בתור אחת מהתחום
אני יכולה לומר לך שרב הבלבול על הידיעה. תורת הקוונטים היא תורה שעובדת מצויין בניסויים, היא מאוד עוזרת בתחום של פיזיקה של ניתוח אותות (תקשורת וכן הלאה) וכן להסביר כל מיני תופעות בכימיה קוונטית שעד אליה לא היו מובנים. בנוסף יש תחום חדש יחסית שנקרא מחשוב קוונטי. גם שם, רב הנסתר על הידוע. מעבר לזה, הכל ספקולציות . אין שום מחקרים מדעיים שמצליחים אפילו לאחד את תורת הקוונטים עם שאר התורות המרכזיות בפיזיקה, שלא לדבר על יישום מסקנות ממנה לגבי פסיכולוגיה, פילוסופיה או משהו אנושי. מדעי המוח, מן הצד השני, נמצאים לא מאוד רחוק מהמקום בו נמצאה הפיזיקה בתחילת המאה העשרים. שלל תופעות, מחקרים בלי תורה אחת גדולה וקונסיסטנטית שתאחד אותם. אז אין שום סכוי למסקנה קשיחה ומדעית, שתקשר בין תורת הקוונטים למדעי המוח, בשעה שלמדעי המוח עוד לא צץ האיינשטיין והניוטון שיעשה מהם מדע אמיתי. אנחנו מאוד רחוקים מזה. אם תצפי בסרט "הסוד"(שמבחינה פסיכולוגית יש שם דווקא אחלה עצות קואוצ'ינג טובות) תראי שאחד הדוברים שם הוא "פיזיקאי קוונטי" שמנסה לקשור את המסקנות הפראפסיכולוגיות לתורת הקוונטים. גם הסרט בליפ, הוא דוגמא כזו. אין שום קשר בין הדברים האלה למחקר רציני. לא כל מה שכתוב לידו "קוונטים" הוא בר סמכא. הרי בשביל מה מתהדרים במושג קוונטי? כי קוונטי מזכיר לנו פיזיקה, ופיזיקה מזכירה לנו מדע מדוייק. אבל לא כל מה שפיזיקאים חוקרים או הוגים הוא מדע מדוייק. במדע, בניגוד לתחומים אחרים, כדי להכנס כחוק טבע, צריך שלל נסויים תומכים ויותר מזה תיאוריה מוצקה שתסביר את הניסויים ותקשר את הממצא החדש למידע המדעי הקיים. זה מה שמייחד את המדעים המדוייקים, לעומת תחומים אחרים, ספקולטיביים יותר, כמו פסיכולוגיה, מדע המדינה, כלכלה וכן הלאה.