הגיע הזמן שנדבר על פורנוגרפיה, לא?

הפרדוקס של הפורנוגרפיה

אנחנו צורכים אותה, בין אם כסיפור קורע-לב, סרט פורנו ברזולוציה גבוהה במיוחד או סרט אימה עם איברים כרותים ושיטות הרג ועינוי יצירתיות ומפורטות, כדי להתרגש, כי אנחנו קהי חושים משגרה יומיומית בנאלית, אנחנו רוצים לחזור להוויה שלנו כטורף, לשגרת החיים המרגשת שחווינו פעם ללא הפילטרים המתועשים, כשהרג וציד וכאב ודמעות היו מנת חלקנו היומיומית. אז אנחנו מקבלים זריקה מרוכזת במיוחד של החומר הזה, וזה ממכר כי זה זמין וקל להשגה ולא דורש מאיתנו באמת לסכן את עצמנו ולהתעסק עם זה בידיים שלנו, אבל באותה עת, כל פעם אנחנו מחפשים משהו יותר קיצוני, כי הקודם כבר לא מרגש כמו פעם, הוא הפך לשגרתי ובנאלי, וכך אותה זריקה שנועדה לרגש אותנו, מקהה את חושינו עוד יותר.
 
מותק, מוד שלא חשבתי על כך

תמצת את זה כל כך מדוייק בשורות הללו:
אנחנו צורכים אותה כי אנחנו רוצים לחזור להוויה שלנו כטורף, לשגרת החיים המרגשת שחווינו פעם ללא הפילטרים המתועשים, כשהרג וציד וכאב ודמעות היו מנת חלקנו היומיומית.
האמת היא לילושה שניסיתי למצוא לזה סיבות פסיכולוגיות או חרא אחר מעין זה.
 
מה זה משנה

אפשר לקרוא לזה במונחים פסיכולוגים, פילוסופים. התופעה היא אותה תופעה פשוט משתמשים במילים שונות לתאר אותה.
 

רינתי77

Active member
כאב ודמעות הן עדיין מנת חלקינו

היומיומית, לפחות של אלה מאיתנו שיש להם יותר מתא מוח אחד.
 

seelinewoman

New member
לגבי דידי ההבדל הוא בין התמונות שהעלית

לבין התמונות שלי שהעליתי הערב אצלי בפורום,
שהן חושפניות מאוד, הרבה יורת ממה שהעליתי כאן.
שלך אמנות.
שלי פורנוגרפיה.
 

seelinewoman

New member
תודה


במקרה שלי יש לי גם אג'נדה:
גם נשים בנות כמעט חמישים
וכאלה שיש להן גוף שאינו בקונצנזוס
יכולות וצריכות לחיות ולאהוב את עצמן,
ולעשות סקס.
 
למעלה