פאני
,מסתבר לי במשך השנים שאכן הרבה משפחות חשבו שהילד שלהם יהיה מישהו מסויים ומכל מיני סיבות דובר בסופו של דבר בילד אחר.לפעמים קונקרטית חזרו בידיים ריקות,לפעמים רק התכוננו לנסיעה/ראו סרט וידיאו או תמונה.ויש תמיד שאלה אם לומר לילד הממשי ואם אמנם- אז מה בדיוק לומר לו.
נכון שיש הבדלים כאלה ואחרים ,אבל בסופו של דבר בכל המקרים ,בין אם עזיבת ילד ובין אם התאבלות על הריון שלא צלח ,מדובר ב א ו ב ד ן .
תגובות אבל לאובייקט אהבה לא ריאלי ולאובייקט אהבה שכבר איננו בין החיים הן דומות מאד,אצל המתאבלים הישירים.
אגב,אני בדעה שאם רק אפשר - לא לומר דבר לילד הממשי,שחשוב לו להתפתחותו לדעת שהוא רצוי ,ולא ברירת מחדל.די בכך שאימוץ היא אופציה שבדרך כלל לא עולה ראשונה בדרך להפוך למשפחה,הילד לא צריך לדעתי לדעת שבהתחלה מישהו אחר היה על הפרק,רק בשם האמת הצרופה.