הודעה חדשה להקפצת ההודעה של יעלי

[shond7]

היחשבות בדעת הילדים על עתידנו

שלום חברים. אני חושב שזאת טעות גדולה להיתחשב בהם.האם הם מיתחשבים בנו?האם הם שואלים ומקבלים את דעתנו?האם מישהו מוכן לקחת סיכון בשביל האחר ולהיתערב ואוליי להזיק/לשלם על כך.הלוא בכל מקרה אנחנו אשמים. לילדים יש חיים יותר ארוכים ואפשרות לעזוב את הבית לחיים פרטיים מגיל 18.אנחנו כבר לא.ומי יהיה איתנו בסוף?האם נוכל לימצוא את בן זוגנו מאוחר יותר.האם האפשרות נשארת כמו מקודם.האם יחכו לנו.מי יודע בכלל כמה זמן נשאר לנו? האם מישהו מהילדים יוותר על חייו למען הוריו?המון שאלות ותשובה אחת.אם אני לי?מי לי? חישבו רק על זה.הלוא אתם חיים בתוך עמכם ומכירים מספיק סיפורים. לא לפחד לחשוב כך.באהבה.מוטי

 

[rolan]

שונד 7

ברוך אתה וכל הנכנסים איתך!!!! ההתחשבות שאנחנו מתחשבים בילדינו היא בגלל שאכפת לנו, שאנחנו אוהבים אותם, הם יקרים לנו ואנו רוצים בטובתם. אני מניחה שדרך ההתחשבות הזו, ילמדו ילדינו להתחשב גם הם בנו. נשמע כאילו חווית אכזבה כלשהי מילדייך... תרצה לספר כאן? נשמח לשמוע ולעזור. יום נעים לך ולכולם

 

[shond7]

לא נכוותי,כי אין לי

שלום לכולם. כאשר אני משוחח עם אנשים בחוץ ועל נושאים כאלו שזה מאוד כואב לי.הניסיון שלי הוא מאנשים שלצערי חוו את זה על בשרם.ואני דיי עירני ויודע לחבר כל דבר.הניסיון נתן לי את גיבוש העמדה.עובדה,שהיכן שדיברתי לאחר מה שראיתי היו נכונים,ואמרו לי תודה.בכל מקרה טובת ההורים תמיד נגד עיניי.הם צריכים להיתמודד עם העתיד שלהם בסוף לבד.ילדים רק מוצצים וחושבים שמגיע להם הכל.אני באופן אישי מנסה ללמד את אימי שאנחנו האחים חייבים לה.אבל לה יש את האגו והכבוד העצמי הגבוה.שלא מוכנה לקבל וחושבת שהיא צריכה להמשיך כך.היא וויתרה המון על החיים שלה והלוואי ויכולנו לתת לה משהו קטן על זה.אנחנו משפחה מגובשת שנותנת מזמנה למען האם שתחייה כמה שיותר ובריאה.אני מאחל שיהיו הרבה אימאות כאלו ועוד יותר ילדים כמונו. כאשר אני אומר שאני אלמן ללא ילדים אז "החלשים" ישר תוקפים טוב אין לך אז אתה לא יודע מה זה.יש לי המון ילדים בחוץ שהיו רוצים שאני אהיה אביהם.ואני תמיד טורח לאמר להם יש לכם הורים כבדו אותם והם מישתדלים לעזור להם. תודה

 

[הפרי האסור 2003]

יעלי

את מככבת בעמוד הראשי של תפוז

 

[rolan]

הודעה חדשה להקפצת ההודעה של יעלי

ראיתי חשיבות להקפיץ את ההודעה המופיעה בשער הראשי של תפוז יש לה תגובות חדשות שכדאי להתייחס אליהן

 

[rolan]

אוףףףףףףףף התבלגן לי

אבל בנות לא לדאוג גם אוהי יגיב המסדר יעבוד לנוח...

 

[*יערית]

תגובתי בעיניין ../images/Emo20.gif

לא מאצתי לנכון עד היום לשאול את "רשותם" של ילדיי לגבי בני הזוג שלי,אך שיתפתי, כאשר היתה התנגדות{מאוד קטנה}הם מיד התקפלו וקיבלו זאת באהבה בדיוק כפי שהגשתי להם זאת, יש משהו בקשר הישיר ביננו לבין הילדים שאולי יכול לשנות את תמונת המצב....ישנם עובדות חיים שאין ביכולתם לשנות, את דעתם תמיד אשמח לשמוע,אעשה כל שביכולתי לפשר,לקרב, לתת..אך כאשר בחרתי לנכון להתגרש לא שאלתי אותם, ואם אני בוחרת להתחבר עם זה שאהבה נפשי...גם כאן לא אשאל את דעתם! כ"כ אוהבת את הילדים המקסימים שלי..למרות גילם הצעיר הם כ"כ פתוחים בנישמתם לקבל ולתת אהבה כך שמקוה שתמיד ישארו כך, כי כשאני בוחרת אהבה עבורי...אני בוחרת אהבה גם עבורם

אצלי בכל אופן כך זה עובד....

