין מי שאני מאז שאני כן זוכר את עצמי.
סיפורי בית הילדים שסיפרתי לבני שנבנו מהזמן הארוך ששהיתי שם לפני קבלת ההתר הסופי - עזרו לו מאד לשמר תחושה של רצף.