חולקת על "אם נשתמש בשמן בנדיבות יותר הכל יהיה טעים יותר"
בגדול אני לא אוהבת מאכלים שמנוניים, במיוחד בטיגון עמוק (שבאופן אישי אני לא מסוגלת גם ככה להכין בעצמי כי אני מתה מהריח
). מעדיפה בד"כ אפוי, לא רק מבחינה בריאותית אלא באמת מבחינת הטעם. אם אני אוכלת (לפעמים) צ'יפס או אגרול במסעדה אני משתדלת להספיג את עודפי השמן כמה שאני רק יכולה (באין ספור מפיות...) ולפעמים פשוט מוותרת (חציל מטוגן כבר אי אפשר להציל
אני מתה על חציל, אבל הוא כמו "סְפוג"...). מזון שוחה בשמן דוחה אותי ממש ולא אגע בו. כמו כן אם במקרה אני אוכלת קצת יותר מאכלים "כבדים" בארוחה אחת מערכת העיכול שלי "עושה פרצוף" (לא ברמה מציקה, אבל אני מבינה שגם הגוף לא אהב את זה).
לגבי שומן כבש, לא רק שהוא לא טעים לי, יש לו ריח מבחיל עבורי. שנים לא יצא לי לפגוש שומן כבש (דרכינו לא הצטלבו) עד שיום אחד מישהו נתן לי מנה שווארמה (שאני לא ממש אוהבת ולכן נדיר מאוד שאוכלת). הבשר דווקא היה בסדר אבל השומן היה דוחה והגעיל אותי ברמות. כשאני עוברת ברחוב ורואה דוכן שווארמה עם הבשר מסתובב והשומן נוטף עליו, זה ממש לא מעורר בי תיאבון (להפך).
גם קבבים לא טעימים לי, אני לא אוהבת קציצות וכמעט שלא אוכלת בשר טחון. מעדיפה את הבשר כגוש לא מעובד. כשאני אוכלת סטייק אני חותכת את השומן החוצה; הוא נחוץ בהכנה אבל אני ממש לא אוהבת לאכול אותו בפני עצמו (לא מבחינת המרקם ולא מבחינת הטעם). בתקופה שאכלתי חתיכות עוף שלם לא אכלתי את העור (אהבתי את זה בילדות, אבל מאז שהתבגרתי זה דוחה אותי).
לגבי סלט טונה עם חלמונים בלבד – התכוונת לרוטב (על בסיס מיונז בד"כ) או לביצים קשות? אם הכוונה לביצים קשות, גם כאן אני במיעוט שאוהב את החלבון... בליל הסדר יש לי כבר סיכום קבוע עם בת דודה שהיא מעבירה לי את הלבן שלה ואני מעבירה לה את הצהוב שלי. לחלמון קשה יש מרקם מתפורר לא כיפי בכלל וטעם שאני לא אוהבת מאז שאני זוכרת את עצמי. לחלבון יש מרקם חלקלק נחמד מאוד
.
לעומת זאת קמח מלא (וממש לא צריך להיות אורגני, זה די בולשיט בעיניי) אני פחות אוהבת בד"כ, ואם כן אז רק 50%, לא לגמרי, כי הבצק יוצא דחוס. לצערי עד היום לא טעמתי פסטה מקמח מלא שהייתה טעימה לי (אלא אם הרוטב הצליח להאפיל עליה לחלוטין). אורז מלא אני דווקא אוהבת מאוד, הקליפה מוסיפה מרקם פריך כיפי כזה, מזכיר קצת חיטה.
לסיכום: בריא יכול להיות טעים יותר (או שלא) זה עניין של טעם. לא כולם אוהבים שמן או מתוק באותה מידה ותוספת קלוריות למנה לא בהכרח תהפוך אותה לטעימה יותר. אני לא מסוגלת לסבול שמן או מתוק מדי, למשל. נעים מאוד.
כמה ומה אתה
בוחר לאכול במסעדה זה עניין שלך. אם אתה לא סומך על השף, אל תשב במסעדה שלו. לשם מה? זה בילוי, פינוק. אם אתה שומר או מעדיף להכין אוכל לבד כדי לשלוט בכל הרכיבים ותהליך ההכנה (לגיטימי) אין סיבה לצאת למסעדה. יש פה ושם מסעדות שהולכות על קו בריאותי ומציינות גם ערכים קלוריים למנות (נדמה לי שאפילו במקדונלדס עושם זאת). רוב האנשים שיוצאים למסעדה לא עושים זאת כחלק מהדיאטה אלא להפך, כדי ליהנות, לאכול משהו שונה. אתה יכול להחליט אחרת, איש לא עוצר בעדך.