 

[עוף כנף]

להתחשב בדעת הילדים

(עוד לא קראתי את התגובות, וכמעט בטוח שנאמרו דברים דומים לפני) כשבחרנו את בן/בת הזוג בנשואים הראשונים, היינו רק אנחנו. לא היינו צריכים להתלבט איך שותפים נוספים יגיבו או יתנהגו. כשאנחנו כבר הורים לילדים, זה כבר שונה. ופה יש שני מצבים: להורה המשמורן,- הילדים ייאלצו לחיות עם בן/בת הזוג הנבחר/ת בבית אחד, הוספת הורה למסגרת. עימותים קיימים גם במשפחה רגילה. אם הילדים לא ראו את המיזוג בעין טובה,- הקושי יהיה גדול יותר. אם הם אינם מסתדרים עם בן/בת הזוג, יווצר מצב של מלחמות אינסופיות. להורה שאינו הורה משמורן: אמנם נפגשים רק שבתות לסרוגין, ופעם פעמיים באמצע השבוע, אלא שגם כאן עלולים להיווצר עימותים חריפים,- אם היתה התנגדות או אנטי קודם. אני רואה בילדים שותפים מלאים לחיי. בינתיים, כל זמן שהם חיים איתי, משתדלת ואשתדל לפעול תוך התחשבות ברגשותיהם. אני מהמאמינים באינטואיציות של הילדים.

 

[DORON 1958]

../images/Emo50.gif../images/Emo50.gif../images/Emo50.gifקשה אך אפשר

מאוד מורכב, תלוי בהמון גורמים, אין ולא תהיה תשובה חד משמעית, מאוד אינדבדואלי.לעצם העניין, לדעתי עד שהקשר בין הזוג מתייצב, ומתהדק, ותופס כיוון חיובי,רק אז אפשר לעשות צעד בכיוון וכמובן בשלבים תוך עבודת הכנה מוקדמת.

 

[eficochavi]

בעזרת הילדים

לדעתי- לא צריך להתחשב בדעה של הילדים,מכיוון שהילדים חושבים כילדים,הילדים בשלב מסויים יתרגלו למציאות החדשה ואולי גם יהנו ממנה,אני כותב מניסיוני,התגרשתי ולקחתי את 2 ילדי לחזקתי,הילדים עשו פרצוף חמוץ כשניסיתי להסביר להם התנגדו ,אך כיום הם מבינים ,פשוט השעון מתקתק ןלא עוצר לשנייה.המלצה עשו מה שנראה לכם טוב ,והילדים יתרגלו למציאות החדשה.

 

[אסתי האחד]

זאת השאלה המנצחת בחיי

בן זוגי התחתן שנה אחרי נישואינו ועד היום ילדי לא אוהבים את אשתו שהתעמתה איתם והיו עליות וירידות ביחסיה איתם ואיתי.בקיצור לא היה קל. כשראיתי את הקשיים של שני הצדדים החלטתי באופן חד משמעי שעד שאחרון ילדי לא יצא מהבית אינני מביאה לבית גבר שיחיה עמנו .לא רק בגלל הילדים.צריך הרבה כוחות להתמודד מול הבעיה הרגשית שנוצרת בנוסף על בעיוות התבגרות ובעיות עם הבעל ואשתו.אני יודעת שהחלטתי קיצונית אך אני שלמה עמה לחלוטין.זו היתה החלטה בהגיון נטו ולדעתי מאד מתאימה לכוחותי

 

[yaeli4]

אסתי, האם זו לא הקרבה גדולה מדי

זה נשמע לי בהחלט קורבן גדול מדי להקריב. אני לא הייתי מסוגלת ללכת עם פתרון כזה. אני מקווה שאת שלמה עם החיים שלך בצורה הזו, אחרת זה מתסכל מאוד. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה.

 

[*יערית]

אסתי...

ההחלטה שלך בדבר הכנסת גבר הביתה עדיין לא מונעת מבעדך לקיים קשר בן זוגי עם גבר, יש הרבה זוגות שחיים לחוד ובונים להם זוגיות, מקווה שכך תעשי...כי לא טוב היות אדם לבדו

{ובטח לא בכל מחיר}

 

[maof]

אסתי ....את אדון לדרכך ולמחשבתך

אני שמח עבורך שאת יודעת מה טוב עבורך..... אבל לפי דעתי הוויתור גדול מידי..... וגם לי...לנו...מגיעה הזכות להמשיך לחיות בוויתור על עצמי עבור הילדים....לפי דעתי יהייה להם אבא מתוסכל....אבא שכועס על כל העולם אבא שחיי את העבר..... והדברים והכעסים יוצאים החוצה לפעמים דווקא לא על האנשים שאשמים במצב.....על האנשים שנימצאים לידנו !!! תיהייה מאושרת בדרכך

ובמחשבתך. מעוף

 

[יונה לבנה 1]

אסתי,איתך בהחלטה../images/Emo45.gif

ברוכה הבאה

 

[shond7]

אם את חייבת לילדים את חייך או להיפך

שלום.שוב לכולם. להביא ילדים זאת החלטה שלכם,איך חייכם יתנהלו.זאת דעתיכם.ואם נפרדים,תפילתי בשלום ובטוב.גם החלטתכם. מה הקשר הזה לילדים האם הם הבעלים שלכם,האם הם יתנו את הדין אם יכשילו/יפריעו לכם.ואם הם יעזבו את כל אשר להם למענכם. בבקשה,עשו את השיקול בראש ובראשונה על פי ראותעינכם בלבד כי עם זה אתם ניכנסים למיטה.לא אף אחד אחר.ילדים וגיל לא נעצרים במקום.הם יגדלו ויפרחו בשלום לדרכם.אתם אלה שנישארים לבד.הם יסתגלו לכל ומי כמונו יודע כמה שילדים אינטרסנטים ומוכנים לבלוע את ההורים תרתי משמע.שימרו על חייכם.הם ניתנו לכל אחד באופן אישי במתנה אל תחלקו אותה עם אחרים שלא כל כך שמחים איתכם.בהצלחה

 

[zipiduek]

תגובה לפותחת שולחן

האמת גם אני מתלבת בשאלה הזו מידיי פעם, נכון אני גרושה עם ילדים ולכן הנושא הזה קשור גם אליי ולעוד רבים. במשך השנים חששתי כי הכנסת בן זוג לחיינו יפגע בילדיי. וניסתי להגן אליהם כמה שניתן. אך גם לי מגיע לחיות ולבנות את חיי הרי הם לא יחיו איתי לעד. ועם נהיה מציאותיים הרי הם יוצאים מכירים ומבלים ואילו אני נשארת מאחור. כיום הם גדולים ואני מרשה לעצמי לצאת יותר ולהביא הביתה גברים למרות שהם , יותר נכון הקטן לא מקבל אף אחד ולא משנה מי הוא. הוא תמיד מביע התנגדות לכל גבר.למרות שהוא עדין לא ראה אותו. ולמרות שאני משוחחת איתו על כך. הוא ממשיך בהתנהגות שמראה כי הוא מעוניון שאני אהיה רק לראשותו הבלעדי. ולא משנה שהוא מדיי פעם יוצא עם חברה ולו ישנה מערכת יחסים, לי לאמא אסור לחיות ולהנות מן החיים.

 

[רוני היחידה 1]

תגובה לשאלה חשובה ביותר

שלום, זו שאלה שמעסיקה הרבה מאוד נשים וגברים. כל הנושא מחייב בדיקה יומיומית למצבו הרגשי והאישי של הילד כשיש לאחד מההורים בן זוג חדש במיוחד כאשר הקשר הזוגי מבשיל לכוון ארוך טווח. לא לוותר על הקשר בשום פנים ואופן. אולם יש להבחין מתי הילד זקוק להורה באמת, מה מציק לו ואולי הילד מרגיש חוסר בטחון ואי וודאות. כשהיחסים בין ההורים לילדים הם מלאים בבטחון רגשי, והילד יודע בוודאות שהאמא או האבא אוהבים אותו ותמיד יהיו איתו, לא מתכוונים לעזוב או לנטוש אותו הילד ירגיש מספיק בטוח ושיש מספיק אהבה גם עבורו. חייבים לפנות זמן עבור הילד, לבלות איתו ולהמשיך לתת לו את הטיפול הטוב והמסור. יש לשתף את הילד במידת האפשר עם בן הזוג החדש בהדרגה בבילוי משפחתי כזה או אחר. לא לערב את הילד במערכת היחסים וכמובן לא להטיל עליו כל אשמה. כל אחד זכאי לאושר אישי ולזוגיות פורה ובריאה,ילד לא יכול למנוע זאת מאיתנו ואם נדע להיות מספיק רגישים לצרכי הילדים כולנו נצא מושכרים. הרבה השקעה אולם ההצלחה בצידה. מי יתן וכך יהיה לכולם.

 

[0sac]

אושר

בוודאי, צריך להתחשב בילדים, אך לא עד כדי ביטול הקשר עם בן הזוג החדש שטוב לי איתו. חשוב שנעשה למען האושר הפרטי, אך חלילה לנו מלפגוע באמוציות של ילדינו, אם הם נפגעים, גם אני אפגע ולהיפך. על מנת למנוע מצב גורף של התנגדות הילדים, על ההורה לנהל שיחות מקדימות, להבטיח לילדים שלא יפגעו, שהם תמיד בעדיפות ראשונה. וכמובן להוכיח לילדים בזמן אמת שהם בעדיפות. מנסיוני, התהליך עשוי להיות ארוך, תלוי גם בקשר בין ההורה לילד, בגיל הילד, ברמתו האמוציונלית והלוגית, חשוב לדבר, לדבר. כשמשקיעים כולם מאושרים.

 

[eficochavi]

המורדים

לדעתי צריך לשמוע את דברי הילד, ולעשות מה שטוב בעיניי, ההחלטה צריכה להיות אך ורק של ההורה ,ברגע שיהיה טוב לי ,יהייה טוב לילדי, וההחלטה צריכה להיות שלי בלבד .